09/01/2011
תהליכים קוגנטיביים
שפה
- מאפיינים כליים
- תפיסת שפה, דיבור, קריאה
- שפה וחשיבה
- דו לשוניים
פסיכולינגוויסטיקה – בלשנות + פסיכולוגיה, תהליכים מנטליים שקשורים לשפה.
פסיכולוגיה קוגנטיבית בהקשר הזה – רכישת שפה, הבנת שפה, יצירת שפה.
מאפינים ייחודים של שפה -
- שרירותית – חיבור שרירותי בין צליל ומשמעות (בשפות אחרות צלילים שונים מבטאים את אותה משמעות)
- אמביוולנטיות – בכל רמות השפה, למשל: יש מילים עם יותר ממשמעות אחת, ואנחנו בד"כ מתמודדים איתה היטב
- פרודקטיביות – ניתן ליצור בכל שפה אינסוף ביטויים
- חוקיות – בכל שפה יש אילוצי מבנה של מבנה של הרכבי מילים וכו'
כדי שנדע מהי המשמעות של מילים אנחנו צריכים ייצוג מנטלי שלהם – במקרה הזה הלקסיקון (=”הסט השלם של הייצוגים המנטליים של מילים").
- מה כל מילה מסמלת
- מתי משתמשים בכל מילה
- בניגוד למילון, המילים בלקסיקון לא מסודרות לפי הא"ב אלא יותר כמו מודל רשתות.
איזה מידע שמור לכל מילה בלקסיקון?
שלושה סוגי מידע עיקריים - המודל המשולש של הלקסיקון:
- קריאה --> איות (אורתוגרפיה) --> כתיבה
- תפיסת דיבור --> צליל (פונולוגיה) --> דיבור
- מחשבה <--> משמעות (מכאן קשרים דו כיווניים לאיות ולצליל).
--> מודל זה לא מפרט ת התהליכים שקשורים להבנת המילה.
--> בגלל האמביוולנטיות המודל חייב להניח שלאורתוגרפיה או פונולוגיה אחת יש כמה משמעויות, היחס הוא לא 1:1.
תפיסת דיבור
זו יכולת די מופלאה, בהינתן המורכבות של הצלילים שיוצאת ממיתרי הקול ( אנחנו שומעים250 מילים לדקה, 40-60 פונמות לשניה), והעובדה שהדיבור הוא רציף (כששומעים שפה זרה מבחינים בכך).
- פענוח הדיבור מתוך הקלט האודיטורי
- חלוקה ליחידות בסיסיות (פונמות – היחידות הכי קטנות / הברות)
- זיהוי מילים
- פירוש המשפטים (נוצר על ידי הסדר של המילים במשפט והיחס בין המילים)
- צירוף המשפט הנוכחי לשיח הכולל
פירוט:
חלוקת הרצף האודיטורי למילים בודדות:
- קונטקסט שנותן ידע על חוקיות בשפה – רמזים top - down
- ההפסקות בין המילים - רמזים bottom – up
זיהוי פונמות ברצף הדיבור (קושי בעקבות הבדלים אינדבידואליים, coerticulation)
- רמזים top – down של קונטקסט:
ניסוי: הנבדקים שמעו משפטים שונים, בכל אחד היתה חסרה הברה, והמילה היתה שונה בכל משפט. eel – wheel, peel, heel*
שאלו כל נבדק מה הוא שמע, וכל הנבדקים הבינו נכון, ולא שמו לב שהיתה חסרה הברה.
זאת למרות שהמשמעות של המילה מגיעה מההקשר, שממוקם במילה האחרונה בסוף כל משפט (שרק היא שונה בין המשפטים).
אנו לומדים ש:
*התפיסה מאד מהירה
*התפיסה לא מודעת
*למרות שנראה לנו שאנחנו תופסים מילים תוך כדי דיבור, אנחנו תופסים אותם פעמים רבות אחרי שמיעת המילה בפועל.
זיהוי מילים
מדברים על תהליך של אלימינציה – שוקלים כמה אפשרויות, עד שמגיים למילה המתאימה – neighborhood density effect – יהיה לנו יותר קשה לזהות מילים שיש יותר מילים דומות להן (הרבה שכנים), ואכן חוקרים מדדו זמן תגובה ארוך יותר במילים כאלו.
- allopenna et al 1998
אמרו לנבדקים לחפש בתוך טבלה מילה מסוימת – למשל מבחנה beaker, והיתה עוד מילה דומה – beatle, ומילה מתחרזת – speaker ועוד מילה לא קשורה. החוקרים בדקו את תנועות העיניים, כדי לראות על אלו מילים מסתכלים כשמחפשים את המילה, כדי לבדוק אם יש אלמינציה – כלומר: כמה מילים מעוררות.
ממצא: עד 400 מילישניות היה הסתברות שווה להסתכל על שתי המילים הדומות, ואח"כ הסתכלו יותר על המילה הנכונה. היתה עוררות גבוהה למילה דומה, עוררות יותר נמוכה, אך עוררות, למילה מתחרזת, ואחרי זמן מה התמקדות במילה הנכונה. גם ניסוי זה מצביע על תהליך זיהוי המילים כתהליך של אלימינציה.
זיהוי משמעות
לפי המודל שראינו, משתעות היא חיבור של פונולוגיה לרמה הסמנטית.
תפיסה כוללת הרבה מאד אזורים – תפיסה של מילה שקשורה לתנועה, למשל, כוללת הפעלה של אזורים מוטוריים.
כשיש יחס חד-חד-ערכי בין מילה למשמעות החיבור יחסי פשוט.
כשזה לא כך, התהליך הרבה יותר מורכב.
Tanentaus et al. 1979:
she held the rose / they all rose
they need a new sink / they begun to sink
המילה הדו משמעית תמיד היתה האחרונה במשפט.
אחר כך הופיעה מילת מטרה, שהיה צריך לחזור עליה.
מילת המטרה קשורה ישירות למשמעות / קשורה למילה, אך לא בקונטקסט.
בנוסף גם מילים נייטרליות.
השאלה: איזה סוג פריימינג יהיה כאשר המילה דו משמעית, בתנאי בו יש קשר למילה הדו משמעית, לעומת התנאי בו אין.
תוצאות:
מיד אחרי, המילה עשתה פריימינג לשתי הפירושים האפשריים.
כעבור 200 מילישניות, נבדקים הגיבו לאט יותר כשמילת המטרה לא קשורה, ואפילו יש תגובה קצת חותר איטית ממילים נייטרליות.
מסקנה: הבנת מילי היא תהליך דו שלבי:
- תהליך שבא מלמטה – כל המשמעויות של המילה.
- תהליך שבא מלמעלה – הבנת המילה מתוך ההקשר.
התאוריה המוטורית
אבולוציונית, המערכת של יצירת שפה והבנת שפה התפתחו יחד, ואנחנו תופסים דיהור על פי הידע על יצירת דיבור. בגלל שתפיסה קשורה בארטיקולציה, שזו יכולת אנושית ייחודית, תפיסת דיבור ייחודית לבני אדם. טענה נוספת היא שתפיסת דיבור היא יכולת מולדת.
תמיכה: כשאנחנו תופסים שפה יש אקטיבציה של נוירונים מוטוריים.
ממצאים הפוכים: יש דיסאצוציה כפולה בים תפסת דיבור והבנת דיבוא (למשל: אילמים שמסוגלים להבין דיבור).
התאוריה האודיטורית
תפיסת דיבור נובעת ממאפיינים כללים של המערכת האודיטורית, ואינה ייחודית לבני אדם.
The mcGurk effect – מדגים איך שתי התיאוריות לא מספיקות, כל אחת בנפרד.
זיהוי משפטים
structual ambiguity:
the spy saw the cop with binocullars – יש שתי פירושים תקפים, ויש הרבה משפטים דו משמעיים כאלה בחיי היומיום, ואנחנו מזהים את הפירוש הנכון די טוב.
Garden path sentence:
Marx: one morning i shot a, elephant in my pyjamas. How he got in my pyjamas, i don't know.
אנחנו מבינים את תחילת המשפט בדרך מסוימת, ובאמצע המשפט יש שינוי כיוון.
--> הפירוש הוא מאד מיידי, אנחנו לא מחכים עד סוף המשפט כדי להבין אותו.
קריאה
מודל 1: מעבר ישיר מגירוי אורתוגרפי למשמעות.
מודל 2: מעבר מגירוי אורתוגרפי לגירוי פונולוגי, ומשם למשמעות.
מחקרים אחרונים על רכישת קריאה מראים שדווקא המסלול העקיף יכול להיות פשוט יותר, בניגוד למה שחשבו קודם.
יש טוענים שכל קורא עובר דרך פונולוגיה.
יש עדויות שבעברית, למשל, המסלול הפונולגי הרבה יותר חשוב משפות אחרות.
Van orden, 1987
is this a flower?
- rose – yes
- rows – no
אם יש תרגום פונולוגי, נצפה לתגובה יותר איטית במקרה שני, וכך אכן היה.
Jared et al. 1999:
שימוש בפונולוגיה תלוי בשכיחות המילה וביכולת הקריאה– ככל שהמילה שכיחה יותר, ויכולת הקריאה גבוהה יותר, כך המסלול הפונולוגי יפעל פחות.
פציינט PS – הראה הבנה תקינה של טקסט ללא יכולת פונולוגית.
The cambridge university effect:
לפחות באנגלית – שינוי של סדר האותיות במשפט לא משפיע על היכולת לקרוא טקסט (כל עוד האותות הראשונה והאחרונה נותרות במקום). (התחיל ממייל, ואז חקרו).
Velan & Frost, 2007
בעברית, חיפוש לקסיקלי דורש חילוץ של השורש:
ש-ל-ח, ל-ח-ש, ח-ל-ש, ח-ש-ל --> הנחה: בעברית לסיכול אותיות יכולה להיות השפעה הרבה יותר גדולה על קריאה מאשר באנגלית.
נתנו ל-20 נבדקים שבקיאים באותה מידה באנגלית ובעברית. 2 מטלות:
- לחזור על המשפט.
- האם היה סיכול אותיות במשפט?
בדקו את אחוז הדיוק בהינתן השפה, ובאם היה סיכול אותיות או לא.
בלי סיכול אותיות – ביצוע דומה, עם – ביצוע הרבה יותר טוב באנגלית.
כמו כן, נבדקים זיהו הרבה יותר שהיה סיכול אותיות באנגלית.
Whorfian hypothesis:
השפות שאנחנו מדברים יוצרות את האופן בו אנחנו חושבים. השפה היא הצינור דרכו אנחנו חושבים על העולם.
זוהי הגרסה החזקה.
גרסה חלשה יותר – שפה לא משפיעה על חשיבה, אלא על תפיסה.
גרסה עוד יותר חלשה – שפה משפיעה על מה שאנחנו זוכרים.
Cassanto, 2008:
התייחסות מילולית לזמן – באנגלית אנשים מתייחסים לזמן במונחי מרחק (“היתה פגישה ארוכה").
לעומת זאת, ביוונית ההתיחסות לזמן היא כמותית (“הפגישה ארכה הרבה זמן").
זה הבסיס לראות איך השפה משפיעה על תפיסת זמן.
תנאי 1: הופיעו קו קצר או קו ארוך. הקווים התחילו מנקודה מסוימת ונמשך עד שהפסיק.
שני הקווים הוצגו במשך בדיוק אותו זמן.
על הנבדקים לומר כמה זמן נמשכה הופעת הקו.
תנאי 2: שני מיכלים מתלאים – עד הסוף או עד חצי.
גם כאן, משך הזמן בו הגירויים הוצגו היה זהה, ועל הנבדקים היה לאמוד את משך הזמן בו הגירוי הוצג.
ממצאים: דוברי אנגלית שפטו את הקו הארוך כאילו הופיע יותר זמן, אך את המיכלים כאילו הופיעו אותו זמן.
אצל דוברי יוונית, התקבלו תוצאות הפוכות.
--> האופן בו אנחנו מייצגים זמן משפיע על מטלה לא מילולית.
דו לשוניים
אנשים שמלידה דוברים שתי שפות.
יש הרבה מחקר על האופן בו הם תופסים שפה, חושבים וכו'.
למשל: האם יש לקסיקון כללי או לקסיקון לכל שפה?
יש השפעה של הגיל בו לומדים את השפות.
בד"כ לוקח יותר זמן ללמוד כל שפה.
בבגרות יש ניסיון של חצי בכל אחת מהשפות, יחסית לחד לשוניים.
ואכן, לדו לשוניים מבוגרים יש יכולת מילולית נמוכה יותר – למשל, יותר קשה להיזכר במילים, אבל היכולת האקסקיוטיביות שלהם יותר גבוהות. ההנחה היא שכל החיים יש קונפליקט בין שתי שפות, והתהליכים האלה גורמים לכך שהם טובים יותר בתהליכים אקסקיוטיביים שונים.
Costa et al, 2009:
זמן התגובה לתנאי הלא תואם איטי יותר מבתנאי התואם.
השאלה: האם הניטור הוא זה שמשפיע על זמן התגובה היותר מהיר אצל הדו לשוניים.
הניסוי:
ניטור נמוך: התנאי תואם ב92% או 8% מהמקרים.
ניטור גבוה: תנאי לא תואם ב50% או 75% מהמקרים.
מצאו שבתנאים של ניטור נמון לא היה הבדל משמעותי בין דו לשוניים ושאר האוכלוסיה.
לעומת זאת, בתנאי של ניטור גבוה נמצא האפקט של מהירות תגובה גדולה יותר בתנאי התואם והלא תואם.
--> הייתרון של דו לשוניים הוא ביכולת לזהות מצב של קונפליקט.
הסיבה לכך היא הצורך לעשות ניטור ובדיקת שפה כל הזמן.
סיכום הקורס:
- על מה דיברנו.
- בכל אחד מהתחומים נגענו בקצה המזלג בנושאים עיקריים.
המבחן:
כולל את הנאמר בכיתה ואת הנאמר בספר – בפרקים שצריך לקרוא, ואת המאמר של מילר.
שאלות אמריקאיות בסגנון של התרגילים.
