התפתחותית - שיעור 10 - פיאז'ה

שיעור 10 (?) 28.05.2012

התפתחות קוגניטיבית על פי פיאז'ה

אבידן לא נמצא, בלה מלמדת.

אנחנו לומדים בגישת הlife span – לפי סדר כרונולוגי מלידה ועד מוות. מותן תחושה של המשכיות אבל מקשה בלמידת תיאוריות רוחביות.

• התפתחות קונסטרוקטיבית – נדרשת אקטיביות של הילד כדי שתהיה התפתחות קוגניטיבית
• התפתחות שלבית (להבדיל מהתפתחות רציפה), התפתחות שנעשית בקפיצות. תוך רגע אחד נוספת יכולת חדשה. אינטלגנציה נמדדת באופן רציף, לעומת זאת.
• תהליך בו יש איזון, האיזון מופר ואז מגיעים לאיזון מחדש.
• אסימילציה ואקומודציה – הדרכים להשגת האיזון מחדש. מערכת חכמה ואדפטיבית – אין צורך לפתוח קטגוריה חדשה עבור כל אובייקט. הדרך הפשוטה ביותר לא להפר שיווי משקל. אקומודציה- יצירת סכמה חדשה או התאמת הסכמה.

ההתפתחות לפי שלבים:

1 שלב סנסורי מוטורי 0-2

1-4 חודשים: יש רק רפלקסים, שלהם ערך הישרדותי (קיימים כבר אצל פגים). אלו פעולות לא רצוניות שאינן מסמכות על הקורטקס. בהמשך הן נעלמות – הליכה בוגרת מופעלת על ידי מנגנון רצוני ולא על ידי רפלקס הליכה.

תגובות מעגליות ראשוניות- משהו מסב לתינוק עונג, והתינוק מנסה לשחזר את הפעולה. מדובר בפעולות שמתרחשות על הגוף של התינוק – למשל, מציצת אצבע.

4-8 חודשים: תגובות מעגליות שניוניות – על חפצים חיצוניים. יכולת להשפיע על העולם.

תגובות מעגליות ראשוניות ושניוניות מקבילות להתניה קלאסית (ראשוניות – קשור לתגובה של הגוף) ואופרנטית (שניוניות – קשור לפעולה).

8-11 חודשים: קביעות אובייקט – ילדים מבינים שדברים יכולים להתקיים בעולם גם כשהם לא רואים אותם.

12-18 חודשים: תגובות מעגליות שלישוניות – הילד באופן אקטיבי חוקר את העולם (קודם זה היה מקרי).

18-24 חודשים: חשיבה סימבולית – יכולת לייצג – במילים, למשל. הוא לא רק מרגיש רעב אלא יכול להרגיש שבא לו במבה, יכול לדמיין את הבמבה ואפילו לומר במבה.

השלב הפרה – אופרציונלי 2-7:

אחת החולשות של התיאוריה – השלב הזה מורכב בעיקר מדברים שהילד לא יכול לעשות.

אופרציונלי – פעולה לוגית.

• שפה מתפתחת, שימוש במילים
• מרכוז – הילד מסוגל לחשוב רק על אספקט אחד של המציאות בכל פעם (למשל, בניסוי השימור של המים – הילד לא מסוגל לחשוב גם על גובה וגם על רוחב במקביל). גבר עם שיער ארוך יכול להיתפס כאישה, כי הוא לא יכול לחושב גם על שיער ארוך (ששיך לבנות, כפי שלימדו אותו בגן) וגם על גבר.
• אין היפוך מנטלי (למשל, בניסוי עם המים הוא לא מסוגל לדמיין את המזיגה ההפוכה)
• אין שימור (כתוצאה משני הקודמים)
• חשיבה אגוצנטרית – ילדים חושבים שהעולם מתנהל בתוך הראש שלהם. למשל, הם חושבים שכולם יודעים מה הם חושבים. כשהם מבינים שזה לא כך יש התפתחות של T.O.M. מודגם במבחן "סאלי ואן".
• הסקה טרום סיבתית. אני תמיד ישן בצהריים, לא ישנתי – לא צהריים.
• חשיבה אנימיסטית – ייחוס תכונות אנושיות לחפצים דוממים.

שלב האופרציות הקונקרטיות 7-12

בשלב זה הילד מסוגל לעשות פעולות לוגיות אך מאד קונקרטיות.

• חשובה לוגית

• שימור
• פיזור (ההפך ממרכוז)
• סיווג הירארכי (לפי אות ראשונה ואז אות שניה, לפי צבעים ואז גודל).
• יכולת ליצור סדרות
• הסקה טרנזטיבית – אם א גדול מב, וב גדול מג, אז א גדול מג.

מה אין?

בשלב זה האופרציות הן קונקרטיות – על מה שמולו. אין חשיבה מופשטת. קשה לחשב משוואות, כי זה דורש יכולת הפשטה, החזקה ברמה הלא קונקרטית.

שלב האופרציות הפורמליות 12+

• חשיבה אבסטרקטית
• חשיבה מדעית – היכולת לחשוב על רעיונות חדשים
• ניסוי המטוטלת – נתן לילדים מטוטלת ושאל אותם מה ישפיע על המנעד שלה. בשלב האופרציות הפורמליות ילדים ניגשו לשאלה באופן שיטתי, ולפני זה החשיבה היתה יותר אקראית. כך הראה פיאז'ה התפתחות של חשיבה מדעית.

על פיאז'ה יש הרבה ביקורת, כמו על כל פורץ דרך.

יש כמה דברים שהוא אמר שלא מתקבלים על הדעת. דברי המבקרים:

• החשיבה של ילדים מתפתחת באופן רציף ולא בקפיצות, שלבים
• תינוקות וילדים קטנים הם בעלי יכולות הרבה יותר גבוהות ממה שפיאז'ה מתאר (שימור, אופרציות קונקרטיות לפני גיל 7). הטענה היא שבמבחנים שלו היו הוראות מסובכות והילדים לא הבינו מה הוא רוצה.
• אפקט פלין (מתחום האינטלגנציה - אינטלגנציה עולה עם השנים). יכול להיות שזאת אחת הסיבות לביקורת על פיאז'ה. יכול להיות שהילדים של היום חכמים יותר מהילדים של פיאז'ה.
• פיאז'ה לא נתן מספיק תשומת למרכיבים חברתיים של התפתחות קוגניטיבית.
• האם החשיבה הלוגית הגבוהה היא שלב החשיבה הגבוה יותר? אולי יש שלבים נוספים, אחרי גיל 12?

טמפרמנט – הבדלים בין אישיים יציבים בסגנון תגובה לסביבה. תכונה מקדימה לאישיות. אישיות נרכשת לאורך שנים עם הרבה השפעות סביבתיות. כאן מדובר בפרה-דספוזיציה, שהיא מולדת לחלוטין.

אלכסנדר תומאס וסטלה צ'ס -

מחקר אורך בניו יורק. נמשך עשרות שנים. הם מגדירים 9 תכונות של טמפרמנט, על פיהם מוגדרים 4 פרופילים, סוגי טמפרמנט.

• רמות הפעילות – יש ילדים שנעים יותר ונחים פחות
• מצב רוח – שמחים – עצבנים. ללא קשר לאם, להתקשרות.
• מקצבים ביולוגיים / סדירות – אכילה ושינה בשעות קבועות.
• נטיה להימנע או להתקרב לגירויים חדשים – איך הילד מגיב כשהוא רואה משהו חדש? חוקר? נרתע?
• עוצמת התגובתיות – ביישנות / התלהבות, יללה / בכי וצווחות?
• סף תגובה – מאיזה עוצמה של רעש רקע הילד יופרע
• הסתגלות להתנסויות חדשות
• מוסחות- עד כמה הילד מרוכז / מוסח
• התמדה / עקביות

סוגי המזג של תומאס וצ'ס -

• תינוקות נוחים 40%
• תינוקות קשים 10%
• תינוקות ש"מתחממים לאט" 15% (נראים קשים אבל אחרי תקופת הסתגלות הם נוחים)
• 35% חסרי קטגוריה.

אי אפשר לדבר על התקשרות מבלי לדבר על הטמפרמנט. זה המתח בין סביבה ותורשה. השאלה היא מי אחראי על הקשר של הילד עם העולם. בעוד התיאורטיקנים של ההתקשרות מטילים את כל האחריות על ההורים, תיאורטיקנים של הטמפרמנט יאמרו שיש מאפיינים מולדים שהם לא באחריות ההורה. יש מי שיאמר שתיאוריית ההתקשרות עושה עוול למטפלות בהטלת כל האחריות עליה, ולכן חשוב לקחת בחשבון מאפיינים מולדים.

ההתקשרות נקבעת על פי טיב ההתאמה בין ההורה והילד, ולא רק לפי ההורה (התקשרות) או הילד (טמפרמנט).

התפתחותית- שיעור 8

שיעור 8 - 07.05.2012

גיל 7-12

... פספסתי קצת

השמנת יתר. אם יש בגיל 7-12 יש סיכוי גבוה לסבול מזה לעתיד. לכן יש הרבה תכניות שמנסות להתמקד בצמצום התופעה בגילאים אלו. גורמים שתורמים לבעיה – צמצום שיעורי התעמלות, משחקי וידאו ומחשב. צוחקים ומעליבים ילדים שמנים וזה מוביל לבעיות בדימוי העצמי. יש סטטיסטיקות מארה"ב – בישראל זה פחות קיצוני אבל אותה מגמה – רואים שהבעיה של השמנת יתר אצל ילדים נעשתה הרבה יותר נפוצה. אנחנו מסיקים שזה קשור לא רק לגורמים ביולוגיים אלא גם לגורמים חברתיים. השמנת יתר נחשבת להפרעת אכילה.

מוגבלויות. ל10% מהילדים בארה"ב יש לקות כלשהיא. בארה"ב מקובל לחשוב שאפשר לאבחן ADHD החל מגיל 3, ויש שנותנים ריטלין לילדים כבר בגילאים כאלה. המרצה אומר שאפשר לאבחן ADHD ממש רק בגיל 6, עם הכניסה לבית הספר.

יש מחקרים שמראים שיש קשר בין סגנון הורות לADHD. מחקרים מראים שטיפול תרופתי משולב עם טיפול התנהגותי והנחיית ההורים והמורים יעיל יותר.

מחשבות קונקרטיות - אופרציונליות: פיאז'ה: יש ארבעה שלבים של התפתחות קוגניטית. זהו השלב השלישי. תפיסת שפה גורמת למעבר מהשלב הראשון לשני (אקומודציה לא מספיקה, צריך דרך שונה לחלוטין להסתכל על העולם). מה קורה הפעם שמעורר, בגיל 6-7, את המעבר לשלב השלישי?

זה קשור לקונסרבציה (שימור?) - מבינים שמה שנראה שונה הוא לא בהכרח שונה (הדוגמא עם המים והכוס). זה מוביל לתפיסה יותר קונקרטית.

נוסף לכך, יש יכולת לסווג לקטגוריות ולהבין את תפקודן ואת הקשר בינהן. (תשאלו ילד בן 4: “מי אני לך? ומי אמא לך? מה סבתא לאמא?”. הם לא ידעו לומר. זה מתפתח בגיל 5-6. זה מסביר למה כיתה א' מתחילה בגילאי 6-7, כי יש להם תפיסה יותר מורכבת של העולם שמאפשרת ללמוד את התכנים האלה.

לילדים צריך לתת נושאים קצת יותר מסובכים מהתפיסה שלהם, זה יותר חוסר איזון ואקומודציה. כך הופכים אותם לחלק מהחקירה.

גרדנר – סוגי אינטלגנציה: פעם חשבו שאינטלגנציה היא שילוב של יכולת מילולית וכמותית. זה מה שמבחן הIQ המקורי (בינה, 1904, הפך אח”כ לסטנפורד-בינה) בחן. הווארד גרדנר פיתח לפני 20 שנה את התיאוריה של אינטלגנציות מרובות. (7-12). יש הרבה דרכים להיות אינטלגנט. צריך להרחיב את החשיבה על אינטלגנציה [אני חושבת שזה משחק סמנטי עם די מעט משמעות, עם מטרות של תקינות פוליטית בסטייל אמריקאי: 'כן, בטח, כולכם חכמים'. כשאנחנו אומרים שמישהו מאד חכם אנחנו לא מתכוונים לזה שהוא שחקן כדורסל טוב].

הוא אומר שאינטלגנציה מילולית וכמותית היא לא מנבא להצלחה בחיים, לטענתו – בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב (“איזה גאון הוא! הוא בטח יגדל להיות ממש מוצלח!”). דניאל גולמן לקח את הנושא הזה ופיתח את קטגוריית האינטלגנציה הרגשית (שהמציא פיטר סליבן) שכוללת:

1. self awareness - מודעות עצמית – להכיר את הרגשות שלי (יכול לגרום להפרעות אכילה "אני רעב" “לא! אתה עצוב!”) נרכשת בילדות (הילד כועס. אם אבא יאמר "אתה מאד כועס!” הוא ילמד. אם הוא יאמר "תפסיק לצעוק כמו תינוק!” הוא לא).
2. Self management – לדעת איך לנהל רגשות. (לא להרביץ כשכועסים!)
3. social awareness - לדעת מה אחרים מרגישים – (העלבתי מישהו. האם אני מבין שזה העליב אותי?). כולל: לדעת לקרוא שפת גוף,
4. relationship management- לדעת לנהל מערכות יחסים.

מחקרים מראים שאנשים עם אינטלגנציה רגשית גבוהה -

• ילדים - יש להם פחות בעיות חברתיות בבי"ס (בריונים נוטים להיות בעלי אינטלגנציה רגשית נמוכה), יחסים יותר טובים עם מורים
• גיל ההתבגרות – פחות בעיות זהות, פחות בעיות דימוי עצמי
• מבוגרים – פחות בעיות בזוגיות, יותר סיכוי להצליח בעבודה

היום, אחרי 30 שנה של מחקרים בנושא רואים שאינטלגנציה רגשית היא חיונית. מחקרים מראים שיש לאינטלגנציה חברתית הרבה יותר גורמים סביבתיים ופחות תורשתיים, יחסית לאינטלגנציה (IQ). יש תכניות שמלמדות ילדים עם אינטלגנציה רגשית נמוכה אינטלגנציה רגשית (איך אתה חושב שהוא מרגיש? איך אתה היית מרגיש במקומו? מה עוד, חוץ מלזרוק עליו אבן, היית יכול לעשות?).  

התפתחותיים - שיעור 7: התפתחות סוציו-אקונומית

שיעור 7 30.04.2012

התפתחות סוציו-אמוציונלית

(אנחנו עדין בילדות מוקדמת – 2-7)

התפתחות אישית ורגשית, מודעות עצמית -

ככל שילדים גדלים יש יותר -

• שימוש בשפה רגשית. נחוצה תמיכה של ההורים, שצריכים ללמד את הילד שפה רגשית. למשל, הילד מאדים וצועק – הם צריכים לומר לו שהוא חש כעס, ולא לצעוק עליו חזרה. אחרת הוא יגדל למבוגר עם בעיה בהתמודדות עם רגשות. (צועקים ומרביצים / המכחישים - מטאטאים מתחת לשטיח / זוג סטודנטים לפסיכולוגיה שמדברים על זה).
• יכולת לחשוב על רגשות – למשל, אם מישהו חותך אותי בכביש אני יכולה להתעצבן מאד, אבל גם להגיב בצורה אמפטית, לחשוב שאולי יש לו סיבה טובה לעשות את זה (אולי הוא רופא בדרך לניתוח דחוף?). CBT מאד עובד על זה – שינוי הקוגניציות שמשנה את הרגשות. גם היכולת הזאת מגיענה מהילדות המוקדמת – אומרים לילד: למה אתה חושב שהוא עשה את זה? ילד: כי הוא רצה להרביץ לי!!! אני שונא אותו!!!! מבוגר אחראי: אולי זה היה בטעות? הוא התנגש בך מהצד... ילד: נכון, אולי זה לא היה בכוונה.

מגדר -

מימדים חברתיים ופסיכולוגיים של היותך זכר או נקבה.

מין / מגדר – קטגוריות שונות. מין (sex) מתייחס למין הביולוגי, ומגדר- למאפיינים חברתיים/ התנהגותיים וכו'.

האם גברים ונשים שונים?

מביא כל מיני דוגמאות לשוני. השורה התחתונה – בפועל יש הבדלים.

• בSAT יש יתרון לגברים בחשיבה כמותית ולנשים בחשיבה מילולית, עקבית לאורך 70 שנה (אך הם הולכים ומצטמצמים).
• תוקפנות – גברים תוקפנים יותר פיזית (רוצחים – ברב הרציחות בארה”ב גבר רוצח גבר), נשים יותר תוקפניות בתחומים חברתיים (ביצ'יות). נשים פוגעות יותר, לדעתו.
• דתיות – לאורך מחקרים שונים וגילאים שונים, נשים דתיות יותר.
• גודל הרשת החברתית – לנשים יש רשת חברתית גדולה יותר. (ממוצע 7-8 לנשים לעומת 2-3 לגברים). [יש מחקרים שמקשרים את סוג התמונות שמעלים לפייסבוק להפרעות אישיות].
• סוג השיחות שמנהלים – גברים מעבירים יותר אינפורמציה, נשים דנות בקשרים.
• התנהגות פרו חברתית – נשים מחייכות יותר. נשים יותר יעירו לאנשים שיש להם ירוקים בין השיניים או שנדבק להם נייר טואלט לנעל.

אוקיי, יש הבדלים. למה? 3 גישות:

1. תיאוריה ביולוגית –
   1. לגברים יש יותר טסטוסטרון, שקשור לתוקפנות (נשים עם יותר טסטוסטרון הן תוקפניות יותר).
   2. אצל גברים האזור של ההיפותלאמוס, שקשור לחיזוק, גדול יותר, ולכן ייתכן שהם רגישים יותר לתגמול.
   3. אמיגדלה – האמיגדלה של הנשים היא בעלת קישוריות רבה יותר לאזורים אחרים במח. כשנשים מדברות האמיגדלה שלהן פעילה יותר.
   4. הקורפוס קלוסום אצל נשים גדול יותר.
2. תיאוריה חברתית – קוגניטיבית -
3. תיאוריה אבולוציונית – אדפטציות מתאימות למין עקב אתגרים אבולוציוניים ספציפייפ לנשים. (תוקפנות, יכולת חזותית-מרחבית, רגשות, מיניות).

הרשת החברתית -

The Social Convoy Theory

מבקשים ממטופל/ נבדק לצייר מעגלים, זה בתוך זה, במרכז לכתוב את שמם וסביבו לכתוב אנשים חשובים, אוהבים ואהובים, בסדר חשיבות יורד.

הוא ניתח 700 עיגולים כאלה של ילדים, וגילה כל מיני דברים מעניינים:

• ילדים רבים לא רשמו את הוריהם
• ילדים רבים כתבו במעגל הראשון או השני אנשים שאינם בחיים
• ילדים רבים כתבו את חיית המחמד שלהם בעיגול הראשון או השני.
• סיפור על ילד שכתב את ישו בעיגול הראשון. הוא שאל אותו, לפי הפרוטוקול who's jeuses? הילד הסתכל עליו בשנאה וענה לו my savior, you damn jew!

• לנשים יש בממוצע יותר חברים ברשת החברתית שלהן
• לילדים יש יותר משפחה בעיגולים הפנימיים וחברים בחוץ. אצל מתבגרים יש מהפך, ובגילאי האוניברסיטה יש מהפך נוסף, בו משפחה חוזרת למרכז וחברים למעגלים חיצוניים יותר.

הוא אומר שזה כלי אבחוני ראשון במעלה.

סגנונות הורות -

40 שנה של מחקרים, החלל מ1970.

בלחילה דובר בשלושה סגנונות, אך בהמשך אחד מהם פוצל לשניים, כך שהתקבלו ארבעה סגנונות.

	נענה (שם כשצריכים אותם)	לא נענה
דורש	הורות סמכותית	הורות סמכותנית
לא דורש	הורות ותרנית	הורות מזניחה

חלק מהשונות בסגנון ההורות מיוחסת לגורמים תרבותיים (יש תרבויות בהן סגנון סמכותי מקובל ונפוץ יותר) ולגורמים סוציו-אקונומיים (אם האמא היא חד הורית ועובדת בשלוש עבודות, יהיה לה קשה להיות סמכותית).

הורות סמכותית היא הכי נפוצה, ולאחריה הורות מזניחה.

מבחינה התפתחותית (רגשית, אינטלגנציה...), הסגנון הסמכותי הוא העדיף ביתר. כמעט כל המחקרים בתחום הם בארצות המערב, והנתונים מתייחסים לארצות אלה בלבד.

ילדים שחונכו בבית ותרני לעומת מזניח מראים מאפיינים דומים רבים. אפשר לחשוב שלנענות שמבדילה בינהם יש חשיבות רבה, אבל מסתבר שלמרות זאת יש לילדים הרבה במשותף.

בד"כ לכל הורה יש סגנון הורות אחר. קשה לדעת מי ישפיע יותר על הילד, ברב המחקרים שעשו האם היא שענתה על השאלונים.

התפתחותית - שיעור 6 - ילדות מוקדמת

שיעור 6 – 23.04.2012

ילדות מוקדמת

ילדות מוקדמת – בערך 2-7.

נדבר על שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ו___.

שינויים פיזיולוגיים – גדילה מהירה.

בעיות אצל ההורים – הכוונה היא למהלך ההריון, אם היו בעיות בהריון זה יתבטא ויתרום להבדלים בגדילה הפיזית בתקופה הזאת.

שינויים במבנה המח -

מחקרים חדשים מראים שכדאי להיזהר מדיבור בטלפון. אנחנו לא יודעים מה בדיוק יקרה אחרי שימוש ארוך טווח בפלאפון, וכדאי להיזהר, בייחוד אצל ילדים. רואים שינוי בפעילות מוחית כבר אחרי כמה דקות שיחה, בעיקר באזור שסמוך לטלפון.

יש מיילינזציה.

יש ייצור דופמין מוגבר וגדילה מהירה של האונה הפרונטלית.

התפתחות ביכולת לצייר מעידה בצורה בהירה ופשוטה על התפתחות קוגניטיבית:

גיל שנה – קשקוש

גיל שנתיים – קשקוש ממוקד יותר, נניח באזור מסויים של הדף

גיל 3 – יש יכולת לצייר צורה

גיל 4 – חיבור של שתי צורות יחד

גיל 4-5 - יכולים לצייר משהו שניתן לזיהוי (לפני זה הם יבואו "אבא! תראה! ציירתי רכבת" אבל זה יראה כמו סתם קשקוש)

מעבר לכך שהציורים מעידים על התפתחות קוגניטיבית, תוכנם יכול ללמד על סיפור החיים של הילד, ואכן ציורי ילדים משמשים לאבחון. (הוא מדבר על פרשנות טריוויאלית, כמו כזאת שמתייחסת לגודל היחסי של הדמויות, במקרים קיצוניים, ולא לפרשנויות פסיכואנליטיות מרחיקות לכת).

דומיננטיות ידנית -

אפשר לראות העדפה לצד אחד כבר ברחם (העובר ימצוץ את אצבע ימין או שמאל).

זה לא ממש אקסקלוסיבי, השלב בו זה מתפתח אקסקלוסיבית (?) זה בגיל 2-5.

כ-10% מהאוכלוסיה הם שמאליים. יש גורם גנטי.

פעם היו מכריחים ילדים שמאליים לכתוב בצד ימין. כלים רבים מתאימים רק לימניים.

שמאליות נפוצה יותר בקרב מתמטיקאים, מוזיקאים, אדריכלים ואמנים, בעלי ציון גבוה בפסיכומטרי האמריקאי.

שמאליים מרוויחים 10% יותר מימניים.

שינה ובעיות שינה -

שינה ארוכה במהלך הלילה וצורך בשינה קצרה, או מנוחה בממהלך היום.

אובייקט מעבר – ילדים צריכים להתרגל לישון לבד בחדר שלהם, ומה שעוזר הוא אובייקט מעבר – שמיכה, דובי או בובה.

יש nightmares – סיוטים (חלומות מפחידים שמתעוררים מהם), וnight terrors – ילדים שבוכים מתוך שינה, אי אפשר להרגיע אותם, אחרי כמה דקות הם חוזרים לישון, ולא זוכרים מזה שום דבר בבוקר.

גם הליכה מתוך שינה נפוצה, זה לא מסוכן אבל צריך להיזהר שלא יגיעו למצבים מסוכנים – למשל, יצאו מהבית.

לפי ז'אן פיאזה, הגילאים האלה הם השלב הפרה – אופרציונלי:

בתחילה יש תהליכים של אסימלציה ואקומודציה. נוצרות סכמות רבות. (למשל, לגבי כדור – הוא נופל, הוא קופץ, אם אני זורק אותו על אחותי היא צועקת עלי). באיזשהוא שלב, בערך בגיל שנה וחצי, הילד, שלא מבין שפה, חושד שיש רצף צלילים ספציפי שקשור אליו. למידת שפה לא יכולה לקרות בעזרת אסימלציה ואקומודציה, אלא נדרשת דרך חדשה לראות בה את העולם. ברגע שילדים תופסים שיש שפה הם כל הזמן מדברים (הם התאפקו שנתיים!).

ילדים בשלב הזה הם מאד אגואיסטיים ואנימיסטיים.

• אגואיסטיים – ילדים חושבים שכמו שהם רואים את העולם כולם רואים את העולם (ילד שמצפה שאביו יקרא לו ספר, במצב בו הילד, אבל לא האב, יכול לראות את האותיות).
• אנימיסטיים – ייחוס חיים לדברים שאין להם רוח חיים (למשל – בובה, או: ילד קיבל מכה מהשולחן, הוא ישמח מאד אם סבתא שלו תכה את השולחן חזרה. יש להשקיע מחשבה בהשלכות החינוכיות שלהם. קוגניטיבית זה עובד).

Three mountain task – מטלה שמדגימה ילדים לא יכולים לתפוס שלאחר יש נקודת מבט אחרת מהם.

ילדים שואלים כל הזמן למה, בד"כ כי הם סקרנים ורוצים להבין את העולם.

(דוגמא של ילד בין 4 אולי שלא מבין מה זה מוות, לעומת ילדים בני 8-10 שמבינים, כי הם בשלב הבא).

Conservation Task – מבקשים מילד בשלב 2 למלא 2 כוסות בעלות רדיוס בסיס זהה בכמות זהה של מים. אח"כ מעבירים את כל המים לכוס בעלת רדיוס בסיס קטן יותר. המים מגיעים לגובה רב יותר (כי הכוס יותר צרה). אם נשאל את הילד, הוא יענה שיש יותר מים בכוס החדשה, וכשיחזירו את המים לכוס הקודמת – הוא יאמר שעכשיו יש פחות. לפי פיאז'ה הסיבה היא שבשלב השני אם זה נראה שונה, זה אכן שונה. אין מושגים של נפח.

קביעות מינית – (קשור לconservation) – באיזה שלב ילדים מבינים שיש קביעות מינית, כלומר שזכר נשאר תמיד זכר, ולהפך? [אח שלי, שנולד אחרי שלוש בנות, היה מתכנן תכניות לעתיד תחת משפט הפתיחה "כשאני אהיה גדול ואהיה אישה"...] עד שזה קורה, הילד יחשוב שגבר לבוש בבגדי אישה הוא אישה. דוגמא נוספת – ילד שהלבישו בבגדי בלרינה ורץ בסלון וצועק שהוא בת. אבא שלו שואל אותו בקול עצוב מה קרה לבן שלו – והילד פורץ בבכי. זה שבר אותו! בשבילו הוא כבר היה בן.

התפתחותית - שיעור 4 - התפתחות עוברית ולידה

שיעור 4 – 26/03/2012

התחלות ביולוגיות – התפתחות עוברית ולידה

גנטיקה התנהגותית – רב המחקרים מבוססים על מחקרי תאומים ואימוץ.

יש אינטראקציות בין תורשה לסביבה, ב-3 דרכים:

1. אינטראקציה פסיבית – הורים ביולוגיים מספקים סביבה מטפחת. למשל: מישהי ממש חכמה. הורים שלה חכמים. זה גורם גנטי. אבל נוסף לזה, ההורים סחבו אותה למוזיאונים שלחו לחוגי מדע וקנו לה מלא ספרים. הילדה היתה פסיבית, וההורים סיפקו לה סביבה מעשירה.
2. אינטראקציה מעוררת – הגנוטיפ מעודד היווצרות תכונות פיזיקליות וסביבתיות. תיאוריה: ילדים קטנים, יפים (זה גורם יותר גנטי מהשאר), מטופחים, נקיים, רחוצים ולבושים יפה, כאשר יגדלו תהיה להם אישיות טובה יותר – חברותיים וכו'. זה בגלל אינטראקציה מעוררת – הסביבה תתייחס יפה יותר לילדים ריחניים ונעימים וזה יוביל ליותר הערכה עצמית, חברותיות וכו'. זאת כתוצאה משרשרת תגובות שהגנוטיפ של הילד עוררה בסביבה.
3. אינטראקציה אקטיבית – ילד עם גנים לחוכמה. ברגע שהוא נולד הוא יצר לעצמו הזדמונויות ללמוד, סביבה מעשירה – הוא ישב בספריה בהפסקות, וחקר בעלי חיים שהוא מצא בחצר בזמן שכל השאר שיחקו כדורגל.

טרטוגנים

מדובר בתקופת ההריון. חומרים כימיים או נסיבות חיים של האם עלולים להשפיע על התפתחות העובר.

הנושא הזה התגלה בתחילת שנות ה60 כאשר רופאים נתנו לנשים הרות תרופה בשם תלידואיד, והן ילדו תינוקות עם פגמים נוראיים – ללא רגל וכד'. גילו שהתרופה ההיא היא המקור לפגמים, והבינו שחומרים אליהם אישה הרה נחשפת עלולים להשפיע על העובר.

מקרה נוסף – אי ביפן בו נשים הולידו תינוקות עם CP (מחלה עצבית) ופיגור שכלי, והתברר שהיה מפעל שזיהם את הנחלים באזור, והדגים באזור שהאימהות אכלו בתקופת ההריון גרמו לליקויים.

הנה כמה השפעות שנמצאו -

• תסמונת אלכוהול עוברית
• טבק
• אלכוהול – יש התחלה של מחקרים שמראים שנשים ששותות הרבה קפה בזמן ההריון, הילדים יצאו יותר היפר-אקטיביים.
• גיל האם – ככל שהאישה מבוגרת יותר ההסתברות לתסמונת דאון עולה: 18-35 – 1/800, ועד ל50+ 1/10.
• סטרס של האם – ADHD, עצבנות, הפרעות באכילה ובשינה – בשנה הראשונה של החיים.
  איך בודקים את זה מבחינה מחקרית? קשה לכמת לחץ, אבל טרגדיה היא גורם לחץ משמעותי שקל למדוד. למשל, מצאו שנשים שגרו בניו יורק והיו בהריון במהלך 11/9 היה להן סיכוי גבוה יותר להפיל. מחקר נוסף: תינוקות שנולדו לנשים שגרו בירושלים והיו בחודש השני במהלך מלחמת ששת הימים, הסיכוי שלהם לסיכזופרניה גבוה יותר. מחקר נוסף: רמת הארסיביות בגיל שנה מקושרת להפרעות מצב רוח של האם בסמן ההריון.
• צריכת חומרים בתקופות שונות של ההריון משפיעה (פוגמת) על התפתחות העובר בדרכים שונות.

יש כמה שיטות לידה – לידה טבעית, למאז', ניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי – בארה"ב כמעט 30% מהלידות הן בניתוח קיסרי. למה כל כך הרבה? יש כמה תיאוריות:

• יותר רווחי לרופא.
• נשים בוחרות לעשות ניתוח קיסרי, מכל מיני סיבות.

זמן התאוששות מהלידה ארוך יותר – שישה שבועות לעומת יום-יומיים.

מבחן אפגר -

חמישה דברים שבודקים וציון של מעל 6 נחשב תקין.

משקל לידה נמוך -

משקל לידה נמוך מ2.5 קילו, או לידה מוקדמת – 3 שבועות ומעלה לפני הזמן.

השפעות ארוכות טווח – למשל קוגנטיביות, השפעות על מבנה הפנים שניכרות גם שנים אחרי הלידה, קשיי למידה וADHD.

אפשר לשפר את המצב ע"י עיסויים ושיטת קנגרו (מגע). במחקר על שיטת העיסויים עם מעקב לאורך 10 שנים מצאו עליה במשקל כפונקציה של כמות העיסויים, ועליה בציונים שהתבטאה שנים אחר כך.

אחוז הנשים בארה"ב הסובלות מדיכאון לאחר לידה ומדכדוך לאחר לידה -

דכדוך – 70%, כמה ימים לאחר לידה ועד שבועיים.

דיכאון – 10%, כמה ימים לאחר הלידה ולמשך כמה חודשים.

פסיכוזה לאחר לידה – 1% (מתוך הדיכאוניות?), הדיכאון אחרי לידה מחריף והופך לפסיכוזה. (סרטון על אישה בשם Andrea Yates שכמה חודשים לאחר לידת ילדה החמישי היא הרגה את כל ילדיה. נשפטה למאסר עולם, והיה ערעור בגלל שהיא הוגדרה כלוקה בפסיכוזה שלאחר לידה).

הסתגלות האב:

• גם עליו יש השפעות
• לפעמים מרגישים שהתינוק החליף אותם מבחינת קבלת חיבה מהאם
• אבות צריכים לדאוג לתינוק באופן פעיל
• חשוב שלבני הזוג יהיה זמן איכות יחד

פרזנטציות -

• מה אומרים המחקרים על הנושא? בערך 5 מחקרים
• תיאור מקרה (למשל – לשאול אמא איך היא הרגישה לגבי ההריון שלה, ומה היא חושבת שהיתה ההשפעה על הילד). זה לא מחקרי אלא נותן זוית אנושית על הנושא.
• מומחה – לא מחקרי, אלא קליני – שעובד עם אנשים. למשל, לדבר עם גינקולוג ולשאול אותו מה הוא חושב על הנושא. כדי לבדוק את הקשר בין החקר לעבודה לשטח (שלעיתים קרובות לא חזק מספיק)
• תקשורת – לחפש בגוגל, ב'לאישה' – זה יראה לנו מה האנשים ברחוב יודעים על הנושא. לפעמים זה מתאים למחקר ולאנשי המקצוע בשטח, לפעמים לא.
• סיכום – האם כולם מסכימים? האם יש גישות שונות?

בפרזנטציה כל שקופית היא על נושא אחד. יש 10 דקות לכל הפרזנטציה.

• הקדמה
• מחקרים
• תיאור מקרה
• וכו'

כדאי שכל אחד בקבוצה ידבר. אפשר שכל אחד ידבר על זווית אחרת. את העבודה עצמה צריך להגיש רק בסוף הסמסטר, ללא קשר לתזמון הפרזנטציה.

גיל הינקות

התפתחות פיזית -

מה קורה במח של ילדים?

• מיילניזציה – במהלך ההתפתחות מתרחשת מייליניזציה. בטרשת נפוצה יש בעיה עם המיילניזציה – עטיפת התא נסדקת, ויש קושי להניע את האיברים כי המסרים העצביים נעים לאט מדי.
• השינויים המוחיים הגדולים ביותר מתרחשים בשנתיים הראשונות. נוצרים קשרים רבים מאד במח. לכן להרבה דברים שקורים בשנתיים הראשונות יש השפעה מקיפה על כל החיים.
• סביבה מועשרת

ראיה – 20/800 – את מה שאדם נורמלי רואה ממרחק של 800 תינוקי רואה מ20 (מלא יחידות אורך לפי רצונך).

זה אומר שילדים בעת לידתם הם כמעט עוורים. אבל אל דאגה – זה מתפתח. (20/20, מה שבלשוננו קרוי 6/6).

ראיית עומק – ראיה תלת מימדית – חשוב להתמצאות ותנועה במרחב (לעלות מדרגות). מתי זה מתפתח? איך מגלים את זה? Visual cliff – שולחן שבהמשכו יש זכוכית, ונותנים לתינוק לזחול על השולחן, ובודקים אם הוא ממשיך על הזכוכית או נעצר. כך גילו שראיית העומק מתפתחת מספר שבועות אחרי שהם לומדים לזחול (ולא בגיל מסויים).

שמיעה – מחקרים מראים שעוברים שומעים כבר ברחם.

איך עלו על זה?

ניסוי ידוע בשם cat in the hat – לוקחים נשים הרות, ומקריאים להן החל מהחודש השישי את הספר שוב ושוב ושוב. לספרים של ד"ר סוס יש סגנון ייחודי ומוזר. כשהילד נולד מחברים אותו למוצץ ממוחשב שרושם את פעילות המציצה של התינוק. מקריאים לתינוקי כל מיני ספרים. הוא מוצץ. כל פעם שמקריאים את חתול תעלול הוא מפסיק למצוץ. זה מעיד על ההיכרות המוקדמת של התינוק עם הספר, אות לכך שהוא שמע בתקופת העוברות שלו.

אפקט דומה נמצא עם קול האם.

אפקט דומה יש עם מוסיקה – נותנים לאם ההרה לשמוע את השיר שוב ושוב, במטרה לגרום לעובר לפתח התניה עם השיר, התניה לרוגע של הרחם. כשהוא נולד מוצאים שהשיר ההוא מרגיע יותר משירים אחרים.

ריח – מתפתח במהלך השבוע הראשון – מפותח לחלוטין ביום החמישי או השישי אחרי הלידה.

איך גילו? הספיגו את ריח הזיעה של האם, ושמו את המטלית המזיעה ליד ראשו של התינוק. בימים הראשונים הוא לא זז בתגובה, אך ביום החמישי או השישי הוא מזיז את הראש לכיוון המטלית. לעומת זאת, לריח של אם אחרת התינוק לא מגיב.

טעם – מתפתח טרם לידה.

איך גילו את זה? הזריקו סוכרזית לחלל הרחם של האם במהלך אולטראסאונד, ומצאו שהתינוק מניע את שפתיו יותר בתגובה.

תפיסה אמודלית – כלומר, הקישור בין החושים השונים. (למשל, אם תנועות הפה הן של דיבור אבל אנחנו שומעים יללה, זה יראה לנו לא בסדר). איך מצאו את זה? מושיבים תינוק לפני שתי טלוויזיות. רואים בכל טלוויזיה אמא אחרת – אחת מספרת סיפור והשניה צועקת. התינוק הוא עם אוזניות, ושומע את אחת הנשים. בודקים אם הילד מתמקד יותר בפנים שאת הקול המתאים להן הוא שומע. כשזה קורה, אות הוא לכך שהתפתחה תפיסה אמודלית. זה קורה בערת בגיל חמישה חודשים.

התפתחות קוגניטיבית

ז'אן פיאזה

דיברנו עליו בהקשר של האסימלציה והאקומודציה.

פיאז'ה דיבר על ארבעה (?) שלבים של התפתחות קוגניטית -

1. שלב סנסורי מוטורי – לומדים דרך חושים (נוגעים, טועמים) ודרך תזוזה.
2. קביעות אובייקט – בהתחלה "אם זה לא שם זה לא קיים", כעבור 6-8 חודשים הם מבינים שיש לאובייקטים קביעות, ולכן אם הם לא רואים אותם הם צריכים לחפש אותם. אפשר לראות את זה אם משחקים איתם עם משחק, ואז מכסים אותו. אם הם מבינים את קביעות האובייקט הם מסירים את המטפחת, אם לא – הם יתעסקו במשהו אחר. זאת הסיבה שילדים חושבים שכשהם לא רואים מישהו הוא לא שם (פיקבו! :) ).
3. הפרדה בין עצמי לעולם – שמים לתינוק משחת שיניים על האף, ומעמידים אותו מול מראה. לקראת סוף השנה השניה רואים שהם מזהים את עצמם במראה, ומבחינים בכך כי הם מנסים לנקות את משחת השיניים מהאף שלהם.

התפתחותית - שיעור 3

שיעור 3 – 19/03/2012

המשך המבוא -

תיאוריות קוגנטיביות -

פיאז'ה – 1896-1980: אבי התורות הקוגניטיביות. התמקד בתהליכי למידה של ילדים. התיאוריה של פרויד מנסה להסביר הכל (והוא היחיד). פיאז'ה שאל שאלה ממוקדת יותר.

• תיאוריה קוגניטייבת התפתחותית
• תהליך מנטלי מודע
• constructivist – ילד לומד מתוך עשיה. חלק מהתהליך בא מתוך הילד, וחלק מהעולם.
• אסימולציה / אקומודציה – מושגים מוכרים ביותר בפסיכולוגיה התפתחותית. לדעת פיאז'ה יש תהליך למידה אחד לכל סוגי הלמידה – איך לכתוב, איך להשתמש במעלית, מהי אהבה. כל הלמידה נעשית באמצעות שני תהליכים – אסימולציה ואקומודציה.

איך קורת למידה?

נשתמש בדוגמא. יוני נולד. שכלו ריק. הוא רואה כדור, כל יום, במהלך שבוע. הוא לא יודע מה זה! בסוף הוא יוצר סכימה – כלומר פותח "מגירה" בראש וכותב עליה כדור. בשבוע הבא הוא מגלה שכל פעם שהוא מעניק לכדור דחיפה קלה הכדור מתגלה. בסוף השבוע הוא פותח סכימה חדשה "כדורים מתגלגלים" (הוא לא מחבר את זה לסכמה הקודמת? מישהי שאלה בכיתה. זו שאלה מורכבת – יש רשת אסוציאציות – מדובר בסכמה חדשה שייכת לרשת של כדורים). בשבוע הבא הוא לומד שכדורים נופלים וכו'. כל תכונה חדשה שנלמדת על הכדור גורמת לפתיחת תא נוסף. להבא, כשיראה כדור נופל הוא ידע במה מדובר (אחרי האקומודציה).

מבחינה קוגניטיבית – מה שקורה במח של ילד שרואה כדור לראשונה דומה למה שהיה קורה לנו אילו היינו פוגשים חייזר לראשונה (לא רגשית, אלא רק קוגניטיבית).

דימוי נוסף – אדם שממיון דואר לפי ארצות. ארה"ב יש תא אחד. כשהוא נתקל במכתב עליו כתוב קנדה הוא לא יודע מה לעשות איתו. כשהכיתוב "קנדה" חוזר ונשנה הוא פותח תא חדש עבור מדינה זו. לפתיחת התא החדש קוראים אקומודציה (אירוח?). להכנסת מכתב לקטגוריה / תא קיים קוראים אסימולציה – assimulation (=התבוללות).

אוקיי, עכשיו יש מכתב לunited arab emorites. העובד מחפש תא, ואין! אבל אז הוא מוצא את התא שקוראים לו united states of america, ומחליט שמדובר באותו דבר (united). זה דומה שבפעם הראשונה שילד הולך לגן חיות הוא יקרא לכל החיות ילד. זו אסימולציה (שגויה). אם הילד הולך כל יום לגן חיות (ההורים רכשו מנוי :) ) אז אחרי זמן מסויים הוא יבין שלא מודבר בכלב, ויפתח תא חדש במח בשם היפופוטם. עכשיו הוא יכול לעשות אסימולציה נכונה.

כלומר – אקומודציה=יצירת סכמה, אסימולציה=שיוך לסכמה קיימת.

לפיאז'ה יש ארבעה שלבי התפתחות קוגניטיבית.

ויגוטסקי – הגישה קוגניטיבית הסוציו-תרבותית

• ילדים מבנים את עולם הידע שלהם באופן פעיל (כמו פיאז'ה)
• אינטראקציות חברתיות מבנות את ההתפתחות הקוגניטיבית
• ידע נוצר דרך אינטראקציות עם אנשים אחרים ועם אובייקטים בתרבות.
• כלים תרבותיים - הכלי הקוגניטיבי החשוב ביותר שמקבלים מהתרבות הוא שפה (אנחנו יכולים לדבר אל עצמינו וזה יעזור לנו לחשוב טוב יותר, להבין טוב לבד). לכן לפי ויגוטסקי ללמוד בשקט זה לא נכון – דיבור עוזר ללמידה.
• The zone of proximal development – ילדים שעובדים לבד, ללא עזרת החברה, הם יתפתחו עד נקודה מסויימת, נמוכה יותר מזו שהוא יגיע אליה עם עזרת החברה. הטווח בין הנקודות הנ"ל הוא הzone of... תפקיד ההורים והמורים הוא לעזור לילד לממש את הפוטנציאל שלו – לקדם אותם מעבר למה שהם יכולים לבד בתוך הטווח שבו הם יכולים להרחיב את יכולות הילד.
• Scaffolding – פיגום – העזרה של החברה ללמידת הילד נקראת פיגום.

אנחנו מגיעים לקבוצה השלישית של התיאוריות – תיאוריות התנהגותיות. זו קבוצת התיאוריות שהכי פחות נוגעת לפסיכולוגיה התפתחותית.

• פבלוב – התניה קלאסית. הוא דיבר על ההתניה כתהליך פיזיולגי (זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, 1904).
• ג'ון ב. ווטסון – חיבר את הנושא של התניה קלאסית לפסיכולוגיה. “אלברט הקטן". התניה בין ארנב לבין רעש גדול ומפחיד, שגרם לו להתחיל לפחד מהשפן. רב הפוביות נוצרות מהתניה קלאסית (יש פוביות בעלות מקור אבולוציוני – רעש וחושך). סיפור על בחורה עם פוביה לקטשופ, שמקורה בטראומה בה היו מעורבים דם וקטשופ.
• סקינר – התניה אופרנטית: חיזוק חיובי (כל פעם שחוגרים יוצאת יד מהמושב ונותנת לי עוגת שוקולד), חיזוק שלילי (חוגרים כדי להפסיק את הצפצוף המעצבן באוטו), עונש חיובי, עונש שלילי (חיזוק – מגביר התנהגות, עונש – מחליש התנהגות, חיובי – לתת, שלילי – לקחת).

קבוצה רביעית של תיאוריות – תיאוריה אטולוגית:

קונרד לורנץ -

• השפעה חזקה של ביולוגיה
• קשר הדוק לאבולוציה
• החתמה: דוגמא– התקשרות. יש תקופה קריטית להתפתחות התקשרות. אם אין דמות הורית אוהבת באותו זמן, התקופה הקריטית תעבור ויהיו בעיות בהתקשרות שתתבטא בזוגיות במהלך כל החיים.
• פסיכולוגיה אבולוציונית.
• (דוגמא?) הבדלים מגדריים: בוס – emotional fidelity – בגידה רגשית (אשתך בוכה לשכן שהיה לה יום רע). דיוויד בוס לקח גברים ונשים ושאל אותם עד כמה בגידה רגשית תפריע להם, מ1-10. לנשים זה הפריע ברבה יותר מלגברים. לעומת זאת, בגידה פיזית הפריע הרבה יותר לגברים. האפקט הזה נמצא ב22 מקומות שונים בעולם. דיוויד בוס מסביר, שמבחינה אבולוציונית בגידה פיזית מפריעה יותר לגברים כי משמעות הדבר עבור גברים הוא שאינו יודע מי הם ילדיו, וייתכן והוא תומך בילדים שאינם שלו. לעומת זאת, אבולוציונית נשים צריכות יותר תמיכה (בחברה פטריארכלית) ולכן קיום קשרים רגשיים עם אישה אחרת הוא בעייתי יותר עבור נשים. “גברים ממאדים, נשים מנגה" – ספר שעוסק בהבדלים מגדריים.
  מחקר נוסף של דיוויד בוס – לקח שתי סטודנטים חתיכים לתואר שני, וביקש מכל אחד מהם לגשת לסטודנטים מהמין השני ולהציע להם לחזור איתם למעונות ולקיים יחסי מין. 0% מהנשים ו75% מהגברים הסכימו (היו עוד שאלות, כמו – לשתות קפה יחד, לדבר – לזה בחורות נענו יותר). ההסבר של דיוויד בוס – המגמה של גברים היא להפיץ את הזרע שלהם כמה שיותר, לעומת נשים – שזקוקות לתמיכה.
  איך זה קשור לתהליכים התפתחותיים? כי אנחנו נדבר על הבדלים בין ילדים וילדות.

קבוצה חמישית של תיאוריות – תיאוריה אקולוגית:

אורי ברופנברנר – 1917-2005:

• מודל אקולוגי
• מערכות סביבתיות משפיעות על התפתחות במהלך החיים. לא רק היחסים שלי עם האנשים בעולם המיידי משפיעים עלי, אלא גם היחס בין אנשים לידי משפיע עלי – למשל – היחס בין ההורים אחד לשני משפיע על הילד (גם כשההורים אומרים "אנחנו לא רבים ליד הילדים"). למשל, גירושים משפיעים על הילדים למשך כל החיים. לא רק אנשים בעולם המיידי – גם היחס של אבא שלי עם בוס שלו משפיע עלי, וגם השכונה בה אני גר, המדינה, שיטת הממשל... ברונפנברגד מתייחס לכל העולמות שמשפיעים על הילד. יש שיטות טיפוליות שמושפעות מהתיאוריות של ברונפרגר – לפי שיטה זאת צריך להביא את כל הסביבה לקליניקה – טיפול משפחתי, למשל.

על העבודה –

יש בסילבוס.

ראיון עם מומחה – לאו דוקא פסיכולוג, מישהו מומחה לנושא.

סיכום – אחידות ושוני בין הזוייות השונות.

איזה נושאים לא לעשות? אוטיזם, ריטלין – הם לא מספיק התפתחותיים.

כל קבוצה צריכה לבחור מנהיג. תפקידו לכתוב את מספר הקבוצה, את הנושא ואת שמות חברי הקבוצה וכתובות האימייל שלהם.