סטטיסטיקה - תרגיל 3/11

סטטיסטיקה - תרגול

3/11

תרגיל (התרגיל שהוגש עכשיו)

שאלה 4

• ברגע שעוברים בהיסטוגרמה למחלקות, אנחנו לא יודעים מה הפיזור בתוך המחלקות.
• א"א להניח שהערכים מתפזרים באופן שווה בין המחלקות.
• לכן לוקחים את המקרים הקיצוניים: נעשה ממוצע של הערכים הכי קטנים ושל הערכים הכי גדולים. זהו הטווח.

חישוב חציון במחלקות:

• אנחנו מניחים שהערכים מתפזרים באופן שווה לאורך המחלקה.

העיקרון:

1. נחפש באיזו מחלקה נמצא החציון:
   - נמצא את n ונחלק אותו ב-2. (אם לא זוגי נקבל ערך לא שלם).
   - נבדוק באיזו מחלקה נמצא האיבר הn/2.
2. נחפש את התצפית בתוך המחלקה.
   (איזה מספר איבר מתוך כמה איברים במחלקה?)ֿ
3. נחפש את הערך היחסי בתוך המחלקה.
   (מה הערך היחסי ש"תופס" השטח מתחילת המחלקה ועד לחציון, מתוך הרוחב של כל המחלקה?)
   --> אנחנו מניחים שהערכים התפזרים באופן שווה לאורך המחלקה!
4. נוסיף את הרוחב עד החציון, התוך התחלקה, לרוחב של כל המחלקות עד למחלקה בה נמצא החציון.

חציון

-סולמות סדר ומעלה.

-מצמצם את סכום הטעויות המוחלטות.

ממוצע

הכי נפוץ.

סכום האיברים, מחולקים במספר התצפיות.

• סולם רווח ומעלה.
• הכי רגיש לערכים קיצוניים.
• מצמצם את סכום ריבועי הסטיות.
• סכום הסטיות ממנו = 0.

אלו מדדים מרכזיים

הדגמה לבעייתיות במדדים אלו: הסטטיטיקאי שטבע בבריכה שעומקה הממוצע80 ס"מ.

כדי להתמודד עם הבעייתיות יש לנו מדדי פיזור.

מדדי פיזור: (מדד להומוגניות / הטרוגניות של הערכים)

• אחוז הטעויות
• גודל הסטיה המקסימלית (יעיל כשחשוב שלא יהיו סטיות)
• טווח – ההפרש בין התצפית הגבוהה ביותר לתצפית הנמוכה ביותר
• טווח בין רבעוני – פער בין התצפית האחרונה ברבעון הראשון לבין התצפית האחרונה ברבעון השלישי.
  עד כאן מדדי פיזור אזוטריים ולא מועילים בד"כ.
  יותר חשוב:

• ממוצע הסטיות המוחלט (מהמדד המרכזי) – משאיר אותנו בסקאלה של הערכים
• ממוצע ריבועי הסטיות (מהמדד המרכזי) – מעביר אותנו לסקלה אחרת, יותר קשה להבין.
• שונות – ממוצע ריבועי הסטיות – אבל במקרה בו המדד המרכזי הואממוצע (ולא מדד אחר!) - מדד שנותן משקל גדול לתצפיות קיצוניות(בגלל ההעלאה בריבוע).
• סטיית תקן – שורש של שונות (מטרת המדד היא להחזיר את הערכים של שונות לסקאלה של התפיות המקוריות, כדי שיהיה קל יותר להבין את הערכים).

חישוב טווח בין רבעוני במחלקות – כמו בחציון, אבל במקום לחפש n/2 נחפשn/4 and 3n/4.

יסודות ביולוגיים של התנהגות - תרגיל 3/11

יסודות ביולוגיים

3/11 תרגיל

חזרה על השיעור

מושגים המתארים כיווניות

neuroaxis – הציר העצבי, נמשך לאורך חוט השדרה עד המח.

• בחיות נמוכות הציר ישר
• בבני אדם הנאורואקסיס מתקפל באזור הראש

בבני אדם שני הצירים – משתנים מחוט השדרה לראש.

חוט השדרה -

דורסלי – גב

ונטרלי – בטן

אנטריורי – למעלה

פוסטריורי - למטה

ראש

דורסלי – למעלה

ונטרלי – למטה

אנטריורי – קדימה

פוסטריורי – אחורה

--> מדיאלי לטרלי- לא משתנה

איפסילטרלי – נשלט ע"י אותו צד

קונטרלטרלי – נשלט ע"י צד הפוך

חתכים של מח (צריך לדעת לזהות תמונות!)

• קורנלי – כמו לפרוס לחם
• הוריזונטלי – חיתוך במקביל לרצפה. מקביל לנויוראקסיס.
• סגיטלי – כולל חתך מיד סגיטלי (למשל – לחתוך מלמעלה ללמטה,בין העיניים זה חתך כזה. דוגמא שלי).

מערכת העצבים:

• עצבי הפנים (הקרניאלית) הם חלק ממערכת העצבים ההיקפית.

• מערכת עצבים אוטונומית – לב, עיכול וכו' – מערכות שנשלטות בצורה לא מודעת.
  מתחלקת לשתיים:
• מערכת סימפטטית – בזמן רגיעה
• מערכת פארה סימפטטית – בזמן לחץ

קרומי המח

cns – מערכת עצבים מרכזית

שלושה שכבות:

1. דורה- (הכי צמודה לגולגולת). עבה וקשיחה – מעט גמישה- לא מאד שבירה. מגינה מפני פגיעות וזעזועים.
2. ארכנואיד – שכבה ספוגית.
3. פיה – שכבה דקה העוקבת אחרי כל קפלי המח.

בין הפיה לארכנואיד יש את הסבארכנואיד ספייס.

--> חוט השדרה הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית.

--> בחוט השדרה אין ארכנואיד והפיה והדורה מתחברים לשכבה אחת.

(כשרוצים לבדוק אם יש דלקת במח לוקחים דגימת נוזל מח מעבוד השדרה – לא מהמח).

חדרי המח

אקוואדאקט – בין החדר השלישי והרביעי.

התעלה יוצאת לחוט השדרה מהחדר הרביעי.

איך הכל מתחבר יחד?

הנוזל מופק מהדם ודומה לפלסמה. מיוצר באופן רציף בארכרואיד פלקסוס (?)

פלקסוס -> חדרים לטרליים -> חדר 3 -> אקוודקט -> חדר 4 -> ארכנואיד -> arachnoid granulations ->מחזור הדם, ולכל המח.

בסאב ארכנואיד ספייס הcsf יכול לסלק חומרי פסולת.

הנוזל הזה מאד חשוב, כדי לספק, באופן מבוקר, חומרי מזון, חמצן ופינוי פסולת

למה צריך את נוזל המח?

• בולם זעזועים טוב
• מקטין את המשקל האפקטיבי
• סילוק חומרי פסולת

התפתחות מערכת העצבים

העובר מורכב ראשונית משלוש שכבות של תאים.

השכבה הראשונה השכבה העליונה היא שהופכת למערכת העצבים.

הנוירונים עושים את אותם פעולות – האינפורמציה שנקבל מהם תלויה במיקומם.

תאי מקור – תאים שכבר עברו התמיינות ראשונית לתאי מח, אבל לא עברו הבשלה סופית עדיין.

הנדידה מתרחשת על תאי גליה מיוחדים הקיימים רק בתקופה העוברית – תאי גליה רדיאליים.

קדקוד הצמיחה – מבנה דמוי יד שמכוון את האקסון לעבר מטרתו, ע"י סיגנלים פיזיים, וכן ע"י סיגנלים כימיים.

המולקולות שמופרשות ע"י תאי המטרה הן חוצרים טרופיים, החיוניים להשרדות הנוירון.

נוירונים שלא יוצרים מספיק סינפסות עם תאי מטרה מתים בתהליך שנקרא אפופטוזיס – החזק שורד!