יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

סטטיסטיקה - תרגיל 3/11


סטטיסטיקה תרגול

3/11
תרגיל (התרגיל שהוגש עכשיו)

שאלה 4
  • ברגע שעוברים בהיסטוגרמה למחלקותאנחנו לא יודעים מה הפיזור בתוך המחלקות.
  • א"א להניח שהערכים מתפזרים באופן שווה בין המחלקות.
  • לכן לוקחים את המקרים הקיצונייםנעשה ממוצע של הערכים הכי קטנים ושל הערכים הכי גדוליםזהו הטווח.

חישוב חציון במחלקות:
  • אנחנו מניחים שהערכים מתפזרים באופן שווה לאורך המחלקה.
העיקרון:
  1. נחפש באיזו מחלקה נמצא החציון:
    נמצא את ונחלק אותו ב-2. (אם לא זוגי נקבל ערך לא שלם).
    נבדוק באיזו מחלקה נמצא האיבר הn/2.
  2. נחפש את התצפית בתוך המחלקה.
    (איזה מספר איבר מתוך כמה איברים במחלקה?)ֿ
  3. נחפש את הערך היחסי בתוך המחלקה.
    (מה הערך היחסי ש"תופסהשטח מתחילת המחלקה ועד לחציוןמתוך הרוחב של כל המחלקה?)
    --> אנחנו מניחים שהערכים התפזרים באופן שווה לאורך המחלקה!
  4. נוסיף את הרוחב עד החציוןהתוך התחלקהלרוחב של כל המחלקות עד למחלקה בה נמצא החציון.

חציון
-סולמות סדר ומעלה.
-מצמצם את סכום הטעויות המוחלטות.

ממוצע
הכי נפוץ.
סכום האיבריםמחולקים במספר התצפיות.
  • סולם רווח ומעלה.
  • הכי רגיש לערכים קיצוניים.
  • מצמצם את סכום ריבועי הסטיות.
  • סכום הסטיות ממנו = 0.

אלו מדדים מרכזיים
הדגמה לבעייתיות במדדים אלוהסטטיטיקאי שטבע בבריכה שעומקה הממוצע80 ס"מ.
כדי להתמודד עם הבעייתיות יש לנו מדדי פיזור.

מדדי פיזור: (מדד להומוגניות הטרוגניות של הערכים)

  • אחוז הטעויות
  • גודל הסטיה המקסימלית (יעיל כשחשוב שלא יהיו סטיות)
  • טווח – ההפרש בין התצפית הגבוהה ביותר לתצפית הנמוכה ביותר
  • טווח בין רבעוני – פער בין התצפית האחרונה ברבעון הראשון לבין התצפית האחרונה ברבעון השלישי.
    עד כאן מדדי פיזור אזוטריים ולא מועילים בד"כ.
    יותר חשוב:

  • ממוצע הסטיות המוחלט (מהמדד המרכזי) – משאיר אותנו בסקאלה של הערכים
  • ממוצע ריבועי הסטיות (מהמדד המרכזי) – מעביר אותנו לסקלה אחרתיותר קשה להבין.
  • שונות – ממוצע ריבועי הסטיות – אבל במקרה בו המדד המרכזי הואממוצע (ולא מדד אחר!) - מדד שנותן משקל גדול לתצפיות קיצוניות(בגלל ההעלאה בריבוע).
  • סטיית תקן – שורש של שונות (מטרת המדד היא להחזיר את הערכים של שונות לסקאלה של התפיות המקוריותכדי שיהיה קל יותר להבין את הערכים).


חישוב טווח בין רבעוני במחלקות – כמו בחציוןאבל במקום לחפש n/2 נחפשn/4 and 3n/4.


יסודות ביולוגיים של התנהגות - תרגיל 3/11



יסודות ביולוגיים

3/11 תרגיל
חזרה על השיעור

מושגים המתארים כיווניות
neuroaxis – הציר העצבינמשך לאורך חוט השדרה עד המח.
  • בחיות נמוכות הציר ישר
  • בבני אדם הנאורואקסיס מתקפל באזור הראש


בבני אדם שני הצירים – משתנים מחוט השדרה לראש.

חוט השדרה -
דורסלי – גב
ונטרלי – בטן
אנטריורי – למעלה
פוסטריורי למטה

ראש
דורסלי – למעלה
ונטרלי – למטה
אנטריורי – קדימה
פוסטריורי – אחורה

--> מדיאלי לטרלילא משתנה

איפסילטרלי – נשלט ע"י אותו צד
קונטרלטרלי – נשלט ע"י צד הפוך


חתכים של מח (צריך לדעת לזהות תמונות!)
  • קורנלי – כמו לפרוס לחם
  • הוריזונטלי – חיתוך במקביל לרצפהמקביל לנויוראקסיס.
  • סגיטלי – כולל חתך מיד סגיטלי (למשל – לחתוך מלמעלה ללמטה,בין העיניים זה חתך כזהדוגמא שלי).

מערכת העצבים:
  • עצבי הפנים (הקרניאליתהם חלק ממערכת העצבים ההיקפית.
  • מערכת עצבים אוטונומית – לבעיכול וכו' – מערכות שנשלטות בצורה לא מודעת.
    מתחלקת לשתיים:
  • מערכת סימפטטית – בזמן רגיעה
  • מערכת פארה סימפטטית – בזמן לחץ

קרומי המח
cns – מערכת עצבים מרכזית
שלושה שכבות:
  1. דורה- (הכי צמודה לגולגולת). עבה וקשיחה – מעט גמישהלא מאד שבירהמגינה מפני פגיעות וזעזועים.
  2. ארכנואיד – שכבה ספוגית.
  3. פיה – שכבה דקה העוקבת אחרי כל קפלי המח.

בין הפיה לארכנואיד יש את הסבארכנואיד ספייס.

--> חוט השדרה הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית.
--> בחוט השדרה אין ארכנואיד והפיה והדורה מתחברים לשכבה אחת.
(כשרוצים לבדוק אם יש דלקת במח לוקחים דגימת נוזל מח מעבוד השדרה – לא מהמח).


חדרי המח

אקוואדאקט – בין החדר השלישי והרביעי.
התעלה יוצאת לחוט השדרה מהחדר הרביעי.

איך הכל מתחבר יחד?
הנוזל מופק מהדם ודומה לפלסמהמיוצר באופן רציף בארכרואיד פלקסוס (?)
פלקסוס -> חדרים לטרליים -> חדר 3 -> אקוודקט -> חדר 4 -> ארכנואיד -> arachnoid granulations ->מחזור הדםולכל המח.
בסאב ארכנואיד ספייס הcsf יכול לסלק חומרי פסולת.
הנוזל הזה מאד חשובכדי לספקבאופן מבוקרחומרי מזוןחמצן ופינוי פסולת

למה צריך את נוזל המח?
  • בולם זעזועים טוב
  • מקטין את המשקל האפקטיבי
  • סילוק חומרי פסולת
התפתחות מערכת העצבים
העובר מורכב ראשונית משלוש שכבות של תאים.
השכבה הראשונה השכבה העליונה היא שהופכת למערכת העצבים.

הנוירונים עושים את אותם פעולות – האינפורמציה שנקבל מהם תלויה במיקומם.

תאי מקור – תאים שכבר עברו התמיינות ראשונית לתאי מחאבל לא עברו הבשלה סופית עדיין.
הנדידה מתרחשת על תאי גליה מיוחדים הקיימים רק בתקופה העוברית – תאי גליה רדיאליים.

קדקוד הצמיחה – מבנה דמוי יד שמכוון את האקסון לעבר מטרתוע"י סיגנלים פיזייםוכן ע"י סיגנלים כימיים.
המולקולות שמופרשות ע"י תאי המטרה הן חוצרים טרופייםהחיוניים להשרדות הנוירון.
נוירונים שלא יוצרים מספיק סינפסות עם תאי מטרה מתים בתהליך שנקרא אפופטוזיס – החזק שורד!