תהליכים חברתיים - שיעור 5 - הרצאה של שהם חשן הלל (חלק ב)

יום שני

14/03/2011

תהליכים חברתיים

שיעור 5

הרצאת אורח

על תפקידה של החלטה פעילה בהעדפות חברתיות / שהם חשן – הלל (בהנחיית פרופסור אילן יניב)

העדפות חברתיות – העדפות תלויות לא רק בנו אלא גם בחברה. תחום מחקר חדש.

חידה: ניסויים ומודלים רבים מתעדים רתיעה מאי שוויון. רווח גבוה יותר של האחר נחשב שלילי ומאיים. אנשים מעדיפים שוויון אפילו על פני תוצאות יעילות (סך רווחים גבוה יותר).

דוגמא – חברה מציעה לך ולשותפך תשלום עבור פרוייקט שביצעתם:

• 600 דולר לשתיכם.
• 600 לכם ו-900 לשותף.

רב האנשים מעדיפים את האופציה הראשונה, בגלל השוואה חברתית. (כנ"ל עם הפרש קטנטן בציון וכו').

מסקנה: אנשים שונאים אי שוויון עד כדי כך שהם מעדיפים להקטין את הפער ע”ח הקטנה העוגה.

טענה: המניע של אנשים הוא להגדיל את העוגה, והיא חזקה יותר משנאת אי השוויון.

ניסוי (נקודות שוות כסף) – בחירה:

• 600 נקודות לי ולאחר.
• 600 נקודות לי ו900 לאחר.

כאן, רב האנשים העדיפו דוקא את האופציה השניה. (אותן תוצאות בניסויים בהן נאמר שרואים את האחר ובניסויים שלא).

--> החוקרים מופתעים מזה.

מה גובר – הגדלת העוגה או שנאת אי השוויון?

הצעת פתרון לחידה – תופעת הagency = החלטה פעילה (מצב בו יש השפעה על הסביבה): עד היום (לא?) נחקר בקבלת החלטות אינדיווידואליות.

הטענה:

במצבים של agency גבוה (קבלת החלטות פעילה) הגדלת העוגה גוברת – אנשים נדיבים יותר (יחסית למצבים של agency נמוך, סבילות, בהם שנאת אי השוויון גוברת ואנשים נרתעים מהאפשרות שאחרים ירוויחו פחות מהם ואנשים מרוויחים פחות).

(agency מושפע גם מאישיות וגם מהמצב).

שיפוט סביל --> מיד פונים להשוואה חברתית --> אם האחר מקבל יותר מרגישים נחותים, לא ראויים.

החלטה פעילה--> השוואה חברתית לא מתעוררת.

ניסויים שבוחנים את התיאוריה (מתוך סדרת ניסויים):

ניסוי ראשון:

הניסוי שעשינו בתחילת השיעור – נאמר שקנינו מצלמה, ואז פגשנו אחר שרוצה את אותה מצלמה.

תנאים:

1. נאמר שהוא קנה את המצלמה.
2. הנבדק הפנה את האחר לאותה חנות.

השאלה היא, מתי אנשים יעדיפו שהוא יקנה אותה באותו מחיר מהם (שנאת אי שוויון) ומתי במחיר נמוך יותר (העדפה פרו חברתית).

ואכן, נמצא אפקט מובהק – בהחלטה פעילה אנשים היו נדיבים יותר.

תנאי נוסף:

בעקבות החשש שהתחושה הטובה היא בגלל העצה המוצלחת, ולא בגלל טובת האחר, הוסיפו תנאי שלישי – בו הנבדק הפנה את האחר לחנות אבל הנבדק התבלבל והגיע לחנות אחרת (כך שומרים על agency גבוה, אבל מנטרלים את התחושה הטובה שמגיעה מהעצמי).

ניסוי שני:

כל הנבדקים התבקשו להעריך את המחירים (או הקלוריות) של 50 מוצרי צריכה שונים (כדי שירגישו שהם עבדו קשה וירגישו מעורבים יותר).

אח"כ נאמר להם שמתעניינים גם בדעתם על התשלום לנבדקים אחרים באותה מטלה.

נאמר להם שהם יוגרלו לקבוצה א' – תשלום של 10 שקלים או לקבוצה ב' – 20 שקלים. (כולם קיבלו פתק של 10 שקלים).

החלטה סבילה – הם מגרילים תשלום עבור נבדק ב' ומדווחים על איזה סכום הם מרוצים יותר.

החלטה פעילה – הם בוחרים את התשלום (10 או 20 שקלים) עבור נבדק ב'.

תוצאה: יותר נבדקים נדיבים בתנאי של החלטה פעילה.

התוצאה הזאת מתקבלת אפילו כשהנבדקים הפעילים (ולא הסבילים) מתבקשים לשלם שקל כדי שהאחר יקבל יותר.

סיפור על שני ילדים ושני תפוחים / אמרטיה סן.

מוסר השכל: התוצאה האבסולוטית עבור הילד היא זהה, אבל התחושה משתנה בהתאם לפעילות / סבילות. בדיוק כמו שאמרנו.

-->העדפות חברתיות יכולות להשתנות כתלות בתפקיד החברתי.

דוגמאות מחיי היומיום:

• במילואים אני תמיד מתבאס כששמים אותי בעמדה גרועה ושעה גרועה, אבל כשאני משבץ אני משבץ את עצמי באותו מקום, ושמח לעשות את זה.
• מרצה בהרווארד סיפר על מצב שנוצר בו מרצים וותיקים קיבלו פחות מהצעירים (שקיבלו תוספת עבור הצטרפותם) וביה"ס למינהל עסקים החליט לתת למרצים את הבחירה. הם בחרו לקבל פחות וכולם יצאו שמחים וטובי לב :).

תהליכים חברתיים - שיעור 5 - העצמי החברתי (חלק א)

יום שני

14/03/2011

תהליכים חברתיים

שיעור5

העצמי החברתי

היום: נדבר על תוכן העצמי.

בשיעורים הבאים: איך זה משפיע על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות שלנו.

שאלון "מי אני" – התשובות משקפות את האופן בו האדם תופס את עצמו ברגע בו הוא עונה על השאלון.

זו סכמה חשובה מאד.

גורדון – הבחנה בין 8 מאפיינים בסיסיים:

1. קבוצות שחברות בהן מוכתבת עם הלידה – מגדר, משפחה
2. קבוצות שהשייכות היא מבחירה – סטודנט לפסיכולוגיה
3. דברים אבסטרקטיים – אדם
4. תחומי עניין ופעילות – אוהבת לרקוד
5. מאפיינים מוחשיים – אני גבוה, יש לי דירה
6. הערכה עצמית
7. כיצד אחרים תופסים אותי – פופולרי
8. מאפיינים מצביים – אני רעב, משועמם

1-2: זהות חברתית

3-8: זהות אישית

אבחנות בין ההגדות חברתית / אישית:

• דמיון / שוני (מהחברה)
• הסכמה / אי הסכמה

• ההבחנה לא תמיד ברורה. סטודנט לפסיכולוגיה יכול להיות דומה לכל מי שנמצא באולם / בחירה ייחודית על רקע המקום ממנו מגיעים (ואז זה מאפיין אישיותי).

סטטוסים בפייסבוק דומים במידה רבה לשאלון כאן.

מה משפיע על היווצרות סכמה מסויומת עם תוכן מסוים? מה זה העצמי?

הטענה – אין עצמי בלי חברה. הגדרתינו את עצמנו תלויה בהימצאות אחרים.

כפי שאנחנו תופסים אחרים כך אנחנו תופסים את עצמנו – התנהגות רפלקסיבית. (הפועל ואובייקט הפעולה חד הם). היכולת לעסוק בהתנהגות רפלקסיבית היא כשיש לנו עצמי.

הסבר: ווילאם ג'יימס – אבחנה בין :

• התוכן של העצמי – I, עצמי אקטיבי, (אני רוצה לצאת מכאן).
• לבין החשיבה על העצמי – me, עצמי פסיבי. (כולם מסתכלים עלי כי עשיתי פאדיחה).

העצמי הוא רצף מתחלף בין עצמי אקטיבי ופסיבי – שיחה פנימית.

היכולת הנדרשת כדי לבצע שיחה פנימית -

• דיפרנציאציה עצמית – היכולת להבחין בין עצמי לבין האחרים (טענה: לא קיים כשהתינוק נולד). ביטוי: זיהוי עצמי בראי – מציירים לתינוק נקודה על המצח ואם הם נוגעים במצח – מניחים שהם מודעים לעצמם (בעייתי. יכול להיות שהם מזהים הרבה קודם אבל לא מסוגלים לגעת במצח, למשל). (חיות מסוימות מסוגלות לעשות זאת).
• שפה – ילדים מדברים לעצמם ולסביבה באותה שפה. בנוסף, ילדים חושבים שהמחשבות שלהם שקופות. כאשר ילדים מתחילים לבהחין בין צמם לבין הסביבה, השפה משתנה בהתאם לגורם אליו היא מופנית – עצמם או הסביבה.
• לקיחת תפקיד – role taking – היוכלת להיכנס לנעליו של אדם אחר. ההבנה שהידע, מחשבה והרגשות שלנו לא זהים לשל אחרים. - לדעת איך אחרים רואים אותנו.

תיאוריית האינטראקציה הסימבולית:

במהלך אינטראקציות עם אחרים, אנחנו קולטים איך אחרים מגיבים אלינו, מבינים איך הם תופסים אותנו וכך מפתחים תפיסה עצמית.

מה קורה בבידוד?

apes שגדלו בבידוד לא מפתחים תפיסה עצמית – לא מנסים להוריד נקודה מהמצח כשהם מסתכלים במראה. ואכן, העונש האולטימטיבי הוא בידוד. והטענה היא – אם אין מישהו שדרכו אני רואה את עצמי – אני מאבדת את תחושת העצמי שלי. אני נעלמת. אני משתגעת. אנשים מדווחים שבנסיבות כאלה הם יצרו לעצמם אחר – יצור חי שייחסו אליו רגשות, או אפילו דומם.

סכימת העצמי כוללת את איך שאנחנו תופסים שאנשים תופסים אותנו (ולאו דוקא מה שהם באמת חושבים עלינו).

דרך בה חוקרים את השאלה הזאת – מחקרים מתאמיים. משקל הוא נושא פופולרי מאד למחקרים כאלה – מצד אחד ניתן למדוד אובייקטיבית, ולמרות זאת – יש הטיה. שואלים אנשים כמה שמנים הם תופסים את עצמם, וכמה הם חושבים שאחרים תופסים את עצמם, ושואלים גם אחרים (למשל – ילדים והורים). וכן שואלים את הרופא שלהם. אצל ילדים יש מתאם גבוה בין ההערכה שלהם וההערכה של ההורים שלהם.

כמובן, זה מתאם ולא סיבתיות.

למה?

• תפיסה שלי של דעת האחרים משפיעה על תפיסת העצמי.
• תפיסת העצמי משפיעה על תפיסת אחרים.
• גורם שלישי (למשל, ההתנהגות שלי) שמשפיע על שניהם.

תפיסה עצמית משתנה בהתאם למשוב שאנחנו מקבלים מאנשים שונים שאנו פוגשים במהלך החיים. לא כל משוב יקבע את תפיסת העצמי – אלא בעיקר אחרים משמעותיים (בהתחלה ההורים, בהמשך חברים, בני הגיל, קולגות וכו'), וגם אחר מוכלל – תפיסתי את העמדות והציפיות של קבוצה אליה אני משתייכת.

סיכום – קולי, 1902: העצמי שלנו הוא העצמי שבראי – מה שאנחנו מגדירים כעצמי הוא איך שאנחנו משקפים מבעד לראי שמהווים אנשים סביבנו (הם לא צריכים להיות נוכחים סביבנו במציאות תמיד. לאט לאט מתגבשת תפיסה עצמאית שלנו של האחרים).

--> התהליך של הגדרת העצמי הוא כמו שיפוט של אדם אחר, ותלוי ביכולת לראות את עצמי מבחוץ.

זהויות – קטגוריות בהן אנחנו משתמשים כדי להגדיר את עצמנו ביחס לארים. תוכנית פעולה (פמיניסטית, סטודנט לפסיכולוגיה).

באופן יותר ספציפי – זהות תפקיד – קשורה לתפקידים שיש לנו בחיים (בת, מלצר, סטודנט...)

העצמי משקף את החברה שלנו ואת המיקום שלנו בתוכה (למי שחי שיראל לא יכולה להיות תפיסה של נתין או מלך, למי שחי באנגליה – כן. לעומת זאת, זהות של חייך, למשל, מאפיינת ישראלים. פמיניזם - זהות שקיימת כי יש מציאות חברתית, ותנועה חברתית מסוימים).

ניסוי הכלא של זימברדו.(סרטון ביוטיוב). מדברים על הניסוי בהקשר של השפעה של קבוצות, קונפורמיות וכו'. אנחנו רואים את זה בהקשר של השיעור היום, בכוונה. בהקשר זה רואים את ההשפעה של קבלת תפקיד מסוים על תפיסת העצמי ובעקבות כך על ההתנהגות.

ניסוי אמיתי – זימברדו יצר כלא בסטנפורד, לקח קבוצה של סטודנטים גברים לבנים, בדק שאישיותם תקינה, וחילק לאסירים / סוהרים אקראית, ובדק איך שה משפיע – כולל על עצמו (הוא היה מנהל הכלא).

(יש גם הרצאה של זימברדו בטד).

הטענה הבסיסית של זימברדו (שימש גם כעד מומחה בהגנה על חייל מתעלל) היא שאנו נוטים לייחס התנהגות לאישיות, בעוד בכל אחד מאיתנו יש רשע שיכול לצאת, כתלות בתפקיד. הקשר לעצמי – כל החוויה של האנשים היא אחרת, בעקבות התפקיד, שמכתיב יחס אחר, תנאים אחרים והם תופסים את עצמם אחרת – כאסירים או סוהרים באמת. הניסוי הופסק אחרי 6 ימים במקום שבועיים, כשפסיכולוגית הגיעה, ראתה את המצב ואמרה לזימברדו להפסיק את הניסוי.

האם כל זהויות התפקידים הן זהות? האם כל האסירים / סוהרים התנהגו בצורה זהה?
לא! יש חשיבות עצומה לתפיסת התפקיד האישית. אבל בפסיכולוגיה חברתית הדגש הוא על ההשפעה של התפקיד.

חלוקה –

פרספקטיבת התפקיד: כולם יעשו אותו דבר – זהות.

האינטראקציה הסימבולית – שיח פנימי: מהו התפקיד הזה, מה אני רוצה לעשות איתו – זה מה שיוצר את השונות.