02/01/2011
תהליכים קוגנטיביים
קבלת החלטות - המשך
יוריסטיקות קוגנטיביות - המשך
...
אי - רגישות לגודל המדגם
Tversky & Cahanman, 1974
יש בעיר מסוימת שתי שתי חולים.
באחד, הגדול, נולדים כל יום בממוצע 45 תינוקות.
בשני, הקטן, נולדים כל יום 15 תינוקות בממוצע.
כל יום בית החולים רושם כמה בנים וכמה בנות נולדו.
השאלה היא, איפה יהיו יותר ימים בהם נולדו יותר מ60% מאותו מין.
רב הנבדקים ענו, שיש אותו סיכוי.
למעשה, יש יותר סיכוי בבית החולים הקטן, כי ככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא קרוב יותר לממוצע.
Anchoring and Adjustment
Tversky & Cahanman, 1974
שתי קבוצות של נבדקים קיבלו תרגילים:
- 8*7*6*5*4*3*2*1
- 1*2*3*4*5*6*7*8
ביקשו לאמוד תוצאה: (התשובה האמיתית – 40 אלף ומשהו)
- 512
- 2250
הסיבה: לקבוצה השניה היה עוגן יותר גבוה, ולכן הם אמדו יותר גבוה.
השלכות לחיים – משא ומתן – הצעת מחיר גבוהה תיתן ללקוח תחושה שהמיקוח שלו היה משתלם, גם אם המחיר הסופי גבוה.
Hindsigt bias - הטית "לאחר מעשה"
Arkes et al. 1981
כשאנחנו יודעים את התוצאות, אנחנו שופטים שידענו קודם יותר ממה שידענו באמת.
מטלה: נתנו לרופאים להעריך 4 דיאגנוזות לאור הרקע הרפואי של הפציינט:
קבוצה א' – הערכת הסבירות של 4 הדיאגנוזות baseline
קבוצות ב'-ה' – לכל קבוצה אמרו שדיאגנוזה אחת מבין הארבע הסתברה בסוף כנכונה.
תוצאה: קבוצות ב' – ה' העריכו את הדיאגנוזה שניתנה להם כסבירה יותר מקבוצה א' – גם אם היתה נדירה לאור הרקה הרפואי.
השלכות לחיי היומיום: וועדות חקירה. ההטיה הזאת משפיעה על היכולת להעריך באופן רציונלי את היכולת לצפות את התקרית (כולל וועדות רפואיות).
- לרעיון זה היו השפעות על תהליכי קבלת החלטות (למשל – עונשים שקבעו קציני מבחן).
Relativity of judjment and use of norms
Kahaneman and Miller, 1986
הסיפור שנתנו לנבדקים:
שני אנשי עסקים, ג'ון וג'ים, חלקו מונית. לשניהם היתה טיסה בשעה 11:00, והיו פקקים והם פיספסו אותה. ג'ון גילה שהטיסה שלו יצאה בשעה 11:25, וג'יל גילתה שהטיסה שלה יצאה בזמן.
שאלו את הנבדקים – מי יהיה יותר מאוכזב?
התשובה – ג'ון.
אין לכך סיבה רציונלית!
הסיבה – שיפוט שמבוסס על השוואה.
ג'ון יכול לדמיין כל מיני תרחישים בהם הוא כן היה מספיק את הטיסה – אם המונית היתה עוצרת יותר קרוב, אם הוא היה רץ יותר מהר וכו'. לכן הוא יהיה יותר מאוכזב.
השלכה לחיי היומיום: קורבנות של מעשי אלימות מאשימים את עצמם, כי הם מתייחסים לנורמות מהאירוע עצמו.
זוכה במדליית כסף יותר מאוכזב מזוכה במדליית ארד.
רגשות יכולים לגרום לגרום לקבלת החלטות לא רציונלית.
אנשים מעדיפים להרויח פחות ולא להסתכן בתחושת חרטה.
Anticipated regret (the allias paradox)
...(חסר מה שעשו בניסוי)
במצב הראשון, אנשים בוחרים באופציה עם תוחלת הרבה יותר נמוכה, כדי לא להסתכן בלחוות רגשות חרטה.
במצב השני, למרות שההבדל בסיכונים הוא יאותו הבדל, בגלל שבכל מקרה יש סיכון, אנשים לא חוששים להרגיש חרטה, ובוחרים באופציה השניה.
(משתמשים במחקר בסכומים גדולים כי אז החרטה נכנסת לתמונה).
--> הרגש שאנחנו מצפים לחוש בעקבות ההחלטה – חרטה או אכזבה, מחליט את מושג התועלת שאמור להנחות אותנו אם אנחנו יצורים רציונליים.
Temporal discounting
מה עדיף? לקבל 10$ עכשיו או 15$ עוד שבוע?
רב הנבדקים בוחרים באופציה המיידית.
אם הבחירה היא בין קבלה של 10$ בעוד 3 שבועות, או 15$ בעוד 4 שבועות, אנשים יבחרו באופציה השניה.
Dynamic inconsistency
- קבלת החלטות במקרה של תשלום מידיי נשלטת על ידי מערכת רגשית
- קבלת החלטות במקרה של תשלום לא מידיי נשלטת על ידי מערכת רציונלית
McClure et al, 2004
- נתנו לאנשים לקבל סדרה של החלטות עם פרסים מידיים או לא מידיים, ובדקו פעילות מוחית בfMRI.
- תוצאות: האזורים שקשורים במערכת הרגש הראו אקטיבציה יותר גדולה כשבחרו בפרס המיידי
- בבחירה בפרס לא מיידי, האזורים שקשורים במערכת הרגש לא הראו אקטיבציה יותר גדולה.
- מסקנה: באונה הפרונטלית יש מערכת שקשורה לקבלת החלטות. בפרס מיידי נכנסת לפעילות המערכת הרגשית ומשפיעה על קבלת החלטות.
סיכום:
- תיאוריות בקבלת החלטות
- גורמים המשפיעים על קבלת החלטות
- יוריסטיקות
- תפקיד הרגשות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה