יום חמישי, 22 במרץ 2012

פילוסופיה של המדע - שיעור 4 - פרק 3: מטרות המדע



שיעור 4 22-03-2012
פרק 3: ערכי המדע

מהלך השיעור
ערכי המדע ורציונליות אינסטרומנטלית
  • הערת שוליים
  • האתוס המדעי לפי רוברט מרסון
כיצד מזהים ערכים?
  • תצפית אינטרוספקטיבית וקשייה
  • רציונליות אינסטרומנטלית ועקרון חסד ככלל פרשנות
  • התמקדות במטרות אפיסטמיות: תיאור / אמת, חיזוי, הסבר
כיצד שופטים ערכים?
רשימת הערכים האפיסטמיים של המדע:
  • נכונה?
  • מיוחדת?
  • ממצה?

חסר חצי שיעור ראשון

הפתרון שלנו יהיה להתמקד במטרות האפיסטמיות של המדע.
הרעיון סביבו אנו חגים הוא שיש רעיון ששמו מדע, והוא קשור לאיסוף ידע.
קיימת שאלה בדבר אפיון המפעל הזה, והערכת פעילותו.
ראינו שכדי להבין את המדע עלינו לשאול מהו מדע, ואחת הדרכים היא להסתכל על ההיסטוריה ולבחור פרשיות מייצגות בהיסטוריה. אבל כדי לבחור את הפרשיות עלינו לדעת שהן מדעיות! ולשם בחירת פרשיות מעניינות עלינו לדעת די הרבה על המדע. למשל, נרצה לבחור מדענים מצטיינים – איך נגדיר הצטיינות מדעית? פתרון אחד ה וא רציונליות אינסטרומנטלית – הם מצטיינים משום שהם השיגו את המטרות שלהם.

אנחנו שוב רואים שאין נקודת התחלה חדה, ולכן כדי להתקדם יש לעשות בחירות. בחירה אחת שאורלי עשתה היא רציונליות אינסטרומנטלית, למרות המודעות לבעיות שלה. כנ"ל לגבי המטרות. זאת התחלה, ובמהלך הדיון הביקורתי נמשיך לשאול על הקביעות הללו. אז אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא על קרקע מוצקה – זה כי ככה זה בפילוסופיה (בניגוד לתחומי המדעים עצם, בהם יש רושם משלה של בהירות וחדות).

עד עכשיו הצגנו את הקושי בזיהוי ערכים. בחרנו להתמקד בערכים מסויימים <אלו?>.
עכשיו עולה השאלה של שיפוט ערכים.
בהקשר הזה נחזור לוובר. וובר דיבר על ערכים ככלי להערכת פעילות בהקשרים רחבים. הוא סבר שדבקות יתר ברעיון של רציונליות אינסטרומנטלית יכול להיות בה פגם מוסרי מאד עמוק. הכוונה היא לכך שאנשים בתרבות המערבית נוטים להשתמש במצויינות כקריטריון להערכה. מהי מצויינות? לכל תחום יש מטרות וערכים שהוא חותר אליהם, והמצטייין הוא זה שמשיג אותם באופן מיטבי. הבעיה היא שעובדים מצטיינים יכולים לשרת מטרות מפלצתיות (דוגמא מובהקת – המשטר הנאצי – אנשים פעלו ביעילות ומקצועיות בשירות מטרות שאפשר לשים עליהם סימן שאלה). לכן לא די ברציונליות אינסטרומנטלית כדי להצדיק שבח – יש לשאול גם על הערכים.
קראווז'ו, 1660, “צליבתו של פטר הקדוש" פטר נצלב הפוך, כי הוא לא רצה להידמות לישו. הוא ממוסמר בתמונה לצלב, והפועלים מתאמצים להרים את הצלב. בשבילם זה יום עבודה! הם מנסים להצטיין בה. לא ממש מעניין אותם שמדובר בצלב שממוסמר אליו אדם. הם משרתים את המטרה שלהם – להביא כסף הביתה – בהצטיינות. למעביד שלהם יש ערכים משלו. אפשר לראות את העבודה הזאת כביקורת על מצויינות כערך בפני עצמו.
בביקרות של ערכים יש בעיה מושגית, במסגרת של רציונליות אינסטרומנטלית. <מהי? אני חשבתי שזה מעגליות, אבל לא בטוחה שלזה הכוונה> אנחנו לא נתעסק בזה, אלא פשוט נעסוק בערכים בלי לשפוט אותם.

  • (תגובה לשאלה בכיתה) קיימת שאלה האם קיים מדע מעבר למדענים, האנשים שמרכיבים אותו. בהקשר לדיון שלנו הכוונה ב'מדע' היא בדרך כלל למדענים.

על הערך של גילוי האמת -
וובר דיבר על ערכים אפיסטמיים (בהקשר של ערכי המדע), וכך גם מרטון. אב הערך של האמת, אם רוצים לשפוט את המדע, והאם פעולות מדעיות מקדמות את הערך הזה, צריך להבין את מושג האמת. זהו מושג מורכב, יש תיאוריות עליו -
אמת כהתאמה – מייצג את הדברים בעולם
אמת כלכידות – קוהרנטית עם דברים אחרים שאנחנו מאמינים בהם
אנחנו לא ניכנס לזה.

רמון ארון, שחוקר את ההיסטוריה של סוציולוגים, כותב על וובר כך. “המחקר המדעי הוא איפה דוגמא מצוינת לרציונליות אינסטרומנטלית ביחס ליעד שהוא האמת. ואמנם, היעד עצמו נקבע עפ"י שיפוט ערכי, כלומר עפ"י שיפוט ערכה של האמת. המדע הוא איפה שילוב של פעולה רציונליות ביחס ליעד ופעולה רציונלית ביחס לערך, שהוא האמת". האם האמת היא מטרה אנלוגית (מטאפורה – המדריך שלוקח אותנו ללאריסה, האמת כלאריסה), או שהוא ערך, עם סוג של קדושה.

ייחסנו למדע ערכים: תיאור/אמת, חיזוי והסבר.
נשאלה 3 שאלות ביחס אליהם:
  1. האם הרשימה נכונה, האם המדע באמת חותר לשם? האם מדענים צריכים לשאוף לשם? (שאלה נורמטיבית).
  2. האם הרשימה הזאת מייחדת את המדע, או שמא הערכים האלה מופיעים גם במעלים הגותיים אחרים?
  3. האם הרשימת ממצה? האם ערכים אלה מספיקים כדי לאפיין את הפעילות המדעית?

כבר דיברנו על התשובות לשאלות, זה יהי סוג של סיכום.


1 האם הרשימה נכונה?
בכריכת הספר של וולטר על הצגת התיאוריה של ניוטון, רואים את וולטר יושב ליד שולחן, למעלה, מעל העננים ואור האמת יושב ניוטון. מולו יושבת דמות שמחזיקה מראה ומכוונת את האור מניוטון אל וולטר. האישה הזאת, אמילי דה שאטלה, היא המאהבת של וולטיר, והיא שהסבירה לו את התיאוריה של ניוטון.

יש עוד תמונה שבה רואים את המדען כמקור אור – אורה של האמת, והאור קורן על האנשים שמקבלים הסבר על מערכות העולם.

יש גם תפיסות שמייחסות למדע מטרות אחרות לגמרי. אחת התפיסות היא זו שרואה את מטרת המדע שקשורה לכח חברתי. ליוטר “המצב הפוסט מודרני" מתאר את המדע כמוסד שמתיימר להציג לנו את האמת המדעית, אך המטרה למעשה היא של שלטון, כח כלכלי ולא האמת. גישות ספקניות מהסוג הזה מעמידות בסימן שאלה את רשימת הערכים שהצבנו למדע.


2 האם הרשימה מייחדת את המדע?

2 תמונות שמצביעות על היקף השאלה. שתיהן של wright.
The alchemist - גם האלכימאי מגלה איזו אמת. רואים אור שיוצא מהגילוי שלו – אולי אבן החכמים. ניוטון היה עוסק באלכמיה – זה היה העיסוק העיקרי שלו, אבל כבר אז, במאה ה18, היה ברור שהענפים מתחילים להיפרד, שזה לא מדע. אבל זה כן מפעל אינטלקטואלי שמנסה, כמו המדע, בשיטות אחרות, להבין את המצב העיניים, לתאר, להסביר ולחזות. (היו גם מפעלים אחרים ששאפו לתאר ולהסביר).
שלושה אנשים מתבוננים בגליאדיאטור באור הנר" אפשר להבין שמדובר ברננסנס, אז התרבות הרומית הושמה במרכז הבמה כמקור לידע. שוב – תפיסה של ידע שפונה למקור שאיננו המדע – כתבים עתיקים, למשל (זו הפרשנות שלה, לא ברור שלכך התכוון המשורר).
כלומר, המטרות האלה אינן מייחדות את המדע. יחד עם זאת, המפעלים האינטלקטואליים האחרים נתנו תיאור (שנתנו תחושה "אההה"), וניסו להסביר, אבל נבדלו מהמדע מאד ביכולת החיזוי. המדע, בעיקר מאז גלילאו, אז הוא משולב במתמטיקה, יכול לתת חיזוי כמותי מדוייק של התרחשויות בעתיד. הדבר הזה היה כמעט ללא תקדים. הדבר הדומה היחיד לפני זה היה תצפיות אסטרונומיות, במודלים שהיה בהם לא רק מודל איכותי אלא ממש חיזוי כמותי שהיה נגיש לכל מי שילמד את השיטה. במובן של החיזוי המדע שונה בפרוייקטים אחרים (פרט לעניין האסטרונומיה, שצריך לבדוק באיזה מובן היא מדעית).


3 האם הרשימה ממצה? (האם זה המקום של הכותרת?)

אושר וצדק חברתי הם ערכים שנחשבו לערכים מכוננים של צדק מדעי. דיברנו על זה בהקשר של האכזבה מהמדע, ועד כמה מדענים אחראיים לתוצאות התגליות שלהם.
נציד דוגמא נוספת, שמראה שערכים חברתיים ומוסריים משפיעים על העשיה המדעית, אבל צריך לבדוק אם אלו ערכי נוספים לצד אמת, חיזוי והסבר או שהם מועדפים עליהם.
סטיבן ווינברג, זוכה פרס נובל בפיזיקה "חזון התיאוריה הסופית". שהו ספר שפונה לציבור הרחב, ובו הוא מספר על החזון שלו כפיזיקאי, והחזו שלו הוא התיאוריה הסופית – גילוי האמת השלמה על העולם. זה לא ספר תמים, יש לו אג'נדה ספציפית. באותה תקופה היתה הצעה לבנות בארה"ב מאיץ חלקיקים שיתחרה בזה האירופאי. זאת היתה שאלה גדולה של הפניית כספים. ווינברג תמך בבניית המאיץ והספר היה חלק מפרוייקט התמיכה שלו. בספר הוא מדבר על האמת שמדריכה אותו כפיזיקאי. הוא מדבר על זה ועל כל מיני ערכים אחרים שמדריכים אותו בסיפור המאיץ. הוא מתאר את עצמו כחותר את האמת, לעומת פוליטיקאים, שמונעים ע"י האינטרס הכלכלי המיידי של ציבור בוחריהם (שרוצים לצמצמם את הגירעון הפדרלי). הוא אומר שיש עוד מדענים (לא הוא) שיש להם אינטרסים אחרים – למשל, לקבל תקציבים למחקרים שלהם.
בעיני ויינברג המאיץ הוא קריטי לגילוי האמת. הוא אומר שזה לא קשור לרגשותיו האישיים – המטרות של המדע, שהמאיץ חיוני להם, הוא גילוי האמת הסופית על היקום. כל מי שלא תומך בזה הוא בשירות אינטרסים אחרים.
שאלה דומה יש היום בקשר לפרוייקט בשם "המח הכחול", שיקר באופן לא רגיל. לכן עולה השאלה בדבר הקמתו – יש שטוענים שהבנת המח תתרום לפתרון מגוון בעיות, ומצד שני – כסף לא צומח על העצים.
השאלה היא מה יתן הפורייקט הזה אם הוא ייתקיים, ומה משקל הערכים המתחרים (למשל, יוקרה אישית). אנחנו נתמקד בערכים האפיסטמיים, ונשאל אם הפרוייקט יוביל לערכים האפיסטמיים.


2 נקודות לסיום:

פרקטית – בתרגיל נקרא קטעים של שליק ושל שייפין. שם נשוב ונראה גישות מתוך תפיסות פילוסופיות שונות באשר לשאלה מהם (מטרות) המדע. שליק יציג מטרות, שייפין יבחן אותם.

המשך הקורס – הצבנו מסגרת לדיון. עכשיו נתחיל לבדוק אספקטים שונים של השגת מטרות המדע. נשאל האם המטרות של תיאור, חיזוי והסבר מקודמות באמצעות השיטה המדעית. כדי לבדוק את זה, נצטרך לבדוק מהי השיטה המדעית. שוב, חזרה למעגלים. לכן, לא נגדיר את השיטה המדעית. לא תהיה הצעה בקשר לטיבה של השיטה המדעית, אלא הליכה צעד אחר צעד באופן הבא: נתחיל מתפיסה אינטאטיבית, לפיה במדע יש משהו אמפירי, הוא קשור איכשהוא לניסיון ולתצפיות. נרצה לבדוק האם המטרות המדעיות קשורות איכשהוא לצד האמפירי. בדימוי של המדע הוא של מישהו שיושב במעבדה ועושה ניסוי / צופה בטלסקופ וכו' (זאת האינטואיציה).

החלקים הם:
  • חלק ב' – מדובר בראיות אמפיריות. אם אנחנו רוצים שההאמנו ישרתו את המטרות אנחנו צריכים לתמוך בהאמנות, והדעה הרווחת היא שהתמיכה צריכה להיות קשורה לניסיון. זאת אמירה טריוויאלית – ברור שהמדע מחפש ראיות אמפיריות לתיאוריות שלו. מתחת לאמירה הזאת יש שורה של בעיות, אותן נצטרך לבדוק:
    • ראיות – מה זו ראיה (איך זה קשור לראיות משפטיות? באופן היסטורי הן צמחו יחד באופן הדוק, חומר למחשבה)
    • נבחין בין שלושה סוגים של ראיות:
      • תצפיות – הסתכלות בדברים, בכל סיטואציה שלי. קשור לחושים. המילה 'תצפית' מרמזת על ראיה, אבל לאו דוקא – אפשר גם עם חושים אחרים.
      • ניסויים – סוג מסויים של תצפיות. תצפיות בסיטואציה מאד מסויימת, מובנית. טקס שלם ומאד מורכב. השאלה היא האם הטקס הזה, כפי שמקובל לעשות אותו, באיזו מידה הוא מקדם את המטרות האפיסטמיות. למה / האם הדבר הזה מקדם מטרות של חיזוי והסבר.
      • עדויות – מה שאחרים מספרים לנו. נשאל מה המעמד בתוך המדע של עדויות הזולת, ואיך שה קשור להשגת מטרות המדע.
  • חלק ג' - מראיות לתיאוריות – איך משתמשים בכל הנתונים שאספנו בתצפיות, ניסויית ועדויות, מה השקר בינן לבין תיאוריות. החלק הזה נבדוק האם התיאוריות המדעיות קשורות למטרות האלה.
  • חלק ד' – נעבור לדרך חשיבה שונה. גישות שמטילות פסק בעצם הדיון בקריטריון של רציונליות אינסטרומנטלית (בה נדון עד פרק 12). נשאל אם אולי דרך נכונה יותר להסתכל על המדע, סוציולוגית או אנתרופולגית (ולא רק האם המדע הוא דרך מוצלחת לגלות את האמת).