23/12
אישיות
מוטיבציה
מה מסביר הבדלים בין-אישיים?
אחד הדברים הוא מניעים שונים.
- הימנעות / התקרבות
- הנרי מארי
- גישות הומוניסטיות
- סגירת מעגל
נתחיל בכמה הגדרות:
צורך Need
כוח פנימי שמכוון אותנו למלא מצב פנימי של חוסר או חסך.
למשל: אין מזון בגוף
מניע Motive
מצב פנימי שמכוון התנהגות לעבר אובייקטים או מטרות מסוימות.
למשל: רעב
מטרה Goal
יעד קונקרטי אליו מכוונת ההתנהגות.
למשל: לקחת ביס מהחבר, ללכת לקפיטריה
אישיות כהבדלים מוטיבציוניים: (דברים שמשותפים למניעים ולתכונות)
- ניתן לזהות ולסווג מניעים
- אנשים נבדלים במניעים
- ניתנים למדידה
שני סוגי מוטיבציה: (התקרבות / הימנעות)
- הצורך להתקרב למטרות מסוימות
- הצורך להימנע מתוצאות מסוימות
--> נראה שיש, במצבים קיצוניים, מטרות שהן בעיקר מסוג אחד. רוב הזמן אי אפשר לסווג מטרות, ומה שמשנה הוא האופן בו אנחנו חושבים. יש הבדל קריטי בין רצון להצליח במבחן, ופחד להיכשל בו. אנשים נוטים להיות מונעים מהימנעות או מהתקרבות.
קרבר ושאייר (2000):
- במשך תהליך השגת המטרה האדם מתמקד בתוצר הרלוונטי:
- אדם שמונע מהתקרבות – המטרה הרצויה
- אדם שמונע מהימנעות – המטרה הלא רצויה
מובן שלמה שהאדם רואה מול עיניו רב הזמן יש השפעה עליו.
- מטרת התקרבות מסתיימת כשהגענו לתוצאה הרצויה. מטרת הימנעות נוטה שלא להסתיים.
אליוט, שלדון, וצ'רצ' (1997):
- בדקו מטרות של אנשים במהלך הסמסטר, עד כמה הצליחו להשיג, ואת התחושות.
- תוצאות: מטרות הימנעות היו קשורות לתחושה של פחות התקדמות אל עבר המטרה, ולירידה בסיפוק מהחיים במהלך הסמסטר.
הנרי מארי:
היה כירורג ובמהלך הקריירה שלו עבר סדנה שהעביר קארל יונג, זנח את מקצועו כרופא והפך לפסיכולוג.
- יש עשרות צרכים שונים
- קשורים לרגשות, מחשבות ונטיות התנהגותיות שונות.
- צרכים ראשוניים = ביולוגיים, צרכים שניוניים = פסיכולוגיים.
- היום נתמקד בשלושה/ ארבעה צרכים מרכזיים.
הצרכים המרכזים לפי הנרי מארי:
- הצורך בהישגים need for achievement
אנשים שגבוהים בצורך בהישגים בראש ובראשונה מעוניינים להתקדם, להשתפר, להתפתח. יש להם נכונות גבוהה מאד לעבוד קשה. בוחרים מטרות מאתגרות אך ניתנות לביצוע. סקרנים ומתעניינים, מתעניינים במטרה, יזמים טובים, חדשניים, כתלמידים – מתעניינם ומעורבים.
אין הבדלים בין נשים וגברים, אך יש הבדל בסוג ההישגים: נשים גבוהות בהישגים יתחתנו מוקדם / מאוחר, בהתאם למטרות – משפחה / קריירה.
- הצורך בכוח need for power
אנשים שגבוהים בצורך בכוח מתאפיינים ברצון להשפיע על אחרים, מעוניינים בהשפעה וסמכות, מנהיגים יעילים, ווכחנים, אסרטיביים בקבוצה, יותר סיכוי להגיע לעמדות ניהול, חווים יותר מתח, לחץ דם גבוה.
אין הבדלים בין נשים וגברים. יש קשר בין רמות טסוסטורון לצורך בכוח. (אצל שני המינים יש הורמוני מין משני הסוגים).
- הצורך בקשר need for affiliation
רוצים ליצור קשרים חברתיים. מצד אחד חברותיים מאד, ומצד שני יכולים להיות תלותיים וקונפורמיסטיים.
(מקאדמס) 4. צורך באינטימיות need for intimacy
מדגיש היבטים חיוביים יותר של צורך בקשר.
רוצים יחסים קרובים וחמים עם אחר. מעט חברים טובים וקרובים. מחייכים יותר, צוחקים יותר ויוצרים יותר קשר עין. חווים פחות מתח, יותר שביעות רצון.
יש הבדל בין גברים ונשים – נשים גבוהות יותר בצורך באינטימיות.
אנשים נבדלים בינהם במשקל היחסי של כל מניע. (כולם מונעים במידה מסוימת על ידי כל המניעים).
איך מודדים צרכים?
מארי: Apperception – מהסתכלות על האופן בו אנשים תופסים את העולם אפשר להסיק על המניעים שלהם.
Thematic Apperseption Test – מבחן השלכתי.
מציגים לאנשים תמונה ושואלים עליה שאלות.
לפי התשובות מאתרים את המידה בה הם מונעים על ידי הצרכים השונים.
למשל: אדם עם צורך גבוה בקשר יפרש תמונה כמספרת סיפור של קשר.
- לTAT יש תוקף ניבוי. אחרי כישלון יש עליה בצורך בהשגיות שרואים במבחן, ולהפך אחרי הצלחה.
- יש ביקורת ניכה על הTAT, במיוחד על המהימנות שלו.
מקלילנד ועמיתים (1989)
- האם יש קשר בין TAT ודיווח עצמי של נבדקים?
- תוצאה: לא!!
- הסבר אפשרי: דיווח עצמי וTAT מודדים מניעים שונים:
- TAT מנבא תוצאות לטווח ארוך. למשל, סטודנטים עם צורך גבוה בקשר כעבור עשרות שנים היו נשואים באושר.
- דיווח עצמי מנבא תוצאות לזמן קצר. למשל, צורך בהשגים מנבא ציונים גבוהים באותו סמסטר.
- מסקנה: מניעים מוצהרים מנבאים מטרה קונקרטית. מניעים לא מוצהרים מנבאים מניעים אימפליציטיים – מה עושה לי טוב.
ווינטר ועמיתיו (1998) – מניעים לעומת תכונות אופי: (האם לאקסטרוורטים יש צורך גבוה בקשר?)
- מניעים נבדלים מתכונות אופי, אך יש צורך בשניהם כדי להבין התנהגות אנושית.
- תכונות אופי – התנהגות, כישורים בסיסיים (אקסטרוורטיות. צבע וגודל האוטו...)
- מניעים – מוטיבציה להתנהגות (צורך בקשר. הדלק וההגה)
| צורך בקשר | אקסטרוורטיות | ||
| | נמוך | גבוה | |
| נמוך | מעט חברים ושמחים על כך | הרבה חברים, אבל יכולים גם בלי | |
| גבוה | מעט חברים וקשה לה ם עם זה | נהנים מקשרים חברתיים ויודעים ליצור ולשמר אותם | |
ווינטור ועמיתים (1998):
- נבדקים מילאו TAT כשהיו סטודנטים לתואר ראשון וקיבלו ציון על צורך בקשר
- נבדקה גם מידת האקסטרוורטיות (לא נמצא קשר עם הצורך בקשר)
- כעבור 30 שנה נבדקה שביעות רצון מחיי נישואים.
- אצל האקסטרוורטיים בלי צורך בקשר – לא מאושרים
- אקסטרוורטיים עם צורך בקשר – מאושרים
- אינטרוורטיים עם צורך בקשר – הכי לא מאושרים
מה מניע אותנו?
אברהם מסלאו (1960):
- יש הירארכיה של צרכים
- צרכים בבסיס ההירארכיה הם ביולוגיים ובראש הפירמידה הם פסיכולוגיים – ייחודיים לאדם
- כדי שנוכל לספק צרכים בראש הפירמידה צריך לספק צרכים בבסיס הפירמידה
הפירמידה:
- צרכים פיזיולוגיים – מזון, שתיה, אוויר לנשימה
- ביטחון והגנה
- אהבה והשתייכות
- הערכה עצמית
- מימוש עצמי
הצורך במימוש עצמי – הרצון להתפתח ולשגשג, לממש את הפוטנציאל שלנו – להיות האדם שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים להיות.
לפי מסלאו, רק 1% מהאוכלוסיה הם בדרך למימוש עצמי.
מה מאפיין אותם?
- מקבלים את עצמם, מקבלים אנשים אחרים, מקבלים את טבע הדברים
- ספונטניים
- מעריכים גם את הדברים הפשוטים והיומיומיים
- ערכים דמוקרטיים - מאמינים בשוויון , חופש, שיתוף פעולה
- יצירתיים
- רוצים לעזור לבני אדם באשר הם
--> הרשימה מושפעת מאד מהערכים האישיים של מסלאו. (זה תמיד כך, בכל מחקר על התנהגות).
קרל רוג'רס:
- המניע העיקרי של כל בני האדם הוא להגיע למימוש עצמי.
- הסביבה מונעת ממנו להגיע למימוש עצמי, כי היא מתנה את ערכנו בביצועים חיצוניים.
- הפתרון: קבלת יחס חיובי ללא תנאי, מאחרים ומהעצמי.
- עיקר תרומתו: גישה טיפולית שונה.
Self Determinatin Theory
דסי וראין (1980):
- התנהגות יכולה להיות מונעת ע"י צורך אישי פנימי או על ידי השפעות חיצוניות.
- כדי להגיע למימוש עצמי ההתנהגות צריכה להיות מונעת על ידי מניעים פנימיים:
- הצורך באוטונומיה Autonomy
- הצורך ביכולת Cometence
- הצורך בהתקשרות Relateness
שלדון ואליוט (1998)
- ישנם שני סוגים של מוטיבציה נשלטת (מניע חיצוני, צריך):
- מוטיבציה חיצונית – מונעים על ידי תגמולים חיצוניים.
- מוטיבציה מופנמת – פעם הפעילו עלי לחצים, והיום אני מרגיש בעצמי שאני צריך. (אם לא עושים מרגישים בושה או אשמה).
- ישנם שני סוגים של מוטיבציה אוטונומית:
- מוטיבציה פנימית – זה כיף!
- מוטבציה מזוהה – משהו שתואם את הערכים והאמונות שלנו.
האם יש הבדל בין מטרות מסיבות נשלטות או אוטונומיות?
האם זה משנה אם המוטיבציה חיצונית או מזוהה?
- ניסוי 1 – ביקשו מהתלמידים לבצע את המטלה שביצענו בתרגיל.
- תוצאות: אנשים אמרו שהצליחו יותר בהשגת מטרות אוטונומיות
- ניסוי 2 – נתנו לתלמידים תבצע מטלה דומה ולציין כמה מאמץ בכוונתם להשקיע. בסוף סמסטר שאלו אותם כמה מאמץ הם באמת השקיעו ובאיזו מידה הצליחו בהשגת המטרה.
- תוצאות: ככל שהמטרות אוטונומיות יותר אנשים דיווחו על יותר כווונה להתאמץ, מאמץ למעשה והצלחה.
- --> בין מטרה פנימית ומזוהה לא נמצא הבדל.
הטענה של התיאוריה היא שתגמולים חיצוניים הם לא בהכרח דבר טוב.
דסי (1971)
איך תגמולים חיצוניים (למשל, כסף) משפיעים על רמת הביצוע?
- נתן לאנשים משחקי חשיבה.
- במפגש ראשון, בדק כמה זמן הם בוחרים לבלות במטלה.
- במפגש שני, נתן למחצית מהנדקים תגמול כספי, ולחצי לא.
- במפגש השלישי, 2 הקבוצות ביצעו את המשימה ללא תגמול.
- תוצאות: ירידה דרסטית בביצועי הקבוצה שתוגמלה.
מטא אנליסיס:
מתן תגמולים חיצוניים פוגם במוטיבציה פנימית.
למה? כי אנחנו מסבירים לעצמנו שהתגמול החיצוני הוא הסיבה התנהגות, ואז ההתנהגות הופת להיות תלויה בתגמול.
מצד שני, זה לא ממש מסתדר אינטואטיבית. נראה שתגמולים חיצוניים כן גורמים למוטיבציה.
מסתבר, שלתגמולים חיצוניים יש את שתי ההשפעות – העלאת ביצוע, והורדת ביצוע. זה תלוי בעמדת ייחוס, בהסבר שלנו לעצמנו. אם נאמר לעצמנו שאנחנו עושים דברים בגלל תגמול חיצוני, אז נהיה אומללים (אני משקיעה בתרגיל כי אני רוצה ציון טוב). אבל, אם נספר לעצמנו שבגלל שאנחנו עובדים טוב אנחנו מקבלים תגמול (בגלל שאני משקיעה, אקבל ציון טוב), נהיה מאושרים :).
מסקנה:
- אפשר לפעול אקטיבית מתוך בחירה או פסיבית מתוך לחצים
- אפשר להפוך כל מטרה למטרה מתוך בחירה, תלוי איך חושבים עליה
- רצוי ליצור סביבה שמעודדת אוטונומיה
מקומות עבודה שונים נבדלים זה מזה במידה בה הם מעודדים אוטונומיה. איך?
מקום עבודה שמעודד אוטונומיה:
- לא מתנה תגמולים בביצוע
- מאפשר לאנשים בחירה על מה לעבוד
מעט מקומות עובדים באופן כזה. דוגמא למקום כזה היא גוגל.
גוגל, באופן מובנה, מאפשר לאנשים להקדיש 20% מזמן העבודה שלהם למה שהם רוצים.
הם מדגישים אוטונומיה, מאסטרינג וקשר. חופש הפעולה מוביל לעלייה מהותית במוטיבציה פנימית. אנשים מאושרים והתפוקה שלהם הרבה יותר גבוהה.
שלדון ואליוט (1998)
- כדי להצליח להרגיש טוב עלינו להתמקד בהשגת מטרות שמתאימות למי שאנחנו מרגישים שאנחנו באמת – Self concordant.
- כאשר אנחנו דובקים במטרות שמתאימות לתחושת העצמי שלנו, אנחנו עובשים יותר קשה, וזה מוביל ליותר השגה מטרות, וליותר סיפוק.
מתי אני מרגיש שאני אני?
- פעולה בהתאם למניעים פנימיים מובילה לתחושת אותנטיות.
- פעולה בהתאם לתכונות אופי במצבים שונים, מובילה לאותנטיות.
- חוקרים בדקו פעולה בהתאם לתכונות אופי, וכן דיכאון וחרדה.
- ממצאים:
- למרות שהיתה יציבות ניכרת בתכונות אופי במצבים שונים, היו הבדלים בין מצב למצב.
- אנשים הביעו יותר שביעות רצון בהקשרים שאפשרו להם להביע את תכונות האופי הבסיסיות שלהם. (אקסטרוורטים יותר שבעו רצון במסיבה, וכו')
איזה מטרות ולמה?
- התקרבות או הימנעות (התקרבות עדיפה)
- אוטונומיה / אותנטיות
לאדם שמונע על ידי התקרבות כדאי להתמקד במטרות של התקרבות.
מה קורה לאדם שמונע ע"י הימנעות?
- מצד אחד, מטרות הימנעות יגרמו לי להרגיש אותנטי
- מצד שני, מטרות הימנעות יגרמו לי להרגיש רע
היגנס ועמיתים (2003)
- בדקו נטיות כרוניות של התקרבות או הימנעות
- במעבדה נתנו לאנשים לבצע מטלה מסיבות התקרבות או הימנעות
- נתנו להם לבצע מטלה ארוכה ומשעממת, ואז לבחור תגמול: ספל או עט.
- לקבוצה אחת נתנו לחשוב מה הם ירוויחו, ולקבוצה שניה מה הם יפסידו
- אחר כך נתנו להם לתמחר את הספל או העט.
- תוצאות: מתקרבים העריכו את הספל כשווה יותר מנקודת מבט של התקרבות, נמנעים – מנק' מבט של מניעה.
Regulatory fit:
כאשר אנשים מנסים להשיג מטרות מעמדות מוצא שתואמות את נטיית האופי שלהם, הם רואים את התוצאה כבעלת ערך יותר, הם משקיעים יותר מאמץ, ונהנים יותר.
מסקנה: המציאות מורכבת.
