אישיות 18/11
ביהביוריזם
הערות לשיעור שעבר:
- סימוני הx וv – מתייחסים לקיום עדות אמפירית בנושא, ולא לאמיתות התיאוריה.
2. זכרונות מודחקים – לא אמרנו שאין זכרונות מודחקים. השאלה היא מה הכלל ומה היוצא מהכלל. מסתבר שכאשר אדם מבוגר נזכר מחדש בטראומת ילדות זה יכול להיות נכון, אבל בדרך כלל זה לא נכון.
זכרון שומר פרשנות, והפרשנות תמיד תלוית מצב נוכחי. ילד מפרש את המציאות בצורה מאד מסוימת, וזה מה שנשמר בזיכרון. זכרונות טראומיטיים יישמרו אך לא תמיד כהתעללות. כמבוגרים יש לנו כלים להבין את האירועים.
היום נלמד גישה אחרת לגמרי- הביהביוריזם:
בניגוד לגישה הפסיכואנליטית היא התפתחה במקומות רבים במקביל.
הנחות יסוד:
- מדע צריך להתבסס רק על תצפיות שיטתיות ואובייקטיביות.
- כל הידע שלנו מקורו בניסיון. ג'ון לוק: נפש האדם כטבולה ראסה, לוח חלק, עליו נכתבים דברים.ג'ון ווטסון, אבי הגישה טוען שכל תינוק, בתנאים מתאימים, ללא תלות במאפייני הוריו, יכול להפוך לכל אדם.
- תהליכים מנטליים הם אפי פנומנה – תוצר לוואי. התייחסות אליהם כאל קופסא שחורה – אי אפשר לצפות בהם ולכן הם לא מעניינים. הדגש הוא על זיהוי והבנת הקשר בין גירוי ותגובה.
- אישיות היא תוצאה של למידה ואך ורק למידה. ההבדל בין אנשים הוא בהיסטוריית הלמידה שלהם.
1 התנייה קלאסית
התגלתה ברוסיה ע"י Pavlov ב1927. הוא חקר מערכות עיכול של כלבים, ואז גילה
הצורה הכי בסיסית של למידה.
שלב 1: רפלקס. תגובה אוטמטית לגרוי מסוים. (הכלב רואה אוכל --> מפריש ריר).
שלב 2: שלב הלמידה. אותו גירוי שגרם לתגובה רפלקסיבית מקושר לגירוי נייטרלי, הלא גורם לתגובה. (שניה לפני שמאכילים את הכלב מצלצלים בפעמון).
חזרה על שלב 2 פעמים רבות.
שלב 3: תגובה מותנית. הגירוי החדש, הנייטרלי מוביל לתגובה רפלקסיבית (הצלצול בפעמון יגרום לריור. זה קורה גם אצל אנשים – הצלצול של פעמון בית הספר גורם גם הוא לריור...)
מושגים בסיסיים:
גירוי בלתי מותנה – פועל באופן טבעי (אוכל).
תגובה בלתי מותנית – תגובה לא נלמדת (ריור).
גירוי מותנה – נלמד (הפעמון).
תגובה מותנית – תגובה נלמדת. זהה לתגובה הבלתי מותנית, אך קצת פחות אינטנסיבית (ריור בהישמע צלצול פעמון).
היררכיית התניה:
לאחר חזרות רבות מאד הגירוי המותנה המושרש יכול לשמש כגירוי בלתי מותנה חדש. (למשל – ילד קבוע יצלצל בפעמון באופן קבוע. לאחר זמן רב הכלב יתחיל לרייר למראה הילד).
זה קורה גם אצל בני אדם. הלמידה נעשיות פעמים רבות באופן לא מודע.
עוצמת ההתנייה – התגובות המותנות יהיו חזקות יותר ככל שהרפלקס המותנה קשור לרפלקס ביולוגי (אוכל, מין, כאב). { - ההתניה לאוכל תהיה הכי חזקה, ואז לפעמון, ואז לילד.}
מספר החזרות – למידה על סמך 5-6 התניות. במקרים קיצוניים – התניה אחת תספיק.
הכללה generalization – נגיב באופן דומה לגירויים דומים. זהו מנגנון מתוחכם שיכול לשרת אותנו. (ייתכן שגם צלצול טלפון יגרום לריור).
הבדלה discrimination – תגובות שונות לגירויים שונים (הכלב, למשל, לא ירייר כשישמע נגינת קסילופון).
הכחדה extinction – אם הגירוי המותנה מופיע פעמים רבות ללא הגירוי הבלתי מותנה, התגובה המותנית הראשונה תיפסק, אך לא תיעלם! התגובה המותנית תילמד מחדש במהירות רבה = "החלמה ספונטנית". קשרים נלמדים אינם נשכחים. אפשר ללמוד קשר חדש, אך הקשר הישן נשאר, ואפשר לעורר אותו בקלות. (אם נעבור לצלצל בפעמון בלי לתת אוכל, כעשור מספר מסוים של חזרות הכלב לא ירייר, אבל אם נצלצל בפעמון פעם אחת וכן ניתן אוכל, הוא יחזור מייד לרייר בכל פעם שישמע את הפעמון.)
התנייה רגשית- תגובה מותנית יכולה להיות תגובה רגשית.
--> “אלברט הקטן" – ניסוי של ג'ון ווטסון. לקח תינוק בין שמונה חודשים. התינוק לא פחד מעכברושים (וגם לא מכלבים או שפנים). ווטסון הראה לו עכברושים ותוך כדי השמיע רעש חזק שהבהיל את התינוק. כעבור שש חזרות, התינוק הגיב בפחד לעכברוש, וגם לחיות אחרות, וגם (!!) לאיש עם זקן (בעצם, לג'ון ווטסון לובש מסכה עם זקן).
היום, לשמחתינו, דברים כאלה לא עוברים את וועדות האתיקה.
זה ניסוי מפורסם מאד. הוא מראה שאפשר ללמד אדם לפחד בצורה מאד פשוטה ע"י ציוות גירוי מפחיד באמת לגירוי נייטרלי.
מה הקשר לאישיות?
לפי הביהביוריזם, (שהיא בראש ובראשונה תיאוריה של למידה) אפשר להסביר הבדלים בינאישיים ע"י היסטוריית למידה שונה.
2 התניה אופרנטית
התניה אופרנטית היא למידה של קשר בין גירוי לתגובה, כלומר: למידה של התנהגות.
מובילים: שני פסיכולוגים אמריקאיים: Thorndike וskinner.
Thorndike- חוק ההשפעה (“שיטת המקל הגזר") law of effect:
התנהגות שמובליה לתגובה טובה תחזור על עצמה, ולהפך.
Skinner – הדגים איך אפשר להשתמש חוק ההשפעה ללמידה.
הוא עשה זאת באמצעות "קופסת סקינר" – קופסה לעכברושים שאפשר להוביל זרם חשמלי לרצפה שלה, וכך להכאיב, או לתת אוכל באמצעות קופסת אוכל בקיר.
כך אפשר לחזק או להחליש התנהגויות.
למשל: בכל פעם שהעכבר לוחש על הדוושה הוא מקבל אוכל. הוא ילחץ על הדוושה שוב ושוב. כשרוצים ללמד אותו להפסיק ללחוץ על הדוושה ייתנו לו שוק חשמלי בכל פעם שהוא ילחץ עליה. כעבור מספר פעמים העכבר יפסיק ללחוץ על הדוושה.
4 סוגים של למידה (זהירות! קצת מבלבל):
לתת פרס – חיזוק חיובי
לתת עונש – עונש חיובי
להפסיק עונש – חיזוק שלילי
להפסיק פרס – עונש שלילי
כלומר:
חיזוק/ עונש = פרס/עונש
חיובי / שלילי = לתת / להפסיק
כמה עקרונות להתניה אופרנטית:
הכללה – בין מצב למצב. (לימדתם את השותף לשטוף כלים, והוא שוטף גם אצל חברים).
הבדלה – בין מצבים שונים דיים זה מזה (אצל ההורים הוא לא שוטף כלים...)
הכחדה – אם התגובה תיפסק גם ההתנהגות תיחלש ותיפסק בסופו של דבר.
עיצוב התנהגות shaping – השיטה - sucssesive aproximation – למידה בהדרגה. מתחילים ממשהו שקורה באופן ספונטני, ואז מתמקדים בהדרגה, באופן שכל פעם ההתנהגות החדשה, הנלמדת, מתייצבת, עוברית לשלב הבא. (קודם נתגמל את השותף על כניסה למטבח, ואז על קירבה לכיור, ואז על החזקת הסבון...)
דברים שהשיטה הזאת מסבירה:
- אימון חיות (clever hans – הסוס שיודע לפתור תרגילים במתמטיקה, למשל).
לוחות זמנים של חיזוקים Scedules of Reinforcement-
ללמידה ראשונית תגמול רציף הוא הכי אפקטיבי.
ללמידה חוזרת תגמול חלקי עדיף – כלומר: ההתנהגות לפעמים מתוגמלת ולפעמים לא.
יש כל מיני סוגים של תגמול חלקי:
- אחרי כל פעמיים שהשותף שוטף כלים, נכין לו אוכל. (תגמול כפונקציה של התנהגות, תגמול קבוע fixed ratio)
- יום אחד נכין ארוחת ערב אם ישטוף 3 פעמים, ביום השני אם ישטוף פעמיים, וביום השלישי בכלל לא. (תגמול כפונקציה של התנהגות, תגמול משתנה variable ratio) --> הכי יעיל! כי זה תלוי בהתנהגות, ונבצע שוב ושוב בתקוה שהתגמול יגיע. (וזה מסביר הימורים).
- כל יומיים נכין לשותף ארוחה, בלי קשר לשטיפת הכלים.(תגמול כפונקציה של זמן, קבוע ).
- כל מספר ימים לא קבוע נכין לשותף אוכל, בלי קשר להתנהגות (תגמול כפונקציה ש זמן, לא קבוע ).
יתרונות הביהביוריזם – פתרונות חדשים לבעיות ישנות:
- פחדים לא רציונאליים – פוביות, הם תוצאה של התנייה קלאסית – קשר נלמד בין גירוי של פחד לגירוי נייטרלי. הביהביוריזם גם מציע גישה טיפולית – דהסינטיזציה – חשיפה הדרגתית ושיטתית לגורם הפחד בסביבה בטוחה, וכך ללמד את המטופל קשר חדש.
- שינוי התנהגות – token economy – בעיקר במוסדות סגורים ובתי סוהר.
- קונפליקט וחרדה – מרטין סליגמן – עשה גם הוא ניסויים על מערכת העיכול של הכלבים. באחד הניסויים היו שתי קבוצות של כלבים:1. הימנעות משוק חשמלי לפי התנהגות2. הימנעות משוק חשמלי כפונקציה של זמן -->2/3 מהכלבים האלה פיתחו סימפטומים דומים לדיכאון. לפי זה הוא פיתח את תיאוריה בשם learned helplessness.סליגמן שאל למה השליש הנותרים לא פיתחו סימפטומים של דיכאון, וזה הוביל אותו להיות בין מייסדי גישה בשם positive psychology.
חסרונות:
- ניסויים על בעלי חיים.
- אי אפשר להסביר את כל האישיות על סמך למידה.
3 למידה חברתית
את הגישה הזאת פיתח אלברט בנדורה מאוניברסיטת סטנספורד.
אנשים דומים לבעלי חיים בדברים מסוימים, אך גם שונים מהם, וההבדלים משמעותיים.
- יש חיזוק אחד שהביהביוריסטים הקלאסיים לא הקדישו להם תשומות לב, והם חיזוקים חברתיים (חום, אהבה, קבלה, תמיכה...).
- בני אדם יכולים לתת חיזוקים (תגמולים או עונשים) לעצמם – תפקיד אקטיבי בלימידה.
- אנשים מסוגלים לבצע הכללות מתוחכמות (על בסיס סמנטי – משמעות).
- אנשים לומדים חוקים ולא התנהגות – גמישות (תגמול שמעודדת התנהגות שקטה בכיתה, ותגמול שמעודד התנהגות רועשת במסיבה).
- אנשים מפתחים ציפיות סיבתיות – יכולת לנבא (היום יודעים שגם בעלי חיים לומדים ציפיות, ניבויים).
- אנחנו יכולים לחוות את העולם באופן עקיף – דרך צפייה באחרים. המוח שלנו מתוכנת לחקות אחרים – כי האפשרות שלנו לחוות דברים דרך אחרים חיוני ללמידה (אם נראה סרטון של אישה מפהקת - נפהק).
למעשה, בנדורה מחזיר לתמונה תהליכים מנטליים- משום שהם גורמים משמעותיים בלמידה.
מחקר של בנדורה – 1965 the bobo doll studies:
מכניסים ילדים לחדר משחקים.
נכנס מבוגר והולך לפינה, ואומר לילדים שהפינה היא רק שלו – פינה של מבוגרים.
הוא הולך לפינה ועושה משהו. מה? תלוי בקבוצה:
- מתנהג באלימות לבובה מתנפחת
- משחק באופן לא אלים
- כלום (ביקורת)
אח"כ מכניסים את הילד לחדר אחר שם הוא יכול לשחק במה שהוא רוצה, איך, ואיפה שהוא רוצה.
בין היתר יש שם את הבובה המתנפחת.
תוצאה: הילדים מקבוצה 1 מתנהגים באלימות לבובה המנפחת.
מסקנה: ילדים שצפו במבוגר מתנהג באלימות, מתנהגים באלימות – אפילו מעבר למבוגר. (למשל: משתמשים גם ברובה צעצוע שיש בסביבה). הילדים מחקים את ההתנהגות למרות שלא היה לא עונש ולא תגמול חיובי.
כעבור מספר שנים חזר בנדורה על המחקר, עם מבוגר שמתנהג לבובה באלימות, ב-3 קבוצות:
- המבוגר קיבל תגמול חיובי – סוכריה.
- לא קרה למבוגר כלום
- המבוגר קיבל עונש – נגער ונשלח לפינה –> רק כאן הילד לא התנהג באלימות!
תנאים ללמידה על ידי צפייה:
- הפניית קשב attend
- זיכרון remember
- הפקת תגובה produce
- ביצוע preform
תופעות שמוסברות על ידי למידה חברתית observational learning
- מודלים לחיקוי
- Sex Roles –(למה ילדות קטנות משחקות בברביות ובוכות, וילדים קטנים מטפסים על עצים ולא בוכים?) הטענה: הלמידה היא למידה חברתית. אם כן, למה בת לומדת מהאמא ולא מהאבא, ולהפך? בגלל הזדהות, חשיפה. איך זה מתבצע? בעזרת חיזוקים חיוביים ושליליים. יש בעיה עם הטענה, כי לא כולם נופלים לקטוגריות האלה, למרות חיזוקים הפוכים.
- אלימות בתקשורת - איך התקשורת שאנחנו צופים בה משפיעה עלינו. יש מחקרים רבים על כך. נתמקד במחקר על משחקי מחשב.
האם יש השפעה של משחקי חשב אלימים על התנהגות אלימה?
אם כן, למה?
בראד בושמן ועמיתים – 2010:
מטה אנליסיס – משחקי מחשב אלימים גורמים לעליה במחשבות, רגשות והתנהגות אלימה, וירידה באמפטיה ובהתנהגות פרו – חברתית.
יש הבדלים בינאישיים: המשחקים ישפעו על כולם, אבל הכי יושפעו אנשים עם נטיות לאלימות. אותה השפעה על גברים ונשים (בניגוד לבובות בובו, שם היה הבדל גדול בין בנים לבנות).
למה יש השפעה כזאת?
- ניתן ללמוד התנהגות אלימה ללא קשר לתוצאות
- אם ההתנהגות האלימה מקבלת חיזוקים חיוביים (כמו שקורה במשחקי מחשב) תהיה יותר סבירות להופעה חוזרת שלה.
- דהסנטיזציה לסבל אנושי
אפשר ללמוד לא רק התנהגות (כפי שראינו עד עכשיו) אלא גם רגשות.
אולסון ופלפס (2007):
אפשר ללמוד לפחד על ידי 3 דרכים:
- למידה חברתית – אפשר ללמד את הנבדק לפחד מריבוע כחול ע"י צפיה בנבדק אחר מקבל שוק חשמלי בכל פעם שהוא רואה ריבוע כחול (המדידה ע"י מדדים פיזיולגיים). --> לא בהכרח מודע
- למידה מפורשת של חוקים – הנסיין אומר לנבדק שבכל פעם שיופיע ריבוע כחול הוא יקבל שוק חשמלי. --> בהכרח מודע
1 . התניה קלאסית – אם נצוות שוק חשמלי לריבוע כחול, נלמד את הנבדק לפחד
מריבוע כחול. - לא בהכרח מודע
כעת נבחן את איכות התיאוריה:
אפשר לבחון את התיאוריה
יש לחלק מהטענות שלה תוקף מדעי
התיאוריה לא מקיפה – היא מסבירה רק למידה
התיאוריה מאד מאד חסכנית
תיאוריה מאד שימושית
יתרונות הגישה:
- פתרון יעיל לבעיות
- מסבירה התנהגות אנושית בצורה פשוטה
- ניתן לבחון אותה מדעית
- מצביעה על העקרונות הבסיסיים (אך לא היחידים) של למידה אנושית
חסרונות הגישה:
- לא סביר שאפשר להסביר ה-כ-ל על ידי למידה. לא מסוגלים להסביר דברים שקשורים בגנטיקה, או למה יש אנשים שלומדים יותר טוב מתגמולים, ואחרים לומדים טוב יותר מעונשים, למש לא כל הכלבים פיתחו דיכאון, או למה שתי אנשים ייחשפו לאותם גירויים ורק אחד יפתח פוביה.
- מתעלם מתהליכים מנטליים – מכל מה שבין הגירוי והתגובה (חוץ מלמידה חברתית).
ביהביוריזם ופסיכואנליטיקה שונות תהומית מבחינת הגישה לחקר נפש האדם, אבל אם חושבים לעומק על חלק מהטענות של שתי הגישות, נמצא דימיון. למשל: הלא מודע.
