יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

אישיות - שיעור 9 - העצמי


אישיות 9/11

מושג העצמי

--> חלק שני של התרגיל באתר הקורס, הגשה עד 20.12

  1. התפתחות מושג העצמי
  2. העצמי בתור סכמה
  3. מודעות עצמית
  4. הערכה של העצמי

וויליאם ג'יימס (1890) – אבחנה בין שני סוגי אני:
  1. I – בתור נושא – האני כחווה את העולם.
  2. ME – בתור מושא – ייצוג מנטלי קבוע של מי שאני (מי אני חושב שאני?) --> על זה נדבר היום.

תרגיל: לכתוב – מי אני?

מושג העצמי – הינו קובץ של מאפיינים שהאדם חושב שמגדירים אותו (ולא הגדרה אובייקטיבית!).

התפתחות מושג העצמי -
  1. 1-2 שנים: פיתוח יכולת של זיהוי העצמי. בהתחלה אנו לא מבדילים ביננו ובין הסובב אותנו, לאט מתפתחת יכולת לתפוס את הגוף שלי כישות קבועה, נפרדת מהעולם. (אמא נמצאת לפעמים ולפעמים לא, הגוף שלי תמיד כאן).
    איך יודעים שהילד מזהה את עצמו? "מבחן המראה" – מורחים לילד ליפסטיק על המצח, ואז שמים אותו מול מראה. אם הוא מזהה שזה הוא, הוא ינסה להסיר אות הליפסטיק.
    כדי שיתפתח מושג העצמי צריך יכולת להסתכל על עצמנו מנקודת מבט חיצונית, לזהות את עצמנו מבחוץ.
    האם יש עוד יצורים שיכולים לזהות את עצמם במראה? כן – לוויתנים, apes, שימפנזות, אורנג – גוטן ופילים. (אבל לא כלבים וחתולים).
  2. 2-3 שנים: זיהוי העצמי לפי גיל, מין וייחוס לבני משפחה. זיהוי בתמונה קבוצתית.
  3. גיל 3 ואילך: פיתוח מושג העצמי לפי כישורים ומשוב מהסביבה. (מה אני יכול לעשות?)
  4. גיל 5 ומעלה:
    • פיתוח מושג העצמי על בסיס השוואה חברתית. (הפנמת סטנדרטים).
    • אבחנה בין מה שאני יודע על עצמי לבין מה שאחרים יודעים עלי (מתחילים לפתח חברים דימיוניים, לשקר) – איך אני רואה את עצמי?
  1. גיל ההתבגרות ואילך – מעבר מהתמקדות במאפיינים פיזיים, קונקרטיים, למאפיינים מופשטים, נפשיים וחברתיים.


סכימת העצמי
מושג העצמי הוא מקבץ של מאפיינים שאנו חושבים שמגדירים אותנו:
  • מאפיינים פיזיים (גבוה, שמן)
  • מצבים פיזיים (ערני, רעב)
  • כישורים ומיומניות
  • העדפות
  • תכונות אופי
  • מטרות
  • תפקידים חברתיים

סכימת העצמי – הארגון המנטלי של מושג העצמי.

הייזל מרקוס (1977)
  • מאפיינים סכמטיים – מהותיים להגדרת העצמי
  • מאפיינים לא סכמטיים - פחות חשובים להגדרת העצמי
לאופן בו המאפיינים מאורגנים יש חשיבות אדירה, כי הסכמות (באופן כללי, כמו שלמדנו שבוע שעבר) מנחות אותנו באופן בו אנו מעבדים את המידע, ובמקרה של סכמת עצמי - את המידע שקשור אלינו.

ניסוי – נתנה לנבדקים לתאר בכמה מימדים, בינהם באיזו מידה הם עצמאיים, ובאיזה מידה הם חלק מקבוצה. (dependence / independence).
על סמן הדיווח חילקה את הנבדקים ל-3 קבוצות:
לא סכמתיים (לא שייכו את עצמם לאף קטגוריה), סכמתיים עצמאיים וסכמטיים תלותיים.
לאחר כמה שבועות קיבלו משימה לדרג עד כמה שמות תואר מאפיינים ואתם. חלק משמות התואר היו קשורים לעצמאות, וחלק לתלות חברתית – להיות חלק מקבוצה (למשל: שיתופי).
ממצאים: א-סכמטיים – לא היה הבדל במהירות התגובה לסוגי התיאורים השונים. אצל הסכמטיים, הם דירגו את עצמם מהר מאד יחסית בתכונות שמתארות אותם, לדעתם.
מסקנות: דברים שמהותיים אצלנו בהגדרת העצמי, נגישים לנו הרבה יותר, [ולכן נשפוט את עצמנו, וגם אחרים, לפי מאפיינים אלו במהירות הרבה יותר גבוהה]. כלומר – כל מה שלמדנו שיעור שעבר על מידע נגיש רלוונטי גם לגבי מאפיינים מהותיים בהגדרת העצמי.

אבחנה:
  • עצמי פרטי (private self) - תכונות אופי, ערכים, אמונות.
  • עצמי חברתי (social self) - איך אנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו.
ווילאם ג'יימס – לאנשים יש מספר עצמיים חברתיים כמספר האנשים שהם מכירים.

האם אני רואה את עצמי כאותו אדם במסגרות חברתיות שונות?

דונהיו ועמיתים - ( 1993)- דיפרנציאציה של סכימת העצמי
מחקר אורך: (מדדו קודם משתנה תלוי) – מדדו הסתגלות (הפרעות נפשיות, דיכאון, סיפוק מהחיים, מימוש עצמי, חרדה) של נשים בגיל 21, 27, 43 ו-52. בגיל 52 ביקשו מהן לתאר מי הן במסגרות חברתיות שונות. (לפי אריקסון ככל שהעצמי מגובש יותר כך טוב יותר). הם מצאו שככל שיש יותר דיפרנציאציה של העצמי, כך יש יותר בעיות.

לינוויל (1987): מורכבות סכימת העצמי-
בכמה מאפיינים אנשים משתמשים כדי לתאר את עצמם.
ביקש מאנשים למנות את ההקשרים החברתיים שלהם, וביקש מהם לבחור מבין 40 שמות תואר את אלו שמתארים אותם בכל סביבה.
מורכבות נמוכה – מאפיינים דומים בסביבות חברתיות שונות.
מורכבות גבוהה – מאפיינים שונים בסביבות חברתיות שונות.
ביקש מהנבדקים לכתוב יומן כל יום במהלך סמסטר, לתאר משברים ולחצים ואת התגובות הרגשיות שלהם לכל אחד מהם.
ממצאים: ככל שהמורכבות של סכימת העצמי היתה גבוהה יותר הסטודנטים חוו פחות לחצים וחרדה, והתמודדו עם משברים בצורה טובה יותר.

לכאורה, ממצאים סותרים!
לפי לינויל, הסיבה שמורכבות עצמית יכולה לעזור, היא שמשבר בתחום אחד לא ישליך על שביעות רצון וסיפוק עצמי בתחום אחר. כלומר: מורכבות מאפשרת יכולת להפריד בין תחומים שונים ולהגן בכך מפני נזילה בין התחומים.
מאפיינים רבים שונים בין הניסויים, ואפשר להסביר את ההבדל באמצעים מתודיים.
דרך נוספת ליישב את זה היא העמימות, (האפרוריות) של המציאות. למשל: לראות את עצמנו כעצמי שונה במקומות שונה, יוביל, במונחים אריקסוניים, למשבר זהות כללי, אך יש לכך יתרונות בסיטואציות מסוימות, מקומיות.
(גם בהתקשרות לא בטוחה ראינו שאמנם יש המון השלכות שליליות על קשרים, אך במקרים מסוימים היא תקל – כמו בהתמודדות עם אבדן).

עצמי ממשי עצמי אידיאלי עצמי מחויב (=סטנדרטים של חברה)
היגנס ועמיתים (1997) – ככל שהפער בין מי שאנחנו ומי שאנחנו רוצים להיות או חושבים שאנחנו צריכים להיות יותר קטן, יותר טוב לנו.
ביקשו מהנבדקים לכתוב תכונות של עצמי ממשי ועצמי מחויב, ולדרג.
דירגו רגשות שהם חווים.
תוצאות:
ככל שהפער בין עצמי ממשי ואידיאלי קטן – יותר שמחה והתרגשות, גדול – יותר עצב ואכזבה.
ככל שהפער בין עצמי מחויב וממשי קטן - יותר רוגע, שלווה, ככל שהפער גדול – יותר חרדה, אשמה.
למה דוקא הרגשות האלו?
עצמי מחויב מניע מתוך מוטיבציה של הימנעות, ועצמי אידיאלי – מתוך מוטיבציה של התקרבות.

מודעות עצמית

וויקילנד (1979) – השפעת העצמי מותנית במודעות עצמית (=הנגישות של סכימת העצמי).

מה מעלה את המודעות העצמית?
מה קורה כשיש מודעות עצמית גבוהה או נמוכה יותר?

קארבר (1975) -
טענה: סכימת העצמי תוביל אותנו לפעול בצורה עקבית עם העצמי שלנו (אם אנחנו חושבים שאנחנו נחמדים, נפעל בנחמדות בתנאי שאנחנו מודעים לעצמנו).
  • בדק באיזו מידה אנשים רואים עצמם כמחמירים בעונש
  • סיפור על פשע – איך היו מענישים
  • מניפולציה על מודעות עצמית - יושבים מול מראה / לא.
ממצאים:
  • אצל מי שלא ראו עצמם כמענישים – אין הבדל.
  • אנשים שראו עצמם מענישים נתנו עונש כבד רק כאשר היתה מולם מראה.

דינר וולבורן (1976):
  • בדקו העתקה במבחנים – כמה המשיכו לכתוב אחרי צלצלול הסיום.
  • ללא מראות, ללא מורים: 71% העתיקו.
  • עם מראות, ללא מורים: 7% העתיקו.
טענה: הגברת מודעות עצמית גורמת לפעולה באופן שיותר תואם את סכימת העצמי, את הערכים שלנו וכו'.

מה מגביר מודעות עצמית?
  • הגוף שלנו – למשל: מראה
  • מידע שקשור אלינו – למשל: שם
  • דברים שמבליטים את הייחודיות שלנו – למשל: להיות מבוגר בגן ילדים
  • מעשה של בחירה – מאלץ אותנו לבחון את ערכינו
  • רגשות שליליים - אולי כי מודעות עצמית תפקידה להביא לתיקון.

מה מנמיך מודעות עצמית?
תהליכים של דאינדיווידואציה:
  • עייפות, אלכוהול
  • דברים שמטשטשים את הייחודיות שלנו (למשל: מדים)
    [ניסוי הכלא של זימברדו – אנשים יכולים להתנהג באופן מזעזע מבחינה מוסרית כאשר מאפסים את המודעות העצמית שלהם]

מודעות עצמית כרונית
איך אנשים נבדלים אחד מהשני באופן כרוני?
  • מודעות עצמית כרונית (גבוהה) קשורה לביישנות. זה כמו להסתובב כל היום עם מראה מול העיניים. גורם לנו לשפוט ולבחון את עצמינו.
  • אנשים ביישנית מודאגים ממה אנשים אחרים חושבים עליהם.
  • ביישנות קיצונית נקראת חרדה חברתית, ודי נפוצה בעולם המערבי.

הערכה של עצמי
* לעיתים יש פער בין האופן בו אדם מעריך את עצמו לבין איך שהסביבה מעריכה אותו (ראו ערך אודישנים לכוכב נולד).
ביטחון עצמי – הערכה כללית של מושג העצמי על מימד ערכי (טוב / רע).
דוגמאות לפריטים משאלון של ביטחון עצמי כללי : באיזה מידה אתה מרגיש בעל ערך, באיזה מידה אתה מרגיש טוב לגבי עצמך.
למרות שביטחון עצמי משתנה מתחום לתחום, יש קשר די הדוק בין ביטחון עצמי בתחומים שונים.

קארל רוג'רסאנשים מטבעם הם חסרי ביטחון ולכן הם שואפים כל הזמן לקדם את העצמי שלהם.
מחקרים: זה לא נכון! רב האנשים מעריכים את עצמם בצורה חיובית.
כתוצאה מכך – לרב האנשים יש העדפה לדברים שקשורים בעצמם (למשל: האות הראשונה בשם, תארין יום ההולדת).

פלהם (2002):
אנשים לא מודעים לכך שההעדפות שלהם משפיעות על ההחלטות שהם מקבלים.

בדק: האם אנשים נוטים לגור במקומות שנשמעים כמו השם שלהם?
מצא: יש הרבה יותר אנשים ששם המשפחה שלהם מתחיל ב"קלי" שגרים בקליפורניה, וכנ"ל לגבי "פלורי", ומקומות נוספים. זאת על סמך השוואה של התדירות לתדירות הצפויה.
התגלה גם שהסבירות שאנשים יעברו למקומות שנשמעים כמו השם שלהם גבוהה ב-20%, במיוחד בשמות מוזרים.

בדק: האם אנשים נוטים לבחור במקצועות שמתחילים באות הראשונה של השם שלהם?
מצא: כן! יש יותר סבירות שDavid יהיה dentist.

מסקנות:
לאנשים יש העדפה, לא בהכרח מודעת, לדברים שקשורים לעצמם (למשל, השם שלהם).
העדפה זו יכולה לעבור לדברים שונים בעלי מאפיינים הדומים לאלה של העצמי.
ככל שהביטחון העצמי גבוה יותר, הנטיה הזאת חזקה יותר.

קידום העצמי:
לאנשים, במיוחד בעולם המערבי, יש מוטיבציה להעריך את העצמי באופן חיובי יותר.
נטיה זו גורמת להטיות שונות, למשל:
  • הטיות ייחוס – הצלחות נייחס לעצמנו, כשלונות – לסביבה.
  • אפקט "הטוב מהממוצע" – לכולנו יש נטיה לחשוב שאנחנו מעל הממוצע.
  • אופטימיות יתר – אנשים מעריכים שדברים טובים יקרו להם יותר מהסיכוי האמיתי, ולהפך (למשל: אנשים מעריכים את תוחלת החיים שלהם בממוצע 10 שנים יותר מתוחלת החיים האמיתית).

קידום העצמי לעומת אימות העצמי:
מול המוטיבציה לקדם את הדימוי העצמי, יש מוטיבציה לחפש אינפורמציה שתאמת את מה שאנחנו חושבים שאנחנו. אנשים עם ביטחון עצמי גבוה, יחפשו משוב חיובי. אנשים עם ביטחון עצמי נמוך, יתכן שיחפשו משוב שלילי.

סוון ועמיתים (1987):
  • מילאו שאלון ביטחון עצמי בתחום החברתי
  • מאוחר יותר נאמר להם שהם משתתפים בניסוי על יצירת רושם ראשוני על בסיס התנהגות לא מילולית.
  • אנשים קיבלו משוב (לא אמיתי) על הביטחון העצמי החברתי שלהם, חיובי / שלילי, באקראי.
  • נבדקים התבקשו להגיד: עד כמה הם חושבים שזה נכון, עד כמה היו רוצים לבצע מטלות נוספות עם אותו אדם, עד כמה הם מעריכים אותו
  • נבדקים עם ביטחון עצמי נמוך יותר שפטו את ההערכה הנמוכה כטובה יותר.

מחוץ למעבדה - אנשים מביעים סיפוק גדול יותר מחיי נישואים אם הם מאמינים שבני הזוג שלהם רואים אותם כפי שהם רואים את עצמם – לטוב ולרע.

מסקנה: אנשים מעדיפים משוב שמאמת את ההערכה העצמית שלהם מאשר משוב חיובי.

מהיכן מגיע ביטחון עצמי?
(הגדרנו סכימה כדבר נלמד, כאן זה לא בדיוק כך)
  • מרכיב תורשתי (בערך 50%)
  • משוב סביבתי – אם מקבלים משוב חיובי, נפתח ביטחון עצמי גבוה יותר (כמו שראינו, אפשר לבצע מניפולציות ולקבל את המשוב שרוצים לקבל).

Self esteem
בעולם המערבי נוטים לראות ביטחון עצמי כמטרת על שיש לשאוף אליה.
  • אנשים עם ביטחון עצמי גבוה אינם מצליחים יותר, הם רק חושבים שהם מצליחים יותר
  • ביטחון עצמי גבוה לא מוביל להצלחה גבוהה יותר בבית הספר, בעבודה ובחברה (לעומת זאת – ביטחון עצמי נמוך כן יכול להפריע)
  • ביטחון עצמי נמוך לא מוביל לצריכת יתר של סמים ואלכוהול, ולא להתנהגות אלימה יותר.

יש קשר בין ביטחון עצמי גבוה ואושר, אך לא ברור שהוא סיבתי.