יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

אישיות - שבוע 12 - אושר


אישיות
30/12

אושר
מה מאפיין אנשים מאושרים?
  • רקע
  • מה האפיין אנשים מאושרים
  • מה גורם לאושר
  • מה זה אושר

רקע למחקר מדעי על אושר:
פסיכולוגיה חיובית – תנועה חדשה, קמה בעשור האחרון.

מרטין סליגמן – היה ביהביוריסט. גילה שכאשר לכלבים אין שליטה על מה שקורה איתם, הם נהיים מדוכאים. ההבנה הזאת הובילה אותו להטמיע את הומשג learnt self helplessness – חוסר אונים נרכש, ופיתח תיאוריה של דיכאון. הפך לדמות קלינית חשובה, הנחה, לימד וכתב ספרים בנושא. נבחר ב-1998 לנשיאות איגוד הפסיכולוגים בארה"ב.
הוא מספר שיום אחד, בזמן שעקר עשבים שוטים בגינתו, וביתו בת החמש פיזרה אותם, והוא התרגז עליה. היא אמרה לו שהיא החליטה להפסיק להתלונן, ושגם הוא מוזמן להפסיק. באותו רגע נפקחו עיניו, והוא הבין שעד כה הפסיכולוגיה התמקדה בשלילי, ואולי הגיע הזמן לשנות כיוון.
עד אז פסיכולוגיה, שיצאה מתחום הרפואה, פעלה באופן דומה, והתמקדה בהפרעות ומצבים לא רצויים. אבל בני אדם, כשם שהם יכולים לעשות דברים נוראיים, מסוגלים לעשות דברים מופלאים.
פסיכולוגיה חיובית מנסה לדחוף את האדם לא רק למצב של נטרול הפרעות, אלא לצד השני של הסקאלה – שגשוג, הצלחה ואושר. לשם כך צריך להבין את התופעות האלה, וזו מטרת הזרם הזה.
מתוך הכרזת התנועה, שנת 2000: פסיכולוגיה חיובית היא המחקר המדעי של נקודות החוזקה והסגולות שמאפשרות לאנשים לשגשג.
מתמקדת ב:
  • רגשות חיוביים --> בינהם אושר, עליו נדבר היום.
  • תכונות חיוביות
  • מוסדות חיוביים

אד דינר – אחד החוקרים החשובים בתחום האושר.
האם אושר חשוב לאנשים?
7,000 סטודנטים מ41 מדינות נשאלו עד כמה חשוב להם להיות מאושרים. הממוצע – על סולם של 7, היה 6.4. ההבדלים בין תרבויות היו קטנים, אך קיימים.
Objective well being - כלכנים מודדים אושר באמצעות תוצר לאומי גולמי.
Subjective well being - SWB אושר הוא חוויה סובייקטיבית (הנחה של מחקר באושר). כולל שלושה מרכיבים:
  • תדירות גבוהה של רגשות חיוביים
  • תדירות נמוכה של רגשות שליליים
  • סיפוק מהחיים (הערכה קוגנטיבית)
איך מודדים? שאלוני דיוווח עצמי, שעוסקים במרכיבים.

איזה אחוז מהאנשים חשים סיפוק מחייהם?
  • רב האנשים חושבים שהתשובה היא 50%
  • בפועל, התשובה היא 85%

מאיירס ודינר, 1995 – מי מאושר?
בדקו SWB בקרב אנשים בכל רחבי העולם ובדקו את הקשר בין דיווחים אלה לקריטוריונים רלוונטיים שונים.

  • גיל – אין קורלוציה.
  • מין – אין קורולציה.
  • יופי – אין קורולציה.
איך בדקו? אחרי שביקשו מאנשים לדרג את מידת האושר שלהם, לקחו תמונת פספורט שלהם ונתנו לאנשים אחרים לדרג את מידת היופי.
  • בריאות – מחלות קשות פוגעות באושר באופן משמעותי. הבדלים קטנים במצב הבריאותי – לא משפיעים.
  • אנשים משכילים – יש יתרון לרמה בסיסית של השכלה, כמו ידיעת קרוא וכתוב, (אך קשה להפריד את זה מגורמים אחרים, כמו מצב סוציו אקונומי), אך מעבר לזה – אין הבדל.
  • אנשים עשירים -
איך חקרו?
    • בדקו קשר בין תוצר לאומי גולמי לבין סיפוק מהחיים, וגילו מתאם R=0.67. אבל את זה מאד קשה מאד לבודד מגורמים אחרים.
    • קשר בין הכנסה שנתית ממוצעת לאושר, בתוך ארה"ב. בין שנות ה30 וה60 היתה עליה בהכנסה הממוצעת, וכמעט באופן לינארי עם זה - עליה באושר. החל משנות ה60 המיכה העליה, אך האנשים לא נעשו מאושרים יותרן. הסבר: בהתחלה היו חסרים לאנשים צרכים בסיסיים, והכסף שמילא צרכים אלו עשה אותם מאושרים יותר. בהמשך הכסף לא היה נדרש קיומית – והמותרות לא הוסיפו אושר. --> במדינות מערביות אין קשר בין אושר לאושר!
  • אוקיי, הבנו. מה כן קשור לאושר?
דברים שכן קשורים לאושר:
  • אישיות – יותר אקסטרוורטיים, פחות נוירוטים, יותר ביטחון עצמי, יותר אופטימיות.
  • קשרים חברתיים הדוקים ואיכותיים.
    • הסיכוי למות מוות פתאומי הוא כפול הקרב גרושים או אלמנות
    • חולים בסרטן ששרדו 20 שנה ויותר, נוטים להיות כאלה עם תמיכה חברתית חזקה
    • הסיכוי לחולה לב ללקות בהתקף לב שני הוא גבוה פי שתיים אם אין בן / בת זוג.
    • אנשים נשואים חיים יותר
    • מבין מאושרים מאד יש סיכוי גבוה יותר להיות נשואים, יחסית לגרושים או פרודים
  • מימוש עצמי – פועלים למען השגת מטרות אוטונומיות, מאושרים ממה שהם עושים
  • Minaly – FLOW-
מה זה? מצב בו אנו עושים משהו ממנו אנחנו נהנים, ו"נשאבים פנימה" – שוכחים איפה אנחנו נמצאים ומה קורה מסביב, כאילו הזמן עוצר מלכת.
המחקר בנושא התחיל ממחקר על אומנים.
דוגמא: ג'קסון פולוק, על ציוריו.
כל אחד יכול להרגיש FLOW בכל מיני פעילויות – תחביבים, טיולים.
כנראה יש קשר בין חוויה זו לאושר.
מאפיינים של FLOW:
  • ריכוז גבוה
  • שוכחים מהעולם החיצוני
  • מאבדים מודעות למצבי גוף (עייפות, רעב)
  • תפיסת הזמן מתעוותת
תנאים לFLOW:
  • מקבלים משוב מיידי
  • מטרות ברורות ומוגדות
  • פעילות מתגמלת באופן פנימי (אוטונומית)
  • שליטה על המצב
  • יש איזון בין מה שצריך לעשות לבין היכולות שלנו.
כדי להגיע לזה אנחנו צריכים לדעת במה אנחנו טובים – ואיפה נרגיש חרדה/ שעמום.
איך אפשר לדעת? Authentic Happiness - אתר בנושא, עם מלא מלא שאלונים קשורים.
  • משמעות בחיים:
    • פעולה למען משהו גדול יותר מאיתנו
    • דת ורוחניות: אנשים מאמינים מאושרים יותר. (סיבות אפשריות: הם חלק ממשהו גדול יותר. שייכות לקהילה).
    • עזרה לזולת, לתרום לאנשים אחרים.
דאן ועמיתיה: נתנו לנבדקים כסף, אותו יכלו לבזבז על עצמם או על אחרים. אנשים שקנו לאחרים, רמת האושר שלהם עלתה.


אלו גורמים משפיעים על אושר?

תורשה – מחקר תאומים: יש קשר בין תורשה לאושר, ואומדן התורשתיות הוא 0.5.
זה הגיוני, כי רגשות חיוביים או שליליים, שהם בעצם אושר, קשורים לאישיות – אקסטרוורטיות, ונוירוטיות, ואלו תורשתיים.

נסיבות חיים -
בריקמן ועמיתים, 1979
בדקו באיזו מידה זכיה בלוטו ונכות משפיעה על האושר – מיד ולאחר זמן.
ממצאים: מיד לאחר האירוע, תגובה חזקה בכיוון הצפוי.
כעבור שנה – אין הבדל.
מסקנה: רמת האושר של אנשים נעה סביב נקודה קבועה. נסיבות חיים משפיעות מקומית – עם הזמן יש חזרה לנקודת האושר הקבועה.

דניאל גילברט: תחזית רגשית Affective Forecasting :
וילטון, גילברט ועמיתים -
נתנו לאנשים לחזות איך ירגישו אם ינצחו או יפסידו במשחק.
נתנו להם לשחק והובילו לניצחון א הפסד.
ממצאים: אנשים יכולו לנבא מה ירגישו, אך לא באיזו עוצמה או לאיזה משך זמן.
יש הטיות שיטתיות – התחזית נוטה להיות יותר קיצונית מהרגש במציאות, גם ברגשות חיוביים וגם ברגשות שליליים, גם בעוצמת הרגש וגם במשכו.

ריצ'ארד לוקאס 2007:
  • נכות -
לקח מדגם מייצג של 25 אלף אנשים. מתוכם מצא 200 שהפכו נכים. בדק כמה הם היו מאושרים לפני, במהלך ואחרי התאונה.
תוצאות: נתונים משתנים לפי אחוז הנכות:
לפני הנכות – ירידה קטנה באושר (כי בד”כ זו תקופת מחלה), אחריה ירידה נוספת קטנה, ואחרי תקופת התמודדות – חזרה למצב יציב. ככל שהנכות חמורה יותר, כך האושר מתייצב על רמה נמוכה יותר.
  • אובדן תעסוקה –
גרף:
כבר שנתיים לפני הפיטורים יש ירידה באושר, והיא דרמטית (כנראה יש משבר כלכלי, שמועות וכו'). שנה אחרי הפיטורים מתחילה התאוששות (כי אנחנו יצורים מסתגלים!) ואז יש התייצבות, אך על רמת אושר יותר נמוכה מלפני הפיטורים.
  • נישואין, גירושין, התאלמנות:
    • נישואים:
כבר לפני החתונה יש רמת אושר גבוהה, ולפני הנישואין יש עליה קטנה באושר. אחרי החתונה יש הסתגלות (ירידה, הפעם!) מלאה.
    • גירושין:
4 שנים לפני הגירושין מתחילה התדרדרות די משמעותית ברמת האושר, ואחריהם – יש עליה. ההתאוששות היא לא מלאה, אך ההבדל קטן.
    • התאלמנות:
ירידה חדה לפני המוות של בן/בת הזוג. אחרי המוות – עליה, אך רמת האושר לא חוזרת למה שהיתה בהתחלה – אין הסתגלות מלאה.
--> נישואין / גירושים לא כל כך משפיעים, התאלמנות – כן.
רגע, לא אמרנו שאנשים מאושרים יותר הם נשואים?
מסתבר, שנישואים יכולים להשפיע בדרכים שונות. בממוצע – אין השפעה לכיוון מסוים, אך אינדיבידואלית, יש השפעה – חיובית או שלילית (או נייטרלית!).
מה מנבא את האופן בו נישואין משפיעים עלינו? איכות הקשר וכו'.


האם אנחנו יכולים לשנות את מידת האושר שלנו?

  • סליגמן פיתח שיטות טיפול ובדק אותם.
  • אנשים שויכו רנדומלית לקבוצת ניסוי ובקרה (בקרה: לחשוב כל יום על אירוע מהעבר).
  • כל קבוצה קיבלה מטלה:
    • לחשוב בסוף כל יום, במשך שבוע, על שלושה דברים שעבורם הם אסירי תודה.
      תוצאה: אחרי המטלה היתה עליה משמעותית ברמת האושר, שנמשכה בערך חודש. בקבוצת הבקרה – עליה קטנה יותר שנמשכה פחות.
    • לחשוב בסוף כל יום, במשך שבוע, על 3 דברים טובים שקרו להם, ולמה.
      תוצאה: מיד אחר כך לא היתה השפעה, כעבור חודש, ועד חצי שנה אחר כך, היתה עליה ברמת האושר.
    • איתור נקודות החוזקה. לנסות להשתמש בנקודות החוזקה כל יום בדרך חדשה (איך זיהו אותן? בעזרת שאלון).
      תוצאה: השפיע כבר אחרי שבוע, השפעה שנמשכה לאורך זמן.
    • לעשות מעשה טוב אחד עבור אדם אחר ביום.
      אין נתונים, אך אנו יודעים שתחושה של תרומה וקשרים חברתיים טובים הם חשובים לתחושת אושר.

--> 40% מהאושר שלנו הוא בידיים שלנו – לפעול למימוש עצמי, לפתח קשרים חברתיים, לפעול למען אחרים.

מה זה אושר?

תפיסה הדוניסטית – שמה את העונג במרכז. האם טוב לי?
אבל – יש גם דרכים אחרות להגדיר אושר – לא רק ברמה הפילוסופית, אלא גם ברמה הפסיכולוגית.
גישות לאושר:
  • גישה הדוניסטית – אושר פירושו הנאה, להרגיש טוב (נמדד על ידי רגשות חיוביים או שליליים).
  • יודאימוניה – אושר פירושו משמעות. Psychological well being – נמדד בדרך אחרת!
קרול ווליף – פיתחה מדד לאושר מהסוג השני.
  • אוטונומיה
  • צמיחה אישית
  • מטרה בחיים
  • עוד כמה דברים

יש קשר בין שתי הדברים, זה לא דיכוטומי.
השאלה התיאורטית – האם אנחנו יכולים להיות מאושרים גם אם אנחנו לא מרגישים רגשות חיוביים כל הזמן?
  • תלוי איך מגדירים אושר! אם מגדירים אושר כסיפוק, מימוש עצמי, תרומה וכו' – אז כן.

מה משפיע על סיפוק מהחיים?
  • משמעות בחיים
  • מימוש עצמי
    --> הנאה? מעט מאד. זה מוסיף, בתנאי שהתנאים האחרים קיימים.

האם אושר יכול להיות שונה עבור אנשים שונים? הביטוי של אושר? המנבאים של אושר?