יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

אישיות - הר.8 - הגישה הקוגנטיבית


אישיות 2/12

שיעור 8 – הגישה הקוגנטיבית

רקע היסטורי
  • פסיכולוגיה וביהברויריזם – האדם מונע מדחפיס ואינסטינקטים חייתיים, ההסבר להתנהגות בין אישית הוא בקשר בין גירוי ותגובה, מנגנונים של מחשבה וקוגניציה אינם ניתנים למחקר ואינם מספקים הסבר.
גירוי --> תהליכים נפשיים (קוגניציה) --> תגובה.

אמצע שנות ה50 – המהפכה הקוגנטיבית:
  • ספר של סקינר"על התנהגות מילולית"- שפה אפשר להסביר לחלוטין באמצעות מנגנונים של גירוי – תגובה, מנגנונים של חיקוי ולמידה. חומסקי (1959) פרסם מאמר שמבקר את הספר. ביקורת:
    • תינוקות הוגים מילים ומשפטים שלא שמעו בעבר
    • שפה מתפתחת בכל חברה באותו הגיל בערך
טענה: יש מנגנון שמאפשר לנו לרכוש חוקים של שפה, ולא ביטויים ספציפיים.
  • מאמר של מילר – מספר 7 הקסום, פלוס מינוס 2. פירוש הדבר: יש לנו מנגנון חישובי עם מגבלות.
  • המצאת המחשב – מטאפורה לתהליכי עיבוד מידע באדם. מטאפורה מסוכנת, כי למחשב אין רגשות ומוטיבציה, וכן: התנהגות אנושית מורכבת יותר, המח (-מנגנונים חישוביים) הוא לא היחיד שמשפיע על התנהגותינו- יש גם אינטראקציה עם הגוף. כלומר: יש להשתמש במטאפורה עוצמתית זאת בספקנות.

המהפכה הקוגנטיבית עוד לא הסתיימה, היא שלטת עד היום.
עקרונות הגישה הקוגנטיבית:
  1. אנחנו יוצרים את המציאות סביבנו. אנחנו מעבדים אינפורמציה בצורות שונות מאד, ודרך עיבוד זה תופסים את המציאות, ויוצרים משמעות סובייקטיבית כפונקציה של מה שאנחנו יודעים. המציאות סביבנו אינה אובייקטיבית! (דוגמא: רואים פרה?)
  2. עיבוד המידע הוא תהליך אוטומטי – מהיר, יעיל, אינו דורש מאמץ ולא מודע. (דוגמא – the cat- השלמה אוטומטית).
  3. עיבוד המידע נעשה בשני כיוונים -מלמטה(מציאות) למעלה(מידע קודם),-מלמעלה למטה - אנחנו מושפעם התפיסת המציאות שלנו מידע קודם.
  4. אישיות נובעת מהבדלים בין אישיים בעיבוד מידע.

הגישה הקוגנטיבית עוסקת בתוכן של "הקופסא השחורה", התהליכים המנטליים שקורים בין הגירוי לתגובה.

שלבים בעיבוד מידע:
  • תפיסה - “קליטה" במערכת של הגירוי החיצוני.
  • קשב – מיקוד תשומת הלב לגירוי אחד, והעלאתו בסדר העדיפויות.
  • קידוד / קטגוריזציה.
  • זיכרון
  • קבלת החלטות

תפיסה
תפיסה כתהליך שחל מלמטה למעלה?
עד לא מזמן היה מקובל שאישיות (תהליכים מלמעלה למטה) תשפיע על תהליכים גבוהים, כמו קבלת החלטות, אך לא על תהליכים נמוכים, כמו תפיסה. לאחרונה יש עדויות בכיוון ההפוך.

פרופיט ועמיתיו- 2002:
פרופיט הוא חוקר תפיסה.
חקר את תפיסת השיפוע של הר של אנשים במצב פיזי שונה: אנשים שסחבו תיק גב כבד או היו עייפים אחרי ריצה, אמרו שהוא תלול יותר.

סטפנוצ'י ועמיתיה – 2008:
נבדקים מפוחדים ראו את הירדיה כתלולה יותר.

שנל ועמיתיה 2008:
נבדקים שעמדו בראש ההר עם חבר לידם, ראו את השיפוע כפחות תלול. ככל שאיכות הקשר היתה גבוהה יותר, כך השיפוע היה תלול פחות.


קשב
האם אישיות משפיעה על קשב?

יאיר בן חיים ועמיתיו (2007)
מטא-אנליסיס שמסכם המון מחקרים שמצביעים של קשר עקבי וחזק בין אישות חרדה לקשב לגירויים מאיימים.
אנשים עם נטיה לחרדה יאתרו גירויים מאיימים יותר מהר, ויתעכבו עליהם, ויתקשו להתנתק מהם. הטיה זאת (שהיא הגברה של אינסטינקט ביולוגי) קיימת באוכלוסיות שונות: מבוגרים/ילדים, בריאות/קליניות.

זיכרון
האם אישיות משפיעה על זיכרון?

ניסוי- אנשים דיווחו כל יום בחופשה על הנאתם, וגם לפני ואחרי. מסקנות:
  • אנחנו מצפים יותר להנות ממאורע ממה שבאמת נהנים.
  • מה שמשפיע על האם נמליץ לחברינו על הדבר הוא הזיכרון שלנו ממנו, יותר מהחוויה עצמה.
  • הזיכרון מושפע לא רק מהחוויה עצמה, אלא הרבה גם מהציפיה ביחס אליה.

ברט (1997)
נתנה לאנשים לכתוב יומן במשך 90 יום.
נוירוטים הרגישו יותר רע, וזכרו שהרגישו יותר רע ממה שבאת הרגישו.
אקסטרוורטים – הפוך.
מסקנה: אישיות מעצבת במובנים רבים את הזיכרון.

קידוד וקטגוריזציה
סגנונות ייחוס- אנחנו מחפשים חוקיות ומשמעות, ופעמים רבות אנחנו מייחסים חוקיות גם כשהיא לא קיימת באמת. אנשים שונים ייחסו לאותו אירוע סיבות שונות. שונות במה?
דוגמא: למה נכשלתי במבחן?
  • משתנה/ קבוע (לא למדתי/ אני טיפשה)
  • פנימית/ חיצונית (אני טיפש/ המורה טיפש)
  • ספציפית / גלובלית (המבחן הזה היה קשה/ כל הלימודים קשים)
אנשים פסימיים – קבוע, פנימי, גלובלי.
אנשים אופטימיים – משתנה, חיצוני, ספציפי.

קבלת החלטות
סגנונות ייחוס גורמים לאנשים לקבל החלטות מסוימות, וזה משפיע על אורך החיים שלהם.
אנשים פסימיים חיים פחות זמן. (למה להתעמל? למה לאכול בריא? למה להפסיק לעשן?)


קוגניציה משפיעה על אישיות, ואולי: אישיות היא הבדלים בקוגניציה

סכמה -
סכמה היא ארגון מנטלי של מידע. סכמה מקשרת בין פריטי מידע שונים ומעניקה להם משמעות.
  • סכמה מסייעת לנו להסתמך על ידע קודם כשמעבדים מידע חדש.
  • סכמות גם עוזרות להבחין בין עיקר וטפל, ולהתמקד במה שחשוב.
  • סכמות גם עוזרות לזכור פריטים על ידי קיבוצן לקבוצות.
  • סכמות מסייעות לנו לקבל החלטות בצורה יעילה (סטריאוטיפים?)

יש כל מיני סוגים של סכמות, למשל:
  • סכמות על העולם
  • סכמות על האחר
  • סכמות על העצמי

תיאוריות אימפליציטיות – קארול דוואק:
אנשים שונים זה מזה במידה בה הם רואים דברים שאנשים ובעולם כמשהו קבוע או כמשהו משתנה (קשור לעמדות ייחוס):
שתי טיפוסי אנשים:
  • אנשים שמאמינים שאינטלגנציה אינה ניתנת לשינוי נקראים entity theorists
  • אנשים שמאמינים שאינטלגנציה ניתנת לשינוי נקראים incremental theorists
טיפוס האדם ישפיע על הפרשנות שהוא ייתן להצלחה או לכישלון.


מוטיבציה
מאמץ
קושי
כישלון
incremental theorists
 
להתפתח
דרך להשתפר
יותר מאמץ
תגובה טובה
entity theorists
לבצע
עדות לחוסר אינטלגנציה
פחות מאמץ
תגובה קשה
האם יש קשר בין תיאריות אימפליציטיות והצלחה?

בלקוול ועמיתים - 2007
בדקו עמדות אימפליציטיות של תלמידי כיתה ז'. incremental theorists הצליחו יותר. כדי לבדוק שאין משתנה שלישי העבירו תוכנית חינוכית שמלמדת שאינטלגנציה יכולה להשתנות. קבוצה אחת למדה תוכנית זאת וקבוצה שניה קיבלה תכנית אחרת. לפני התוכנית הציונים בשתי הקבוצות ירדו עם הזמן, לאחר התכנית היתה ירידה נוספת בקבוצת הביקורת, ובקבוצה עם המניפולציה היתה עליה.

מאיפה האמונות האלה מגיעות?
פידבק על מטלה יכול להשפיע על סוג הייחוסים. (סרטון על הניסוי של קארול דוואק. היא מקסימה!)
ניסוי: נותנים מטלות לילדים בכיתה ה'.
נותנים להם פידבק על אינטלגניציה / הצלחה.
הילדים שקיבלו פידבק על אינטלגנציה רצו לעשות מטלה יותר פשוטה.
הילדים שקיבלו פידבק על מאמץ רצו מטלות יותר קשות והראו יותר מוטיבציה.

--> האמונה שדברים יכולים להשתנות מקדמת אותנו בצורה חיובית.

סוג סכמות נוסף - סכמות על האחר:
  • סגנונות התקשרות
  • סטריאוטיפים
ברט בליס – מורו (2009):
הראו לאנשים פרצופים ונתנו לאנשים לשפוט האם הם רגשנים, או שהיה להם יום לא טוב.
היו 30 פנים, חצי גברים וחצי נשים. לכולם היתה אותה הבעת פנים של כעס, שנוצרה מלאכותית בעזרת תוכנת מחשב.
בסוף המחקר אנשים התבקשו לדרג את ההבעות.
תוצאות: אנשים נטו לשפוט שנשים יותר רגשניות, ושלגברים היה יום רע. (את ההבעות דירגו באופן שווה).

(נעשה ניסוי שעקב אחרי אנשים, באמצעות דיווח מספר פעמים ביום, ובדק הבדלים ברגשנות בין נשים וגברים. ממצאים:
  • אותה מידת רגשנות
  • רגשות בסיטואציות שונות – נשים מושפעות יותר, למשל, מנושאים בין אישיים.
  • נשים יותר מביעות רגשות
  • נשים יותר זוכרות רגשות)

מה משפיע על הפעולה של סכמות?
  • Avaliability – באיזו מידה הסכימה שמורה בזיכרון (האם אי פעם ראיתי מכונת צילום?)
  • Aplicibillity – עד כמה הסכימה רלוונטית למידע הנכנס?
  • Accesiablity – עד כמה המידע נגיש, באיזה קלות ניתן לשלוף אותו מהזיכרון?
  • נגישות מושפעת שנחשפנו אליו עכשיו. Priming מגביר נגישות של מידע, כולל סכימות (למשל: על מה תולים כביסה? מה זורקים לפח? מי הרג את קין?) פריימינג יכול להעשות גם במודע, וגם לא במודע.

טענה: לאנשים שסכימת האלימות נגישה יותר אצלם תהיה נטיה לפרש התנהגות של אנשים כהתגרות. זו דוגמא לכך שהסכמות הנגישות לנו מעצבות את הדרך שבה אנחנו מפרשים את העולם – וזו דוגמא לכך שהבדלים בין אישיים תלויים בקוגניציה.
דודג' 1990:
הראה שלילדים אלימים נוטים יותר לפרש מצבים בין אישיים שגרתיים כהתגרות.

האם הסכימות האלה הן אלה שאחראיות להבדלים בפרשנות?

סרון וואייר (1979) – קוגניציה חברתית
הראו הבדלים בין אישיים בקוגניציה משפיעים על פרשנות ועל התנהגות.

בארג' ועמיתים (1996) -
ניסוי: הגביר נגישות של סכמות באופן זמני, באמצעות פריימינג מחוץ למודעות של סכמת הנימוסיות לעומת סכמת גסות הרוח. אחר כך הם התבקשו לקרוא לנסיין מחדר אחר. הנסיין היה שקוע בשיחה, ובדקו האם הנבדק יפריע לנסיין. (18%- פריימינג של גסות רוח, 37% - תנאי נייטרלי, 65% - פריימינג נימוסי).

  • אנשים נבדלים זה מזה בסכמות
  • הסכמות נלמדות
  • לסכמות השפעה חשובה

יתרונות וחסרונות של שימוש בסכמות:
יתרונות – מאפשר שימוש מהיר במידע.
חסרונות - לא מאפשר יוצאים מן הכלל, לפעמים כופים על המציאות מבנה שלא בהכרח מתאים לה.

הגישה הקוגנטיבית:
אחד היתרונות החשובים הוא שהיא מאפשרת לזהות מנגנונים סיבתיים. הזיהוי קריטי לתפעול.
אפשר לבחון את התיאוריה.
יש לתיאוריה תוקף מדעי.
האם התיאוריה מקיפה? - לא, היא לא מסבירה מאיפה מגיעים הדברים, היא לא כוללת רגש ומוטיבציה.
תיאוריה חסכנית.
תיאוריה שימושית.