מגדר וחברה - שיעור 8: אימהות

שיעור 8 – 10.12.2012

מאמרים לשיעור הזה – על קופסאות האוכל היפניות והמאמר של זוזו ברונר.

על בחינת הבית.

אימהות

תמר מקריאה מכתב ממשהי שעברה טיפולי פוריות, ילדה, ומצטערת על זה, ואומרת שהיא מרגישה קורבן של חברה שמדרבנת אותה לייצר ילדים שיהפכו לחיילים, במחיר של בריאותה והחופש שלה. למה זה מתקשר? ניצה ברקוביץ', סימון דה בבואר, המאמר משיעור שעבר על לאומיות ומגדר, משהו שמדבר על זה שחק וטכנולוגיה קשורים בהגמוניה גברית, הדיבור שהיה פעם על כך שטכנולוגית פוריות תשחרר נשים, אדריאן ריץ' שמדברת על הצורך לפרק את מוסד האימהות כדי שתהיה חוויה של אישה ולא של יולדת.

מדברים על ההבניה החברתית של להיות אמא, ועל זה שתמר בחרה לא להיות אמא והיא לא מצטערת על זה, וכמה קשה לחברה עם זה. וגם על האם יש מקום לבחירה להיות אמא כשיש כזאת הבניה חברתית מסיבית. היא אומרת שבחירה והבניה לא בהכרח סותרים.

יש נקודה מאד מעניינים של הסוכנים החברתיים של המדינה (טיפת חלב, אחיות, מורים) הם בעצם סוכני פריון.

דוגמא נוספת – העולות מאתיופיה שמכריחים אותן לקבל זריקות נגד הריון שיש להן תופעת לוואי קשות כדי לצמצם הילודה שלהן. חיבור בין לאומיות-גזעניות-מגדר. (היא מקריאה את הטוקבקטים המזעזעים).

...

אימהות כמסר פסיכולוגי:

• אמא טובה – ילד טוב (טקסט פרוידיאני) שמיתרגמת לתכניות התערבות, בעיקר באוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי חלש (מתוך הנחה חזקה שבשכבות חזקות יותר האימהות טובות).
• מקריאה מכתב של אם שהשתתפה בתכנית התערבות שכזאת (שהמסר המרכזי שלה הוא לא להרביץ לילדים) ומספרת שהפסיקה עם האלימות – הפסיקה לתת מכות רצח לילדים וצועקת פחות.
• קישור לספטמבר 11 – היתה המון התלהמות נגד החברה האיסלאמית, וחלק גדול מהאשמה היתה נגד האימהות שמגדלות פרחי-מחבלים. יש טקסט של פסיכולוג מאד ידוע שמסביר למה האימהות האיסלאמיות אחראיות להפצצה בספטמבר 11.
• המסר הוא הכח של הטקסטים המערביים היום האופן אוניברסלי (הרבצה היתה חלק מהסוציאליזציה בהמון חברות, חשיבה מערבית מעודדת לעצור את זה).

ראינו 3 דוגמאות – על סובייקטיביות אימהית שחשופה להבניה חברתית לאומנית, על החיבור בין האימהות לגזע, ואיך השיח של האימהות משפיע עלינו כל הזמן.

בשיעור הבא נראה ניסיון לנתק בין להיות אמא, אשה ואדם. (כרגע המושגים אשה ואמא מאד כרוכים זה בזה).

קריאה לשיעור הבא:

המאמרים של שילוני ודלילה אמיר- נקרא אבל לא נדבר עליהם בכיתה.

בשיעור הבא – מדינה, לאומיות וגוף האישה (שיעור 10-11), היא מציעה לקרוא את:

• דפנה הירש – סיכום של תיאוריות על גוף
• חסן מנאר
• יהודה שנהב וחנן חבר על קולוניאליזם – יועלה צילום חדש למודל.

מגדר וחברה - שבוע 8: על בחינת הבית

בחינת בית -- מגדר וחברה 2012

תמר רפופורט

המשימה: כתיבת חיבור שעניינו "קריאה מחדש" (חשיבה, פרשנות מחדש) של הביוגרפיה המגדרית שאתן מתבקשות לכתוב. לכתוב את הביוגרפיה מנקודת ראות מגדרית. להפגיש בין החיים שלנו והתיאוריות שלמדנו – לנסות להבין את החיים בראי התיאוריות. נקודת המוצא: הביוגרפיה היא הנתונים, ואותם יש לנתח באמצעות החומר הביבליוגרפי. הביוגרפיה תצורף כנספח (ואז היא לא בדיוק חלק מ-5 העמודים) או תשולב בגוף הטקסט (עדיף). הקריאה מחדש תעשה על בסיס החומר שלמדנו בשיעור והדיונים שהתנהלו בכיתה.

ההנחה היא שבמשך הקורס למדת חומר שמאפשר לך להסתכל מחדש (או להעמיק את הידע שכבר ישנו) על נושאים שהספרות הפמיניסטית מתעניינת בהם (כמו, לדוגמא, אימהות). הציפייה היא שהחומר שלמדת בקורס עוזר לך להבין מזווית אחרת וביתר עומק את הביוגרפיה המגדרית שלך כפי שאת\ה מבין\ה אותה. הציפייה היא שהבנה זו תבוא לידי ביטוי במבחן.

לא! תתקבל בחינה שאין בה התייחסות לכל הפריטים באנגלית. מבחינת הפריטים בעברית יש להתייחס ל-80% מהם. החומר של השיעור האחרון מבוטל (מדובר בשיעור 7). בחירת הפריטים תעשה בהתאם לרלוונטיות של החיבור, ולא! בהתאם לאורך הפריט, או למורכבות הטעון שלו. ניתן להשתמש ברעיונות שהועלו בשיעור הקשורים ישירות בנושא, ובחומרים שלמדתם בשעורים אחרים, בתנאי שתציינו מראה מקום מדויק!

הערה חשובה – אם יש פריטים שאינם רלוונטיים לביוגרפיה שלך, יש להתייחס גם אליהם ולהסביר מדוע הם לא רלוונטיים.

מועד הגשה

* עליכם לשלוח את החיבור המודפס (כתב יד לא יתקבל) ב26.02.2013 לדואר האלקטרוני שלי: mstamarr@mscc.huji.ac.il. השאירו עותק אחד במחשב שלכם.

ארגון החיבור: את החיבור ניתן לארגן במספר אופנים:

* דוגמא 1 * להתייחס לכל הביוגרפיה כאל מקשה אחת: לזהות קו אחד, תמה אחת, שמארגנת אותה ולנתח אותה באמצעות כל הספרות שלמדנו.

* דוגמא 2 * לזהות בביוגרפיה מספר תמות עיקריות ולנתח אותן באמצעות כל הספרות שלמדנו. אפשר לחלק את הביוגרפיה לפרקים בכל מיני דרכים. כרונלוגית זה הכי קל, אבל עדיף לפי נושאים. אפשר גם לכתוב על אירוע מסויים – בתנאי שכל הביביוגרפיה קשורה אליו.

* דוגמא 3 * לראיין את עצמך, או בני משפחתך, או שאחרים יראיינו אותך, ולנתח בהתאם לדוגמא 1 או שתיים.

הוראות הכתיבה

* יש לציין בגוף העבודה במקום המתאים את המקור\ות הביבליוגרפים המדויקים (שם המחבר\ת, שנה ואם מובא ציטוט את מספר עמוד) עליהם אתם מסתמכים.

2. אורך: החיבור לא! יעלה על 5 עמודים מודפסים ברווח וחצי, גודל אותיות 12 times new roman -- לא לשכוח להשאיר שוליים!. אפשר פחות.

3. סגנון כתיבה: את התשובה אפשר לכתוב בכל צורה שעולה על דעתכם: דו-שיח, סיפור, תסריט, הצגת תיאטרון, סרט, תשובה "קונבנציונלית", או כל שיטה אחרת. הציון ניתן על הבנה, לא על סגנון כתיבה.

ג. מה ייחשב לתשובה טובה:

* שימוש "אינטליגנטי" בחומר שמצביע על הבנה לעומק של מה שקראתם ומה שנלמד בשיעורים (קרי, שימוש מדויק במושגים, הבחנה בין עיקר וטפל, נימוק ענייני ומשכנע, וכו'),

* כתיבה בהירה ושוטפת, יכולת לנסח תשובה רציפה בעלת סדר הגיוני פנימי.

* יכולת ביקורת והעלאת טיעונים מקוריים.

• ניתוח סוציולוגי – חברתי, לא פסיכולוגי.

הערות שוליים – לא חשוב איך רושמים – אם זה מהביביולגרפיה של הקורס לא צריך ממש ביביוגרפיה, אלא שם, שנה ואם זה ציטוט אז גם מספרי עמודים.

מה היא רוצה לראות? שהבנו את הנקודה המרכזית של כל מאמר (ואם יש כמה מאמרים שאומרים את אותו דבר, אז להכניס את כולם בסוגריים).

היא מציעה לנו לרשום את התמות בחיינו, ואז להתאים את הרעיונות מהמארים אליהם, עד שנצליח להתאים את הכמות הנדרשת.

בהצלחה ובעניין!