יום חמישי, 6 בינואר 2011

אישיות - שבוע 13 - הבדלים בין תרבותיים


6/1/2011
אישיות

הבדלים בין תרבותיים

למה לבחון הבדלים בין תרבותיים?
  • בדיקה של אוניברסליות – כדי להבין באמת את נפש האדם, עלינו לדעת אם תהליך נכון לכל אדם, ואז נדע שהבסיס הוא ביולוגי / אבולוציוני, ואינו תוצר של למידה. דוגמאות לתופעות אוניברסליות:
    • העדפה למתוק
    • העדפה לingroup לעומת outgroup (כלומר – מעדיפים אנשים בני אותה קבוצה)
    • סלידה מגילוי עריות (יוצא מן הכלל אחד לא שולל אוניברסליות.)

מה זה תרבות?
הייזל מרקוס:
  • תרבות היא דפוסים של ייצוגים מנטליים, הביטוי החיצוני שלהם וההתנהגויות הנובעות מהם בהקשרים האקולוגיים הקיימים
  • ייצוגים מנטליים: רעיונות, ערכים
  • דפוסים מודעים ולא מודעים
  • בעלי רקע היסטורי

מה הקשר בין תרבות לבין אישיות?
רקע היסטורי --> משפיע על תוכן, נגישות ורלוונטיות של סכמות --> הסכמות מונחלות מדור לדור על ידי תהליך החיברות --> הסכמות משפיעות על האופן בו אנחנו מפרשים מציאות, רגשות, מוטיבציות --> השפעה על אישיות האדם.

דב כהן - תרבות הצפון האמריקאית לעומת תרבות הדרום האמריקאית:
בצפון היו בעיקר סוחרים, ולכן היה הרבה שיתוף פעולה ועבודה הדדית.
לעומת זאת, אנשים שהגיעו לדרום נפגשו במציאות שונה לחלוטין. בד"כ מדובר באנשים פחות משכילים, שהגיעו למקום ללא אכיפה מסודרת של חק, ולכן – כל אחד השריף של עצמו. הם התפרנסו מגידול בקר. לתחזוק תדמית קשוחה, אלימה ומסוכנת היתה חשיבות כלכלית – הישרדותית – כדי להרתיע גנבים. לכן כבוד, תדמית היתה בעלת חשיבות גדולה.

המודל: כבוד אישי ואיומים עליו מאד נגיש בסכמות של אנשי הדרום – הקאובוים המקוריים וצאצאיהם. לכן איום על כבוד אישי מלחיץ יותר, ומוביל יותר לאגרסיביות.

דב כהן ועמיתיו, 1996
הניסוי – הביאו סטודנטים, באותה אוניברסיטה, מהצפון והדרום.
  • קיבלו למלא שאלון קצר והתבקשו להביא אותו לאדם בסוף המסדרון. בדרכו חזרה לנסיין, הוא נתקל באדם שמנסה לסגור ארונית (המסדרון צר) והאדם מסנן "אידיוט".
  • זו המניפולציה, והשאלה היא – איך האדם מגיב למעשה אמביוולנטי שעלול להתפרש או לא להתפרש כעלבון?
  • שני נסיינים סמויים במסדרון רושמים את תגובה הדומיננטית – שעשוע או כעס.
  • התוצאה: אנשים מהדרום הביעו הרבה יותר כעס מאנשי הצפון, ואנשי הצפון הביעו הרבה יותר שעשוע.
  • בהמשך בדקו איך זה השפיע על האדם.
  • בחזרה במעבדה, ביקשו מהם דגימת רק, כדי לבדוק את רמת הקורטיזול (הורמון שמופרש בזמן לחץ). בדקו גם קבוצות ביקורת של צפוניים ודרומיים, בלי שנתקלו מהם.
  • מצאו רמת קורטיזול גבוהה הרבה יותר אצל אנשי הדרום שנתקלו בהם.
  • בדקו גם טסטוסטרון. למה? לאנשים עם מניע לכוח יש עליה גדולה יותר ברמת הטסטוסטרון אחרי כישלון.
  • ואכן, אצל אנשי הדרום היתה עליה גדולה ברמת הטסטוסטרון.
  • איך הנבדק התנהג?
  • עוד אדם הגיע מול הנבדק אחרי שנתקל בנסיין. בדקו כמה זמן ייקח לנבדק לזוז ולפנות את הדרך.
  • לנבדקים מהדרום לקח הרבה יותר זמן, לעומת נבדקים מהצפון.

--> בניסוי נוסף של השלמת מילים (כשיש מספר אפשרויות) אנשי הדרום השלימו מילים אגרסיביות הרבה יותר. זה מראה לנו על נגישות הסכמות שלהם. (הרקע ההיסטורי הוא השערה. ההבדל בין הסכמות, וההשפעה על קוגניציה, התנהגות וכו' מוכח).

מזרח ומערב:
רב המחקרים על הבדלים בין תרבותיים הם על הבדלים בין מזרח למערב.
2 חלוקות של חוקרים שונים, חופפות במידה רבה:
  • אינדיבדיואליזם לעומת קולקטיביות:
    • אינדיבדיואליזם – העצמי כאוטונומי. המטרה: להוביל
    • קולקטיביזם – העצמי כחלק אינטגרלי מהקבוצה. המטרה: לשתף פעולה.
  • מרקוס וקיטיאמה: Independence לעומת interdependence:
    • independence – עצמי שמוגדר באמצעות תכונות פנימיות לאדם (“אני אדם שאוהב טבע, ומחפש משמעות"). הפוקוס: being good, ability
    • interdependence – עצמי שמוגדר על פי קשרים חברתיים (“אני סטודנטית, בת, אחות, חברה...”). הפוקוס: להשתפר
הטענה – ההבדל בין תרבויות הוא במשקל היחסי (בתרבויות המזרח יש משקל רב יותר interdependence).

האם ההבדלים האלו ביולוגיים או קוגנטיביים?
--> בעיקר קוגנטיביים (לפחות ההבדלים שנדבר עליהם היום). ולכן, הם משתנים כאשר הסביבה התרבותית משתנה.

עקרונות מהותיים לגבי העצמי:
  • לאנשים יש צורך להעריך את עצמם באופן חיובי
  • הדבר מבוטא בהטיה חיובית בתפיסת העצמי (“אפקט הטוב מהממוצע", אופטימיות יתר לגבי הסתברות אירועים חיוביים, ייחוס הצלחות אך לא כישלונות לעצמי, הטטיות זיכרון- זוכרים הצלחות יותר טוב, העדפת ביקורת חיובית על שלילית.)
האם ההטיה הזאת אוניברסלית?
סטיב היינץ:
--> כל המחקרים האלה נעשו על סטודנטים אמריקאים לתואר ראשון.
שחזר מחקרים רבים על הטיות בתפיסת העצמי שנעשו במערב, על סטודנטים בסין.
תוצאות: לא! חלק מההטיות לא היו בכלל, חלק היו, בשיעור הרבה יותר נמוך.

  • ההטיה בתפיסת העצמי אינה אוניברסלית – סטודנטים סינים מעדיפים ביקורת שלילית. למה? כי האינדיבודואל הוא לא המטרה.
  • האם הצורך בהערכה עצמית חיובית הוא אוניברסלי? אולי. בכל תרבות הקריטריונים להערכה עצמית חיובית שונים.

ריצ'רד ניסבט:
כל תרבות מתאפיינת בשיטת חשיבה שונה מהותית.
תרבות המערב – מתמקדים בפרט – מה מאפיין כל אוביוקט. חשיבה קטגורית – אנליטית, לוגית (וזו גם החשיבה המדעית).
תרבות המזרח – מתמקדים לא רק בפרט – אלא גם בהקשר, בקונטקסט. הרול פעול ביחד, בשיתוף פעולה כדי להסביר מצאיאות. חשיבה הוליסטית.

מסודה וניסיבט (2001):
  • האם בני תרבויות שונות תופסים מציאות באופן שונה?
  • השערה: תרבות מערב – יתמקדו באובייקט, תרבות המזרח – בקונטקסט.
  • הראו סצנה של אובייקטים על רקע. בחלק מהמקרים – הרקע הטבעי של האובייקט, בחלק – אובייקט בלי רקע, בחלק – רקע לא קשור.
  • תוצאות:
    • פרט על רקע מקורי – יפנים זכרו טוב יותר
    • פרט ללא רקע/ על רק חדש – אמריקאים זכרו טוב יותר.

ג'י ועמיתים – 2001:
  • האם לתרבויות שונות ציפיות שונות?
  • שאלו: דני ודינה יוצאים ביחד כבר שנתיים. מה הסיכוי שייפרדו בשנה הקרובה:
    • אמריקאים: 30%
    • יפנים: 50%
  • שאלת "השלימו את הקו"
    • אמריקאים – משלימים באופן לינארי (חושבים באופן לינארי...)
    • תרבות המזרח – שוברים את הקו

lay dispositionalism:
אנשים נוטים להסביר התנהגות של אחרים על ידי תכונות אופי.
בתחילת השנה, כשראינו את סרטון היוטיוב double rainbow oh my god והסקנו תכונות אופי על סמך התנהגות ספיציפית.
זה lay dispositionalism.
האם זו תכונה אוניברסלית?

מוריס ופאנג (1994):
בדקו שתי מקרים של רצח המונים, אחד באסיה ואחד בארצות הברית.
בדקו ניתוח של עיתונים אמריקאיים ואסייאתיים.
עיתונים אמריקאיים – דיברו על תכונות אופי – חוסר שפיות וכו'.
עיתונים אסייאתיים - דיברו על מערכות יחסים, חוסר השתלבות וכו'.

--> מסקנה (גם ממחקרים נוספים): lay dispositionalism זה דבר מאד מערבי.

קוגניציה ורגש:

לי ועמיתים (2000)
מוטיבציה:
תרבות המערב – דגש על צמצום הפערים בין עצמי ממשי ועצמי אידיאלי.
תרבות המזרח – דגש על צמצום הפערים בין עצמי ממשי ועצמי מחויב.

אליוט ועמיתים:
בדקו מניעים של הימנעות והתקרבות על ידי שאלונים של דיווח עצמי:
תרבות המערב – יותר דגש על מטרות התקרבות
תרבות המזרח – יותר דגש על מטרות הימנעות
(אפשר גם לשאול אם החלוקה הדיכוטומית בין התקרבות והימנעות קיימת גם במזרח).

מה לגבי אושר?
האם יש הבדל בין תרבויות בsubjective well being?
כן! האמריקאים שמחים יותר.

היין ועמיתים (1999):
ביטחון עצמי מדווח בקרב אנשים מהמערב גבוה יותר משל זה במזרח.

האם זה אומר שהם מאושרים יותר?
לא! כי הקשר בין ביטחון עצמי לסיפוק מהחיים חלש יותר במזרח.

האם יש הבדל בחוויה של רגשות חיוביים ושליליים במערב ובמזרח?
כן. במערב יש תדירות גבוהה יותר של רגשות חיוביים ושליליים.
(ייתכן שהעיסוק האינטנסיבי בעצמי במערב הוא שגורם לחווית הרגשות האינטנסיבית יותר).

מערב - יותר כעס וגאווה.
מזרח – יותר אשמה.

קשר בין רגשות חיוביים וסיפוק מהחיים שונה בין תרבות לתרבות.
בכל התרבויות יש קשר, אבל עוצמתו שונה מאד מתרבות לתרבות.
במערב – קשר חזק מאד (76%).
במזרח – יש גם אלמנט של הרגשת רגשות מקובלים בתרבות שקשורה חיובית לסיפוק מהחיים.

אוטונומיה
האם יש הבדל ברמת האוטונומיה בין המזרח למערב?
  • כשמגדירים אוטנומיה כעצמאות (מוטיבציה פנימית) – כן
אבל – ככל שאנחנו אוטונומים יותר בהגדרה זו אנחנו מאושרים יותר במערב, אבל לא במזרח.
  • כשמגדירים אוטונומיה כפעולה לפי מטרות שאנו מאמינים בהם (מוטיבציה מזוהה) – לא. (הורים שלי קבעו מה אלמד, אבל אני מאמין שזה מה שאני צריך לעשות – לפעול על פיהם).
--> בכל התרבויות, פעולה לפי מניעים אוטונומיים קשורה לסיפוק מהחיים באופן חיובי, אבל הגדרת המניעים האוטונומיים משתנה מתרבות לתרבות.

Self consistency
(עקביות של אישיות ממצב למצב)
במערב זה קשור לסיפוק מהחיים.
סו – 2002:
בדקה אישיות באופן קצת שונה – כך שעל כל שאלה אפשר לענות בסיטואציות שונות (במן מבנה של פנטגון).
  • במערב יותר עקביים (לפחות כך מדווחים על עצמם)
  • במזרח פחות מדווחים על עקביות ממצב למצב.
  • הקשר בין סיפוק מהחיים לעקביות קיים רק במערב.

עוד שאלה שלי: אוקיי, הבנו שיש הבדלים בין תרבותיים. איך אנחנו יודעים שאנשים מתרבויות שונות מתייחסים לשאלונים ולמחקרים באופן שמאפשר להשוות בינהם?

--> אנשים עם רקע דו-תרבותי יכולים לעשות סוויץ' בינהם, בהתאם לרקע.

מה שמנבא אושר שונה מתרבות לתרבות.
האם ההגדרה של אושר זהה בתרבויות שונות?
תשובה אפשרית: יש כיוון של מדידת חיי רווחה פסיכולוגיים במדעי המדינה (על משקל תל"ג), ואז יש שאלה האם יש מדד שמאפשר להשוות בין תרבויות.

The big 5:
האם הם באמת אוניברסליים?
מקריי ועמיתים – 2005:
  • גייס 80 עמיתים מרחבי העולם
  • למעלה מ12,000 נבדקים
  • כולם מילאו שאלונים של הביג 5.
תוצאות:
  • בגדול, המבנה הבסיסי של הביג 5, משוחזר פעם אחר פעם, ונראה שזה אוניברסלי (חוץ מפתיחות לדברים חדשים).
  • יש הבדלים בין תרבותיים ברמה הממוצעת של תכונות שונות.
    • אנשים מערביים יותר גבוהים באקסטרוורטיות
    • אנים מתרבויות מזרח יותר גבוהים בנוירוטיות.
    • הקשר בין אקסטוורטיות לסיפוק מהחיים גבוה יותר במערב.

היין ועמיתים 2008:
האם חמשת הגדולים נותנים תמונה אובייקטיבית של אופי לאומי?

  • בדקו מדדים אובייקטיביים לרמה של C לאומי (רמת דיוק, הצלחה בעבודה, תוחלת חיים יותר גבוהה –-> קצב הליכה, תל"ג, תוחלת חיים, רמת דיוק של שעונים בבנקים), והשוו לשאלונים.
  • ציפיה: יהיה קשר בין דיווח עצמי למדדים אובייקטיביים
  • נמצא קשר חיובי חזק בין המדדים האובייקטיביים לבין ה"אופי הלאומי"
  • לא נמצא שום קשר בין מדדים אובייקטיביים לבין דיווחים עצמיים.

לתרבות יש השפעה מכרעת על האישיות שלנו. תרבות מעצבת את המחשבות, המוטיבציה והרגשות שלנו.
Cultural reletivism – הכל תלוי תרבות.
גם מזה כדאי להיזהר. אנחנו יודעים שיש דברים שאינם תלויי תרבות.