09/03/2011
יום רביעי
תהליכים פסיכוביולוגיים
שיעור 4
התנהגות רביה – המשך:
התבגרות מינית:
בגיל ההתבגרות מתרחש השיא השני של הפרשת הורמוני מין, ומתפתחים סימני המין המשניים – שמאפשרים זיהוי של המין.
(בשתי המינים) היפותלמוס --> הורמון: גונדו טרופין ריליסינג הורמון GnRH--> היפופיזה קדמית: FSH+LH --> אל איברי המין-->
נקבות – שחלות: אסטרדיול / אסטרוגן (בבע"ח).
זכרים – אשכים: טוסטסטרון.
אסטרדיול – התעבות רירית הרחם (מאפשר פוטנציאל התעברות), פיזור השומן בגוף, הבשלת איברי המין הנשיים,
בנקבות מופרש גם טסטוסטרון מבלוטת האדרנל ותפקידו לגרום לשיעור בבתי השחי ובאזוא איברי המין.
טוסטסטרון – (בזכרים) שיעור, נסיגה של שיער באזור הראש, עיבוי והנמכת הקול, פיתוח שרירים, איברי המין הזכריים החיצוניים מתפתחים.
מחזור הרבייה בנקבה
- בהרבה מאד בע"ח יש מחזור רביה, אבל הוא לא חודשי. עכברה – מחזור ביוץ נמשך ארבעה ימים (סיבה אבולוציונית – כי הם נטרפים הרבה. בדומה – ההריון נמשך 21 יום, וביום ההמלטה יש פוטנציאל להיכנס שוב להריון), ללא דימום – אלא רק שינוי של תאים באזור הבטן.
- בנות אדם – מחזור חודשי, כולל דימום (במקרה בו האישה לא נכנסה להריון).
היפופיזה אנטריורית (קדמית) --> FSH --> דרך מחזור הדם אל השחלות --> זקיקים = תאי אפיתל שעוטפים את הביצית שגורמים לה להתפתח ולהתחיל לזוז קדימה --> הזקיק מגיע לבשלות --> אסטרדיול: רמתו בדם מתחילה לעלות ולעלות, והוא מהווה פידבק למח. כשהיפופיזה האנטריורית רואה שיש מספיק אסטרדיול בדם --> LH --> לזקיק, פקודה לשחרר ביצית --> הזקיק נפתח והביצית נפלטת החוצה = ביוץ. הזקיק נשאר בשחלה, נסגר קצת והופך לגופיף צהוב, שמפריש --> 1 אסטרדיול 2 פרוגרסטרון (-הורמון שמתחזק הריון – שומר על רירית הרחם יציבה, ומפסיק את ייצור הביציות בשחלות). בינתיים הביצית --> משחלות --> חצוצרות --> אל תוך הרחם. אם הביצית מופרית --> מתחיל הריון. אם לא --> כל תוכן הרחם קורס, ומתחיל הדימום. ככל שהדימום יותר סמיך, רירית הרחם היתה עבה יותר, כלומר הסיכוי להיכנס להריון היה גדול יותר.
התנהגות מינית – מטרתה ליצור את המפגש בין זכרים ונקבות.
התנהגות מינית – זכרים:
דפוס התנהגות די קבוע ברב בע"ח – מטרת האקט המיני לשפוך את הזרע פנימה. בעכברים (וחולדות) – אוקיי, זה מפורט במצגת. Coolidge effect – זכר שנמצא בתקופה הרפרקטורית מגיב לנקבה חדשה כמו זכר רענן. (קיים גם בחיות אחרות. יש לכך היגיון ביולוגי).
הורמונים:
- טוסטסטרון – מופרש מהאשכים וגורם להתנהגות מינית ומחשבות מיניות. כאשר מעקרים זכר רואים דעיכה בחשק המיני.
- אוקסיטוצין – מופרש מההיפופיזה האחורית – מופרש בשיא האקט המיני וגורם להתכווצויות של איבר המין ופליטת הזרע החוצה (בנקבות הוא גורם לתשוקה, וחשוב לתהליך ההריון). מכנים אותו הורמון האהבה ויש שמשתמשים בו באופן חיצוני.
- פרולקטין – מופרש מבלוטת ההיפופיזה הקדמית, מגיע לאיברי המין וחושבים שהוא אחראי על התקופה הרפלקטורית. (היפר פרולקטימיה – תסמונת שגורמת לדעיכה בחשק המיני בזכרים – תקופה רפלקטורית ארוכה מדי).
התנהגות מינית – נקבות:
רק נקבה מיוחמת תראה התנהגות מינית (נקבה לא מיוחמת לא נותנת לזכרים להתקרב אליה – תוקפת).
נקבה מיוחמת (אנחנו מדברים על עכברות וחולדות, כן?) - התנהגות חיזור: hopping & ear wiggling . הזכר לא עומד בזה.
היענות – לורדוסיס – הנקבה נעמדת בצורה מוצקה ומאפשרת לזכר לטפס עליה (קיים כמעט אצל כל בעלי החיים ההולכים על ארבע).
הורמונים:
- אסטרדיול – 40 שעות לפני שמתחילה ההתנהגות המינית רמת האסטרדיול מתחילה לטפס.
- פרוגרסטרון – רמתו עולה מיד לפני ההתנהגות המינית.
ניסו להזריק לנקבה פרוגרסטרון ולהכניס לכלוב עם זכר – והיא לא הסכימה להזדווג --> השלב המקדים של האסטרדיול הוא הכרחי.
לוקחים זכר שסורס בגיל צעיר, ואז בגיל ההתבגרות מזריקים לא אסטרדיול ואז פרוגרסטרון – הוא מתנהג כמו נקבה – מבצע לורדוסיס.
אם לוקחים נקבה ומעקרים בגיל צעיר, ובגיל ההתבגרות מזריקים לה טוסטסטרון, היא תתנהג כמו זכר ותטפס על נקבות אחרות.
מכאן רואים עד כמה ההורמונים חשובים בקביעת ההתנהגות המינית.
- בפרימטים גבוהים התנהגות מינית אינה תלויה בנוכחות הורמוני שחלה.
- אצל נשים נשואות תהליך הביוץ לא השפיע על ההיענות המינית.
- יחד עם זאת נמצא כי בזוגות של נשים לסביות (שמחזורי הווסת שלהם מסונכרנים) ומצאו שלקראת תקופת הביוץ היתה עליה בחשק המיני.
- אצל נשים רווקות הטרוסקסואליות מצאו שבחלק האמצעי של המחזור – הביוץ, יש עליה בחשק המיני.
- הגיון ביולוגי: תקופת הביוץ היא התקופה בה יש פוטנציאל להיכנס להריון.
- גברים יוזמים התנהגות מינית באופן דומה לאורך כל החודש.
גם בנקבות מופרש טסטוסטרון מבלוטת האדרנל – והוא מגביר את התשוקה המינית – מחשבות מיניות ופעילות מינית. אצל נשים שעברו כריתת רחם וחסרים להן הורמונים, אם מעלים להן את רמת הטסטוסטרון יש עליה בחשק המיני.
זכרים:
כאשר גורמים לירידה ברמת הטוסטסטרון יש ירידה (בדקו אצל זכרים) ברמת הטסטוסטרון.
סירוס משפיע על ההתנהגות המינית של זכרים בהתאם לרמת הדומיננטיות (ביחס הפוך – ככל שהעכבר דומיננטי פחות – יותר השפעה). ייתכן שזה קשור לכך שסירוס (בבני אדם) לא תמיד גורם לתוצאה המיוחלת. (כנראה שההתנהגות המינית משרתת פונקציות נוספות מלבד סיפוק מיני – צורך בכח וכו').
טוסטסטרון משפיע גם על מחשבות מיניות (להפך?). חוקר סגר את עצמו על אי בודד וגילח ושקל את זקנו כל יום. לקראת סוף התקופה, כשהתחיללצפות לפגוש את אהובתו כשיחזור הביתה, משקל זקנו עלה. הסבר: מחשבות מיניות --> עליה ברמת טוסטסטרון --> צמיחת זקן מהירה יותר.
פורמונים
כלבים וחתולים משהים אחד את השני בעיקר באמצעות מערכת הריח, ובאמצעות מערכת זאת מעבירים תשדורות. פורמונים – חלבונים דומים להורמונים שיוצאים מחוץ לגוף של בעלי החיים - בשתן או זיעה. גם בני אדם מתקשרים באמצעות פורמונים – מסוגלים, למשל, לזהות זיעה כשייכת לזכר או נקבה, אבל פחות מבע"ח (מערכות אחרות מפותחות יותר).
אפקטים שקשורים לפורמונים:
Lee – Boot effect – נקבות שנמצאות באותו כלוב, ללא זכר, מחזור הייחום שלהם משתבש ובסופו של דבר מפסיק. זה קורה כי אין פורמונים זכריים, אז הגוף חוסך משאבים ומפסיק להתכוונן להריון. (זה אפקט הפיך).
Whitten effect - מחזור הייחום של נקבות הופך להיות מסונכרן במידה ויש זכר (מספיק ריח של זכר) בסביבה.
Vanderbergh effect – התבגרות מינית מזורזת כתוצאה מחשיפה לזכר.
Bruce effect – נקבה שהזדווגה עם זכר והתעברה, אם תריח פורמונים של זכר אחר יגרום לנקבה להפלה טבעית. הגיון ביולוגי: אם הגיע זכר אחר, כנראה שהוא חזק יותר.
איך הפורמון נכנס?
דרך מערכת מיוחדת שנמצאת באף – האיבר הוומרונזלי VNO . זאת הסיבה שכלבין "מריחים" שתן של כלבים אחרים – הם מקרבים את האף כדי לשאוב את הפורמונים דרך האיבר הוומרונזלי אל המח, שם הם יכולים לזהות פרטים חשובים על הכלב השני.
פורמוני מין:
פורמונים מהפרשות הנרתיק של אוגרות מעוררים התנהגות מינית אצל זכרים.
כשמרחו זכר בפורמון כזה, הרדימו והכניסו לכלוב עם זכרים הם ניסו להזדווג איתו --> זיהוי הנקבות אצל מכרסמים הוא לא לפי איבר מין אלא לפי פורמונים.
גם זכרים מפרישים פורמונים שמשפיעים על התנהגות מינית של נקבות.
נקבות לא ששות להיות בסביבת זכרים מעוקרים.
פורמונים בבני אדם:
- במעונות של סטודנטיות יש סנכרון של המחזור החופשי.
- נשים שנמצאו בחברת גברים הראו שהמחזור החודשי שלהם קצר יותר מאשר נשים שנמצאו בקירבת גברים לעיתים רחוקות.
- בניסוי מרחו לנשים 3 פעמים בשבוע דגימות זיעה (מעורבות באלכוהול) מתחת לאף. התוצאות: הנשים שמרחו להם דגימות זיעה מנשים אחרות המחזור החודשי שלהן הסתנכרן עם אלה שלקחו מהן את הדגימות (לעומת קבוצת ביקורת).
שני פורמונים זוהו בבני אדם:
- אנדורסטאדיון – פורמון גברי. גברים עם יותר מהפורמון הזה נשים יותר מחבבות אותם, יותר מצחקקות לידם וההיפותלמוס _(אחראי על התנהגויות חיוניות להישרדות המין, כולל הזדווגות) שלהן יותר פעיל לידם.
- אסטרטראן – פורמון נשי. גורם להפעלת ההיפותלמוס אצל גברים, והגרעין הפרה – וונטיקולרי.
--> בתעשיית הבשמים מנסים להשתמש בפורמוני-מין סינתטיים. בשימוש בפורמון כזה על גברים (בשם 10X) מצאו עליה מרשימה בהתנהגויות סוציו-מיניות (לעומת פלסבו).
האם יש לנו איבר וורמרונזלי?
שנים טענו שלא, (ועדיין יש שטוענים), אבל בשנות ה-80 ניתוחים פלסטיים באף נעשו פופולריים, וגילו שיש לנו איבר וומרונזלי, אבל אין עוד הוכחות שהוא קולט את הפורמונים וכו'.
הפרק ממשיך לדבר על התנהגות הורית והתנהגות חד מינית – אנחנו צריכים לקרוא בספר.
ריגוש
ריגוש = תגובה פיזיולוגית של הגוף וההתנהגות שנגרמת בעקבות זאת (יותר הישרדותי מרגש, שבא מאוחר יותר באבולציה וכולל את מה שאנחנו מביעים – חיוך, למשל).
מחקרים מתעסקים יותר בריגוש, ופחות בהרגשה הפנימית – יותר קל למדוד.
התגובה הריגושית כוללת שלושה מרכיבים:
- רכיב התנהגותי – שרירים.
- רכיב אוטונומי – פעילות סימפתטית.
- רכיב הורמונלי – חיזוק הפעילות האוטונומית.
כל רכיב נשלט על ידי אזור מוחי אחר, אבל האינטגרציה נעשית על ידי אזור מוחי אחד – האמיגדלה.
מתי האמיגדלה פעילה?
במצבים שיש להם משמעות ביולוגית. למשל: כאשר ריח של שריפה מגיע לאפינו, או כאשר אנו שומעים בכי של תינוק. אלו גירויים שמפעילים את המנגנונים ההישרדותיים שלנו, כיחידים או כמין אנושי. דוגמאות נוספות: כאשר בסביבה יש אויב או בן זוג פוטנציאלי.
האמיגדלה נמצאת אנטריורית להיפוקמפוס (גם בצד ימין וגם בצד שמאל).
האמיגדלה מחולקת לתתי אזורים שמחולקים גם הם --> המכלול האמיגדלואידי.
נהוג לחלק את האמיגדלה לחמישה תתי אזורים:
| תת אזור | אינפוט | אאוטפוט |
| גרעין מידיאלי | מידע סנסורי – בעיקר ממערכת הריח, שלא עובר דרך התלמוס (כולל מידע פורמונלי) – העיבוד הראשוני הוא כאן. | היפותלמוס, מידיאל באזאל פורבריין (עושה אינסינכוניזציה של הקורטקס – ערות, חשוב, למשל כשיש אויב). |
| לטרל נולאוס | מידע סנסורי מרובה מהקורטקס, בעיקר הקורטקס הסנסורי, ומההיפוקמפוס. | אאוטפוט פנימי – לגרעין המרכזי באמיגדלה, ולאזורים שקשרוים למערכת החיזוק, כמו הסטריאטום הוונטרלי. |
| באזאל לטרל נוקלאוס | ||
| באזאל נוקלאוס | מהלטרל נוקלאוס והבזאל לטרל נוקלאוס. | לגרעין המרכזי של האמיגדלה, ולאזור החומר האפור המרכזי – PAG. |
| גרעין מרכזי (סנטרל נוקלאוס) | באזאל לטרל נולאוס, לטרל נוקלאוס. | אאוטפוט ענק – היפותלמוס, מידבריין, מדולה, פונס... הרבה מאד אזורי מח. הכי חשוב מבחינתינו באמיגדלה. זה האזור היחיד באמיגדלה שאנחנו יודעים מה תפקידו – אחראי ללמידה של רגשות שליליים או התניות שליליות. |
הוכחות לתפקיד הגרעין המרכזי של האמיגדלה (בלמידת התניות שליליות, פחד):
- החדירו לחולדה אלקטרודה לסנטרל נולאוס באמיגדלה. בכל פעם שהיא נבהלה ראו פעילות.
- הכניסו אלקטרודה לתוך הסנטרל נוקלאוס של האמיגדלה, והפעילו את האזור, והיא הפכה להיות חיה פחדנית, חרדה.
- גם אנשים חרדים – שיש להם פוביות – הסנטרל נוקלאוס של האמיגדלה פעיל יותר. תרופות מרגיעיות ממשפחת הבנזודיאזפארינים (כמו ווליום) עובדות, בין היתר, על הסנטרל נוקלאוס של האמיגדלה.
- ביצעו לזיה – הרסו את הגרעין המרכזי של האמיגדלה. תוצאה: עכשר ללא פחד שלוקח סיכונים מוגזמים.
- שואלים אצל בני אדם האם יש אפקט דומה – האם ייתכן שאנשים שהולכים לספורט אקסטרים הם אנשים עם רמת פעילות בסיסית יותר נמוכה באמיגדלה (כי צריך כמות מסוימת של פחד כדי להנות – זה גורם להפרשת אדרנלין, אולי שום דבר אחר לא משפיע). שואלים את אותה שאלה על חיילים קרביים.
- האמיגדלה מבשילה בגיל ההתבגרות. כמו כן, אצל נערים ונערות בגיל ההתבגרות הפרה – פרונטל – קורטקס לא בשל, ואז אין פעילות תקינה של האמיגדלה.
- אצל פסיכופטים מצאו האמיגדלה קטנה יותר ב-11% בערך, והם פחות חווים פחד. גם אצל רוצחים סדרתיים. <זה מתאם, לא סיבתיות! אולי בגלל שהם רוצחים סדרתיים האמיגדלה שלהם מתקטנת?>
יש פחדים מולדים, למשל, פחד גבהים הוא מולד אצל בני אדם - קיים כבר אצל תינוקות. ניסוי בשם "וויז'ואל קליף", של גיבסון את גיבסון – לקחו תינוק בן שנה, שמו אותו על שלוחן ועל גבי השוחלן שמו משטח זכוכית, כדי שהוא יוכל לראות את הגובה, (אבל לא ליפול!) ורואים שהם מגיעים, מסתכלים ולא מנסים לקפוץ.
כמו כן, אצל בע"ח מסוימים מספיק ריח מסוים או רעש מסוים כדי להפעיל את האמיגדלה.
בנוסף, האמיגדלה לומדת לפחד מדברים חדשים, ומדברת על זה עם חלקי מח אחרים.
ניסוי: אנחנו לא זוכרים איפה היינו ומה עינו לפני שבועיים, אבל אנחנו כן זוכרים איפה היינו ב-11.9.2001. זה כי זה אירוע טראומטי, והוא נצרב בזיכרון. דוגמא נוספת – אם מישהו היה בתאונה, הוא זוכר את היום של התאונה היטב, לפרטיו. הסיבה: ברגע שהאמיגדלה מעורבת, הזיכרון נצרב, יחד עם הקונטקסט.
לא מעט ניסויים בPET וfMRI.
