התפתחותיים - שיעור 7: התפתחות סוציו-אקונומית

שיעור 7 30.04.2012

התפתחות סוציו-אמוציונלית

(אנחנו עדין בילדות מוקדמת – 2-7)

התפתחות אישית ורגשית, מודעות עצמית -

ככל שילדים גדלים יש יותר -

• שימוש בשפה רגשית. נחוצה תמיכה של ההורים, שצריכים ללמד את הילד שפה רגשית. למשל, הילד מאדים וצועק – הם צריכים לומר לו שהוא חש כעס, ולא לצעוק עליו חזרה. אחרת הוא יגדל למבוגר עם בעיה בהתמודדות עם רגשות. (צועקים ומרביצים / המכחישים - מטאטאים מתחת לשטיח / זוג סטודנטים לפסיכולוגיה שמדברים על זה).
• יכולת לחשוב על רגשות – למשל, אם מישהו חותך אותי בכביש אני יכולה להתעצבן מאד, אבל גם להגיב בצורה אמפטית, לחשוב שאולי יש לו סיבה טובה לעשות את זה (אולי הוא רופא בדרך לניתוח דחוף?). CBT מאד עובד על זה – שינוי הקוגניציות שמשנה את הרגשות. גם היכולת הזאת מגיענה מהילדות המוקדמת – אומרים לילד: למה אתה חושב שהוא עשה את זה? ילד: כי הוא רצה להרביץ לי!!! אני שונא אותו!!!! מבוגר אחראי: אולי זה היה בטעות? הוא התנגש בך מהצד... ילד: נכון, אולי זה לא היה בכוונה.

מגדר -

מימדים חברתיים ופסיכולוגיים של היותך זכר או נקבה.

מין / מגדר – קטגוריות שונות. מין (sex) מתייחס למין הביולוגי, ומגדר- למאפיינים חברתיים/ התנהגותיים וכו'.

האם גברים ונשים שונים?

מביא כל מיני דוגמאות לשוני. השורה התחתונה – בפועל יש הבדלים.

• בSAT יש יתרון לגברים בחשיבה כמותית ולנשים בחשיבה מילולית, עקבית לאורך 70 שנה (אך הם הולכים ומצטמצמים).
• תוקפנות – גברים תוקפנים יותר פיזית (רוצחים – ברב הרציחות בארה”ב גבר רוצח גבר), נשים יותר תוקפניות בתחומים חברתיים (ביצ'יות). נשים פוגעות יותר, לדעתו.
• דתיות – לאורך מחקרים שונים וגילאים שונים, נשים דתיות יותר.
• גודל הרשת החברתית – לנשים יש רשת חברתית גדולה יותר. (ממוצע 7-8 לנשים לעומת 2-3 לגברים). [יש מחקרים שמקשרים את סוג התמונות שמעלים לפייסבוק להפרעות אישיות].
• סוג השיחות שמנהלים – גברים מעבירים יותר אינפורמציה, נשים דנות בקשרים.
• התנהגות פרו חברתית – נשים מחייכות יותר. נשים יותר יעירו לאנשים שיש להם ירוקים בין השיניים או שנדבק להם נייר טואלט לנעל.

אוקיי, יש הבדלים. למה? 3 גישות:

1. תיאוריה ביולוגית –
   1. לגברים יש יותר טסטוסטרון, שקשור לתוקפנות (נשים עם יותר טסטוסטרון הן תוקפניות יותר).
   2. אצל גברים האזור של ההיפותלאמוס, שקשור לחיזוק, גדול יותר, ולכן ייתכן שהם רגישים יותר לתגמול.
   3. אמיגדלה – האמיגדלה של הנשים היא בעלת קישוריות רבה יותר לאזורים אחרים במח. כשנשים מדברות האמיגדלה שלהן פעילה יותר.
   4. הקורפוס קלוסום אצל נשים גדול יותר.
2. תיאוריה חברתית – קוגניטיבית -
3. תיאוריה אבולוציונית – אדפטציות מתאימות למין עקב אתגרים אבולוציוניים ספציפייפ לנשים. (תוקפנות, יכולת חזותית-מרחבית, רגשות, מיניות).

הרשת החברתית -

The Social Convoy Theory

מבקשים ממטופל/ נבדק לצייר מעגלים, זה בתוך זה, במרכז לכתוב את שמם וסביבו לכתוב אנשים חשובים, אוהבים ואהובים, בסדר חשיבות יורד.

הוא ניתח 700 עיגולים כאלה של ילדים, וגילה כל מיני דברים מעניינים:

• ילדים רבים לא רשמו את הוריהם
• ילדים רבים כתבו במעגל הראשון או השני אנשים שאינם בחיים
• ילדים רבים כתבו את חיית המחמד שלהם בעיגול הראשון או השני.
• סיפור על ילד שכתב את ישו בעיגול הראשון. הוא שאל אותו, לפי הפרוטוקול who's jeuses? הילד הסתכל עליו בשנאה וענה לו my savior, you damn jew!

• לנשים יש בממוצע יותר חברים ברשת החברתית שלהן
• לילדים יש יותר משפחה בעיגולים הפנימיים וחברים בחוץ. אצל מתבגרים יש מהפך, ובגילאי האוניברסיטה יש מהפך נוסף, בו משפחה חוזרת למרכז וחברים למעגלים חיצוניים יותר.

הוא אומר שזה כלי אבחוני ראשון במעלה.

סגנונות הורות -

40 שנה של מחקרים, החלל מ1970.

בלחילה דובר בשלושה סגנונות, אך בהמשך אחד מהם פוצל לשניים, כך שהתקבלו ארבעה סגנונות.

	נענה (שם כשצריכים אותם)	לא נענה
דורש	הורות סמכותית	הורות סמכותנית
לא דורש	הורות ותרנית	הורות מזניחה

חלק מהשונות בסגנון ההורות מיוחסת לגורמים תרבותיים (יש תרבויות בהן סגנון סמכותי מקובל ונפוץ יותר) ולגורמים סוציו-אקונומיים (אם האמא היא חד הורית ועובדת בשלוש עבודות, יהיה לה קשה להיות סמכותית).

הורות סמכותית היא הכי נפוצה, ולאחריה הורות מזניחה.

מבחינה התפתחותית (רגשית, אינטלגנציה...), הסגנון הסמכותי הוא העדיף ביתר. כמעט כל המחקרים בתחום הם בארצות המערב, והנתונים מתייחסים לארצות אלה בלבד.

ילדים שחונכו בבית ותרני לעומת מזניח מראים מאפיינים דומים רבים. אפשר לחשוב שלנענות שמבדילה בינהם יש חשיבות רבה, אבל מסתבר שלמרות זאת יש לילדים הרבה במשותף.

בד"כ לכל הורה יש סגנון הורות אחר. קשה לדעת מי ישפיע יותר על הילד, ברב המחקרים שעשו האם היא שענתה על השאלונים.