יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

ויסות עצמי - שיעור 10 - ADHD


שיעור 10 – 25.12.2012 – ADHD

תפקוד נוירופסיכולוגי בקרב אנשים עם ADHD

כנראה שכולנו שמענו דברים שנויים במחלוקת בקשר לADHD. אנחנו נדבר על סיקור של תפקודים נוירופסיכולוייים שבמרכזם עומדים תפקודים אקסקיוטיביים. ננסה למצוא את הפערים במחקר.
אנחנו יודעים על ADHD בעיקר בגילאי בית הספר, אבל ההנחה היא שזאת הפרעה שיוצרת חוסר תפקוד בתחומים מרכזיים בחיים – לימודים, עבודה ואף יחסים אנושיים. החנה היא שיש מאפיינים נויורולוגיים משותפים. לא ידוע מה הגורם לADHD – יש השערות רבות. נמצא קשר משפחתי, כנראה שיש גורם גנטי. יש מחקר שמראה שונויות מסויימות בפציינטים עם ADHD. יש קומורבידיות רבה עם הפרעות שונות – בעיות התנהגות, דיכאון, טיקים, חוסר שינה וקשיי למידה. יש ויכוח על הקשר בינהם.

3 סוגים של סימפטומים:
  1. inattentive – רואים שזאת הגדרה שמאד מכוונת לילדים (“לא מצליח להתרכז בבית ספר או במשחק").

ליאת אומרת שכל מי שמכיר את ההפרעה חושד שילדיו בגיל 3-4 הם היפראקטיביים. ככה ילדים מתנהגים! השאלה היא אם ההתנהגות הזאת מפריעה להם בתפקוד.
קשה לאבחן – מסתמכים על שאלונים למורים ולהורים שהם בד"כ מוטים, כי מדובר בילד קשה. (הרבה ילדים קשים מאובחנים עם ADHD למרות שאין להם). לכן משתמשים בשאלונים רק בדרך לברור את הילדים ואז מאבחנים בדרכים אחרות.

מודלים של ADHD:
כשהמחקר על ההפרעה התחיל הפוקוס היה על היפראקטיביות ואימפולסיביות. היום זה שונה ומסתכלים יותר על החלק של להיות לא קשובים, וזה יותר קשור לויסות עצמי – תפקודים אקסקיוטיביים שלא עובדים, משהו בקורטקס הפרה פרונטלי. כאן יש בעיה – אין הגדרה מוסכמת למהם תפקודים אקסקיוטיביים (חיפשו ומצאו 33 הגדרות שונות...).

...

מאד קשה לאבחן ילדים עם ADHD לפני גיל בית הספר. הסיבה היא שההתנהגות של ילדים עם ובלי ההפרעה מאד דומה. המאפיין שנמצא במבחין הוא הסחת דעת בקלות על ידי גירויים חיצוניים. יותר קל להבחין בחלק לש היפראקטיביות ואימפולסיביות – רואים מי הילדים הלא מתפקדים, שיוצאים לגמרי משליטה.את הinattentiveness יותר קשה לאבחן מהסיבה הזאת.

יש מאפיינים ספציפיים לילדים עם ADHDבגילאי הגן, אבל יש בעייתיותי עם רשימת הסימפטומים כי מדובר בסימפטומים שמאפיינים ילדים עם מגוון רחב מאד של הפרעות פסיכיאטריות. ביירון מציעה שהאבחנה היא תגובה לטיפול תרופתי. אבל זה משונה, כי נראה שלכולם זה עוזר (אנשים בלי ADHD משתמשים בריטלין לשיפור ריכוז [במתא"ם נגיד...]).
מחקרים על ילדים בגילאי 6-12
הגרעין הקשה של מחקר על ADHD. זו התקופה בה על הילד להיות בעל מספיק יכולת ויסות עצמי כדי לתפקד במסגרת בית ספרית. לא לכולם יש יכולת כזאת. לפני גיל 6-7 יכולות ויסות עצמית עדין אינן יציבות (והציפיות בהתאם).
זיידמן מצא מעל 100 מחקרים שמצאו הבדלים בתפקודים אקסקיוטיביים (לא רק אינהיביציה) בין ילדים עם ובלי ADHD. מצד שני, גדלי האפקט היו די קטנים. בנוסף, יש מחקרים שלא חזרו על הממצאים – מצאו שאין הבדל כזה או שיש הבדל רק בהיבטים ספציפיים של תפקודים אקסקיוטיביים.
מטלת סטרופ – מוצאים הבדלים.

כל המחקרים הנ"ל (כמעט, חוץ מזיידמן) נעשו רק על בנים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה