פילוסופיה חדשה ב' - תרגול 4

תרגול 4 – 13.11.2012

עד עכשיו עסקנו באסטתיקה הטרנסצנדנטית. מדובר בהסתכלות – יש שני סוגים:

1. נסיוניות – מקודה מבחוץ "חומר". אפוסטריורי (פיזיקה) [סינטטי אפוסטריורי].
2. טהורה – חלל וזמן "צורה". אפריורי (מתמטיקה – מגלמת את המושגים שלה בהסכלות טהורה). [סינטטי אפרירוי]

ההסתכלות הטהורה היא התנאי להסתכלות הנסיינית – כלומר המתמטיקה היא הבסיס למדעים.

אידיאליזם טרנסצנדנטלי – למה אידיאליזם? כי חלל וזמן הן לא תכונות של הדברים כשהם לעצמם אלא של התופעה. אידיאליזם לא במובן של הפשטה, אלא במובן של תנאי / אפשרות.

להכרה יש שני מימדים -

• רצפטיבי
• ספונטני – בא ממנו.

הסתכלות חושית היא המימד הרצפטיבי בהכרה שלנו. גם להסתכלות עצמה (הטהורה) יש מימד ספונטני (ולא רצפטיבי). קאנט אומר שבמתמטיקה אנחנו כמו אלוהים – כי אנחנו יוצרים את המושאים (חלל וזמן) תוך כדי הסתכלות, וזו הכוונה בהסתכלות ספונטנית, זה המימד היצירתי (כמו ליצור, לא כמו בשיעור אומנות).

לאלוהים אין מימד פאסיבי – הוא כל כולו ספונטני.

התיאולוגיה הטבעית, עמוד 61:

אנחנו, כבני אנוש, לא יכולים שתהיה לנו הסתכלות אינטלקטואלית – כי הסתכלות אפשרית לנו אם אנחנו מופעלים על ידה. רק לאלוהים אפשר לייחס התסכלות אינטלקטואלית - ברגע שהוא מסתכל הוא יוצר את המושא. לכן במתמטיקה אפשר לומר שאנחנו כמו אלוהים, כי שם ההסתכלות יוצרת את המושאים.

על תורת ההיגיון בכלל -

שני מקורות יסודיים של הרוח:

1. רצפטיביות, קליטות – לחשוב את מה שקיבלנו – חושניות (אסתטיקה טרנסצנדנטלית), (הסתכלות?)
2. ספונטניות – מחשבה, שכל –עכשיו עוברים לכאן!, (מושגים?) (לוגיקה טרנסצנדנטלית).

מושגי השכל חלים על ___. כאשר מכילים אותם על דברים אחרים אז ___.

הכרה היא תמיד שילוב של הסתכלות ומושגים, של לוגיקה וחושניות.

(קאנט מלא בדיכוטומיות!).

אסתטיקה טרנסצנדנטלית -

• הסתכלות נסיונית
• הסתכלות טהורה (נוצר, אפריורי – תנאי להסתכלות ניסיונית) @

לוגיקה טרנסצנדנטלית -

• מושג ניסיוני (מתקבל מבחוץ – אפוסטריורי)
• מושג טהור (לא כל מושג שייך לכאן. עצם – כן, כסא – לא) @

@ אלו קטגוריות חדשות שקאנט גילה, שעבור יום לא היו קיימות. כמו שקאנט הראה שיש הסתכלות טהורה הוא הולך להראות עכשיו בלוגיקה הטרנסצנדנטלית שיש מושג טהור [שהוא תנאי למושג הניסיוני].

משפט חשוב - “מחשבות ללא תוכן הן ריקות (כי אין להן על מה לחול), הסתכלויות ללא מושגים הן סומות (כי החושים לא מסוגלים לחשוב והשכל לא מסוגל לחוש)"

זה אומר שכשהשכל מנסה להחלל את עצמו על משהו שהוא לא ___, נוצרת דיאלקטיקה. (למשל – מחילים דברים על אלוהים וזה טיפשי. קאנט בהמשך מפריך את שלושת סוגי ההוכחות לקיום אלוהים שהוא מכיר).

המטרה במבוא היא להרוס דברים כדי לפנו מקום לאמונה – לקאנט יש הוכחות מוסריות לקיום האל.

“על כן מן ההכרח לעשות את המושגים חושניים, (...) כשם שמן ההכרח...”

תורת ההגיון של שימוש השכל הכללי – זו הלוגיקה הפורמלית, לוגיקה צורנית שמפשיטה מכל תוכן. היא לא קשורה למושאים בכלל. (כל בני האדם בני תמותה, סוקרטס הוא בן אדם, סוקרטס הוא בן תמותה). זה תנאי שלילי של האמת – כל אמת מניחה את הלוגיקה – זה תנאי הכרחי ולא מספיק.

תורת ההגיון של שימוש השכל הפרטי – שימוש במושאים. למשל – היסטוריה (היא מניחה שיקולים, חופש, לעומת ביולוגיה שהיא דטרמיניסטית).

עוד מושגים!

• קאנון – חוקה. כל אמת מניחה אותה מלכתחילה. (הלוגיקה). ממנה לא יוצאת שום אמת. (כמה פיזיקה משתמשת בלוגיקה?).
• אורגאנון – כלי ספציפי להכרת העולם (פיזיקה, למשל).

[ למשל – המידה הטובה היא משולשת הוא משפט אמיתי בלוגיקה טהורה כללית, אך לא בלוגיקה פרטית שמתייחסת למושאים].

לוגיקה -

• טהורה – לא קשור למושא. אלו התנאים לחשוב בכלל. זה אנליטי לגמרי. קאנון. (תנאים, כמו שחלל וזמן הם תנאים ללחשוב משהו).
• טרנסצנדנטלית – לחשוב מושא. אלו התנאים לחשוב מושא בכלל. זה טרנסצנדנטלי – המושגים הם מושגים טהורים, בלעדיהם אין טעם בניסיון. אורגאנון.

שתיהן אפריוריות.

לוגיקה טרנסצנדנטלית -

• מושג נסיוני
• מושג טהור (זה מה שקאנט מוסיף)

טרנסצנדנטלי (לגיקה טרנסצדנטלית?) – הכוונה לתנאי לכך שיהיה ניסיון.

טהור הוא ללא קשר למושא, טרנסצנדנטלי הוא תנאי לניסיון, לוגיקה פרטית – סוג שלישי.

הטהור משחק תפקיד כי הלוגיקה לא תסתור את עצמה, אבל האמת נמצאת בלוגיקה הטרנסצנדנטית.

עמוד 66-67 – אנליטיקה ודיאליקטיקה

בעיקרון אמת אמורה לעמוד במבחן כללי... לא נתעכב על זה (??).

“תורת ההגיון הכללי מפרקת...”

יש אבחנה בין אנליטיקה ודיאלקטיקה גם בלוגיקה טהורה וגם בלוגיקה טרנסצנדנטלית. סיכוי טוב שזה יופיע במבחן.

בלוגיקה טהורה -

• אנליטיקה – פירוק מושגים ללא קשר לתוכנם ("המידה הטהורה היא משולשת”). לא קשור במושאים. תנאי הכריח אך לא מספיק לאמת (נקרא גם תנאי שלילי). הלוגיקה לא מכילה אמת על מושאים! מי שאומר שת זה עושה שימוש דיאלקטי בלוגיקה הטהורה, וזה לא תקין. השימוש הנכון בלוגיקה הטהורה הוא אנליטי. [זה פשוט לוגיקה. המאפיין – צורניות טהורה שלא מתייחסת למושגים. אם מחילים על מושגים זה הופך להיות דיאליקטי, וזה שימוש לא חוקי בדבר הזה. אי אפשר להחיל תחום נטול מושאים על מושאים].
• דיאלקטיקה

לוגיקה טרנסצנדנטלית –

בלוגיקה הזאת התנאי הוא הסתכלות. נתון לנו מושא. מה קורה כשמשתמשים לא על הסתכלות – דיאליקטיקה!

• אנליטיקה – כאן אנליטיקה היא הסתכלות
• דיאליקטיקה – שימוש של הלוגיקה הטרנסצנדנטית לא על הסתכלות. למשל, לומר שאלוהים פועל לפי סיבתיות.

לקרוא עמודים 66-67.

לקרוא גם מעמוד 69-81.

גם את 68.

לנסות לחשוב מהי דדוקציה לפי קאנט, מה הוא רוצה לעשות.

את התרגיל הוא ישלח במייל עד מחר. להגיש עד יום חמישי.

לענות על כל שאלה עד חצי עמוד.

זה יהיה רק על האסטתיקה.