יום שלישי, 5 ביוני 2012

פילוסופיה של המדע - תרגול 8 - קון



תרגיל 8 – 05.06.2012
קון

מבחן10 שאלות. 4-5 סעיפים בכל שאלה. במבחן יהיה 2-3 מתוכם. עמוד וחצי לכל שאלה.לא לחפור. מפרסמים את השאלות לפני המבחן, אבל צריך לענות ממש טוב.
שאלות לא טריקיות – אלא בסגנון התרגילים.
הרבה שאלות של לקשר דברים.

קון – שנה שעברה היו שלושה תרגילים עם קון. שני נושאים מרכזיים:
  1. פרדיגמות - נראה 2 מובנים לפרדיגמה וננסה להבין מה זה
  2. העדר אמת מידה משותפת – נבין את הקשר בין זה ובין תת היקבעות
אנחנו נעבור על ההיילייטס. זה כי לפעמים מרב עצים לא רואים את הים.

מדע לפי קון: מה שמוגדר בזמן נתון כפרדיגמה מגדיר לאותו זמן את גבולות המדע. זה המעבר מקריטריון-על למדעיות להנצחת תת ההיקבעות (שקודם נחשבה בעיה). קון הופך את השאלה – הוא אומר שתת ההיקבעות היא מוקד העניין – מה שמנחה את המדע הוא פרדיגמות, ובין פרדיגמות יש תת היקבעות. הוא אומר: ניסינו לקבוע קריטריון, זה לא הלך – תמיד נשאר תת היקבעות, וזה לא כי הקריטריונים לא מספיק טובים, אלא כי ככה זה – יש תת היקבעות מהותית, אין גורם לוגי שיכול להכריע בין שתי פרדיגמות. מה שיכריע הוא שיקולים לא לוגיים – חברתיים וכו' – זה פותח
פתח לתיאוריות של הבניה חברתית וכו'.
התוצאה של זה הוא מהפכה.
שם הספר- יש שאלה מה הקשר בין המהפכה המדעית שקון מדבר עליה לזו שהוא מחולל.
את זה לקחו לכיוון רלטיביסטי, ואז הוא נבהל וחזר בו "אני לא קוניאני" וכתב את אחרית הדבר.
הפוזלוגים חושבים שהתצפיות בלתי תלויות בתיאוריה, וגם שאפשר לגזור תיאוריה מהתצפיות. קון אומר שיש תת היקבעות בשתי הדברים האלו.
אמפריציסטים – אפשר להתווכח על תיאוריה, אבל לא על תצפית. הניסיון שלנו הוא לא משהו שניתן לערעור.

קון הוא לא הכותב הכי עקבי ומובנה בעולם. אבל הוא מוצלח. ואמיץ. ומהפכן.
אם נורא רוצים, אפשר לראות אותו כתבוסתן – הוא התייאש מלמצוא קריטריון. אפשר מנגד לומר שהוא אמיץ – שהוא זה שצעק: המלך ערום! ופתח את הפתח למי שבא אחריו.

מרטון – פונקציונליסט. לכל מוסד יש מטרה. הוא שאל מה המדע מתוך הנחות יסוד אמפריציסטיות: מטרות המדע לפי אז – הסבר, חיזוי וכו'.
אבל ההיסטוריונים וסוציולוגים של המדע אחרי קון הם זן שונה – הם ביקורתיים.

קון אומר שהוא לא אנטי רציונליסט, אבל הפרשנות האנטי רציונלית של ספרו היא די משתמעת. הטענה היא שההיסטוריה של המדע מוכיחה את החוסר רציונליות של המדע. הפרשנות החדשה אומרת שקון תפס אותם לא מוכנים, ושאפשר לחקור את ההיסטוריה של המדע ולהסיק את הרציונליות שלה דוקא, ולא את החוסר רציונליות, ממנה.

המלצה לכתבה מהארץ על שכטמן, שקיבל השראה למחקריו (החורגים מהפרדיגמה המקובלת) מקון.

כל פרדיגמה היא גם דוגמא וגם דוגמה (ואולי יש אפילו קשר אטימולוגי).
אבל זאת לא דוגמא שלא מאפשרת התפתחות! לא מיטת סדום. אפשר לשכלל את הפרדיגמה. הרעיון של קון הוא שהדוגמא של הפרדיגמה עמומה. אפשר להוסיף ולהפחית, זה לא אוסף מוגדר של כללים. יש מושג מעורפל (מדגים על "כסא" – אין הגדרה מדוייקת, יש מן fuzzy set ובעיקר יש הסכמה בקרב הקהילה בדבר מהו המושג).

קון: אנחנו מודעים למהו כסא, גם אם אנחנו לא מנסחים במוצהר. כך גם מדענים – הם יודעים מהי הפרדיגמה לפיה הם עובדים (פחות או יותר) למרות שלא מצהירים על זה. כל זה נכון בזמן של מדע תקני. מתי מתחילים לשאול שאלות? בתקופה של משבר.

אם הפרדיגמה עמומה, אפשר לתאר את ההשתנות של המדע במהלך ההיסטוריה כעמומה.
מצד שני, קון מתאר את המעבר כמהפכה – מעבר לא רציף.
יש כאן משהו לא קונסיסטנטי – קון מנסה לאכול את המקל משני קצותיו, ולהשאיר אותו שלם. אך אבוי! זה לא עובד לא. ומבקרים אותו על זה (והוא נשאר מאד רעב).

ההנחה של הפוזולוגים ושל פוקר היא שיש מקום לתצפית, יש שפת תצפית – תחום בלתי תלוי שמנחה את החקירה וקובע את התיאוריה.
קון: יש תת היקבעות, אין אמת מידה משותפת בין תצפיות. אי אפשר להכריע בין פרדיגמות על סמך תצפית שחיצונית להם.

קון: אין שפת תצפית ולכן אי אפשר להשוות בין תיאוריות. הוא נותן את הדוגמא של הגשטלט (מה רואים? 2 פרצופים / גביע). אפשר לומר שאותה תצפית מאששת שתי תיאוריות שונות. במובן הזה זה מאד דומה לטיעונים של דוהם – אני לא יודע איזו מהתיאוריות איששתי בעזרת התצפית). זה משהו אפיסטמי. אבל קון אומר משהו חזק יותר – שאני יכול לראות את שניהם. איך? יש לי את הנתון הבלתי תלוי – הקלף, שבו אפשר לראות את שניהם. זה למרות התת היקבעות האפיסטמית. לעומת זאת, בהשוואה בין שתי פרדיגמות אין נתון! הפרדיגמה מייצרת את מה שרואים בכל מקרה, אין מישור בו שם יכולים להיפגש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה