21/02/2011
תהליכים חברתיים
שיעור 2 - קוגניציה חברתית
קוגניציה חברתית - האופן בו אנשים חושבים על עצמן ועל העולם החברתי. כיצד הם בוחרים, מפרשים ומשתמשים במידע חברתי כדי ליצור שיפוטים והחלטות.
מה שנלמד היום הוא בסיס לקורס, במידה רבה.
(תמונה של המחבר של העץ הנדיב – של סילברשטיין – הוא נראה די מפחיד, אבל עקרונית הוא בחור נחמד).
ניסוי הירי – ניסוי פופולרי בפסיכולוגיה חברתית.
מראים לשוטרים אנשים והם צריכים להחליט אם לירות או לא – הם צריכים לירות רק למי שמחזיק אקדח – מהווה סכנה. (מקבלים נקדות כשמבצעים נכון, בכל 4 האפשרויות).
מודדים את זמן התגובה – כמה זמן עובר עד שלוחצים (לוחצים ירי / לא ירי) ואת מספר הטעויות (משתי הסוגים).
משמש לבדיקת פרדיגמות שונות – למשל: האם צבע עור משפיע?
ממצאים: (אנחנו רואים גרף של תגובות נכונות בלבד) זמן התגובה לחמושים מהיר יותר. מה שיותר מעניין – יורים מהר יותר בשחורים, נמנעים מלירות מהר יותר בלבנים.
עמודות של טעויות – תוצאות באותו כיוון--> אנחנו גזענים.
זאת אינטראקציה – התגובה תלויה בצבע של האדם. (מפתיע שזה קיים גם אצל שוטרים שחורים – סטריאוטיפים משפיעים גם על הנושאים שלהם).
למה? איך ייתכן שאנשים לא יכולים להתגבר על סטריאוטיפים?
כמה הדגמות לתופעות קוגנטיביות, שמדגימות עד כמה המשאבים שלנו מוגבלים:
- Stroop – מילים שמציינות צבעים, כתובות בצבע אחר. אדום ירוק צהוב כחול... קל לקרוא את המילים נכון, אך קשה לומר נכון את שמות הצבעים. זה מדגים שתהליך הקריאה הוא אוטומטי (הפרעת הסרופ לא נוצרת אצל אנשים שהקריאה בשפה זו אינה אוטומטית בשבילו – ילדים, למשל, או אנשים שאינם דוברים את השפה).
- ניסוי הכדורסל – כאשר עסוקים במטלה קוגנטיבית לא שמים לב לשימפנזה שעוברת שם.
- Color changing card trick - כאשר צופים בטריק הקלפים לא שמים לב לשינויים המשמעותיים ברקע.
--> אנחנו מאד מוגבלים.
אנחנו מסוגלים לחשוב מחשבה אחת מודעת בו זמנית (חשבתי "אוי, כמה אני רעבה" – לא הייתי מרוכזת בשיעור באותו רגע!). לעומת זאת, אנחנו כל הזמן מוצפים בגירויים, שמתחרים כל הזמן על המודעות שלנו. אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם הכל בבת אחת! (כשאנחנו מקשיבים בשיעור, אנחנו לא חושבים כמה הכסא שלנו קשה, או מה הטמפרטורה, או מי יושב סביבנו).
גם הזיכרון שלנו מאד מוגבל – בזיכרון העבודה אפשר להחזיק סביב 7 פריטים.
לכן, כדי לשרוד, צריך תהליכים אוטומטיים, בנוסף לתהליכים הנשלטים (שדורשים מודעות, כוונה, קשב, ריכוז, מאמץ מנטלי).
היתרון של תהליכים נשלטים הוא השליטה, שמאפשרת גמישות. החיסרון הוא שהם דורשים משאבים רבים. תהליכים אוטומטיים הם בדיוק ההפך.
תהליכים נשלטים יכולים להפוך לתהליכים אוטומטיים. (כפי שקורה, למשל, ברכישת קריאה – מתהליך מאומץ ונשלט עד לאוטומטי, כפי שמדגים אפקט הסטרופ. דוגמא נוספת היא נהיגה).
היופי הוא בדינמיקה בין תהליכים אוטומטיים ונשלטים – אם קורה משהו חריג, עוברים בינהם (מישהו קופץ לכביש, למשל).
מה מנחה את התהליכים האוטומטיים? הסכמות שלנו!
סכמה – מבנה מנטלי שאנשים משתמשים בו על מנת לארגן את הידע שלהם (על הכל, בפרט) על העולם החברתי. סכמות, ככלל, מאורגנות סביב תמות או נושאים, ומשפיעות על המידע אליו אנשים שמים לב, וכיצד הם מעבדים וזוכרים אותו.
למשל:
- תכונות אישיות
- קטגוריות חברתית
- תפקידים חברתיים
- עצמנו
פונקציות של סכמות:
- מארגנות את העולם
- אומרות לנו מה לשים לב
- מאפשרות לפרש מידע עמום
- מאפשרות תגובה מהירה וחסכנית במאמץ מנטלי
- מארגנות לנו את הזיכרון
למשל: הולכים למסעדה. אנחנו יודעים לפי המארחת בפתח אם אמורים לעמוד או לשבת. אנחנו יודעים לא להיכנס למטבח, יודעים שהאיש שנעמד לידינו הוא המלצר, יודעים לשלם בסוף, וקל לנו לזכור מה היה.
אנשים מבינים את משמעות הסכמות פעמים רבות כשעוברים לתרבות חדשה, עם סכמות אחרות. הכל דורש מחשבה וזה מעייף.
מתי, ובאלו סכמות משתמשים? שני גורמים מרכזיים:
- נגישות accessibility
- כרונית (דיכאוניים, אלכוהליזם, טוב לב, אנשים בדיאטה...)
- זמנית (הטרמה priming)
- ישימות applicability – אנחנו משתמשים בסכמות שימושיות.
פריימינג של תכונות (סכמות) – היגינס, 1977:
זיהוי צבעים תוך שינון מילים (לנבדקים נאמר שייבחנו על המילים)
3 קבוצות קיבלו קבוצות מילים שונות:
- עצמאיות, ביטחון, אחריות --> חיובי
- שחצנות, חוסר אחריות --> שלילי
- ביקורת
אח"כ קיבלו מידע עמום – חשוב שזה עמום! (מכונה דונלד), כי משתמשים בסכמות רק אם הן ישימות.
- סיפור על דונלד ההרפתקן.
אנשים שקראו את 1 שפטו אותו באופן חיובי, ואנשים שקראו את 2 – באופן שלילי.
פריימינג של תכונות – בארג' ועוד איש, 1982:
ניסוי ראשון: פריימינג תת סיפי- סובלימינלי:
-מילים שקשורות לעוינות
-מילים נייטרליות
ניסוי שני: קריאת קטע דו משמעי ושיפוט של הגיבור – אלו שקראו מילים קשורות בעוינות דירגו את הגיבור כעוין.
ניסויים שבודקים אם נגישות של סכמה לא מודעת משפיעה על התנהגות:
- עירור סכמות של זיקנה: אנשים אמפטיים לזקנים הלכו לאט יותר, אנשים שליליים כלפי זיקנה הלכו מהר יותר (במסדרון, כשיצאו מהניסוי).
- השפעה של סכמות נימוס / גסות רוח על הפרעה לנסיין.
- השפעת סכמות של חוליגניות / פרופסורה על הצלחה במבחן ידע. (עשו את הניסוי אחרי שקבוצה של פרופסורים לפסיכולוגיה הלכו למשחק כדורסל והתנהגו בגסות).
איך עושים את זה כך שזה יהיה לא מודע?
- נותנים לנבדקים לזכור רשימת מילים, לפתור תפזורת וכו'.
- The chameleon effect – אנחנו נוטים לחקות אנשים סביבנו.
בפסיכולוגיה חברתית משתמשים בעיקר בסכמות משותפות, שהן השפעה של התרבות, תקשורת וכו'.
הנחה של פסיכולוגיה חברתית: סכמות הן הבניה חברתית.
Embodiment - השפעה של סכמות גופניות (“הדבר החם בפסיכולוגיה חברתית"):
- סומטוסנסורי (חום/קור)
- משקל
- ניקיון
- שעון
ניסוי של ג'ון בארג':
אנשים שהחזיקו כוס קולה קרה דירגו אנשים כקרים יותר מאנשים שהחזיקו כוס קפה חמה לפני הניסוי.
הערות על הניסוי וניסויים נוספים בסגנון:
- עובד בעיקר על נשים
- אין הבדל בין קיץ וחורף – מתקשר לסכמות בסיסיות של חום שקשור לחיוביות ונעימות (מה עם מזג אוויר? האם יכול להיות שאנשים בארצות חמות יותר הם יותר חמים? וגם- חמי מזג?)
- התופעה סימטרית – אנשים שהתייחסו אליהם יפה חושבים שהחדר חם יותר מאלה שהתעלמו מהם.
- עובד גם על ניקיון – אנשים שרימו (לכאורה) מרגישים טוב יותר אחרי שטיפת ידיים. אנשים שרימו בדיבור יעדיפו מי פה (בדירוג מוצרים) אנשים שרימו בהקלדה יעדיפו מטלית לחה.
- אנשים שעושים תנועה של מאזניים נוטים יותר לשקול את שני הצדדים של בעיות.
- אנשים שראו מישהו מרמה, כביכול, מריחים יותר ריח של דג – ורק דוברי אנגלית! כי "something smells fishy”.
- אנשים שמזיזים ידיות וכו' בכיוון השעון הם יותר פתוחים לרעיונות – פתוחים לטעמים אקזוטיים (איך אתם מערבבים את הקפה שלכם?).
כשעוצרים לחשוב – אינטרוספקציה:
ניסבט ווילסון -
- אנשים מעדיפים (וגם מנמקים! ומנמקים באופן לא מציאותי – למשל: הגרביים יותר לבנות, כשהן לא) גרביים שממוקמות בצד ימין.
- אנשים שרואים סרט עם רעש של שיפוצים באמצע/ בלי הפרעה. לא היה הבדל בדירוג ההנאה של האנשים מהסרט, אך כששאלו אותם מה השפיע על הנאתם, הם אמרו שהרעש בוודאות הוריד מההנאה.
השפעות על מצב הרוח - ֿמבקשים מאנשים לכתוב יומן על רגשותיהם, ושואלים אותם מה השפיע על מצב רוחם. לאנשים יש תיאוריות – למשל: ששינה לא מספקת משפיעה על מצב הרוח, והם לא תמיד נכונות. אנשים שמדרגים מצב רוח של זרים יישמו את אותן תיאוריות.
ניסוי הריבות – נותנים למומחים לדרג ריבות, ואז נותנים לפשוטי עם רגילים לדרג את הריבות. אם הם לא צריכים לכתוב סיבות – כותבים עפ"י תחושה ואז יש מתאם גבוה עם דירוג המומחים. אם הם מתבקשים לכתוב סיבות – יש מתאם נמוך. מסתבר, שאנשים יודעים לומר מה טעים להם, עד שהם חושבים יותר מדי.
ניסוי הקורסים – אנשים שבוחרים קורסים בלי לכתוב סיבות מרוצים יותר.
הטענה: אנחנו יודעים איזה תוכן יש בראש, אך לא מה התהליך. דווקא דברים שקשה להסביר בצורה מילולית הוא לפעמים מה שהכי משפיע על ההעדפה, ואז כשמתבקשים להתבטא נותנים יותר משקל למה שכן מודעים אליו – ולאו דווקא לפי מה שהכי חשוב לנו --> לכו עם מה שאתם מרגישים!
התהליך: יוריסטיקות heuristics (ביוונית: גילוי) – קיצורי דרך קוגנטיביים (כללי אצבע).
יוריסטיקת הזמינות:
למשל: מה יש יותר – מילים שהאות הראשונה שלהם היא ר', או מילים שהאות השלישית שלהם היא ר'? רב האנשים עונים – לא נכון – שמילים עם ר' בהתחלה, כי יותר קל לשלוף אותם.
או: אנשים דואגים יותר כשהם טסים מאשר כשהם נוהגים, כנראה בגלל רמת תשומת הלב שהתקשורת מקדישה להם, ולמרות שבמציאות יותר מסוכן לנהוג.
Fluency effect – אפקט השטף:
שיפוט על בסיס הנגישות – כמה קל היה לי לחשוב על זה.
ניסוי: ביקשו מאנשים לחשוב על 6/12 דוגמאות להתנהגות אסרטיבית בחודש האחרון. אחר כך הם היו צריכים לדרג עד כמה הם אנשים אסרטיביים. הממצא המפתיע הוא שאנשים שנתנו פחות דוגמאות להתנהגות אסרטיבית דירגו עצמם כאסרטיביים יותר.
--> התהליך של החשיבה, ורמת המאמץ שהוא דורש, משפיעים גם הם על השיפוט. אפשר לחשוב שמספר הדוגמאות שמבקשים יוצרים קריטריון, אך זה לא כך – מוצאים את אפקט השטף גם על דברים אחרים – למשל: קריאה של פונט קריא יותר – התוכן נתפס כאמיתי יותר. מתכון בפונט קל יותר לקריאה ידור כקל יותר להבנה. כל זה באופן לא מודע – אנשים לא מייחסים זאת לפונט. ברגע שמסבירים להם – האפקט נעלם, כי זה מבטל את ההסבר שאנשים מסבירים לעצמם על עצמם.
דיכוי הסכימה - האם וכיצד אפשר לנטרל את השפעת הסכמות?
“אל תחשוב על דב לבן" – כאשר מנסים לא לחשוב על משהו אי אפשר לא לחשוב עליו.
ווגנר – כדי לעצור השפעת סכמה צריך שני דברים:
- תהליך של ניטור – ניטור המחשבות: האם המחשבות שאני לא רוצה לחשוב מסתובבות לי בראש עכשיו? תהליך אוטומטי שקורה כל הזמן.
- תהליך פעיל – חשיבת מחשבות אחרות במקום – תהליך נשלט, דורש מאמץ.
The ironic effect - כאשר אין מוטיבציה, התהליך הפעיל מפסיק, ותהליך הניטור ממשיך, ולכן קורה ההפך ממה שרוצים – חושבים יותר מחשבות שליליות.
סטריאוטיפים:
היום רב האנשים לא רוצים לחשוב באופן סטריאוטיפי. האם זה אפשרי?
IAT – implicit associasion test – "מבחן אסוציאציות אימפליציטיות" - מבחן פופולרי בפסיכולוגיה חברתית: לומדים לקטלג ליד ימין טוב וליד שמאל רע, ואז לבנים ושחורים לשתי הידיים, ואז הופכים. עושים בכל השילובים – לסדר שלומדים יש השפעה. מוצאים שגם לאנשים שטוענים שהם שוויוניים יש הטיה – הם מקשרים טוב לאחת הקטגוריות יותר מהר. המבחן בנוי על נגישות של סכמות. הוא מכריח אותנו לחלק את העולם לשתיים, ואז מראים תוכן של סכמות בהתאם, ואפשר למצוא לאילו סכמות תוכן מסוים מתחבר.
בהתחלה פסיכולוגים חברתיים טענו שהם הצליחו להוכיח שכולם מושפעים מסטיראוטיפים באמצעות המבחן, כי הם לוכדים את הרושם שסטריאוטיפי של שבריר שניה.
Devine 1989 - האם אפשר לשנות את הסכמות אם רוצים?
ניסוי:
- על עצמם – איך תגיבו אם תעבור משפחה שחורה לגור לידכם?
- האם ועד כמה השתפר מצבם של השחורים בעשרת השנים האחרונות?
- פריימינג תת סיפי של מילים שקשורות לשחורים – ללא עוינות.
- קטע עמום על דונלד.
- ממצאים: הפריימינג התת – סיפי השפיע על כולם (כאלה שדירגו עצמם כשוויוניים וכאלה שלא) לדרג את דונלג כעוין יותר.
כאשר היא גרמה לאנשים לחשוב באופן מודע על הסטריאוטיפ לפני הניסוי, הפריימינג לא השפיע.
הטענה: כולם גדלים עם סכמות, אפשר לשנות אותם באופן נשלט ומודע.
הכתמה – כל דבר עליו תהליכים אוטומטיים יכולים להשפיע.
מתי היא מתרחשת?
כאשר עולה תהליך לא רצוי.
מתי לא תהיה השפעה?
אם יש מודעות + יש מוטיבציה לתיקון + יש הבנה איך הסטריאוטיפ משפיע עלי + יש משאבים לבצע תיקון --> תיקון מוצלח.
