שיעור
8 –
11.12.2012
פרזנטציה של טל.
יונתן מדבר עליה
-
- כמה נקודות שפספסתי.
- אין התייחסות למנגנון
- איך מודדים NOT – יש אלגוריתם, מי שסטוה מקו הניבוי נחשב NOT.
TDCRP
אלקין קצת הגזימה עם
כמות הקבוצות – היא היתה יכולה להסתפק
בITT ואלה
שסיימו את הטיפול.
(...)
למברט אומר שטכניקה
לא משנה אבל למעשה הוא מדבר על קבוצה של
טכניקות, יש
בזה משהו פרדוקסלי.
המחקר הוא המחקר הראשון
בו באמת ניסו לבדוק יעילות של שני טיפולים
ויעילות של תרופות בהשוואה לקבוצת ביקורת
בסדר גודל כזה. מחקר
כזה הוא מאד מאד יקר – בערך 10,000$
למטופל (מטפלים,
מעריכים חיוצוניים,
מדריכים לכולם,
מעריכים חיצוניים
נוספים, הסעות
למטופלים), סדר
גודל של מיליוני דולרים.
שאלת
המחקר:
- השוואה בין יעילות של טיפולים שונים בדיכאון (שני סוגי פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, קבוצת ביקורת של פלסבו).
- אחת השאלות החשובות לפני שעושים מחקר היא איך נפרש כל סוג תוצאות שנקבל.
קבוצות
המחקר:
- אין פלסבו לא תרופתי.
- אין רשימת המתנה – האם צריך קבוצה כזאת? הטענה של החוקרים היא שלא צריך, כי כבר הוכח שפלסבו יעיל יותר מרשימת המתנה. כן, צריך כי יתכן שמחקר בו על אנשים להסכים מראש לאופציה של טיפול תרופתי וגם לאופציה של טיפול שיחתי. מושך סוג מסויים של אנשים. כנ"ל לגבי האפשרות של טיפול בחינם – יתכן שזה מושך אנשים מרקע סוציו-אקונומי מסויים או מהשכלה מסויימת (לא ברור איזה). [יתכן שהיו משתתפים חכמים – שלא רצו פלסבו, ואז החליטו שהם ישתתפו, ואם יוקצו לקבוצת טיפול תרופתי יחכו כמה שבועות וימשיכו רק אם יראו תופעות לוואי, ולכן כדאי להשתמש בפלסבו אקטיבי].
ניתוח
תוצאות:
בעיקרון,
כשיש
אינטראקציה מדברים עליה לפני שמדברים על
האפקט העיקרי,
החשיבות
שלה מכריעה.
במחקר
הזה היתה יעילות שונה לטיפולים השונים
באתרים השונים,
אבל
לא ממש שמו על זה דגש במאמר.
זה
מאד חשוב!
יש
כאן שונות,
וצריך
לבדוק ממה היא נובעת.
אי
אפשר להסתכל על תוצאות כאלה ולומר שהכל
אותו דבר!
המטופלים:
החוקרים
האלה המציאו מושג ששלט ב-20
השנה
מאז – מדגם זהב efficacy
in research, וזה
אכן מגביר את תוקף המחקר.
במסגרת
זה הוציאו מטופלים עם הפרעות ביפולאריות,
סכיזופרניה,
התמכרויות
(קצת
הגזימו – הוציאו על כל שימוש בחומרים),
הפרעת
אישיות אנטי-סוציאלית,
בעיות
רפואיות מכל סוג (נשמע
קצת מוגזם),
הפרעות
פאניקה (הרציונל
לא ממש ברור).
תוצאות:
בתקציר
אמרו שהתרופות היו הכי יעילות,
אח"כ
IPT,
אח"כ
CBT
ואז
פלסבו.
לא
ממש ברור איך הם הגיעו לזה מתוך התוצאות!
זה
ממש לא היה כך בכל תתי הקבוצות.
-->
כשקוראים
גרפים תמיד צריך לשים לב לציר y,
לפעמים
משחקים איתו כדי שהאפקט יראה גדול יותר.
בהמשך
עשו המון מחקרים שהראו שחלק מהמנגנון של
שני הטיפולים השיחתיים הפעילים משותפים.
גם
פוסט הוק מצאו שאנשים שקיבלו IPT
לא
הגיבו טוב אם היתה להם הפרעת אישיות נמנעת.
סיכום:
המאמר
צוטט יותר מ2,000
פעמים,
כתבו
כ-100
מאמרים
על אנליזות פוסט הוק (לרב)
של
המדגם (אם
כך ברור שחלק מהתוצאות לא נכונות,
במיוחד
אם משתמשים בp=0.1).
לפי
דעתו,
יש
להשתמש בתוצואצת המדגם אך גם לשכפל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה