אבנורמלית - שיעור 7

שיעור 7 – 29.04.2012

הפסדתי את החצי הראשון של השיעור. להשלים!

חצי שני של השיעור -

בPTSD (להלן: פטס"ד) האטיולוגיה היא מובנית בהגדרת ההפרעה.

פקטורים שקשורים להפרעה זו מתחלקים לשני קבוצות – כאלה שקשורים למאפייני הטראומה וכאלה שקשורים למאפייני האדם.

...ריחפתי.

המינוח 'הכחדה' בהקשר של למידה קלאסית אינו נכון. התגובה המותנית אינה מוכחדת כמו שהזינוזאורים הוכחדו, אלא היא מוכחדת באופן חלקי – התגובה יכולה להופיע בהקשר אחר, למידה מחדש מהירה הרבה יותר. גם בCBT – מישהו יכול להתגבר על פוביה ממעליות, ליסוע בהם אך הפוביה יכולה להופיע מחדש ברגע, למשל, שהמעלית מתנדנדת קצת. ההכחדה אינה מחיקה, אלא סוג אחר של למידה קורטיקלית.

למשל, אדם שעלה לאוטובוס והיה נוכח בפיגוע, יש סיכוי גבוה לתסמינים של PTSD אך יתכן שתהיה הכחדה בהדרגה באופן טבעי. אך היכולת להכחדה עצמית משתנה מאדם לאדם, ואצל אדם אחר יכולים להופיע דפוסים של הימנעות ואז יהיה PTSD. ללא חשיפה אין למידת הכחדה!

טיפול:

• תרופתי (כמו בכל הפרעות החרדה – SSRI ונוגדי חרדה)
• קוגניטיבי – התנהגותי
• debreifing sessions - crisis intervention – יש דרכים טובות יותר להתמודד עם טראומה, והרעיון הוא לשבת עם האדם ולעודד אותו להתמודד בצורה יעילה (לדבר על הדברים, לא להימנע וכו'). זוהי התנהגות מאד מוקדמת, מאד ממוקדת בעלת מאפיינים קוגניטיביים – התנהגותיים. מאד שנוי במחלוקת – יש מחקרים שמראים שזה במקרה הטוב לא מזיק, יש מחקרים שמראים שזה עוזר, יש מחקרים שמראים שאין מספיק מחקרים בנושא (?).

OCD – Obsessive Compulsive Disorder:

הפרעה שנחשבת מאד סקסית במחקר. מאד פופולרית בכנסים וכו' – הרבה יותר מדיכאון וכאלה (פופולריות שלא מייצגת את התפוצה של ההפרעה).

אובססיה – מחשבות, אימפולסים וimages רפטטיביים, שנחווים כחודרניים, שגורמים לחרדה וdistress ברמות מא גבוהות. (יש המון מקרים שבהם זה בא ביחד עם דיכאון).

קומפולסיה – התנהגויות [למשל: שטיפת ידיים, פתיחת ונעילת דלת מספר מסויים של פעמים] או התנהגויות מנטליות [למשל, מלמול מילה] רפטטיביות, שהאדם (שאינו פסיכוטי! לא איבד קשר עם המציאות!) מרגיש דחף לעשות כתוצאה מאובססיה, על פי חוקים שיש ליישם בקפדנות. מטרת הטקסים היא, פעמים רבות, לבטל אובססיה [למשל, מחשבה שאני עלול לרצוח מישהו או שיקרה משהו נורא – למשל, אדם שבזמן שהוא נוהג חושב שפגע במישהו, וחוזר שוב ושוב כדי לבדוק].

מסתבר שזאת הפרעה נפוצה יותר ממה שחשבו. קל להחביא אותה – אנשים מגיעים לטיפול בממוצע אחרי עשר שנים.

במקרים רבים העשייה היא על רצף של נורמליות, למשל – אדם שחושד שאולי הוא הומוסקסואל, ונכנס לאתרים באופן אובססיבי כדי לוודא שגברים לא מושכים אותו ונשים כן, מה שמעורר מחשבות חדשות לגבי מה שהוא אולי נמשך אליו (אולי הוא נמשך לילדים?), וכשזה נרגע מתעוררת מחשבה חדשה שהמשטרה אחריו.

לפעמים הקפיצה מדבר לדבר (בהקשר של דאגנות מוגזמת) היא ללא רצף הגיוני. למשל, מישהו שמפחד שבגלל שישב ליד מישהי הוא הכניס אותה להריון, למרות שהוא יודע שזה לא הגיוני.

יש קשר בין דאגות בהקשר לניקיון לבין הocd הקלאסי של ניקיון קומפולסיבי (שטיפת ידיים עד לנזק להן, למשל) במקרה הזה לא ברור שהמחשבות הן אובססיות, אלא דאגות.

Magical thinking – למשל, מישהו שרוחץ ידיים בצורה מאד מסויימת – טקס שכזה (ועושה עוד דברים בצורה מסויימת), כי הוא מפחד ממספרים מסויימים, אז הוא מקפיד לעשות לפי מספרים אחרים, כי אחרת הוא מפחד שיקרה משהו רע לאמא שלו. או אדם שהולך בקטע מסויים של הרחוב הלוך וחזור מספר מסויים של פעמים כדי שלא יקרו דברים רעים.

מאד לא נדיר שאנשים עם OCD עושים דברים ללא כל הסבר, אפילו לא הסבר של 'חשיבת קסם', פשוט כי אם הם לא עושים את זה הם מקבלים תחושה לא נעימה, שמשהו לא בסדר.