פילוסופיה של המדע - תרגול 3

תרגול 3 – 17.04.2012

הסבר מדעי

בעיית הדמרטציה

קו שהיה מקובל בשנות ה70, בהנהגת הפוזיטיביסטים הלוגיים. הולך בכיוון הנורמטיבי.

סעיף ד (תרגיל 2) – כיתד ניתן להבין את תפקידו של מדע לפי שליק לאור האמירה של שייפין?

לא כולם הבינו את השאלה.

הכוונה היתה לכוון למקום של רציונליות אינסטרומנטלית, שנזהה שגם שליק וגם שייפין עובדים בתוך המסגרת הזאת של רציונליות אינסטרומנטלית.

שליק – התפלספות לאורך הדורות לא מובילה למטרה – שהיא חיפוש אחר האמת – אין התאמה בין האמצעי למטרה. מגדיר מחדש את המטרה של הפילו', ושל המדע.

שייפין – הולך רחוק יותר- גם בבחינת מטרותיהם של המדענים חיפוש אחר האמת לא עוזר לנו, לא עונה על מה מבדיל בין מדען לרעהו. גם לפני המאה ה17 אמרו שהם מחפשים אחר האמת. שייפין לוקח את זה רחוק – המסקנה שלו היא שצריך להסתכל על המטרות שהן לא אמת ולא אפיסטמיות, אלא פוליטיות, חברתיות וכו'.

יש הבדלים בין שייפין לשליק, אבל שניהם עובדים בתוך המסגרת של רציונליות אינסטרומנטלית. הכיוון אחר – שייפין היסטוריון, תיאורי. לעומתו, הכיוון של שליק הוא פילוסופי, צורת הניתוח – נורמטיבית, מחםש קריטריון שמבחים בין המתודות ומגדיר את מטרותיהן.

בעיית הדמרקציה -

מהי?

בעיה שמתחילים איתה קורסים בפילו של המדע.

מנסים להגדיר מדע באמצעות אוסף של תנאים הכרחיים ומספיקים.

אוריינטציה של הפוזיטיביסטים הלוגיים ודומיהם.

בעיית הדמרקציה נקראת גם בעיית התיחום.

יש ניסיון לעשות את זה כדי להגן על המדע כדרך לגילוי האמת.

הנחה נפוצה היא שהקריטריון הוא מתודה -שמדע משתמש במתודה אחרת שמבדילה בין מדע ופרקטיקות אחרות. ההתבססות על תצפיות, על ניסיון. מתוך כך מגיעים לכלל גיבוש של תיאוריות, מהן גוזרים השערות.

אורלי ציינה 3 מטרות אפיסטמיות שמאפיינות את המדע -

• תיאור – נתמקד בעיקר בזה הקורס. מניחים שהתיאוריות מתארות נכונה את המציאות, ואז שואלים אם זה נכון.
• הסבר – מבדיל בין מדע ללא מדע – מדע נותן הסברים מדעיים (לעומת הסברים לא מדעייים – כמו להסביר איך מכינים עוגה, או מהי משמעות המילה "סופרקלי...”, או להסביר רקע פילוסופי למשו, או להסביר למה קפיטליזם היא השיטה הכלכלית הנכונה). הכוונה בהסבר מדעי היא להסבר שמסביר למה מציאות נתונה היא כמו שהיא. יש הבחנה בין תיאור להסבר. תיאור – תיאור נכון של המציאות (הספר נמצא על השולחן. זה תיאור – טענה נכונה). זה לא מסביר למה זה ככה! בשביל זה צריך הסבר – גוף של ידע שמגבה את העובדה. פה בא לידי ביטוי הקשר בין הסבר וחיזוי. הסבר הובן רבות כמה שמאפשר את החיזוי.
  המפל (ממשיכם של הפוזיטיביסטים הלוגיים, ידוע בתחומים של אישוש ושל הסבר מדעי)– הסבר מדעי: מודל דדוקטיבי-נומולגי (DN) -
  • מסביר – אקספלננס – אוסף הטענות שממנו ניתן להסיק את התופעה
  • מוסבר – אקספלננדום – תופעה מסויימת שמוסברת

הסבר מדעי עונה לשאלה למה תופעה מסויימת מתרחשת בעולם, והוא עושה זאת על ידי אוסף טענות על העולם.

המפל דורש שתי דרישות מהסבר מדעי:

1. דרישת הרלוונטיות – דוגמא: כשגלילאו ראה את צדק וירחיו דרך הטלסקופ שלו, אסטרונום נוצרי אחד התנגד לעובדה שיש ארבעה ירחים סביב צדק, וההסבר שלו היה שבראש יש שבעה פתחים, וכך צריך להיות גם בשמים, מכאן, ומתופעות טבע רבות דומות, כמו שבע המתכות, מסיקים כי מספר כוכבי הלכת הוא בהכרח שבעה, ונוסף לכך – כוכבי הלכת לא נראים בעין בלתי מזוינת, לפיכן לא ייתכן שהם משפיעים על הארץ. על כך אומר המפל שהטיעון כל שבעה הפתחים בראש הוא לחלוטין לא רלוונטי. במינוח של המפל, צריך שיהיה ניתן להסיק את המוסבר מהמסביר.
2. דרישת הבחינות – שיהיה אפשר לבחון אותו, שיהיה אפשר לזזור ממנו מסקנת בחינה. למשל – אלוהים / השד הקטן הרטיבו את הדשא זה לא בחין. אם נשחזר את התנאים שמופיעים במסביר נוכל להשיג את התופעה המוסברת.
   מה עומד בשני הקריטריונים האלה?
   1. טיעון דדוקטיבי תקף ונאות
   2. לפחות חוק אחד באקספלננס (מסביר) – הכוונה להכללה לגבי המציאות
   3. תנאי התחלה (בד"כ יש, המפל לא מציג כתנאי הכרחי).
      דוגמא -
      מוסבר – בעוד שלושה ימים מאדים יהיה במקום הזה והזה בשמים. (אנו מניחים שזה אמיתי).
      אקספלננדום/מסביר - הנחות: 1)חוקי התנועה של ניוטון (חוק) 2) חוק המשיכה של ניוטון (חוק) 3) המסה של מאדים כך וכך (תנאי, וכך עד 6) 4) המהירות של מאדים כך וכך 5) המיקום הנוכחי של מאדים כך וכך 6) כל הנ"ל לגבי השמש.
      אם נציב את הנתונים במשוואות נוכל להסיק מכך את התופעה המוסברת.
      האקספללנדום יכול להיות מנוסח גם ככלל ולשמש כמסביר בתיאוריות עתידיות.

אבחנה חשובה היא בין:

הקשר הגילוי – context of discovery – איך מגיעים לתיאוריה. זה לא משנה! זה יכול להיות בחלום (קקולה).

הקשר הצידוק –context of vertification – זה צריך להיות באופן מסויים – תצפית, ניסוי וכו'.

המפל הבין שלא כל ההכללות שאפשר לנסח תקפות במאה אחוז, ושיש הכללות שייתקיימו בסבירות נמוכה יותר – למשל, המוסבר "בכל פעם שמטפטפים מי חמצן על תפו"א נוצר קצף" – יכול להיות שיש תפו"א מוטנטים בהם זה לא קורה. חוקי מקסוול נכונים במאה אחוז, חוקים בפסיכולוגיה הם יותר הסתברותיים.

המפל הציע מודל מרוכך, בו תוקף ההסבר מצויין באמצעות האחוזים לכך שהוא יתקיים. זה נקרא DS (כשהתופעה המוסברת היא טענה פרטיקולרית) ו IS (כשהטענה המוסברת היא טענה כללית).

אחרי המפל באו מודלים נוספים להסברים מדעיים, שהתווכחו איתו.

הבעיה עם המודל של המפל מתייחסת בעיקר להנחה של חוק – מהו הגורם שמסביר במודל של המפל? איזו אינטואיציה של הסבר תופס המפל?

כשאנחנו מחפשים הסבר אנחנו מחפשים להבין שהתופעה הנצפית איננה מקרית – להבין למה התופעה התרחשה בהכרח מתוך תוקף של חוק – המציאות פועלת לפי חוקים. זה מתחבר למתודה המדעית, שאפשר לסכם בשני דברים שמאפיינים מדע מודרני – תצפית ומתמטיקה. השאלה היא מה בשילוב הזה מאפשר את הכח של המדע המודרני.

כשאנחנו מייחסים הסבר לטיעון שכולל חוק אנו מתייחסים להיבט המתמטי – מהחוק אפשר לגזור תופעה בה אפשר לצפות. במובן הזה המודל של המפל חזק – הוא נותן הסבר פילוסופי לאינטואיציה שלנו בדבר כח המדע.

הביקורת על המוד של המפל היא בעיקר על ההגדרה של חוק. אמנם יש לנו תפיסה אינטואטיבית של מה זה חוק. לא כל הכללה מסבירה! אפשר לומר שכל היושבים בכיתה נמוכים ממטר תשעים, זאת הכללה נכונה אבל זה מקרי שהיא נכונה. היה יכול להיות אוסף אחר של תלמידים בו ההכללה לא היתה מתקיימת. הכיוון הוא שיש הכללות סיבתיות והכללות לא סיבתיות. הכללה זה לא מספיק, צריך להידרש פה למושג הסיבתיות.

המפל לא ניסח את המודל שלו במונחים של סיבתיות, אבל היו אחרים שעשו זאת.

• חיזוי

המהלך של השיעור-

ניסיון להציג גישה אלטרנטיבית לתקיפת פילוסופיה של המדע. הצגה של קו חשיבה פילוסופי נורמטיבי. התחלנו מדמרקציה – מהו מדע? אפשר להגדיר דרך מטרות המדע, שאחת מהן היא הסבר מדעי. עכשיו השאלה היא מה מבחין הסבר מדעי מהסבר לא מדעי. דיברנו על כל מיני דרישות, בינהן אלה של המפל ואיך הן מתארגנות למודל שלו שמושג החוק הוא המרכזי בו (כי ממנו אפשר להסיק שהתופעה לא בעייתית). ראינו שזה לא מספיק – יש דוגמאות נגדיות בהן חק לא מסביר. כל הגענו לסיבתיות.