יום שני, 5 במרץ 2012

התפתחותית - שיעור 1




תהליכים התפתחותיים
ד"ר אבידן מילבסקי

שיעור 1 05.03.2012

עניינים טכניים:
עבודה – התפצלות לפי נושאים (הוא נותן נושאים כלליים).
5-6 אנשים בקבוצה.

למשל – עבודה על סגנון הורות מיטבי.
  1. סקירת המחקרים שנעשו בנושא
  2. תיאור מקרה – למצוא הורה ולדבר איתו לגבי סגנון ההורות שלו.
  3. ראיון עם מומחה – מטפל במשפחה --> מצגת
  4. בחינה של האופן בו הנושא מוצג בתקשורת, פעמים רבות יש עיוות של הצגת נושאים פסיכולוגיים בתקשורת, והורים מבינים בצורה לא נכונה מהתקשורת או ממקורות אחרים. מה שנקרא – לחן עממי.
  5. סיכום וכו – בודקים את ההתאמה בין 1-4, ומגלים שלרב אין הרבה קשר.

כתיבה בסגנון APA.

לבוא במרץ 19, צריך לארגן קבוצה. לדאוג שאף אחד לא ימות ביום הזה. באופן כללי, מומלץ להראות נוכחות.
כעבור שבוע צריך להגיש 50-100 מילים על הנושא (26 במרץ).
נקבל מיד אח"כ את התאריך בו נציג את העבודה שלנו.
4 ביולי – הגשת עותק קשיח של העבודה.


מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית
היום מדברים על life span development – בהתאם לתיאוריות מודרניות שסוברות שהתפתחות נמשכת במהלך כל החיים (לעומת תיאוריות מוקדמות יותר לפיהן ההתפתחות נעצרת בגיל מוקדם יחסית).

מבוא -
  • למה ללמוד על ילדים ומתבגרים
  • דעות היסטוריות על התחפתחות
  • תיאוריות עדכניות על התפתחות
  • מדע ההתפתחות

למה ללמוד על ילדים ומתבגרים?
  • ילדים לא חושבים כמו מבוגרים. זמן רב ילדים נחשבו למבוגרים קטנים.
  • מה שקורה בילדות לא נשאר בילדות (לעומת וגאס. או אילת, בעברות). הכוונה היא שכמעט כל דבר שאנחנו עושים בתור מבוגרים הוא לאור ילדותינו. למשל, אירועי ילדות יכולים להיות קשורים לדברים שאנחנו נעלבים מהם כמבוגרים. נדבר על מחקרים רבים שמראים איך יחסים עם אחר משמעותי קשורים לאירועי עבר. אנחנו לא מדברים כמבוגרים אחד לשני. האם אפשר להסתפק בלדבר עם מבוגרים ולתשאל אותם לגבי ילדותם?
  • לא! הזיכרונות שלנו מהילדות מוטים.
  • אנו זקוקים לגישה מדעית כדי ללמוד ילדין, על מנת להבין מה ממקסם פוטנציאל עתידי.

הפרספקטיבה ההיסטורית
למה זה טוב?
  • ההבנה שלנו היום על ההתפתחות מבוססת על הפרספקיטיבה ההיסטורית.

שלוש גישות פילוסופיות להתפתחות ילדים:
  1. החטא הקדמון – כתבי דת. לא ספציפי לילדים – החטא הקדמון רובץ על כל בני האדם, אבל היום משתמשים בזה לגבי ילדים. מדוע? בימי הביניים אמונות רבות היו מבוססות על כתבים דתיים, ובפסוקים רבים נאמר שילדים מגיעים עם חטא מובנה "יצר לב האדם רע מנעוריו" “חוסך שבטו שונא בנו" – ילדים יש להכות בגלל שהם טעונים בחטא. זה קיים בנצרות וביהדות, באיסלאם פחות. מייצג הגישה הזאת בפסיכולוגיה המודרנית הוא פרויד.
  2. טבולה ראסה – ג'ון לוק. פילוסוף אנגלי. משמעות טבולה ראסה היא שילדים נולדים כדף חלק, והחברה סביבם "כותבת עליהם". הזרם בפסיכולוגיה שמייצג את הגישה הזאת – ביהביוריזם.
  3. ז'אן ז'אק רוסו – innate goodness – רוסו האמין שאנשים טובים באופן טבעי, ושאם ניתן לילדים להתפתח בעצמם הם יצאו טוב. החברה יכולה להרוס את הטוב הפנימי הזה. היא המקור לבעיות. הזרם בפסיכולוגיה שמייצג את הגישה: הומוניזם. (רוג'רס, מסלאו).

הפרספקטיבה ההיסטורית – מתבגרים (12-24):
  • תנ"ך: "יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער", זה מלפחות 900 לפני הספירה. יש לו בעיות עם אחיו וכו' – אופייני לגיל ההתבגרות.
  • אפלטון (~400 לפני הספירה): נערים עוברים התקדמות קוגניטיבית שמאפשרת להם להבין מתמטיקה ומדע.
  • אריסטו: מבחינה טבעית, מתבגרים נוהגים כאילו הם בשיכרון כרוני.
  • ימי הביניים: 1212 – מסע הצלב של הילדים (מתבגרים). ירדו מגרמניה לאיטליה, ושם רצו לחצות את הים התיכון. הם ציפו שהים יתפצל, אך אבוי! זה לא קרה. רבים טבעו ונמכרו לעבדים.
  • רוסו: “התבגרות סוערת" – ואכן, אצל מתבגרים מוצאים סערות רגשות ותנודות מצב רוח.
  • 1890-1920: ארה"ב, חוקים לגבי חינוך חובה בתיכון (עד אז היה חינוך חובה רק עד כיתה ח') וחוקי עבודה. סטנלי הול (מרכז החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה במסוציוטס) – 1904, כתב ספר על התבגרות. הוא גם זה שהזמין את זיגמונד פרויד לארה"ב, מה שהוביל להפצת התיאוריה שלו בארה"ב. מרגרט מיד – אנתרופולוגית שנסעה לאיי סמואה, ומצאה שאין שם תקופת התבגרות – יש מעבר מידי מילדות לבגרות. מסקנתה היתה שמקור בעיות רבות שרואים אצל מתבגרים היום הוא סביבתי ולא ביולוגי.

היום מוצאים שהמח אינו מפותח לחלוטין (אזורים פרונטליים בעיקר) עד שנות ה-20. למרות זאת, יש מקומות בהם שופטים בני 12 כמבוגרים.

ב-1900 תוחלת החיים היתה 47 (בארה"ב), לעומת היום – 78-79. זה מצריך מחקרים נוספים של פסיכולוגיה התפתחותית.

תיאוריות התפתחותיות-
  • תיאוריות פסיכואנליטיות: פרויד
  • תיאוריות קוגנטיביות: פיאז'ה
  • תיאוריות התנהגויות קוגנטיביות – חברתיות (CBT מבוסס על השילוב הזה)
  • תיאוריות אתולוגיות, מבוסס הרבה על תיאורית האבולוציה
  • תיאוריות אקולוגיות – קצת ממשיך התנהגותית, נותן יותר משקל לחברה
כל חמש הגישות אומרות דברים שונים לגבי שתי שאלות גדולות-
  • סביבה / תורשה
  • המשכיות לעומת שלבים (רמפה לעומת סולם). למה זה חשוב? כי לפי מודל השלבים יש "חלונות מן" קריטיים, פגיעה בזמן מסויים (טראומה, למשל) עלולה להיות הרסנית במיוחד.

התיאוריה הפסיכואנליטית
  • התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד.
להשתדל לבוא בראש פתוח! (מה הבעיה? :) )
במקרים רבים אפשר לראות איך הביוגרפיה של התיאורטיקן משפיעה על התיאוריה שלו.
זיגמונד פרויד נולד ב1856, בפריברג, מורביה ועבר בגיל 4 לוינה, אוסטריה, לאזור היהודי. שם הוא גר עד פלישת הנאצים לוינה ב1938. היום יש בוינה (ובלונדון) מוזיאון לפסיכואנליזה. הוא נפטר ב1939. במוזיאון בוינה יש שחזור של המשרד שלו. איך זה יכול להיות? פרויד היה האנליטיקאי של הנינה של נפוליאון, וכך קיבל אישור לגלות ללונדון במקום למחנות ההשמדה. אנשי הס"ס נכנסו למשרד שלו, הוא קם, הסתכל להם בעיניים ואמר להם: אל תגעו במשרד שלי. הם הקשיבו.

  • מבנה האישיות – המודל הסטרוקטורליסטי (איד, אגו וסופר אגו).
    • איד – עובד לפי עיקרון העונג. נוצר עם הלידה.
    • אגו (להורים יש תפקיד חשוב ביצירת אגו חזק. אם האגו חלש – האיד או הסופר אגו ישתלט)
    • סופר אגו – ערכים, מוסר (אם הוא חזק מדי – OCD) [גם כאן – יש להורים תפקיד חשוב בעד כמה הסופר אגו יהיה חזק].
דוגמא לשילוב בין המרכיבים: בחור מסתובב ברחוב ורואה בחורה. איד: קדימה לעבודה! סופר אגו: איזה מגעיל אתה! ככה אתה חושב? אגו: (אם הוא חזק מספיק) – מפשר בין הצדדים, ומוצא פתרון מציאותי. למשל- לגשת לבחורה ולהתחיל איתה. כך האיד יכול לקבל את מה שהוא רוצה, לפי התנאים של הסופר אגו, בתיווכו של האגו (החזק, אחרת זה לא עובד. כדי שיתפתח אגו חזק חשוב שהורים יתנו לילדיהם עצמאות).

  • מנגנוני הגנה – מנגנונים שמנסים לעקור את החרדה שיוצר העימות בין האיד לסופר אגו. למשל, אם יש זיכרון מכאיב, ומצד אחד האיד רוצה תמידית לנקום, ומצד שני – הסופר אגו (שהוזן בידי הורים מתאימים) לוחש בארסיות: “זה הגיע לך!”. איך אפשר להתמודד ולנהל חיים נורמטיביים עם הקולות האלה ברקע? כא נכנסים מנגנוני ההגנה:
    • הדחקה “אני לא זוכרת” (זכרון של טראומה שהודחק עלול לצוץ בזמן מאוחר יותר – דוגמא: נערה בת 19 שסובלת מדיכאון. מסקירת קורות חייה הסתבר שאין לה שום זיכורנות מגיל 11-13)
    • הכחשה "זה לא קרה"(דוגמא של אלמנה מאסון התאומים שהמשיכה להכין ארוחת ערב לבעלה המת כל ערב).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה