תהליכים חברתיים - שיעור 5 - הרצאה של שהם חשן הלל (חלק ב)

יום שני

14/03/2011

תהליכים חברתיים

שיעור 5

הרצאת אורח

על תפקידה של החלטה פעילה בהעדפות חברתיות / שהם חשן – הלל (בהנחיית פרופסור אילן יניב)

העדפות חברתיות – העדפות תלויות לא רק בנו אלא גם בחברה. תחום מחקר חדש.

חידה: ניסויים ומודלים רבים מתעדים רתיעה מאי שוויון. רווח גבוה יותר של האחר נחשב שלילי ומאיים. אנשים מעדיפים שוויון אפילו על פני תוצאות יעילות (סך רווחים גבוה יותר).

דוגמא – חברה מציעה לך ולשותפך תשלום עבור פרוייקט שביצעתם:

• 600 דולר לשתיכם.
• 600 לכם ו-900 לשותף.

רב האנשים מעדיפים את האופציה הראשונה, בגלל השוואה חברתית. (כנ"ל עם הפרש קטנטן בציון וכו').

מסקנה: אנשים שונאים אי שוויון עד כדי כך שהם מעדיפים להקטין את הפער ע”ח הקטנה העוגה.

טענה: המניע של אנשים הוא להגדיל את העוגה, והיא חזקה יותר משנאת אי השוויון.

ניסוי (נקודות שוות כסף) – בחירה:

• 600 נקודות לי ולאחר.
• 600 נקודות לי ו900 לאחר.

כאן, רב האנשים העדיפו דוקא את האופציה השניה. (אותן תוצאות בניסויים בהן נאמר שרואים את האחר ובניסויים שלא).

--> החוקרים מופתעים מזה.

מה גובר – הגדלת העוגה או שנאת אי השוויון?

הצעת פתרון לחידה – תופעת הagency = החלטה פעילה (מצב בו יש השפעה על הסביבה): עד היום (לא?) נחקר בקבלת החלטות אינדיווידואליות.

הטענה:

במצבים של agency גבוה (קבלת החלטות פעילה) הגדלת העוגה גוברת – אנשים נדיבים יותר (יחסית למצבים של agency נמוך, סבילות, בהם שנאת אי השוויון גוברת ואנשים נרתעים מהאפשרות שאחרים ירוויחו פחות מהם ואנשים מרוויחים פחות).

(agency מושפע גם מאישיות וגם מהמצב).

שיפוט סביל --> מיד פונים להשוואה חברתית --> אם האחר מקבל יותר מרגישים נחותים, לא ראויים.

החלטה פעילה--> השוואה חברתית לא מתעוררת.

ניסויים שבוחנים את התיאוריה (מתוך סדרת ניסויים):

ניסוי ראשון:

הניסוי שעשינו בתחילת השיעור – נאמר שקנינו מצלמה, ואז פגשנו אחר שרוצה את אותה מצלמה.

תנאים:

1. נאמר שהוא קנה את המצלמה.
2. הנבדק הפנה את האחר לאותה חנות.

השאלה היא, מתי אנשים יעדיפו שהוא יקנה אותה באותו מחיר מהם (שנאת אי שוויון) ומתי במחיר נמוך יותר (העדפה פרו חברתית).

ואכן, נמצא אפקט מובהק – בהחלטה פעילה אנשים היו נדיבים יותר.

תנאי נוסף:

בעקבות החשש שהתחושה הטובה היא בגלל העצה המוצלחת, ולא בגלל טובת האחר, הוסיפו תנאי שלישי – בו הנבדק הפנה את האחר לחנות אבל הנבדק התבלבל והגיע לחנות אחרת (כך שומרים על agency גבוה, אבל מנטרלים את התחושה הטובה שמגיעה מהעצמי).

ניסוי שני:

כל הנבדקים התבקשו להעריך את המחירים (או הקלוריות) של 50 מוצרי צריכה שונים (כדי שירגישו שהם עבדו קשה וירגישו מעורבים יותר).

אח"כ נאמר להם שמתעניינים גם בדעתם על התשלום לנבדקים אחרים באותה מטלה.

נאמר להם שהם יוגרלו לקבוצה א' – תשלום של 10 שקלים או לקבוצה ב' – 20 שקלים. (כולם קיבלו פתק של 10 שקלים).

החלטה סבילה – הם מגרילים תשלום עבור נבדק ב' ומדווחים על איזה סכום הם מרוצים יותר.

החלטה פעילה – הם בוחרים את התשלום (10 או 20 שקלים) עבור נבדק ב'.

תוצאה: יותר נבדקים נדיבים בתנאי של החלטה פעילה.

התוצאה הזאת מתקבלת אפילו כשהנבדקים הפעילים (ולא הסבילים) מתבקשים לשלם שקל כדי שהאחר יקבל יותר.

סיפור על שני ילדים ושני תפוחים / אמרטיה סן.

מוסר השכל: התוצאה האבסולוטית עבור הילד היא זהה, אבל התחושה משתנה בהתאם לפעילות / סבילות. בדיוק כמו שאמרנו.

-->העדפות חברתיות יכולות להשתנות כתלות בתפקיד החברתי.

דוגמאות מחיי היומיום:

• במילואים אני תמיד מתבאס כששמים אותי בעמדה גרועה ושעה גרועה, אבל כשאני משבץ אני משבץ את עצמי באותו מקום, ושמח לעשות את זה.
• מרצה בהרווארד סיפר על מצב שנוצר בו מרצים וותיקים קיבלו פחות מהצעירים (שקיבלו תוספת עבור הצטרפותם) וביה"ס למינהל עסקים החליט לתת למרצים את הבחירה. הם בחרו לקבל פחות וכולם יצאו שמחים וטובי לב :).