תהליים קוגנטיביים 7/11

תהליכים קוגנטיביים

7/11

executive processess

(אנחנו קופצים כמה פרקים קדימה, כי זה קשור. זהו מנגנון קשב גבוה).

--> עמודים291-297 לא צריך לקרוא!

אלו תהליכים מורכבים יותר.

מה זה תהליכים אקסקיוטיביים?

תהליכים שמנהלים את החיים המנטליים שלנו.

הם מפעילים ושולטים בתהליכים אחרים, אחראים לארגון של תהליכים מנטליים, מאפשרים הסתגלות למצבים חדשים ומורכבים יותר, וכל זאת במטרה להשיג את המטרות שלנו.

אנחנו נדבר על חמישה תהליכים.

האונה הפרונטלית – סינדרום פרונטלי:

כשמדברים על סינדרום פרונטלי הכוונה לאזור הקדמי של האונות הפרונטליות, באזור הדרוסלי לטרלי – למעלה בצד (דורסל לטרל פרה פרונטל קורטקס).

פיניאס גייג' נפגע ממוט בראשו. אחרי שהחלים לא היתה פגיעה ביכולת הקוגנטיבית שלו, אבל היה שינוי קיצוני בהתנהגותו – אישיותו. המאפיין הזה מאפיין חולים פרונטליים רבים. אני לומדים שמשהו בתהליך הגבוה יותר של ארגון התנהגות, מודעות עצמית ושליטה עצמית כנראה קשור לאונה הפרונטלית. נפגעים אלה יכולים להצליח במבחני IQ כמו לפני הפגיעה, אבל חיי היומיום שלהם נפגעים בצורה קיצונית.

דוגמא בולטת נוספת היא ד"ר P, רופא מצליח שאחרי פגיעה פרונטלית לא יכל לתפקד – איבד יוזמה, יכולת ארגון בסיסית בפעילויות יומיומיות, גמישות בפעולות, יכולת הסתגלות. מרופא מנתח מצליח הוא הפך לנהג עם בעיות (יכל ליסוע אך כשהגיע לא ידע לאן להמשיך- לא יכל לתכנן מסלול נסיעה). נוא לא היה מודע לבעיה שלו. לא היתה לו שום מודעות ליכולות שהיו לו ונעלמו.

זה הוביל לחשיבה על תהליכים אקסקיוטיביים – יש מחקר רבים שמניחים שכל התהליכים האקסקיוטיביים קורים באונות הפרונטליות, אך כנראה שזה לא בדיוק כך.

Wisconsin card sort task:

כל אחד מהכרטיסים נבדל ב-

• צבע
• מספר פריטים
• צורה

הנבדקים צריכים למיין את הקלפים לפי חוקיות (למשל: צבע). על הנבדק ללמוד את החוקיות לפי ניסוי וטעיה.
אחרי 10 צעדים שהנבדק מגיב נכון, משנים את החוקיות, וחוזר חלילה. (הנבדקים לא יודעים מה המטלה!).

בריאים בד"כ מבינים די מהר את החוקיות, וכשהיא משתנה הם קולטים ומגלים שוב.

חולים פרונטליים מגלים את החוק הראשון בדיוק כמו הבריאים. אבל, ברגע שהחוק משתנה הם מקבלים פידבק שלילי פעם אחרי פעם, ולא מסוגלים לעבור לחוק אחר. יש דיווחים שהנבדקים אומרים שהם מבינים שהחק השתנה, אך לא מסוגלים לעבור לחוק אחר.

יש כאן בעיה ניהולית.

1 תהליך אקסקיוטיבי ראשון – executive attention:

הכוונה היא להתמקדות בייצוג מסוים, תהליך מסוים, לעומת תהליך אחר. עדיין מדובר בהתמקדות במשהו על פי משהו אחר, אך לא מדובר באובייקט או אזור במרחב, אלא ייצוג או תהליך.

• אפקט הסטרופ Stroop

יש שלושה תנאים:

• תנאי תואם – צבע המילה והמילה הכתובה תואמים --> הכי מהיר
• תנאי לא תואם --> הכי איטי (כי יש קונפליקט בין שתי מקורות אינפורמציה).
• תנאי נייטרלי- המילים חסרות משמעות (רצף אותיות)

(יש אסימטריה באפקט, אם המטלה היא לקרוא את ה מ י ל ה – אין אפקט).

הקשב האקסקיוטיבי הוא זה שמכריע בקונפליקט בין שני מקורות האינפורמציה, ומאפשר לנו להצליח במטלה. יכול להיות שיש שילוב של שני דברים: התמקדות בצבע, ואינהיביציה של המילה.

חולים פרונטליים איטיים מאד בביצוע המטלה, וטועים הרבה (לעומת בריאים).

-מסופר שהשתמשו במטלה זו כדי לזהות מרגלים רוסים במלחמת העולם השניה. (נתנו להם את המטלה עם מילים ברוסית).

• מטלת ההתאמה המרחבית
  תנאי תואם – ללחוץ על כפתור שתואם את הצד של הגירוי
  תנאי לא תואם – ללחוץ על כפתור בצד השני, שאינו של הגירוי.

יש נטיה להגיב הרבה יותר מהר לגירוי התואם. יש קונפליקט, והקשב האקסקיוטיבי נכנס לפעולה.

Switching attention 2 – מעבר של קשב

א task switching – מחקר חלוצי בתחום (1995)

• מטלת pure block A : הציגו לבדקים תמיד גם ספרה וגם אות, והמטלה היא לומר האם הספרה גדולה או קטנה מ-5.
• מטלת pure block B : הנבדק צריך לומר אם מדובר בעיצור או תנועה, הנבדק מגיב רק לאות.
• Alternetive block: על הנבדק להגיב לסירוגין לספרה או לאות.

Switching cost – ההפרש בין זמן התגובה לכל מטלה בבלוק טהור ובלוק לסירוגין.

הcost תמיד נמצא, בכל פעם שצריך לעבור מייצוג אחד לייצוג שני.

חולים פרונטליים מאד מתקשים במקרה של מעבר בין מטלות.

מטלת ספירת צורות (לא שם רשמי):

צריך לספור צורות מכל סוג, בסדרות של 20-25 צורות.

נמצא שהרבה יותר קל לספור צורה אחרי צורה זהה, מאשר אחרי צורה אחרת. כאן שוב רואים את הSwitching cost .

המטלה בודקת מעבר בין שני ייצוגים ששמורים לנו בזיכרון העבודה.

ב מטלת Atribute shift – מעבר ממאפיין אחד למאפיין אחר

דומה לוויסקונסין, אך כאן כן אמרו לנבדקים לפי מה עליהם למיין.

מניפולציה: יש בלוקים שלמים בהם מיינו לפי מאפיין אחד, ובלוקים אחרים בהם החליפו בין המאפיינים.

גם בדוגמא הזאת היה לנבדקים קשה יותר במטלה של מיון כרטיסים לפי מאפיינים שונים.

על פי הממצאים בנו מודל די פשוט, שישמש גם דוגמא למודל של תהליכים אקסקיוטיביים:

תהליכים גבוהים

מעבד אקסקיוטיבי (מעין בוס...)

goal shifting --> rule activation

תפיסה --> תגובה --> הוצאה לפועל

(הפועלים) task processes

תהליכים נמוכים

הראו שיש דיסוציאציה כפולה בין התהליכים הגבוהים והנמוכים – מה שמשפיע על זה לא משפיע על זה, כלומר: מדובר ברמות שונות של עיבוד.

3 Response Inhibition

זה עדיין נמצא במחקר, אנחנו נראה מטלות בהן אפשר לראות עיכוב בתגובה.

• מטלת GO / NO GO

רצף של גירויים – חלק דורשים מהנבדק להגיב, וחלק להימנע מתגובה.

כדי שזה יעבוד צריך הופעות מועטות יחסית של no go, כדי שהנבדק יתרגל להגיב. ככל שהgo מופיע יותר, כך יהיה לנבדקים קשה יותר לעשות אינהיביציה בתנאי no go.

במטלה הזו משתמשים הרבה במחקר של ADHD כדי להעריך את מיד החומרה ואת יעילות הטיפול, כי יש מרכיב של אימפולסיביות.

לחולים פרונטליים יהיה קשה מאד במניעת התגובה.

--> ב fMRI אפשר לראות שכל תהליך אקסקיוטיבי מפעיל אזורים אחרים במח.

4 Sequencing

האופן בו אנחנו מסדרים אירועים או ייצוגים בזמן (=סידור טמפורלי) כדי להשיג את המטרות שלנו.

השאלה של סידור טמפורלי נשאלה על ידי חוקרים בשנות ה-60: האם זיכרון של פריטים זהה לזיכרון של סדר של פריטים?

• מטלה:
  כדי לבדוק זיכרון של זהות אותיות, מציגים לנבדקים 4 אותיות.

כעבור זמן מה, מציגים אות אחת ושואלים האם היא הופיעה קודם או לא.

אפשר לשנות את מספר הפריטים – האותיות שמציגים, ואז לשאול את אותה שאלה.

כדי לבדוק זיכרון של סדר של אותיות, נציג שוב 4 אותיות, ואז אות אחת.

הנבדק יצטרך לענות איזו אות הופיעה אחרי האות שמציגים לו.

ממצאים:

במטלה של זיכרון פריטים, כל מספר הפריטים גבוה יותר, ייקח יותר זמן להגיב.

גם בזיכרון סדר לקח יותר זמן להגיב ככל שהיו יותר פריטים.

ההבדל: כאשר היה צריך לזכור סדר, היתה עליה הרבה יותר חדה בזמן התגובה ביחס למספר בפריטים, יחסית למטלת זיכרון הפריטים.

מסקנה: תהליך זיכרון של סדר הוא תהליך יותר מורכב, שדורש יותר זמן.

קיימות שתי השערות לגבי האופן בו אנחנו זוכרים סדר של גירויים שרירותיים:

(יש עדויות מחקריות לשתי השיטות):

1. רצף של אסוציאציות ישירות בין האותיות. (למשל: מהן 4 הספרות האחרונות בתעודת הזהות? רובנו נעבור מהספרה הראשונה).
2. סימניות של סדר שאנחנו נותנים לגירויים השרירותיים שמופעלים- מ' האות השניה, ש' האות השלישית וכן הלאה. (למשל: ביקשו מנבדקים לזכור רצף של מילים [ולא אמרו להם באיזה סדר יצטרכו לשלוף!] אח"כ, ביקשו מחלק לשלוף מילים לפי הסדר שזכרו, ומחלק אחר ביקשו לשלוף לפי הא"ב. הקבוצה השניה הצליחה יותר- מעיד שהיה איזשהוא תיוג לפי הא”ב.)

הרבה מהדברים שאנחנו צריכים לזכור בחיי היומיום אינם שרירותיים, והסדר כן חשוב.

אנחנו נבדוק רצפים מוכרים לנו scripts.

למשל: בתסריט המסעדה יש סדר אירועים, ובגלל שהם כל כך מוכרים לנו מחיי היומיום אנחנו יכולים לסדר אותם בקלות בסדר טמפורלי.

כשמדברים על תסריטים מוכרים אנחנו ברדך כלל שומרים את הרצף לפי האופציה הראשונה – כי כל אירוע קורה אחרי זה שלפניו.

אם נדבר על תסריט מוכר ונשמיט שלבים, נבדקים יצטרכו לעצור ולהשלים את השלבים החסרים כדי להבין את הסיפור.

אם נדבר על רצף לא מוכר, כדי ליצור אותו נבדקים יידרשו להתליכים אחריםם שקשורים לפתרון בעיות (למשל: להכין ארוחה ל100 אנשים). הנבדקים יבנו תכנית פעולה: יחלקו את המטרה לתת מטרות, ויבנו, לאט לאט, את הרצף הלא מוכר. גם כך, באירוע שלא שמור בזיכרון, נוכל לבנות רצף של ארועים.

חולים פרונטליים מתקשים לסדר לפי הסדר אירועים מוכרים (אך הם יכולים לתת את רשימת המטלות, אבל לא את הסדר).

הבעיה הרבה יותר חמורה כשצריך ליצור רצפים לסצנות לא מוכרות. שוב, הם מסוגלים לבנות רשימת מטלות, אך לא לסדר לפי רצף טמפורלי הגיוני.

זו עדות נוספת לקשר בין תהליכים אקסקיוטיביים לאונה הפרונטלית.

5 Monitoring

תהליך ניטור שבוחן את הביצוע עצמו.

הניטור יכול להיות מיושם על הרבה תהליכים.

הוא יכול להעשות לתהליכים אקסקיטיביים אחרים: האם הקשב עבר בין המטלות? האם הקשב התמקד בתהליך הנכון?

מטלה 1: ניטור של גירויים בזכרון

מציגים לנבדקים 6 תמונות, כל פעם מסודרות באופן אחר.

בכל פעם שמופיעות התמונות, עליהם להצביע על תמונה אחרת.

לשם כך עליהם לזכור על מה כבר הצביעו, ולבחור בתמונה אחרת.

יש צורך להשתמש בזיכרון לטווח קצר תוך כדי פעולה ("on line”), יש אינטראקציה בין מה שקורה על המסך לבין הניטור של הזיכרון.

לחולים פרונטליים לא תהיה בעיה לזכור את הפריטים עצמם, אבל הם יתקשו מאד במטלה של ניטור הזיכרון.

מטלה 2: ניטור של טעויות

בדרך כלל, כשאנחנו עושים טעות, אנחנו מודעים אליה.

מודעות לטעות בד"כ נעשית בטווח של 700-1000 מילישניות, כלומר זה פחות תהליך online. השאלה היא אם יש תהליך אחר שמזהה טעות יותר online. במקרה זה מחקרים התנהגותיים לא מאד עוזרים לנו, ולכן משתמשים ב ERP. בעזרת הEEG (בדיקה אמינה לטווחי זמן קצרים) בודקים האם תוך כדי הלחיצה השגויה יש תהליך שמזהה את הטעות תוך כדי עשייתה. (בשקופית קו שחור הוא תגובה נכונה, ואדום הוא תגובה שגויה).

אפשר לראות שכבר 100 מילי שניות לפני הלחיצה יש שוני בפעילות המח. (ציר y – אמפיטודה – הפעילות החשמלית של המח). שיא הפעילות בשגיאה הוא שלילי ERN, ובתגובה נכונה הוא חיובי. השוני בפעילות החשמלית נמשך עד 200 מילי שניות אחרי התגובה.

הERN קיים גם במקרה שהנבדק מודע לטעות (כחול) וגם במקרה שלא (אדום).

הסבר: (במצגת יש תרשימים יותר יפים!)

תפיסה --> בחירת תגובה --> הוצאה לפועל זיהוי טעות

איסוף אינפורמציה --------------------------------->

גם אחרי בחירת התגובה ממשיכה להיאסף אינפורמציה תפיסתית. לכן, ברגע ביצוע התגובה הלא נכונה, יש במח קונפליקט בין התגובה שבחרתי ובין האינפורמציה שהמשיכה להיאסף (גם אם הנבדק לא מודע לכך!)

הערה: ביצוע של שתי מטלות במקביל

הפרדיגמה של ביצוע שתי מטלות בזה אחרי זה PRP– והסברנו את הבעיה בצוואר בקבוק.

היום חוקרים מסבירים שביצוע שתי מטלות קשור בביצוע תהליך אקסקיוטיבי של סידור מטלות, ולא בצוואר בקבוק.

קשב אקסקיוטיבי לעומת קשב מרחבי

• תהליכים שונים
• שאלות שונות
• פגיעות שונות (נגלקט לעומת פגיעות פרונטליות)