יום א' 31-10-2010
תהליכים קוגנטיביים, שיעור 3
מודעות Consciousness
מודעות היא החור השחור של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית.
יש חוקרים שטוענים שאי אפשר לנתק מודעות ובלתי אפשרי לחקור אותה.
קשה מאד להגדיר מודעות.
היום נתמקד במודעות וויזואלית.
Koch – אחת הדמויות הבולטות בחקר מודעות.
מבחינים בין שני סוגים של מודעות:
- awareness – מודעות לגירויים חיצוניים
- Introspection – מודעות לתהליכים פנימיים.
מה התפקיד של מודעות? – תלוי את מי שואלים!
- פונקציה חברתית. בני האדם הם יצורים חברתיים, חיים בקבוצות. כשי לנבא התנהגות של אחרים ולהפעיל אותם, עוזר להיות מסוגלים לדמיין את עצמנו בסיטואציה דומה. כלומר: תפקידה של המודעות העצמית הוא לעזור לנו להבין את האחר.
- קורדינטור, מנהל גלובלי שאחראי על איסוף מידע, החלפתו עם אחרים והטמעת מידע שמתקבל – קורדי נציה שנועדה לשלוט על הפעולות של האדם – ידע, תחושות, תהליכים חיצוניים ופנימיים.
- Controlling actions - לשלוט על פעולות.
יש סדרת ניסויים של liebet שמראה עד כמה אין לנו הרבה שליטה בפעולות. בעזרת טכניקות של מחקר תפקודי במח מראים שיש פעילות מוחית באזור שאחראי על פעולה מסוימת לפני שהאדם מודע אליה.
אנחנו נתמקד בחלק קטן מבין מספר פרדיגמות על מודעות שקיימות.
תפיסה ומודעות:
יש הרבה תהליכים תפיסתיים שאנחנו לא מודעים אליהם.
Blindsight – חולים שנעשו עליהם מחקרים רבים שנוא תפיסה ומודעות. יש פגיעה באזורים ראיתיים נמוכים ובעקבות כך עוורון מוחלט בכל מה שקשור לרמה המודעת, אך מסתבר שהם מסוגלים לבצע פעולות מסוימות – כמו להושיט יד אל עבר חפץ בשדה העוור, למרות שאין שום מודעות לגירוי וויזואלי בשדה העיוור.
דוגמאות למחקרים:
- הנבדקים לוחצים על כפתור בצד בו מופיע אור (ימין או שמאל). נבדקים הגיבו רק לאור בשדה הרואה, אך כאשר נדלק האור בשני הצדדים, לקח להם הרבה יותר זמן להגיב - כלומר, היתה תפיסה אך לא היתה מודעות.
- בניסוי בו התבקשו להבחין בין פרצוף שמח לפרצוף כועס/מפוחד, שניהם בצד העיוור, היה דיוק של 70%.
כמובן, נשאלת השאה אם עצם העובדה שהנבדק מגיב אין פירושה שהוא מודע, אך מקובל להגדיר שכל עוד הנבדק אינו מסוגל לדווח על הגירוי, הוא אינו מודע לו.
גם במחקרים על נבדקים בריאים התגלו אותן מסקנות – שיש תפיסה ללא מודעות.
קשר בין קשב ומודעות:
יש וויכוח בין אסכולת הטוענים שאין מודעות בלי קשב (הטענה: רק מה שהיה במוקד הקשב יכול להיכנס למודעות, ומדגימים, למשל, בניסוי הגורילה.), לבין אלו שסוברים שהם בלתי תלויים אחד בשני.
2 מחקרים שמצביעים על דיס אסוציאציה בין קשב למודעות: (הוויכוח עדיין בשיאו)
- קשב ללא מודעות Naccache 2002
נבדקים התבקשו לענות על השלה: האם הספרה גדולה או קטנה מ-5?
לפני הספרה הופיעה ספרה לזמן קצר מאד, בתנאי תואם או לא תואם.
בתנאי הראשון, הספרה לא השפיעה על זמן התגובה. לא היה קשב ולא היתה מודעות.
בתנאי השני, היה אותו דבר מבתנאי הראושן, אבל היה קודם קיו למרכז המסך, למקום בו הופיע הפריים – הפניית קשב. הנבדקים לא דיווחו על הפריים – כלומר, לא היתה מודעות, אבל היתה השפעה congruency של הפריים.
מסקנה: יש קשב ללא מודעות.
- מודעות ללא קשב Li et al 2002
2 מטלות קשות של תגובה על גירויים קצרים מאד.
באמצע המסך – מטלת זיהוי אותיות, ובפריפריה- זיהוי צירים – לומר האם הופיע בתמונה כלב או לא.
באמצע המסך – מטלת זיהוי אותיות, ובפריפריה- זיהוי צירים – לומר האם הופיע בתמונה כלב או לא.
התנאים:
- קשב על התמונה – הנבדקים יכלו להתמקד בתמונה.
- קשב במרכז – והנבדקים התבקשו להגיב על התמונה בלי שיש עליה קשב.
השאלה: האם יהיה הבדל בזיהוי / מודעות לבעל החיים שבתמונה?
הציפיות:
אם קשב וגירוי לא תלויים – הביצוע יהיה דומה בשתי התנאים.
אם קשב ומודעות תלויים – הביצוע יהיה טוב יותר (קרי: תהיה יותר מודעות) כשהקשב על התמונה.
מסקנה: הביצוע היה דומה בשתי התנאים, כלומר: יש מודעות ללא קשב.
האם יש מודעות אחת או יותר?
Split Brain- עוד קבוצת חולים שאוהבים לחקור. במקרה זה, חתכו להם את הקורפוס קלוסום ולכן אין כמעט קשרים בין האונות שלהם. זה מאפשר לנו לבחון את הפעולה של כל המיספרה בנפרד, וכך אפשר לבחון אם לכל המיספרה יש תודעה נפרדת, או שיש תודעה משותפת.
מסקנות:
- חוקרים מסוימים: לכל אחת מההמיספרות תודעה משלה, אך כיוון שהחלקים במח שאחראים על השפה נמצאים רק בצד שמאל, נראה כאילו מדובר בתודעה אחת.
- חוקרים אחרים: יש תודעה אחת, ומיקומה - בהמיספרה שמאל.
מחקר שתומך בדעה השניה:
- בשדה הראיה הימני הוצגה רגל של תרנגולת ß המיספרה שמאל ß יד ימין.
- בשדה הראיה השמאלי הוצג שלב ß המיספרה ימין ß יד שמאל.
נבדק בחר ביד ימין תרנגולת, וביד שמאל מעדר. נראה שיש שתי מודעויות – המעדר נועד לעדור את השלג, והתרנגולת קשורה לרגלה, אך כששאלו את הנבדק, הוא הסביר שבחר במעדר כדי לנקות את הלול של התרנגולת J שלומר, רק ההמיספרה השמאלית סיפרה את הסיפור, משמע המודעות אחת, ומשכנה בהיספרה שמאל.
עוד מחקר:
נתנו לנבדקים לזהות תמנות של עצמם לעומת תמונות של אחרים. כאן, גם המיספרה ימין היתה יכולה לזהות, וזאת עדות לכך שגם בה יש איזושהיא מודעות.
Owen et al, 2006 locked in syndrome -
בדק פציינטית שנפגעה בתאונת דרכים, וכעבור חמישה חודשים יצאה מקומה ומצבה צמח. זו אישה שיש לה מעגלים של עירנות ושינה, אבל היא נטולת סימני מודעות. הכניס אותה לfMRI (הנה דוגמא לאיך זה מאפשר גישה לידע חדש לגמרי) וביקש ממנה שני דברים:
- לדמיין שהיא משחקת טניס
- לדמיין שהיא בביתה, מטיילת בין החדרים (התמצאות במרחב).
ממצאים: דפוסי אקסיטציה שונים בין שני המקרים.
כלומר: היא הקשיבה להוראות, ועשזה דברים שונים בתגובה להוראות שונות דפוס האקסיטציה היה זהה לשל בריאים. (בשחזורים חלק מהנבדקים הגיבו באותו אופן).
מסקנה סופית: תחגרו חגורת בטיחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה