תהליכים חברתיים - שבוע 7 (שיעור 6)- העצמי, המשך

28/03/2011

תהליכים חברתיים

שבוע 7

העצמי - המשך

תוצאות משיעור קודם – עצם המעורבות משנה את ההרגשה, ללא קשר להאם יש למעורבות השפעה ממשית.

האם זהויות התפקיד זהות?

זימברדו: כל אחד יכול להיות בכל תפקיד ולבצע את הפעולות שנובעות מזה.

אינטראקציה סימבולית: זהויות מוכתבות ע"י המצב אבל מתקיים בעצמי דיון על אופן מילוי התפקיד – אנשים שונים מבטאים עצמי שונה באותו התפקיד.

סרטון: איך אנשים שונים מתנהגים באותה סיטואציה.

זימברדו (טד): כדי לדאוג שאנשים לא יתנהגו כך צריך ליצור זהות של "גיבור" שעומד מול התנאים והמצב בסיטוציה חברתית, אז הזהות הזאת היא שתבוא לידי ביטוימבצבים רלוונטיים.

מאד קשה לעמוד במצבים של קונפורמית (צבא, למשל). קל להיכנס למדרון – הדרדרות הדרגתית אל מעשי זוועה. לכן יש בצבא מושגים כמו "פקודה בלתי חוקית בעליל" – כדי ליצור סכמה של מוסריות אל מול קונפורמיות.

עצמי סיטואציוני – בכל רגע נתון אנו מתוודעים לתת קבוצה מסוימת של התפיסה העצמית שלנו. כלומר: העצמי תלוי מצב.

מה משפיע על כך שמאפיינים מסוימים יעלו בסיטואציה?

1. קשר לסיטואציה
2. פעילות בה אנו עוסקים
3. מאפיינים שמבחינים אותנו

דוגמאות:

באולם הרצאה – יכתבו סטודנטים.

גבר שמושיבים בין נשים – יכתוב גבר יותר מאשר בקבוצת גברים.

--> העצמי הסיאטוציוני שלנו תלוי באחרים.

--> כתבה מ"דה מרקר" – כדאי לחשוף עובדים לאלמנטים ילדותיים – משחקים ושירי ערש, למשל, כדי לגרום להם להתנהג בצורה יותר תמימה, מוסרית וישרה.

סכמת העצמי – השפעה

סכמת העצמי מאד נגישה, טוענים שהכי, ולכן משפיעה מאד.

לכן יש את אפקט מסיבת הקוקטייל – אנחנו נשמע את שמינו מבעד לרעש רב --> אנחנו מאד רגישים לגירויים שקשורים אלינו, והם מהווים מוקד לתשומת הלב שלנו.

איך הסכמה משפיעה על הABC – התנהגות, רגשות ומחשבה? (שמשפיעים גם אחד על השני)? - נעסוק בזה עד סוף השיעור (חוץ מהערכה עצמית).

בכדי להיות בעל זהות מסוימת צריך להתנהג באופן מסוים – למשל: כדי להיות סטודנט צריך להגיע להרצאות, מבחנים וכו'.

שאלון מי אני – אפשר לנבא בחירות של אד לפי מאפייני התשובות:

למשל: אנשים שכתבו מאפיינים חברתיים יעדיפו ספורט קבוצתי, עבודות שנותנות סטטוס חברתי, אינטראקציות ולהפך אצל אנשים שכתבו הרבה מאפיינים אישיים.

ככל שיש יותר זהויות כך פגיעה בזהות אחת היא יותר קריטית, ומצד שני אי אפשר להתנהג בו זמנית לפי כל הזהויות. כדי להסתדר, יש הירארכיה של זהויות, שמשתנה בהתאם לחשיבות היחסית של הזהות. למשל: בתקופת המבחנים זהות הסטודנט תקבל עדיפות גבוהה יותר. ההיראכיה תקבע איזו זהות תשלוט ותוביל לפעולה (למשל – מה נעדיף – לעזור לאמא או ללמוד למבחן).

ביצוע פעולות רבות יותר הקשורות לזהות, ... חיפוש הזדמנויות למימוש --> מובל לתחושה של מימוש עצמי (קל להבין לפי סכמות).

אם איננו מתנהגים בהתאם לזהות אז:

מנסים לסדר מחדש את ההירארכיה

או

ניסיון לשנות התנהגות

Dutton & Lake – 1973:

שלב 1 – שאלון ל-500 סטודנטים ואיתור 80 סטודנטים שערך השוויון חזוב להם מאד.

שלב 2 – כעבור כמה חודשים. משתתפים בניסוי ואומרים להם שהם משתתפים בניסוי על שליטה בהתנהגות אוטומטית – ביקשו מהם לנסות לשלוט בקצב הלב, בעת ראיית תמונות נייטרליות או מזעזעות. הם למדו לשלוט בתגובות שלהם, לכאורה (לא באמת).

אח"כ אמרו להם שהם מראים להם תמונות חברתיות – והראו תמונות נייטליות, (צבאיות?) או תמונות של יחסים בין גזעיים, וביקשו מהם לשלוט בתגובות.

לחצי מהמשתתפים גרמו לחשוב שהם לא מצליחים לשלוט בקצב הלב ותמונות של יחסים בין גזעיים מפריעים להם.

שלב 3 – שלחו אותם לקבל תשלום והם קיבלו תשלום בכסף קטן, ואז ראו קבצן שחור / לבן.

תוצאות: אלה שערערו להם את הזהות תרמו באופן משמעותי יותר לקבצן השחור.

זהות אחת חשובה יותר מהשניה אם:

1. ביצועה גורם להערכה עצמית (למשל – סטודנט שנכשל בהכל עלול לעזוב את זהות הסטודנט)
2. סיפוק פנימי ממימושה
3. תגמולים חיצוניים
4. השקעה קודמת
5. רשת חברתית

הירארכית הזהויות גורמת לעקביות – לכך איננו מרגישים חצויים כל הזמן או בקונפליקט תמידי (אם כי אין ספק שקונפליקט נוטל חלק משמעותי מחיינו) – למשל: עבודה או לימודים.

אם רוצים לשנות קונפליקטים צריך לשנות את התוכן – למשל: גבר לא חייב להיות המפרנס העיקרי, אישה היא אישה טובה גם אם הבית מבולגן ואין אוכל.

רק כאשר החברה תשנה את ההגדרות התפקידיות אנחנו נפסיק להרגיש אשמים.

משבר זהות – שינוי חד בחיים (מעבר דירה, פיטורים, גיוס) מוביל לצורך לשנות מחדש את הירארכיית הזהויות, כל ההקשר משתנה.

הרכיב ההערכה העצמית משפיע מאד על האופן בו אנשים חושבים ומרגישים לגבי עצמם. מצד אחד, זהו מצב רגשי המשתנה ממצב למצב – למשל: אם הצלחנו במבחן או זרקו אותנו.

מצד שני – משתנה אינדיווידואלי – אנשים נבדלים זה מזה ברמת ההערכה העצמית הכרונית שלהם.

אנשים עם הערכה עצמם גבוהה הם שמחים, בריאים ומצליחים ולהפך.

מה קובע את ההערכה העצמית שלנו?

זהויות, תפקידים ומרכיבים שונים על הסכמה --> ההערכה שלנו בקשר למרכיבים האלה, משוקללת.

נתמקד בסכמה העצמית, ובפרק מרחיבים על השוואה לאחרים.

בהשוואה למה ההערכה העצמית (חוץ מהשוואה לאחרים?)?

טענה: לפי תיאוריה של היגנס: הערכה העצמית היא בין איך שאנחנו רוצים להיות לבין מי שאנחנו באמת – תיאוריית הפער העצמי.

3 מרכיבים בעצמי:

1. עצמי ממשי – העצמי כפי שאנחנו תופסים אותו
2. עצמי אידיאלי – איך היינו רוצים להיות – שאיפות
3. עצמי נדרש – העצמי שמצפים ממנו ואנחנו מצפים מעצמנו (כי אנחנו חושבים שמצפים ממנו) להיות.

כמובן שיכולה להיות חפיפה בין המרכיבים.

אנחנו כל הזמן בודקים את הפער בין העצמי הממשי לעומת שני המרכיבים האחרים, שהם הקריטוריון להשוואה.

פער בין עצמי אידיאלי לממשי – עצב אכזבה, תסכול, חוסר מימוש עצמי, במקרים קיצוניים – דיכאון.

פער בין עצמי ממשי לעצמי הנדרש – אשמה, בושה, חוסר נוחות ומקרים קיצוניים חרדה.

במה תלויות השלכות הפער?

1. גודלו
2. נגישות הפער, שתלויה במודעות עצמית.

מודעות עצמית מתקיימת כאשר אנחנו מתייחסים אל עצמנו כאובייקט לשיפוט, כאחר.

בכדי להעלות מודעות עצמית – סיטואציה שתגרום לאדם לתפוס את עצמו כאובייקט למשל: קריאה בשמנו, הצבת מראה, צילום או הקלטה. כשאנחנו רואים תמונה של עצמנו לרוב הם ירגישו תחושה לא נעימה, שנובעת מהפער בין איך שאנחנו תופסים את עצמנו לאיך שאנחנו רוצים להיות.

ניסוי – Trick or Treat:

הילד הגיע ואמרו לו שהקערה מונחת על השידה והם יכולים לקחת ממתק. הזכירו להם את הכלל של לקחת רק ממתק אחד. ממצא: כאשר לא היה ראי (חצי מהמקרים) הרבה יותר ילדים לקחו יותר ממתק אחד.

הטענה: המראה מעלה מודעות עצמית וגורמת להתנהגות מוסרית יותר, בהתאם לתפיסת העצמי המוסרי.

משתמשים בזה – במקומות מסוימים שמים או לא שמים מראה כדי לגרום לתוצאות מסוימות.

ניסוי:

נתנו לאנשים ביפר שצפצף כל שעתיים, וכל פעם הם היו צריכים למלא על מה הם חושבים.

ממצא: 8% מהדיווחים הם על העצמי, ולרוב הן מלוות בתחושה לא טובה.

בסה"כ, חשיבה עצמית היא מועטה, ולרב גורמת למודעות לפער וחוסר נעימות.

תיאוריית המודעות העצמית:

1. shape up – תתאים את ההתנהגות כך שהפער יצטמצם. --> זה לא תמיד אפשרי!
2. Ship out – לברוח ממודעות עצמית. איך? שינה, טלוויזיה, אלכוהול.

השערה: כשהפער גדול מדי יש נטיה לבחור באסטרטגיה השניה.

ניסוי: נבדקים שקיבלו ציון נמוך על אינטלגנציה לא הצליחו לשבת מול מראה.

--> בתרבויות קולקטיביסטיות יותר לא מצאו את אפקט המראה, יכול להיות שזה כי יש מודעות עצמית גבוהה כרונית.

מודעות עצמית אישית / ציבורית – סוג המודעות משנה את העצמי הממשי והאידיאלי, ומשפיע על מה רוצים לשנות – משהו חיצוני או פנימי.

איך שומרים על הערכה עצמית?

הערכה עצמית גבוהה היא חשובה. לרוב האנשים יש הערכה עצמית מאד חיובית – אנשים מעריכים הסתברויות גבוהות באופן מוגזם לדברים טובים ולהפך.

1. בוחרים להיות בקשר עם אנשים שרואים אותנו כפי שאנחנו רואים את עצמנו.
2. פירוש תגובות אחרים כמחזקים את ההערכה העצמית שלנו.
3. מעלים בהירארכיה זהויות שגורמות לנו להערכה עצמית גבוהה.

ההערכה העצמית הגבוהה היא אשליה. מה גורם לאשליה הזאת?

1. קוגניציות בשירות העצמי –

אנשים נוטים לקחת את הקרדיט להצלחות - מייחסים לגורם פנימי, ולהרחיק מעצמם את הכישלונות – לייחס לסביבה.

Weiner – אנחנו לא עושים ייחוס במצבי שגרה, אלא רק במצבי הצלחה וכישלון – אירועים שליליים או בלתי צפויים.

יציב	לא יציב
יכולת – השפעה הכי חזקה על הערכה עצמית	מאמץ – השפעה בינונית	פנימי
אופי המטלה – השפעה בינונית	מזל - הכי פחות משפיע על הערכה עצמית	חיצוני

ההחלטה לייחוס כישלון לאדם או לסביבה – באמצעות השוואה לביצועי הסביבה. מה שחריג מיוחס לאדם.

ההחלטה האם מדובר בגורם יציב או לא – השפעה לביצועי האדם בזמנים שונים.

לבסוף, הוסיף ווינר גם את הגורם של שליטה (במצגת).

לכל אחד מהייחסוים יש השפעה שונה על ההערכה העצמית. נשלט – יותר משפיע על הערכה עצמית.

נושא זה חוזר במחמאות או ביקורת לילדים.

יש גם אופטימיות יתר ביחס לניבוי העתיד.

הכשלת העצמי self handicapping – התנהגויות שמטרתן לפגוע בביצוע של עצמך כדי לספק תירוץ טוב לכישלון הצפוי (למשל, תלמידים שלא ישנים לילה לפני מבחן.) זוהי שיטה ששומרת על הערכה עצמית בכך שהיא מספקת הסבר חיצוני לכישלון, והצלחה תיוחס לי בכל מקרה. הטענה: גברים עושים את זה יותר מנשים.

בעלי הערכה עצמית נמוכה מגינים על עצמם מכישלון בכל מחיר – למשל: באמצעות הכשלה עצמית.

3. Basking in the glory of others להתענג בתהילה של אחרים- בניסוי מצאו שאנשים שנכשלו קודם בבחינה מתייחסים יותר ברצינות למשחקי ספורט – נמדד בלבישת החולצה של הקבוצה במקרה של ניצחון או אי לבישתה במקרה של הפסד.

מחקרים עדכניים מראים שאם מזכרים את שמו של אובמה לפני מבחן ילדים שחורים יתאמצו יותר – בחירה של נשיא שחור משפיעה על הערכה עצמית של שחורים.

3. השוואה חברתית כלפי מטה Downward social comparision – נטייה הגנתית להשוות את עצמנו לאנשים שנמצאים במצב גרוע משלנו.

לפעמים לא ניתן להימנע מהשוואה כלפי מעלה. יכולות להיות שתי אפשרויות:

1. תחושת גאווה
2. תחושת קנאה

תלוי ברלוונטיות לעצמי – אם אנחנו רוצים בדיוק אותו דבר, יותר נקנא מנתגאה. מוצאים שבני זוג שעוסקים באותו דבר נוטים לעשות הפרדה.

סיכום: הדרך להגן על עצמינו – לחיות באשליות.

אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה או בדיכאון – הערכות עצמי תואמות יותר להערכות על ידי מתבוננים נייטרליים.

שאלה מחקרית עדכנית: עד כמה הזהו הוירטואלית הופכת לזהות עצמית ומשפיעה על הערכה עצמית?

כתבה במצגת.