יום ה‘, 14-10-2010
אישיות - שיעור ראשון
מהי אישיות?
מהי אישיות?
במובן מסוים, כולנו חוקרי אישיות.
כל אחד יכול להסיק דברים לגבי אישיות של אדם, מתצפית של כמה שניות בו. לתופעה כזאת קוראים LAY DISPOSITIONALISM.
הגדרת אישיות - GORDON ALLPORT (1931)
"אישיות היא האירגון הדינמי, בתוך האדם, של מערכות פסיכופיזיקליות היוצרות את דפוסי ההתנהגות, המחשבה, והרגשות האופיינים לאדם".
· דפוסים אופייניים - באישיות יש אחדות מסוימת. רק מהתבוננות במקרים רבים אפשר להסיק מסקנות.
· ארגון - הדפוסים השונים צריכים להיות מקושרים אחד לשני בצורה שיש לה משמעות.
· מערכות פסיכופיזיקליות - הן חלק בלתי נפרד מאישיות, כי אישיות קשורה לא רק לנפש אלא גם לגוף - יש לאישיות בסיס ביולוגי.
· התנהגות, מחשבה ורגשות - אישיות קשורה לתהליכים מנטליים.
· דינמי - מצד אחד, יש דפוסים אופיניים. מצד שני, האישיות דינמית.
תכונות אישיות | לא תכונות אישיות | לא מוחלט |
רגשן מגיב בקיצוניות חוסר ביטחון עצמי | בשנות ה-20 לחייו עושה קמפינג צפון אמריקאי | אוהב טבע (אם זה כי הוא סקרן – אז כן!) שחקן (אם זה המקצוע שלו – אז לא!) סכיזופרן מאמין באמונות טפלות |
--> הדגש: צריך להסתכל על דפוסים שאינם תלויי גירוי.
איך חוקרים אישיות באופן מדעי?
פסיכולוגים לא שונים בהרבה ממדענים אחרים.
הסיפור מתחיל מתיאוריה, דומה לאלו שכל אחד ממנו ממציא מדי פעם על האנשים סביבו.
מהי תאוריה טובה?
יש כמה קריטריונים:
· האם אפשר לבחון את התיאוריה? (תיאוריה טובה ניתנת להפרכה).
· האם יש לתיאוריה תוקף מדעי? (לתיאוריה טובה יש בסיס אמפירי).
· האם התיאוריה מקיפה?
· האם התיאוריה חסכנית? (ככל שהתיאוריה פשוטה יותר, היא טובה יותר).
· האם התיאוריה שימושית?
איך בודקים את התוקף של התיאוריה?
· כימאים, פיזיקאים - באופן ישיר.
· אופריוצנליזציה - הגדרת המאפיין דרכו מודדים את התכונה (דוגמא - מודדים רגזנות. נגדיר כל מי שיש לו פרצוף רגזן כרגזן.)
· חשוב להגדיר במדויק את הדבר אותו רוצים למדוד. במחקרים על רגשות, למשל, הגדרת הרגש היא אחת הבעיות הגדולות.
מדדים:
סוג | תת סוג | תת תת סוג | יתרונות | חסרונות |
דיווח עצמי | מקור מוסמך. קל, נוח ומהיר. | אין אינפורמציה לא מילולית. רציה חברתית – יש הטיה חיובית. אפשר לדווח רק על מה שמודעים אליו. מקור מוסמך? | ||
ראיון אישי | התנהגות המראיין משפיעה על התוצאות | |||
שאלון בכתב | שאלות פתוחות | קשה להשוות אינפורמציה מאנשים שונים | ||
שאלות סגורות או: סולם (1-5...) | ||||
דיווח של צופה חיצוני | גישה למידע נוסף. אין רציה חברתית. | גישה מוגבלת למידע רלוונטי. אין רציה חברתית? | ||
התנהגות | בסביבה טבעית | אמין, אותנטי. | קשה | |
במעבדה | שליטה מלאה בתנאים | ייתכן שההתנהגות אינה משקפת התנהגות טבעית. | ||
מדדים ביולוגיים: | מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים האוטונומית. פעילות הורמונלית. מטען גנטי. |
קריטוריונים להערכה של איכות המדד:
· מהימנות reliaibility - הרמה בה המדד משקף את מה שהוא מודד. אם המדד מהימן, נראה שתוצאות המחקר חוזרות שוב ושוב.
· תוקף validity - עד כמה המדד משקף בדיוק את מה שהוא אמור למדוד (משקוף, למשל, הוא לא כלי רב תוקף למדידת גובה).
o תוקף ניבוי - מדד שיכול לנבא דברים שאפשר לצפות שהתופעה הנמדדת תוביל אליהם (למשל, אם אנו מצפים מאנשים רגזנים לקחת ווליום, והמדד לרגזנות משקף נטילת כדורי ווליום, נאמר שיש תוקף ניבוי).
o תוקף נראה - נראה שיש קשר בין המדד לבין מה שהוא מודד (אכילת ברוקולי היא לא מדד נראה לרגזנות, צעקות - כן).
o תוקף מתכנס - האם למדד יש קשר למדדים אחרים, שמודדים דברים קשורים (למשל, אם נניח שיש קשר בין חוסר סבלנות ורגזנות, אז אם נראה קשר בין מדד הרגזנות ומדד חוסר הסבלנות, נאמר שיש תוקף מתכנס).
o תוקף מבחין - ההפך מתוקף מתכנס (למשל, אם אנו מצפים שלא יהיה קשר בין כעס לצבע עיניים, אז אם אין קשר בין שני המדדים יש תוקף מבחין).
o תוקף מבנה. (במבחן לא יהיו שאלות לגבי תוקף מבנה, אלא לגבי מבחנים ושאלוני אישיות).
קורולציה
שיטה סטטיסטית שמודדת את עוצמת הקשר בין שני משתנים.
קורולציה נמדדת בין -1 ל1, כאשר ציון 0 פירושו שאין קשר בין המשתנים.
חשיבות הקורולוציה תלויה ב:.
1. גודל הקורולציה (ערך מוחלט).
2. מובהקות סטטיסטית STATISTICAL SIGNIFICANCE. פירושו, שהסיכויים שהתוצאות שמצאנו הן מקריות נמוכים מ-5%.
יתרונות מחקר קורולציוני:
· פשוט
· נותן תמונת מצב
חסרונות מחקר קורולציוני:
· כיווניות - לא ברור איזה משתנה גורם לשני. למשל - יש קורולציה בין אושר לאהבה - אך לא ברור מה גורם למה.
· בעיית המשנה השלישי - ייתכן שהסיבה לקשר בין המשתנים היא משתנה שלישי שגורם לשניהם. למשל: יש קורולציה בין צריכת גלידה למספר מקרי המוות בטביעה ביום מסוים. במקרה זה, יש משתנה שלישי - טמפרטורה גבוהה, שקשורה לשתיהם.
--> קורולציה מלמדת אך ורק על קשר, ולא על סיבתיות!
איך בודקים סיבתיות?
מחקר ניסויי:
מגדירים משתנה תלוי - מושפע (למשל: אושר) ומשתנה בלתי תלוי - משפיע (למשל: צריכת שוקולד).
מניפולציה - משנים באופן מבוקר את המשתנה הבלתי תלוי ובודקים אם המשתנה התלוי משתנה.
שיוך אקראי לקבוצות random assignment. צריך לוודא ששתי הקבוצות זרות, למשל על ידי רנדומיזציה. למשל, אם נחזור למחקר על הישראלים ורגזנותם, בעייתי להשוות אנשים שעולים לארץ עם כאלה שלא, כי מדובר שקבוצות בעלות מאפיינים שונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה