שיעור
11 – 12.06.2013 - אור
גם
האור וגם השבת קשורים במעשה בראשית.
אלו גם שני הנושאים האחרונים
שנותרו לנו.
על
דרך המבוא אפשר להגיע לנושא של האור מזוית
קצת שונה.
שאלה
על הקשר בין האל והעולם – סתירה פנימית:
מצד אחד הוא טרנסצנדנטי –
מעבר לטבע, ומצד שני אכפת
לו ממה שקורה בעולם. בתפיסות
פנתיאיסטיות אין אין הבעיה הזאת – כי האל
הוא הטבע. בתפיסות אליליות
זו לא בעיה כי האלים הם כוחות בטבע.
אבל בתפיסה מונותיאיסטית זו
בעיה – איך אלוהים יכול להיות קשור בטבע
(למשל – בורא אותו).
למשל, הרמב"ם
במורה נבוכים - לפיכך אין
שום זיקה בין האל ובין העולם... הבעיה
היא שאלוהים והאדם לא יכולים להיות כלולים
תחת הקטגוריה, כמו שאין
שום יחס בין ארבע אמות לחריפות שבפלפל,
והאל נבדל מהעולם עוד הרבה
יותר – החריפות וארבע האמות הם ברואים
שניהם, אבל האלוהים והעולם
לא מקיימים שום קשר בינהם. מצד
שני, הרמב"ם
אומר "והיאך היא הדרך
לאהבתו וליראתו – בשעה שיתבונן בברואיו
ומעשיו הנפלאים.. מיד הוא
משבח ומפאר...”. אם כך יש
כאן בעיה. הרמב"ם
היה מודע לבעיה הזאת ואמר על כך שזה פרדוקס.
אנחנו
מדברים על האור בשני מובנים שונים,
באנלוגיה על האל והעולם –
לומר שהם קשורים זה יותר מדי, ולומר
שהם לא קשורים – זה פחות מדי. בדומה,
יש משמעות שאנחנו מדברים על
האור במובנים רוחניים ויש משמעות פיזקלית
– שדה אלקטרומגנטי וכו'. בתרבות
שלנו אנחנו למעשה מדברים על האור בשני
מובנים שונים. מה שנעשה
זה לנסות קצת ללכת מעבר. אנחנו
רואים ביטויים "כי אשב
בחושך ה' אור לי" –
הכוונה היא לא לפנס! “אתה
האור שלי" “פנים מאירות"
– הכוונה היא לא לקרינה!
מצד שני, התגובות
שלנו לאור די קושרים את הדברים האלה.
כמה דוגמאות:
- החוויה של אור נר היא חוויה של תגובה כוללת – רוחנית – תרבותית. אי אפשר להתייחס לזה כשדה אלקרו מגנטית וזהו.
- נר נשמה – אפילו חיונים משתמשים בו (למשל, בעקבות רצח רבין)
- כשהרב קוק ראה את הציורים של רמברנט הוא אמר שזה האור הגנוז, אור ממן אחר. האופן שבו אור פיזי מופיע מהציורים רמברנט הדהד אליו באופן רוחני.
- מטאפורת האור בפילוסופיה – למשל משל האור של אפלטון
- בקבלה – אם ניקח ממנה את מושג האור יישאר ממנה מעט מאד.
- דוגמא למטאפורת אור משירי ביאליק
מצד
אחד קשה לומר שמדובר באותו מושג,
ומצד שני קשה לומר שסאת מטאפורה
בלבד (שיתוף
השם).
באור
קשורים עוד דברים מעניינים -
- הוא הדבר הראשון שנברא
- מקום האור ברעיון החיים. חיים ואור קשורים בקשר חזק. למשל, צמח מוגדר כיצור שמתקיים מאור. צמח גדיר במונחים של אור! זה מפתיע!
קריאה
מדרשית של סיפור בראשית:
“ויאמר אלוהים יהי אור ויהי
אור". לפי
תפיסות די חזקות היום הביטוי "יהי
אור" לפי
הפשט של הפשט הוא לא קוהרנטי בתחינה
פילוסופית.
בסיפור בראשית יש על ההתחלה
בעיות קוהרנטיות.
למה זה לא קוהרנטי?
כי כדי להתכוון לנמר (העבודה
של קריפקה)
אני חייב להצביע על נמר,
אני חייב שנמר יהיה בעולם ממש.
אם יש לי בראש כל מיני תיאורים
על נמר זה לא מספיק.
באופן אחר:
נגיד שלא היה אובמה עד היום.
אי אפשר לומר "יהי
אובמה".
אפשר
להציל את זה אם נאמר שאלוהים הגדיר את
האור (השאלה
– למה אלוהים התכוון כשהוא אמר אור?)
בעזרת הדבר היחיד שהיה באותו
רגע – הוא עצמו.
מסקנה:
האור קשור באיזשהיא צורה לא
טריוויאלית עם אלוהים עצמו.
אנחנו
רוצים עדין להגדיר את טיב הקשר בין שני
המובנים של האור – קשר שהוא לא שיתוף השם
ולא מושגי. ההצעה הראשונה
היא להגיד שהקשר הוא בדיוק כזה – לא שיתוף
השם ולא מושגי. הנתון
הבסיסי הוא החוויות שלנו עם אור. המושג
הזה מופיע...
קחו
מושג כמו האצלה. מה זה
בדיוק האצלה? קשה להגדיר
בבירור. אפשר לתת משלים.
מה
עם מושג שנקרא נובלת – שתי מונחים:
פרי שנבל לפני שסיים להתפתח,
ובמשמעות אחרת – פרי שנבל
(אחרי שהגיע למימוש).
ההגדרה הראשונה היא המילונית.
אם נאמר בשפה אריסטוטלית אז
הקיום של הדבר הוא בפוטנציאל. הוא
האלון בפוטנציאל.
מדרש
הנובלת - בראשית רבה,
יז, ה:
“שלושה
סוגי נובלות הן:
נובלת
מיתה – שינה [-לשים לב –
מצד אחד יותר משיתוף השם – מצד אחד אין
כאן קשר מושגי מלא!]
אפשר
להבין מה זה נובלת מתוך הדוגמאות.
מוות
זה משהו טרנסדנטי. הוא לא
ניתן לחוויה, הוא משהו
שמעבר. בכל זאת, בתרבות
אני תופס אותו דרך שינה. שגם
זה משהו שלא ממש חווים.
הרמב"ם
(?) מוסיף ש"נובלת
נבואה – חלום". מצד שני
יש אמירה שחלום הוא 1/60 של
נבואה. כאן יש יחס כמותי.
האמירה על הנובלת היא על יחס
איכותי.
המרצה
מנסה לפתח משהו חדש – יחס הנובלת שלוקח
אותי מעבר.
באותו
התפיסה – "נובלת העולם
הבא – שבת”, שוב – דרך
משהו בעולם תופסים משהו שהוא מעבר בעולם.
ודבר
אחרון "נובלת אורה של
מעלה – גלגל חמה". שוב,
האור הפיסי מאפשר לנו לתפוס
משהו שממנו אין לנו התנסות. אז
אם אנחנו מקבלים את רעיון הנובלת בתור
משהו שהולך מעבר לשיתוך השם והמושגי,
אז אפשר לקבל את הקשר בין אורה
של מטה ואורה של מעלה.
זה
קצת לוקח אותנו לשאלה הגדולה בין שתי
המשמעויות.
כשהנביא
מדבר על היחס בין אור הגאולה לאור יומיומי
הוא מבין את זה כדברים שונים לגמרי "לא
יהיה לך עוד השמש לאור יומן ולנגה הירח
לא יאיר לך והיה לך ה' לאור
עולם", אבל הוא מבין את
זה כנובלת (הוא בכל זאת לא
משתמש בכסא כדימוי, הוא
רואה איזה קשר, האור הפיסי
כרושם, קשר למשהו אחר".
על
המבחן:
יש
מבחן בית. יהיו שאלות ו-48
שעות. מי שיש
לו בעיה יכול לגשת. רק מה
שלמדנו נדרש. התאריך הוא
ה26.6, יום רביעי. יהיה
צריך להגיש עד שישי בבוקר. את
המבחן אפשר להגיש ללימור מודפס או במייל.
שיעור
השלמה:
שבוע
הבא נשארים אחרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה