למידה
באינטראקציה – סמסטר ב'
שיעור
1 – 26.02.2013
--פספסתי
20 דקות של לוגיסיקה,
להשלים--
--אני
מציגה שיעור שני אחרי פסח, ושיעור
לפני אני צריכה לשבת עם כריסטה על מה שאני
עושה--
ג'ונסון
וג'ונסון עושים מחקרים על
למידה שיתופית. כריסטה לא
כל כך אוהבת את המחקרים שלהם כי הן משווים
תפקוד ליחיד לתפקוד של קבוצה, תוך
התייחסות לתוצרים של האינדיווידואל או
הקבוצה. הם גם לא בודקים
מה הידע שנשאר אחר כך!
אנחנו
נתעלם מאשכול המחקרים הזה ונתייחס רק
למחקרים ה"טובים"
שמשווים את הלמידה במונחים
של הידע שנשאר אחרי הלמידה אצל היחיד או
הקבוצה. (פספתי
עוד קצת,
במצגת). חוקרת
כזאת לדוגמא היא Howe – עשתה
מחקרים עם השמה אקראית בבתי ספר (נדיר),
ובדקה את רווחי הלמידה אחרי
האינטראקציה. אחרי כמה
שנים היא הסתכלה עע הדאדט שלה וגילה שאין
רווחי למידה מיד אחרי האינטראקציה אבל
בפוסט-טסט יש (בלמידה
יחידנית אין). היא חיפשה
בספרות ומצאה את אפקט האינקובציה
(שנחקר לפניה בתהליכים
קוגניטיביים). היא עשתה
ניסוי ובדקה כל מיני אופציות. היא
גילתה שמה שקורה עם האינטקובציה זה
שהאינטראקציה עשתה פריימים לדברים שלא
ברורים לתלמיד, או משמעותיים,
ואז בזמן שעבר התלמיד הפנה
יותר קשב לדברים שחסרים לו. זה
מאד פיאז'טיאני.
סוג
של שיח שקריסטה חקרה – ארגומנטציה
ארגומנטציה
– סוג של שיח טיעוני בו יש חוסר הסכמה
מסויימת וניסיון לשכנע. היא
מצאה שיש קשר בין מספר ההסברים שהילד נותן
לבין הרמה שלו לאחר מכן. זאת
בעיה, כי כיוון הסיבתיות
לא ברור.
(נימוק
– הסבר שמטרתו לשכנע. למשל
– לומר שהמקור של הידע הוא מקור מהימן).
זה
סיכום מאד חסר.
מדברים
על הפרדיגמה של קונפליקט קוגניטיבי שיוצר
שינוי קונספטואלית. אבל
זה נורא מורכב, אנשים לא
עושים את הדברים מעצמם, באופן
טבעי וספונטני. לכן בהרבה
מחקרים שעשו לא קיבלו תוצאות.
מרגריטה
לינון – אנשים צריכים תמיכה בכל שלב של
המודל על מנת לעבור אותו.
לשיעור
הבא – לקרוא פרק של כריסטה בו היא מסכמת
שלושה מאמרים שונים "אסתרחן
ושוורץ 2009” - הפריט הראשון
תחת למידה שיתופית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה