(בשיעור 8 היה סרט על ילד אוטיסטי בשם After Thomas).
שיעור
9 –
18.12.2012
אוטיזם
(חסר קצת)
אף אחד לא יודע בדיוק למה זה
קורה אבל ההשערה הרווחת היא שבאיזשהוא
שלב משהו בחומרה של המוח משתבש.
רודייר: (אמבריולוגית)
בתקופה מאד מוקדמת בהריון
קורה משהו. היא עשתה כל
מיני אוטופסיות והיא אומרת שבשלב מוקדם
של ההתפתחות העוברית יש פגימה של המח.
היא מסיקה את זה מהתפקודים
שנפגעים (?).
Conciatori: חושב משהו אחר לגמרי
– שהפגימה היא מחוץ לרחם, בשנים
הראשונות של החיים. הוא
מסביר את זה באמצעות הפרעה אחרת בשם rett's
syndrom. מדובר בילדים שנולדו
לגמרי נורמליים ואחרי כמה חודשים הגדילה
עוצרת והוא נהיה מפגר. יש
בעיה בויסות ההתפתחות של המח. הוא
חושב שבאוטיזם קורה משהו דומה. יש
ממצאים שמראים שהמוחות שלנו שגם אחרי
הלידה עד גיל 6 נולדים תאים
חדשים במח (ולא רק נוצרים
קשרים בין נוירונים). רבע
מהילדים האוטיסטים מדווחים כתינוקות
נורמליים, ורק אחרי כשנה
וחצי מתחילים לראות סימפטומים אוטיסטיים.
(יש שאלה בנושא ההופעה המאוחרת
של הפרעות. הרבה מחקרים
בנושא הם רטרוספטיביים, וזה
מאד בעייתי. רב ההורים
סוברים שהילד שלהם נורמלי [באופן
דומה, מחקרים על הומוסקסואליות,
במבט לאחור מפרים דברים אחרת].
קשה להפריד בין הופעה מאוחרת
וזיהוי מאוחר).
ישנן
שתי תיאוריות גדולות על אוטיזם:
- התיאוריה האמריקאית: אוטיזם כהפרעה ביכולת אקסקיוטיבית. זה אמור להסביר את ההתנהגות הרפטטיבית והרסטריקטיבית. אבל הפרעה אקסקיוטיבית אינה ייחודית לאוטיזם – היא מאפיינת הרבה הפרעות.
- התיאוריה הבריטית: אוטיזם כחוסר יכולת לעשות מנטליזציה TOM. למשל, מצאו שילדים אוטיסטים לא מצליחים להיות מניפוליטיביים אבל הם כן יכולים לחבל בהתנהגות.
לאחד
מ10 ילדים
אוטיסטיים יש יכולת יוצאת דופן:
ציור,
חישובים,
הרכבת
פאזלים (האחרון
הוא נפוף בקרב ילדים אוטיסטיים מסויימים).
Central
Coherence – היכולת
לעבד תבניות מתוך פרטים.
אצל
ילדים אוטסיטים נמצא שהן נוטים להתמקד
הברטים ולא בגשטלט.
יש להם
week c.c – הם
נוטים שלא לחפש את התמונה המלאה.
זה
יכול להסביר למה שמטלות שדורשות תשומת
לב לפרטים אוטיסטיים יהיו טובים יותר.
יתכן
שאפשר להעמיד את כולם על הרצף הזה,
בין
תפיסת מכלול ותפיסת פרטים.
פרזנטציה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה