למידה באינטראקציה - שיעור 8 (ויגוטסקי)

שיעור 8 – 11.12.2012

פיגום – המהלכים שהמבוגר / הסביבה נותנים לילד שמאפשרים לו להתפתח בZOPD. פיגומים יכולים להיות גם בתוך טקסטבוק או מטלה שמבוגרים מעצבים עבוד ילד.

מרכיבים מגדירים של פיגום:

• אינטרסובייקטיביות – משהו שנוצר כשלאנשים יש מטרה משותפת והם מדברים על אותו דבר. זה לא אומר שהם חושבים אותו דבר.
• אבחנה מתמדת
• התאמת העזרה
• דעיכה לרקע – התמיכה צריכה להעלם בהדרגה, ככל שהתלמיד מצליח לעבוד יותר בצורה עצמאית – תמיכה למישהו שלא זקוק לה לא רק שאינה מועילה אלא יכולה דווקא להזיק.

המסקנה מההגדרה הזאת היא שתוכנות ממוחשבות שמשווקות כפיגום הן לא פיגום, כי הן מתוכנתות מראש ואף אחד מהמרכיבים לא קיים. (יש תוכנות יותר מתקדמות בפיתוח היום שממלאות את המאפיינים יותר). הפיגומים צריכים להיות מאד מינימליים. המודל הזה בנוי על מודלים התפתחותיים שנבנו סביב צפיה באמהות וילדים לומדים.

כלים מוחשיים (טכניים) / כלים פסיכלוגיים:

יש קשר בין כלים מוחשיים (למשל – מפתח, אבסקוס) לבין כלים פסיכולוגיים (למשל שפה):

• כלים טכניים מהסביבה עוברים אינטגרציה לתוך המחשבה – הם מעצבי חשיבה (למשל, בדוגמא במאמר עם האבסקוס, או תיאוריות שטוענות שהמדיה משנה את הדרך בה אנחנו מתקשרים וחושבים: הטענה היא שהמהפכה התעשייתית והמצאת הדפוס שינתה את הדרך בה אנחנו חושבים (קודם היה לימוד דרך שוליה) – חשיבה לינארית, כי התקשרות תקשורת חד כיוונית, לא יודעים מי המנענים, צריך להיות מאד אקספליציטי --> השפעה על חשיבות של לוגיקה --> המדיה שינתה את זה! הרבה פחות לינארי, אינטראקטיביות, חשיבה מבוזרת, לינקים... הטענה היא שזה ישנה את החשיבה שלנו [למשל, ניל פוסטמן]).
• כלים טכניים מייעלים את הפעילות הקוגניטיבית – זה שיש לנו מחשבון חוסך לנו משאבים, אותם אפשר להפנות למשהו אחר.

גבי סלומון – Distributed Cognition:

האמירה היא שאי אפשר לומר שהאינטלגנציה ממוקמת בראשו של האדם. האינטלגנציה נמצאת בשילוב בין המח של האדם והכלים בהם הוא יודע לעשות שימוש (עפרון, מחשב, טלפון, ספריה, אינטראקציה עם אחרים). ההשלכה היא שאינטלגנציה צריך למדוד לא בבידוד, אלא בשילוב עם כלים. חייבים לחקור קוגניציה בתוך הקשר ובשילוב הכלים שעושים בהם שימוש ביומיום.

שיעור הבא נראה סרט על ההבדל בין תפקודים קוגניטבייים אצל פרימטים ואנשים.

אין קריאה.