מגדר וחברה - שיעור 8: אימהות

שיעור 8 – 10.12.2012

מאמרים לשיעור הזה – על קופסאות האוכל היפניות והמאמר של זוזו ברונר.

על בחינת הבית.

אימהות

תמר מקריאה מכתב ממשהי שעברה טיפולי פוריות, ילדה, ומצטערת על זה, ואומרת שהיא מרגישה קורבן של חברה שמדרבנת אותה לייצר ילדים שיהפכו לחיילים, במחיר של בריאותה והחופש שלה. למה זה מתקשר? ניצה ברקוביץ', סימון דה בבואר, המאמר משיעור שעבר על לאומיות ומגדר, משהו שמדבר על זה שחק וטכנולוגיה קשורים בהגמוניה גברית, הדיבור שהיה פעם על כך שטכנולוגית פוריות תשחרר נשים, אדריאן ריץ' שמדברת על הצורך לפרק את מוסד האימהות כדי שתהיה חוויה של אישה ולא של יולדת.

מדברים על ההבניה החברתית של להיות אמא, ועל זה שתמר בחרה לא להיות אמא והיא לא מצטערת על זה, וכמה קשה לחברה עם זה. וגם על האם יש מקום לבחירה להיות אמא כשיש כזאת הבניה חברתית מסיבית. היא אומרת שבחירה והבניה לא בהכרח סותרים.

יש נקודה מאד מעניינים של הסוכנים החברתיים של המדינה (טיפת חלב, אחיות, מורים) הם בעצם סוכני פריון.

דוגמא נוספת – העולות מאתיופיה שמכריחים אותן לקבל זריקות נגד הריון שיש להן תופעת לוואי קשות כדי לצמצם הילודה שלהן. חיבור בין לאומיות-גזעניות-מגדר. (היא מקריאה את הטוקבקטים המזעזעים).

...

אימהות כמסר פסיכולוגי:

• אמא טובה – ילד טוב (טקסט פרוידיאני) שמיתרגמת לתכניות התערבות, בעיקר באוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי חלש (מתוך הנחה חזקה שבשכבות חזקות יותר האימהות טובות).
• מקריאה מכתב של אם שהשתתפה בתכנית התערבות שכזאת (שהמסר המרכזי שלה הוא לא להרביץ לילדים) ומספרת שהפסיקה עם האלימות – הפסיקה לתת מכות רצח לילדים וצועקת פחות.
• קישור לספטמבר 11 – היתה המון התלהמות נגד החברה האיסלאמית, וחלק גדול מהאשמה היתה נגד האימהות שמגדלות פרחי-מחבלים. יש טקסט של פסיכולוג מאד ידוע שמסביר למה האימהות האיסלאמיות אחראיות להפצצה בספטמבר 11.
• המסר הוא הכח של הטקסטים המערביים היום האופן אוניברסלי (הרבצה היתה חלק מהסוציאליזציה בהמון חברות, חשיבה מערבית מעודדת לעצור את זה).

ראינו 3 דוגמאות – על סובייקטיביות אימהית שחשופה להבניה חברתית לאומנית, על החיבור בין האימהות לגזע, ואיך השיח של האימהות משפיע עלינו כל הזמן.

בשיעור הבא נראה ניסיון לנתק בין להיות אמא, אשה ואדם. (כרגע המושגים אשה ואמא מאד כרוכים זה בזה).

קריאה לשיעור הבא:

המאמרים של שילוני ודלילה אמיר- נקרא אבל לא נדבר עליהם בכיתה.

בשיעור הבא – מדינה, לאומיות וגוף האישה (שיעור 10-11), היא מציעה לקרוא את:

• דפנה הירש – סיכום של תיאוריות על גוף
• חסן מנאר
• יהודה שנהב וחנן חבר על קולוניאליזם – יועלה צילום חדש למודל.