יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

ויסות עצמי - שיעור 6: ויסות רגשות


שיעור 6 – 27.11.2012: ויסות רגשות

הגדרה של ויסות רגשות. איך הייתם מגדירים את זה?
  • מציעים כמה הגדרות. יש להן השלכות על הנחות יסוד: האם רגשות הן בשירות מטרות?
  • מה הקשר בין ויסות רגשות למנגנוני ויסות אחרים?
  • כיצד הוא מתפתח?
  • יש כאן מרכיב ביולוגי חזק.

הפרזנטציה מבוססת לחלוטין על המאמר של תומפסון. נשאל:
  • מהו רגש?
  • מהו ויסות רגשות?
  • מה הקשר בין ויסות רגשות לבין תפקוד בחברה?

תומפסון – בעבר היה מקובל לחשוב שרגשות יש לווסת כיוון שיש בהן עוצמה שדורשת ריסון, שהיא מערערת, מקור לנוירוטיות, לחוסר תפקוד. היום מקובל להסתל על רגש כמשהו שהוא מותאם אבולוציונית וקונסטורוקטיבי, חלק אינטגרלי מתםקודים קוגניטיביים מגוונים. זה נחשב למשהו שמסייע בשיפוט, בתפקוד חברתי.
אחד האספקטים החשובים של ויסות בהקשר של דחיית סיפוקים הוא התמודדות עם תסכול.
ויסות רגשות הוא תכונה שעומדת בפני עצמה אבל זה גם חלק מהקונסטרקט של ויסות עצמי.

תומפסון מתייחס לשני היבטים של ויסות רגשי:
  1. רגשות צריכים להיות גמישים, מותאמים אבולוציונית, מגיבים במהירות כדי לאפשר לנו להתאים לתנאים משתנים ועל מנת לאפשר תהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר. מתקשר למה שדיברנו – רגשות וויסות רגשות הם חיוניים על מנת לקבל החלטות אינטואטיביות.
  2. רגשות הם מחוברתים – להקשר החברתי יש תפקיד חשוב בהכרעה אילו רגשות ראוי לווסת ובאיזו צורה, ואילו רגשות יש להביע. נעשה סקר ב152 רגשות בנושא "האם חייכת היום?”. מקום ראשון בחוסר חייכנות – סינגפור, ולאחריו רוסיה. (רוסיה התחילו במסע פרסום לחיוכים אחרי זה). מיד התחילו ספקולציות על הקשר בין חייכנות לאיכות חיים, אבל השאלה המעניינת באמת היא על ההקשר התרבותי – מה מביע החיוך.

החוויה הרגשית מורכבת משני חלקים: החלק הביולוגי והחלק המחוברת. למשל, ניתן מטלה מתסכלת לילדים מישראל, ארה"ב ויפן. ברור שהם יביעו רגשות שונים, השאלה היא אם החוויה שלהם דומה ומווסתת בצורה שונה או שגם החוויה שלהם שונה. זה מתקשר לשאלה של מהו החלק של סוציאליזציה ברגשות ובויסות רגשי.

  • מתדיינים על האם רוסים שמחים פחות מאמריקאים. ליאת אומרת שבתרבות מערבית הבעת רגשות משפיעה על אנשים מסביב, ותקשור של רגשות וקבלת משוב מהחברה מעצים את התחושה. בתרבויות אחרות זה יכול להיות אחרת. הטענה היא שאפשר לשפוט רגשות רק מתוך הקשר חברתי רלוונטי, כי יש מרכיב חברתי-נרכש חזק באופן בו אנו חווים ומביעים רגשות.

מחקרים על ויסות רגשות:
  • אחד ההסברים לבריונות בחטיבת הביניים היא מתן פרשנות לא נכונה לגירויים דו-משמעיים. הילד הבריון חושב שהילד החרד – חברתית שונא אותו, ואז הוא מבריין אותנו.

(... עוד כמה דברים, במצגת).

פרזנטציה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה