יום שני, 19 בנובמבר 2012

פילוסופיה חדשה ב' - שיעור 5 - קאנט (4)



שיעור 5 – קאנט (4) – 19.11.2012

התכנית להיום -

נסיים עם החושניות ונדבר על חלל וזמן,
ואש נעבור לתחום השכל, ואז נגיע ללב ליבו של הספר – האנליטיקה הטרנסצנדנדלית.

כמה אבחנות ומושגים -
  1. לוגיקה פורמלית / לוגיקה טרנסצנדנטלית
  2. שיפוט
  3. דדוקציה מטאפיסית (גילוי קטגוריות)
לוגיקה פורמלית / לוגיקה טרנסצנדנטלית:
לוגיקה פורמלית - לחשוב בכלל – זה לוגיקה פורמלית. זהו המערך הבסיסי של חוקי המחשבה (למשל – חוק הסתירה, חוק השלישי המוצא וכו'. קאנט אומר שאת זה כולם מכירים. מה שהוא מחפש זה את התנאים ההכרחיים להתנסות באובייקט, לחשוב תוכן מסויים, אובייקט מסויים. זוהי לוגיקה טרנסצנדנטלית. לוגיקה פורמלית עומדת באופן בלתי תלוי בחושניות ובתכנים, בעולם. לוגיקה פורמלית היא התנאים לחשיבה בכלל.
קאנט לא סתם מחבר בין שתי סוגי הלוגיקות. הוא עושה משהו שאפשר להיראות כטריק. הוא מחפש להוציא מהלוגיקה הפורמלית משהו שהוא לוגיקה טרנסצנדנטלית ואז הוא יאמר שזה חל על כל מחשבה של אובייקט.

בלשונו של קאנט (עמוד 65): “מתוך ציפיה כי ייתכן שיהיו קיימים...” הוא מחפש משהו שיקשור בין מחשבה ועולם. שכל דבר שנתון בניסיון ייחיב את הדברים האלה. לוגיקה פורמלית לא מאפשרת לומר שזה שאני חושב אומר שיש משהו בעולם. השאלה היא מהם התנאים שדרושים כדי לחשוב משהו, שאם אני חושב משהו סימן שהם מתקיימים. בשביל זה צריך להניח (לגלות) מערכת חוקים מסויימת שמאפשרת חשיבה על אובייקטים בעולם. לוגיקה פורמלית היא תנאים לחשיבה בכלל, לוגיקה טרנסצנדנטלית היא תנאים לחשיבה על אובייקט (= על מושא).

כדי שנהיה יצורים חושניים רצפטיביים התנאים הם רק חלל וזמן – שנהיה יצורים חלל-זמניים. על זה דובר בשיעור שעבר. אבל הניסיון לא מורכב רק מחושניות, הוא מחייב גם שכל – יכולת המשגה. עתה אנחנו עוברים לתנאים של שכל, ובכך אנחנו עוסקים.

אבחנה חשובה נוספת היא בין אנליטיקה ודיאלקטיקה. דיאלקטיקה היא לוגיקה של תדמית. ללוגיקה יש שני היבטים:
  1. איזה חוקים מאפשרים לי לדעת אובייקטים (זה אנליטיקה?)
  2. למה אני מתייחס לעולם כאילו יש בו אובייקטים, המקומות שאנחנו עושים את הטעות ובטוחים שלדבר מסויים יש תכונות של אובייקט, אבל זאת הרחבת החשיבה על האובייקט באופן לא לגיטימי (למשל – לדון על האם לעולם יש או אין גבולות). זו הדיאלקטיקה, בה קאנט עוסק בחצי השני של הספר (לא נדבר על זה). זהו תחום שהוא כשל ושמו דיאלקטיקה או לוגיקה של תדמית. קאנט מכנה את זה לוגיקה כי הוא מצא היגיון גם באופן שבו אנחנו טועים. הוא מראה שזאת טעות שיטתית.

שיפוט:
איך אנחנו יודעים שאנחנו חושבים? (שאלה לכיתה. השאלה של קאנט היא מה זה לחשוב? איך אפשר לדעת שאנחנו יצורים חושבים?)
(...) האופן שבו אנחנו יצורים חושבים מקבל החצנה לאופן שבו אנחנו מושאים שחורצים משפט (-שיפוט). (זאת עוד לא המפיכה הלשונית!). לפי קאנט, הכושר לשכל הוא הכושר ליצור משפט. יש שאלה של פומביות – קאנט לא אומר שחייבים לדבר את המשפט. אפשר לטעון שבתוך הראש אנחנו לא הופכים מחשבות למשפטים, אלא רק לצורך קומוניקציה. אבל זה לא מה שקאנט אומר.
רוסו: אי אפשר לחשוב אם אין לנו שפה. קאנט לוקח את זה משם.
קאנט אומר שלחשוב זה תמיד דיסקורסיבי ותמיד עקיף – נעשה דרך משפט, טענת טענה.
קאנט לא אומר שצריך שפה כדי לחשוב, הוא אומר שאם אני טוען טענה סימן שאני חושב.

{הלוגיקה הפורמלית נותנת לנו את כל הצורות האפשריות לארגן אקט של שיפוט. האמירה היא שאם יש לי את כל צורות השיפוט (בלוגיקה) ושכל זה לשפוט אז (...). נחזור לזה.}

בעמוד 69 קאנט נותן רשימה של 4 תנאים לשכל – מושגים שצריך להניח כדי לחשוב מושא = לוגיקה טרנסצנדנטלית:
  • מושגים טהורים ולא חושניים
  • עוד תנאי שפספסתי (לא תלויים בהסתכלות?)
  • מושגי יסוד – קבוצה של מושגים יסודיים מהם אפשר לבנות עוד מושגים
  • שלוח המושגים יהיה שלם וימצה עד תום את מלוא המושגים של השכל – הרעיון הוא שתהיה רשימה סופית, סגורה שאי אפשר לשנות (זאת קבוצת הקטגוריות?).

הדדוקציה המטאפיסית:
מה זה לחשוב? לשפוט
מה זה לשפוט? לוגיקה פורמלית: יש קבוצה של משפטים שמאפשרת לארגן אקט של שיפוט, יש לנו את כל צורות השיפוט (נתונות בלוגיקה הפורמלית)
אם אפשר ליצור הקבלה
בין
קבוצת צורות השיפוט של הלוגיקה הפרומלית
לבין
קבוצת המושגים של הלוגיקה הטרנסצנדנדלית
אז (וזה מהלך הדדוקציה המטאפיסית, כי אין כאן ממש גזירה אלא אנלוגיה – זה המהלך הכי חלש של קאנט בספר [המרצה מכנה את המהלך 'המעידה הקטנה של קאנט'], קאנט מנסה להקביל כדי שהוא לא יצטרך לתת רשימה אינסופית של מושגי השכל. הוא רוצה שהרשימה לא תהיה אינסופית ולא שרירותית. כדי לעשות את זה הוא מוצא הקבלה בין רשימת צורות השיפוט, שהיא כבר סגורה ומוגבלת, לבין מושגי השכל. מה הקשר? שיפוט מחבר את שניהם. הרעיון הוא לומר שצורת השיפוט של לוגיקה פורמלית היא אותה צורה של לוגיקה טרנסצנדנטלית.)
נקבל שאנחנו יודעים את כל הצורות בהן אפשר לחשוב, כלומר שהתנאים לחשוב אובייקט, הלוגיקה הטרנסצנדנדלית, היא קבוצה סגורה ומוגבלת.
הרווח כאן הוא שהוא קיבל מערכת סגורה של תנאים שמאפשרים לחשוב אובייקט.

קאנט אומר שכשאנחנו עושים אקט של הכרת אובייקט אנחנו עושים דבר מה דומה לחריצת משפט, כי אנחנו לוקחים קבוצה מסויימת של נתוני חושים ומארגנים אותם סביב דבר שנקרא אובייקט (?).
הקטגוריות: (12): אחדות... מציאות, הכרחיות. כל אחת מאלה עומדת מול צורת שיפוט.
צורות שיפוט: א' הוא ב', אם א' אז ב', וכו'.

האם אנחנו חושבים משהו באופן מיידי?
אנחנו יצורים מסנטזים ולא יצורים שתופסים דברים באופן אינטואטיבי.
הכרה אצלנו כיצורים לא נעשית לעולם באופן מיידי (אלוהים יכול).
שכל אינטואטיבי לפי קאנט – הכרה בו זמנית של הפרט ושל הכלל המתאים לו (בניגוד לשכל דיסקורסיבי). לפי קאנט, כל ידע שלנו כרוך בפעילות שאנחנו עושים (למשל – שיפוט או סינתזה. עשיית פעולה כדי לארגן דברים באופן שניתן לחשיבה). החשיבה תמיד מורכבת, אנחנו יצורים מושגיים.
אנשים לקחו את הרעיון הזה קשה! אין ניו אייג' אם אנחנו כאלה יצורים סינטטיים, כי אין שום יכולת לתפיסה אינטואטיבית.
החשיבה שלנו על העולם לעולם לא ישירה, היא תמיד מתווכת על ידי מושגים.
דוגמא: כדור הארץ הוא עגול. איך אנחנו חושבים את זה? אנחנו זקוקים להכללה של המושג עגול על המושג כדור, ואז אנחנו מבינים, מבחינים את זה מדברים אחרים. אנחנו לא תופסים את הדבר הזה באופן בלתי אמצעי.
יש שיתעקשו שזה לא המודל היחידי לחשיבה, (הכוונה למודל הדיסקורסיבי, החלה של כללים).

מושג ההרכבה:
קאנט אומר שכל הכרה או מחשבה שלנו תלויה בפעולה של הרכבה, כלומר לוקחים אוסף של דברים שמגיעים מהתנסות ואז הופכים אותם ממשהו כאוטי למשהו בעל סדר על ידי פעולה של הרכבה. עכשיו אנחנו יודעים מהי מערכת החוקים שמאפשרת לעשות את ההרכבה הזאת.
באמצעות מה אנחנו מחוקקים? במצעות הקטגוריות או צורות השיפוט. מסתבר שהשכר מארגן, או כופה את המבנה שלו, באמצעות הקטגוריות האלה. זה באמצעות הרכבה / סינטזה.
איך נגע שאנחנו חייבים אותם?
כי נבין שזה תנאי לאני, לתודעה עצמית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה