למידה באינטראקציה - שיעור 4 (הקלה חברתית ובטלה חברתית)

שיעור 4 – 13.11.2012

הקלה חברתית – מאמר

החוקר אומר שיש נושא שהוזנח בפסיכולוגיה חברתית, והוא ההשפעה של עצם הנוכחות של אדם אחר על ההתנהגות. זהו נושא שתוצאות המחקר שלו סותרות.

הוא אומר שיש שלושה תחומי מחקר:

• audience effect – אפקט הקהל על הלמידה. אחד עושה ואחרים צופים (מספר הצופים הוא המשתנה).
• Co-action effect – פעולה משותפת
• avoidence effect -

1. audience effect

מחקר עם שומרים שצריכים לדווח על הפרה של דפוס. לאחר שלב הלמידה בו מגיעים לרמת דיוק מסויימת משווים את הביצוע שלהם עם או בלי ביקורת. מצאו שכאשר יש ביקורת הביצוע טוב יותר (34% הבדל).

גם במחקר של טרוויס יש מערך מחקר דומה – קודם שלב של אימון עד רמת דיוק מסויימת ואז שלב של בחינה.

מחקר של פסין – נתן לסטודנטים ללמוד מילות ג'יבריש בנוכחות אדם אחר או לבד. כאן הלמידה נעשית יותר טוב כאשר הם לבד. המחקר הזה שונה, כי עצם הלמידה נבדקת בזמן רכישת הלמידה. הוא מוצא שנוכחות אחרים מקשה על הלמידה ומקלה על הביצוע (מה שנראה בשלב זה כסתירה).

2. פעולה משותפת / פעולה במקביל

כאן, בשונה מאפקט הקהל יש שני אנשים או יותר שעושים את אותה הפעולה.

יש מחקר על תרנגולת שבעה שמכניסים אליה לכלוב עוד תרנגולת רעבה, ואוכל, והיא אוכלת עוד מלא.

יש מחקר על נמלים שמכניסים לבקבוק עם חול. לאחר זמן מה הנמלה מתחילה לבנות קן. אחר כך בדקו כמויות שונות של נמלים. מצאו שכיש יותר נמלים הן מתחילות יותר מוקדם ועובדות יותר (פר נמלה).

עוד מחקר, של אלפורט – הוא בחן שורה של מטלות (לשוניות, חשבוניות, ומטלה של פתרון בעיות). מצאו שבמטלות הקלות הביצוע השתפר בנוכחות נבדק נוסף (הנבדקים ישבו יחד, כמו במבחן. בתנאי הנפרד הם ישבו בקוביות) ובמטלה הקשה הביצוע נחלש בנוכחות אדם אחר. אלפורט מסביר שבמטלות הקלות נוכחות אדם נוסף מזרזת את הפעולה, והוא הפריד בין פעולות אוטומטיות (הקלות) ואינטלקטואליות, שדורשות חשיבה.

3. avoidence learning

ניסוי אכזרי בו מצמיאים חולדות ואז נותנים להן לשתות כמה שניות. כעבור 5 שניות הן מתחשמלות כל פעם שהן שותות. כאן הפעולה הדומיננטית היא לשתות ולכן היא מתחזקת בנוכחות אחרים.

ניסוי עוד יותר אכזרי על בני אדם – מחברים סטודנטים אומללים לרפואה לאלקטרודות ולא מרשים להם לזוז או להרעיש. הם מקבלים שוק כל 10 שניות ויש על הקיר כפתור אדום שמפסיק את השוק ל10 שניות. (כדי ללחוץ על הכפתור צריך לקום). ההתנהגות הדומיננטית של הסטודנטים האמריקאים היא (כך מניחים) לציית והם למדו יותר לאט כשהיו ביחד.

המסקנה של החוקר (zajonc) היא שנוכחות אחרים מגבירה עוררות. הטענה שלו היא שמטלות קלות עוררות מגבירה ביצוע, ובמטלות קשות עוררות מורידה ביצוע.

על קשות / קלות – מטלה קלה היא כזאת שתואמת את הפעולה הדומיננטית, קשה היא כזאת שלא.

המחקר של zajonc – על ג'וקים ומבוכים:

ג'וקים פוטופובים – הם מחדים מאור ואוהבים את החושך. המבוך של הג'וקים כולל מקום חשוך אליו הצינור רוצה להגיע. מסביב יש קופסאות שקופות audience boxes- זה היציע, בו אפשר להכניס כמויות משתנות של ג'וקים צופים. יש גם מבוך מסובך יותר, עם ארבע אפשרויות שרק אחת מהן היא המטרה – קופסא חשוכה.

הממצאים – מבוך פשוט, ביצוע מהיר יותר בנוכחות קהל, מבוך מסובך – ביצוע מהיר יותר לבד.

מחקר זה שולל הסברים של הערכה או תחרות על משאבים לאפקט ההקלה החברתית. אלו הסברים מאד רציונליים. הוא מראה שבלי קשר לכלום עצם הנוכחות משפיעה.

מה עשוי להסביר את האפקט?

• רצון להרשים
• הגברת מודעות עצמית עקב עצם הנוכחות של אדם אחר, זה גורם לנו לראות את עצמנו מבחוץ

מחקר של סמית בנושא -

• משימה קלה / קשה
• לבד / בנוכחות אדם שהיה עם כיסוי עיניים ואוזניות ונמצא בחדר לפני שהאדם נכנס / בנוכחות צופה (מעריך)

התנאי השלישי מאפשר לבודד את הצפי להערכה, תחרות. כשהאדם הנוסף לא רואה ולא שומע אין מה לחשוש מהדברים האלה.

תוצאות (מביצוע מהיר לביצוע איטי) -

• מטלה קלה: לבד-נוכחות-הערכה. ככל שיש יותר נוכחות והערכה יש ביצוע מהיר יותר.
• מטלה קשה: לבד-מעריך-נוכחות. הדבר שהכי מאט את הביצוע הוא האדם שנוכח ואינו מעריך. כלומר מרכיב ההערכה משפר את הביצוע (יחסית לנוכחות ללא הערכה. הנוכחות עצמה מורידה את הביצוע). אפשר להסביר שהנוכחות גורמת לעוררות שמורידה את הביצוע במטלה קשה, והידיעה שיש מרכיב של הערכה מעלה את הביצוע.
  
  

בטלה חברתית

ringleman effect – כאשר כמה אנשים עושים תחרות משיכה בחבל ככל שגודל הקבוצה עולה התרומה היחסית של כל אחד יורדת (יחסית לגודל קבוצה אחר). (נמצא שבטלה חברתית פועלת פחות על נשים, וזה מותנה גם בסוג המטלה – יחסית לעצמן הן יותר בטלניות חברתית במטלות שנחשבות גבריות).

למה זה קורה?

• עצם הנוכחות
• צורך בתיאום וקואורדינציה

ניסוי ידוע בתחום -

מטלה של למחוא כפיים / לצרוח כמה שיותר חזק, בשלושה תנאים:

1. לבד
2. בקבוצה
3. פסאודו קבוצה (יושבים בקוביה ונאמר לנבדק שבקוביות ליד יש אנשים)

משתנה נמדד – עוצמת הקול.

ממצאים –

• לבד מוחאים הכי חזק
• בקבוצה מדומה מוחאים פחות חזק (בטלה חברתית)
• בקבוצה אמיתית מוחאים הכי פחות חזק (בטלה חברתית + cordination loss – אפילו שהמטלה ממש פשוטה!).

הקלה חברתית / בטלה חברתית? (אפשר להתבלבל ואז התוצאות נראות סותרות).

בטלה חברתית היא במצבים שדורשים שיתוף פעולה, מטרה משותפת. הקלה חברתית היא במצב בו אין השפעה ישירה של הנוכחות של האחר על התוצאה.

הסברים לבטלה חברתית -

• אין קשר ישיר בין השקעה לתוצאה
• אפקט ה'פראייר'

איך מצמצמם בטלה חברתית?

• כללי התנהגות ברורים
• חלוקת תפקידים ברורה
• גודל קבוצות קטנות מתאים לגודל המשימה (למשל, כשמתחלקים לקבוצות כי אין מספיק מתרגלים זה לא מסייע ללמידה. זה מזיק לה).
• אחריות אישית והערכה אישית (בנוסף לקבוצתית). תגמול אישי ולא רק קבוצתי
• הרכב הקבוצה – נדרשת התאמה
• עידוד קשרים אישיים ולכידות קבוצתית
• הבדלי תרבות (ומין) – למשל, יש פחות בטלה חברתית בקרב סטודנטיים מסין ויפן יחסית לסטודנטים מארה"ב, וזה בגלל ערכים של תרבויות קולוקטיביסטיות.

בשיעור הבא נדבר על הקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי.

יש שני מאמרים, חצי יקראו כל אחד.

אני קוראת את איימס ומרי. להיות מוכנה להציג מה היה במאמר.