מגדר וחברה - שיעור 3

היום נעשה פרובלמטיזציה לקשר בין המושגים משיעור שעבר – מין, מגדר ומיניות.

גרוס משתמש בבאטלר במאמר ולוקח אותה להקשר משפטי.

נסיים בהשוואה בין doing gender ובאטלר.

--מבקשת להביא דוגמאות ולהעלות דברים מעניינים למודל.

השאלות שקשורות למין, מגדר ומיניות:

פירוק ראשון – מין ומגדר. ההנחה היא שההבדלים גבריים / נשיים הם מאפיינים של גבר ואישה מתוקף הטבע (הוא גברי, היא נשית), והשימוש בתארים האלה דרך השפה ממשיך לבנות את הקטגוריות האלה. יש הנחה שמין ומגדר נתונים / דיכוטומיים. יש הנחה שזכר הופך לגבר ונקבה לאישה. השאלה המהותית היא פה האם הביולוגי מכתיב את ההבדל. האם אפשר להסתמך על ההבדל האנטומי-ביולוגי להגדרת מגדר. הקושי פה הוא שזה נראה טבעי ומובן מאיליו, שהחברתי נובע מהאנטומי והוא חד משמעי.

אחת השאלות המעניינות בהקשר הזה היא למה זה ככה, והתשובה היא כי זה יעיל לסדר החברתי. הדיכוטומיה הזאת מתאימה לחשיבה הדרמיניסטית, לסדר הבינארי. אחת הטענות היא שהחברתי בונה את הביולוגי. זוהי הטענה שפרסמה את באטלר, שטוענת שהשיח על החברתי בונה את הקטגוריות הביולוגיות. זה משהו שלאנשים מאד קשה לקבל, בעיקר בחברות שיש בהן קודקס (דתי, למשל...) וההיפוך הזה מערער על הסדר (האלוהי).

יש פה ערעור של המובן מאיליו – מה טבעי ומה חברתי, והטענה שהמין הוא תוצר היסטורי תרבותי, כלומר החברה האנושית בונה את מושג המין, כלומר המין אינו אובייטקטיבי, אינו אוניברסלי ואינו מאורגן בהכרח כדואליזם. בניסוח אחר, ההבדל הביולוגי זכר / נקבה הוא פרי של תהליכי ברירה תרבותיים חברתיים, הוא לא סטטי ולא בהכרח מאורגן כדואליזם. האמירה הזאת היא מהפכנית.

אחת הסוגיות המעניינות היא של passing – כלומר מעבר מקטגוריה אחת לשניה. המעבר שהכי קל לעשות היום הוא ממגדר למגדר (יותר קשה: גיל, גזע). זו הסוגיה בה עוסקת הדוגמא הפותחת את doing gender. מכאן רואים שהמגדר אינו רק מתאר אלא גם יוצר, הוא לא סטטי.

פירוק שני – הזיקה בין מגדר למיניות (באטלר). באטלר מפרקת (עושה דקונסטרוקציה) מין-מיניות וגם מגדר-מיניות. קשור לשאלת ההומוסקסואליות – למה התנהגות מינית של אדם משייכת אותו לקטגוריה. אנחנו יועים שגברים ונשים יכולים להיות עם משיכות מיניות מעורבות, סותרות ומשתנות. יש כאן פרימה של הקשר בין מיניות ומגדר כי מגדר איננו מכתיב משיכה מינית למין הנגדי.

חשוב לזכור שבמחקר החריגה מהקטגוריה מהווה לחוקר... (תמר מביאה דוגמאות כדי להראות לנו כמה זה מבלבל אותנו: בחורה לסבית שהיתה לה חברה והפכה לגבר ונשארה לסבית. בלבול בכיתה. הכוונה שהיא עדיין היא נמשכת לנשים. סובייקטיבית היא גבר, אנטומית היא גבר-אישה כי היא לא ניתחה הכל. החברה שלה היתה אישה ונשארה אישה עם אוריינטציה לסבית). המטרה היא להראות שהקשרים האלה מאד מובנים, מאד פוליטיים (מאד משתנה ממקום למקום, מתרבות לתרבות).

Doing gender:

המאמר מדבר על איך הדיכוטומיה המגדרית ממשיכה להתקיים. הם מסבירים את השעתוק – שחזור של הקטגוריות דרך פרקטיקות התנהגותיות שמוגדרות כנכונות לכל אחד מהמגדרים. הפרה של הפרקטיקות ההתנהגותיות מוענשת. הפרקטיקות הופכות לחלק בלתי נפרד מהגוף – אי אפשר להבדיל בין הפרקטיקות שלי כאישה לבין היותי אישה. הטענה היא שבתהליך הסוציאליזציה אנחנו לומדים מה נכון ומה לא נכון למגדר שלנו (למשל – ישיבה מסויימת לאישה). המסר הוא שיש לכל מגדר התנהגויות מקובלות ולא מקובלות שמועברות בתהליך הסוציואליזציה ואם לא נוהגים לפיהם אנחנו מקבלים משוב שלילי / תגמות שלילי מהחברה (ולהפך). החידוש הענקי הוא שאשה / גבר נוצרים דרך פרקטיקה.

מגדר (לפי הכותבים) אינו זהות אלא משהו שנוצר דרך עשיה, doing, הם פוסט מודרניסטים – אין זהות, אתה מה שאתה עושה. המושג התיאורטי של זהות הוא סה"כ הפרקטיקות שנוקטים בעולם. הם מתעניינים באיך הסדר החברתי משתחזר. טוענים שהעשיה החברתית מתאימה את החברתי לטבעי, ושדרך העשיה הזאת הסדר הפטריאכלי מחוזק. בעתם התנהגות אנחנו מחזקים את יחסי הכח. לפי פרויד, זהות מתעצבת בגיל 4. לפי התיאוריה הזאת המגדר הוא תוצאה של פעולה מתמדת.

התיאוריה התחילה וממשיכה מההגדרה הדיכוטומית של גבר / אישה, כשיחידת הניתוח המרכזית היא אינטראקציה בין אנשים – התיאוריה היא אינטראקציה סימבולית, כלומר יחידת הניתוח המרכזית היא אינטראקציה, בלעדיה אין תגמול ואין עונש. האינטראקציה היא הן בין יחידים והם בין קבוצות והיא מווסתת את מערכת התגמולים. המגדר אינו קודם לאינטראקציה אלא מתהווה דרכה. הקבוצות החברתיות דורשות מאיתנו דין וחשבון על ההתנהגויות שלנו כגבר / אישה. זהו תהליך מתמיד של הערכה – האם אנחנו בסדר בקטגוריה.

נקודה אחרונה – בסוף המאמר מסבירים שהאינטראקציה מקבלת גיבוי מוסדי שמווסת את האינטראקציה שתלך בכיוונים ה"נכונים". למשל – שיעורי ספורט בבית ספר יסודי. דוגמא נוספת היא שירותים (עכשיו יש הפרות של זה בכל מיני מקומות אופנתיים). זה קורה יותר בספירה הציבורית – בבתים פרטיים גברים ונשים משתמשים באותם שירותים ולאף אחד זה לא מפריע.

Passing – לנסות להתקבל לקטגוריה אחרת. למשל – השתכנזות.

אייל גרוס – התחזות כאדם אחר

מדבר על הרדוקציה שעשו בתי משפט של מין למגדר, ומערערת על הבינאריות הזאת באמצעות באטלר.

השאלות שמעניינות אותו:

1. שאלת האמת – מהי האמת, מבחינה חברתית – הטענה שלו היא שאין אמת אחת.
2. שאלת הידיעה - האם החברים ידעו שהוא שייך למגדר מסויים – גם כאן הוא מפרק את החד משמעיות של ידיעה כקטגוריה חד משמעית או כקטגוריה של מיניות.
3. האם סטיה היא עבירה פלילית – מה עושה או לא עושה את זה לכזה.
4. הוא יוצא נגד תיאוריות פמיניסטיות מסויימות והנחות חברתיות מסויימות.
5. הוא מאתגר את החשיבה הקונוונציונלית לגבי מין מגדר ומיניות.