פסיכותרפיה - תהליכים ותוצאות - שיעור 1

פסיכותרפיה – תהליכים ותוצאות א' / פרופסור יונתן הפרט

שיעור 1 – 23.10.2012

סמינר מחקר. התייחסות למחקרים שקשורים לפסיכותרפיה.

מטרות הסמינר

דרישות הקורס:

1. נוכחות והשתתפות בשיעורים (25%)
2. תגובות לחומר קריאה כל שבוע – חצי עמוד, עניינים של מתודלוגיה ולוגיקה (25%) - הוא יגיב לתגובות שלנו. יש לכתוב שם על הקובץ ועל העמוד עצמו. יש לשלוח עד יום ראשון 12 בצהריים.
   לhupprtj@mscc.huji.ac.il.
3. פרזנטציה בת 20 דקות, יש להציג מאמר. יש להתייחס למבוא, שיטה, תוצאות ודיון. יש להתייחס להתאמה בין החלקים – למשל: האם ההשערה קשורה לשיטה? האם התוצאות מתאימות לשיטה? האם יש התאמה בין התוצאות והדיון? (25%)
4. עבודה סופית – הצעת מחקר. גמיש.

שעות קבלה (כולל לייעוץ לבחירת מאמר) – בניגוד למה שמופיע באתר, ראשון 1:30-2:30, פניות מקסימלית בימי רביעי וחמישי.

מה זה פסיכותרפיה?

חידוד השאלה - מה ההבדל בין מפגש עם כומר, רב לעומת מפגש עם מטפל?

(השכיח במספר המפגשים בטיפול פסיכותרפויטי הוא 1, ויותר מ60% מהאנשים אומרים שהפיקו משהו מהטיפול).

יש הגדרות שונות – הראשונה, של ריימי, מתייחסת לערפול בדבר הנושא הזה. הגדרות בהמשך מתייחסות למאפיינים שונים של טיפול.

לפי ההגדרה של פרנק, שהיא ההגדרה הכי חדה (קשר טיפולי כולל מערכת יחסים טעונה רגשית, סטינג מרפא ורציונל שמסביר את הסימפטומים והטיפול בהם), אין הבדל בין פסיכותרפיסט ורופא אליל. כמו כן, גם רופא שרושם תרופת פלסבו נחשב מטפל לפי הגדרה זו.

ברלו, חוקר CBT שכותב על טיפול מבוסס ראיות מבדיל בין טיפול פסיכולוגי לפסיכותרפיה. לפי חלוקה זאת, טיפול פסיכולוגי הוא מבוסס ראיות וקשור בפתולוגיה נפשית, לעומת פסיכותרפיה, שמטרותיה דיפוזיות יותר – שיפור איכות חיים ומערכות יחסים.

מהי מטרת החלוקה הזאת?

מטרה פוליטית – בקורס הוא יתייחס לםן הפוליטי של מחקרים בתחום הפסיכותרפיה. הוא מנסה לומר שטיפול פסיכולוגי הוא מה שהמערכת הציבורית צריכה להעניק – ומי שרוצה פסיכותרפיה, לשפר את איכות חייו וכו' – בכיף, אך לא על חשבון הציבור. (“אם מישהו רוצה לטפח את עצמו בספא או בפסיכותרפיה, שיהיה לו בכבוד").

הגדרה בעייתית, למשל – האם השמנת יתר או טיפול זוגי נחשב טיפול פסיכולוגי? ידוע שטיפול זוגי מקל מאד על אנשים מדוכאים שנמצאים בזוגיות. איפה הגבולות? אולי דרך עבודה על תהליכים בינאישיים אפשר להגיע להקלה בפתולוגיה? בכל מקרה, יש לו את האינטרסים שלו בהגדרה שהוא בחר.

מטאפורות לתהליך של פסיכותרפיה – ארכיטקטורה, ניתוח, לימוד שפה, אימון, ריקוד.

התפתחות פסיכותרפיה – גישות שונות: פרויד, ביהביוריזם, רוג'רס (הומוניסט).

מרכיבי הפסיכותרפיה:

יש מרכיבים של המטופל, שכוללים את האישיות והפתולוגיה שלו אך גם את המגדר, רקע סוציואקונומי... יש משתנים שקשורים לטכניקה הטיפולית, כאלה שקשורים למטפל ומשתנים חברתיים / סביבתיים (חזק במיוחד אצל ילדים).

כל הגורמים האלה תורמים לתוצאה הטיפולית.

כדי לדעת אם טיפול עובד עלינו להתייחס לכל הגורמים, אבל לפני שננסה להבין את המנגנון של טיפול נרצה להבין האם טיפול עובד או לא. אייסינג שאל קהילת מטפלים (שאלה שאני שואלת כל התואר!!) “איך אתם יודעים שמה שאתם עושים עובד?”.

השאלה הזאת הובילה לפיתוח המתודה של מטא-אנליזה. סמית', גלאס ומילר ב1977 ביצעו מטא אנליזה ומצאו שפסיכותרפיה יעילה. הם מצאו שייתכן שאין הבדל בין השיטות (אפקט ציפור הדודו – כולם מנצחים, כולם זוכים בפרס). אם כך – אולי התיאוריה בכלל לא חשובה? עולה גם השאלה האם מחקר במעבדה מספיק, או שיש לבצע אותו גם בשדה – Effectiveness Vs. Efficacy. השאלה היא שאלת התוקף החיצוני של המחקרים.

ניסוח מחדש של שאלה (איזו?) של פול – היא השאלה עליה רוצים לענות במחקר פסיכותרפיה בסופו של דבר, והיא איזה טיפול מתאים לאדם ספציפי בנסיבות ספציפיות ותחת אלו תנאים.

זוהי שאלה רחבה מאד שיש לפרוט לשאלות קטנות ולבחון אותן בנפרד אחת מהשניה.

יש סטנדרטים למהו מחקר פסיכולוגי טוב, והם חשובים כי מחקר על טיפול פסיכולוגי חשוף להטיות שיפוט רבות. מצד שני, תוצאות שמעמידות בסתירה את התחושה בסובייקטיבית של המטופל והתוצאות האמפיריות ייצרו בעיה.

יש בעיות עם חלק מהקריטריונים, למשל – תנאי 5, תכנית טיפול מוגדרת וניתנת לשכפול. יש מטפלים שלא רוצים לעבוד כך. יש בעיה עם כתיבת המהלך פוסט הוק.

בעיה במחקר – מצאו קשר בין מספר החשיפות של מטפל והצלחת הטיפול במחקר נטורליסטי (שרק ספר). הבעיה היא שיכול להיות שמטפל שהרגיש שהטיפול הצליח נטה לחשוף את עצמו יותר. כדי לדבר על סיבתיות יש להקצות אקראית לקבוצות.

שאלות עדכניות למחקר בפסיכולוגיה קלינית.

(יש המון חומר במצגת, לא כתבתי אותו כאן).