יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

פילו' חדשה ב' - תרגול 1


פילוסופיה חדשה ב' – תרגול

שיעור 1 – 23.10.2012

קאנט, הגל, מרקס. קאנט מאד עקרוני. וקשה. למה?
  1. מלאמלא מושגים ותתי מושגים
  2. קאנט כתב בתקופה בה הגרמנית היתה די דלה – הוא כתב אותה והמציא אותה תוך כדי.

יהיו שלושה תרגילים.
חובת נוכחות.
כדאי לקרוא משבוע לשבוע.

המבחן יהיה יותר על השיעור, התרגיל יהיה קריאה של הטקסטים.


קאנט 1724-1804
בהרבה מובנים, הפילוסוף הגדול מכולם. יש עליו יותר מאמרים מאשר על אפלטון ואריסטו (אפילו שלהם יש פור של אלפיים שנה עליו!). קאנט יצר סינטזה שאחריה מדברים קאנטיאנית. הוא יצר שפה חדשה ואופן התייחסות חדש.
אנקדוטות עליו מספרות שהיה טיפוס מוזר – שלא יצא מעולם מהעיר שלו ושאנשים היו מכוונים את השעון שלהם לפי שעת הטיול היומי שלו.
המטרה של קאנט היא בין השאר אתית – לכאורה זה נראה לא קשור, אבל זאת המוטיבציה המרכזית שלו. אנחנו ננסה להבין תמונת עולם ראשונה – אפיסטמולוגית ואונטולוגית שלו.
הוא קרא לכל הפילוסופים שלפניו דוגמטיים – למשל, הוא אמר, אלוהיפ אינו מושא של החושים, מה ניתן בכלל לומר עליו?
העניין שלו הוא בעיקר מטאפיזי מובהק.
קאנט חיבר 3 ביקורת מרכזיות:
  • ביקורת התבונה הטהורה - אפיסטמולוגיה
  • ביקורת התבונה המעשית – אתיקה
  • ביקורת כח השיפוט – אסתטיקה והסברים תכליתיים.
אנחנו ניגע רק בביקורת הראשונה שנכתבה ב1781. שנה מאד חשובה.

כל מה שלמדנו בסמסטר שעבר יהיה רלוונטי.
קאנט קורא את כולם, ויש לו מה לומר על כולם. מה שהכי מעניין את האידיאליסטים הגרמניים הוא השילוב בין קאנט ושפינוזה.

תזכורת:
  1. זהות אישית. לוק ויום. אצל קאנט זה מהלך שנצטרך להבין היטב. הבעיה – מי אני? מה הופך את המחשבות שבחדר למחשבות שלי? אפשר לומר שאני זה חומר – אבל אז יש עם זה בעיות – התאים מתחלפים, אם מאבדים איבר נשארים אנחנו. עיקרון הזהות לא יכול להיות החומר (פרדוקסים יווניים – כמו הספינה של ___ שמחליפים את כל חלקיה). נניח שיש נשמה – האם אני זה הנשמה שלי? לוק- יש בעיה כי אי אפשר לומר שאני אחראי למעשים של מי שהנשמה שלו התגלגלה בי. קוטנר – איבד את הזיכרון באיזשהוא גיל, משפטית אי אפשר להטיל עליו אחריות למעשים שהוא ביצע לפני איבוד הזיכרון. הקריטריון של לוק – רק אירועים שאנחנו יכולים להיזכר בכך שעשינו אפשר לייחס אלינו. יום – התעניין בעניין המטאפיזי. יום, האמפריציסט מתחיל מנתוני החושים. העולם מורכב מרשמים ומושגים (רושם – נוכח מול החושים, מושג – לא). יום שואל האם יש לנו רושם של אני. אם אין רושם של אני אין מושג של אני ולכן מושג העצמי הוא פיקציה. אי אפשר להניח שיש עצם כזה - “אני". יש bundle of preceptions.
  2. בעיית הסיבתיות אצל יום – יש זה אחר שזה, אין זה בגלל זה. איננו יכולים לתפוס סיבתיות. גם אם כל פעם שאנחנו עושים א' קורה ב' זה לא מוכיח סיבתיות כי יש לנו את בעיית האינדוקציה. אז מאיפה מגיעה הסיבתיות? זהו הרגל פסיכולוגי.
אלו בעיות שמאד מעניינות את קאנט. אם אין סיבתיות אין מדע.
קאנט מתחיל את הביקורת בלומר שיום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית.
מהפכה קופרניקאית – להפוך את הנחות היסוד. קאנט עושה מהפיכה קופרניקאית כזאת בפילוסופיה.

מחלק תוכן עניינים, נעבור עליו:

טרנצנדנטי – לא טרנצנדנטלי!
אסתטיקה – חושים (לא קשור ליפה). מחולק לחלל וזמן.

מבנה הספר:

אנחנו נקרא בסה"כ עד עמוד 105.
קוראים הקדמה למהדורה הראשונה – משנת 1781.
יש הערות על הטקסט.
נמצאתי חייב לבטל את הידיעה כדי לפנות מקום לאמונה".

לשיעור הבא – לקרוא את ההקדמה למהדורה השניה ואת המבוא.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה