יום שני, 22 באוקטובר 2012

פילוסופיה חדשה ב' - שיעור 1 - מבוא



22.10.2012 – שיעור 1
מרצה: פיני איפרגן

טכנוקרטיה
שיעור ותרגיל.
שיעור – תמונה רחבה, בלי התייחסות ישירה לטקסטים, תמות עיקריות של התקופה.
תרגיל – קריאת הטקסטים.
ציון – מבחן ותרגילים.
שעת קבלה – שעה לפני השיעור, חדר 5510
חומרים מוכנים במודל, כולל גרסה טקסטואלית של ההרצאה.

הקורס עוסק בהיסטוריה של הפילוסופיה, מאה 18-19.
תקופה מאד חשובה בפילוסופיה.
יש המון דמויות מרכזיות (אופציונלית). הקורס בוחר בשלושה עוגנים ועוסק בהן (ולא בכל הדמויות).
הדמויות הן: (מספר מפגשים)
  • עמנואל קאנט (6) [ביקורת התבונה הטהורה]
  • ג.ו.כ. הגל (4) [הפמנולוגיה של הרוח]
  • קרל מרקס (2) [כתבי השחרות]
[ייבחר חלק מטקסט אחד של כל הוגה].
חוץ מזה – שיעור מבוא (היום) ושיעורי מעבר (שהם לא חלק מהחומר למבחן, המבחן והתרגילים הם על דמויות העוגן).

אחרי שהבנו מה עושים בקורס נפנה להבין את ההגיון מאחורי החירה הזאת – את המהלך, ההתפתחות שקורית.
שיעורי מעבר – מה קורה בין קאנט והגל (צדק היסטורי לכל מיני דמויות שנפלו בבחירת הדמויות). נבין מתוך איזו סביבה צמח הגל. באופן דומה, מה קורה בין הגל ומרקס.

מהלך:
סיפור על פילוסופיה -
דקרט, הצטרפו אליו אנשים – רציונליסטים. לייבניץ, שפינוזה ואחרים. הרציונליסיטים פעלו בעיקר באירופה.
קמה אסכולה מקבילה ומתחרה – אמפיריציסטים. טענה הפוכה, ידע אנושי מגיע בעיקר מהתנסות.
התנצחות – כ300 שנה. אין הכרעה.
בא קאנט ופתר את הבעיה – עשה פשרה, שניהם צודקים. הויכוח הפך להיות לא רלוונטי – התחילו לחשוב דרך הפרספקטיבה שקאנט הציע.
נציג את המונחים בהם קאנט חשב על הויכוח וייתר אותו.

במובן מסויים, היה נראה שההיסטוריה של הפילוספיה הגיעה לסיומה. זה לא קרה בפועל! אחרי שקאנט כתב את ביקורת התבונה הטהורה, התגובה אליו היתה כאילו הבעיה הקלאסית בין רציונליסטים לאמפריציטים נעלמה. מה קורה אחרי קאנט? האם יש איזה סיפור מארגן שיכול לומר מהם המרכיבים של הויכוח אחרי קאנט? לא, אין סיפור כזה. מה שברור הוא שהדבר הגדול הבא שקורה, בסדר גודל של קאנט, זה מרקס. עם מרקס מוצע טיפוס חדש בפילוסופיה. מה פירוש? השאלה המרכזית עד אז היתה על מקורות הידיעה, הגיעו למודל מאד משכנע חגבי איל משיגים את הידיעה על העולם. עם מרקס השאלה האפיסטמית לא מעניינת יותר. מה שמעניין ממרקס היא שאלה יחסי הגומלין בין האדם וההיסטוריה. לכן יש שיאמרו שמרקס לא פילוסוף. הם יטענו שפילוסופיה קשורה לבלתי משתנה – ולא למימד הזמן – להיסטורי, לפוליטי ולחברתי.

הטענה – אחרי קאנט חלה תמורה מרכזית בהגדרת פילוסופיה, והפיצול בין פילוסופיה אנליטית וקונטיננטלית. הדמות שמאפשרת את השינוי הזה שקורה בין קאנט ומרקס היא דמות שמופיעה בינהם – הגל. הסיפור יסופר מתוך ניסיון להבין איך חלה הטרנספורמציה הזאת. קאנט הוא בקונצנזוס, מה שאחריו נתפס לפעמים כעיוות (אפשר לראות את זה אצל ראסל).
(על הלוח – תרשים:
שני קווים שמתאחדים בקאנט ומתפצלים ל-3. 'גזע' אחד ממשיך להגל ומרקס, השני לפילוסופיה אנליטית והשלישי לפילוסופיה קונטיננטלית).
--> שפינוזה משחק שם איזה תפקיד ולא מסתדר עם הסיפור הזה. אומרים שהגל זה שפינוזה עם זמן. משהו שקשור למוניזם ודואליזם ופתנאיזם. לא ממש תפסתי.
בשיר פרומותיאוס של גתה היה אדם שהאשים את קאנט שהעמדה שלו ניהיליסטית לגמרי ומפרקת את הדת – שקאנט הוא אתיאסט מוסתר. הוא הולך יום אחד ויושב אצל דמות בשם לסינג (האיש המרכזי ביותר בנאורות הגרמנית, מאד חשוב) יום אחד יעקובי בא ללסינג ומתיישב לידו ולסינג מראה לו את השיר פרומותיאוס ואומר שהוא מחזיק בכל מה שכתוב שם, ואז יעקובי מאשים שלסינג הוא פנתיאסט (אחרי מותו. פחדן). יעקובסון יוצא להגנתו, זה שובר את ליבו. (???). כל זה קשור לנושא בשם פולמוס הפנתאיזם.

במעבר מהמאה ה18 למאה ו19 יש דומיננטיות רבה לפילוסופיה הגרמנית. זהו תור הזהב של התרבות הגרמנית. (עוד שמות – לאו דווקא מובהקים פילוסופית, אבל חלק מהפריחה התרבותית הגרמנית: גתה, שילר, פיכטה, היינה). אפשר לספר את הסיפור כסיפור פנים גרמני. רוזנצווייג משווה זאת לפריחה התרבותית באתונה במאה החמישית לפני הספירה.
המשמעות הפוליטית: נאורות גרמנית, שמוצבת כאלטרנטיבה לנאורות צרפתית. עמדה שמכבדת רציונליות אבל לעולם לא עשתה את ההתנתקות הצרפתית מפוליטיקה ולאום. יש כאן סיפור מרתק של היסטוריה של רעיונות. זה התעצם מאד בעקבות עליית הנאצים לשלטון, בניסיון למצוא הסבר. ספרים רבים בנושא מציעים את מה שקורה כמקורה לעליית הנאציזם. זה קשור לכך שהרבה אנשים שעשו פילוסופיה בגרמניה לא היו מסוגרים במגדל שן אלא היו מעורבים מאד בפוליטיקה, וכן ניסו לעשות אדפטציה למושגים הצרפתיים של חירות ושלום אל התרבות הגרמנית. יש כאן כתבים פילוסופיים ששימשו כלי לשינוי חברתי, אפשר לקרוא אותם בפרספקטיבה כזאת, במקום פרספקטיבה אפיסטמית או היסטוריה של הפילוסופיה (אם כי מפתיע שמספיק אנשים הצליחו להבין את הטקסטים האלה).

מקריא קטע מטקסט של היינה שאומר שהמהפכה שברוח מקבילה למהפיכה בבשר (בצרפת) עם אספקט נבואי – הוא אומר שאם המהפכה הזאת תתגשם במהפכה שבבשר זה יהיה רע מאד. (זה ספר שמלא באנקדוטות על היותו של קאנט איש מוזר ודייקן).
יש שמתייחסים לטקסט כחומר נפץ פוליטי, אנחנו לא נקרא את זה כך אלא כטקסט א-זמני.
לגתה ושילר והגל היתה אובססיה לעולם הקלאסי – יווני, ולא לסיפור היהודו-נוצרי. הגל עושה את זה באופן מורכב, גתה עושה את זה באופן בוטה.

ספר שחופף פחות או יותר את מהלך הקורס הוא ספר של קרל לויט, מהגל לניטשה (באנגלית). החלק הרלוונטי לנו הוא החלק על מהגל למרקס. ספר נוסף – מקאנט להגל (באנגלית) של ___. ספר נוסף שיצא השבוע הוא ספר של פורסטר the 25 years. לברגמן יש ספר בסדרה שלו על כמה מפילוסופי הביניים (זה לא ממש החומר של הקורס, זה הרחבה).

אפשר להבין את הרומנטיקה הגרמנית כתגובה לפורמליזם המעקר של קאנט. התגובה היא יצירה די פרועה שמנסה לומר שהפפורמליזם הזה הוא אנטי חיים. תקופת הסער והפרץ הזאת מעצבת מחדש את החוויה האומנותית. מגדירים אופן חדש של חוויה אל מול הטבע. קאנט מבאס אותם בטירוף, הם לא אוהבים את האופן בו קאנט מכניס את העולם לקופסאות. הם מרגישים שזה מאבד את החוויה המרכזית של החיים.
שילר (שמאד העריך את קאנט) כותב טקסט בשם מכתבים ____ לחינוך האנושות. הוא אומר שיש אבחנה בסיסית יותא שלא עוברת בדיכוטומיה שין חומר וצורה – והוא הרעיון של המשחק. זוהי חוויה קודמת לחומר ולצורה שקשורה לכושר הבסיסי לדמיון, לחוויה בלתי אמצעית.

...

שיעור הבא – קאנט.
לקרוא את המבוא למהדורה הראשונה של ביקורת התבונה הטהורה – א' וב'.
הנחת יסוד לכל מטאפיזיקה שתהיה בעתיד" – ניסיון של קאנט למצת את הטענה שלו בביקורת התבונה הטהורה, אנחנו לא נעסוק בזה (קיים בעברית עם הערות של האוניברסטיה הפתוחה).

מהלך שיעורי קאנט:
  1. מבואות – מהפיכה קופרניקאית
  2. ההבחנה אנליטי – סינטטי
  3. משהו טרנס'
  4. דברים שאני לא מצליחה לקרוא
  5. כנ"ל
ספרות עזר:
אלן ווד – קאנט
ברגמן – עמנואל קאנט
יובל – חידוש המטאפיסיקה (בהקדמה יש חלוקה לפרקים למתחילים ולמתקדמים).

הלימוד יהיה צמוד טקסט ולא לפי פרשנות מסויימת (הוא יציע את הפרשנות שלו).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה