תרגול
14 –
19.06.2012
יום
לוק –
- אובייקטים --> מורכבים מעצם ואיכויות. אנחנו תופסים את האיכויות, מה שגורם להם להופיע הוא העצם.
- סובייקט --> עצם
ברקלי -
- באובייקט אין עצם, אלא רק איכויות. (מראים את האוניברסיטה – הנה רחל, הנה המשרד של יקירה. אבל איפה האוניברסיטה? אין אוניברסיטה מעל ומעבר למה שתופסים. זה שם כללי לbundle of preceptions. זה האמפיריציזם – אנחנו מתייחסים רק לנתוני חושים).
- סובייקט --> עצם. התופס אינו כמו הדברים הנתפסים. תכונה לא תופסת תכונה. כדי לתפוס תכונות צריך שיהיה משהו אחר. וזה הסובייקט, שהוא עצם.
נראה שלומר שאובייקט הוא מקבץ
תפיסות (bundle of perceptions) זה
קל, להגיד את זה על סובייקט
(כפי שעושים ב'מות
הסובייקט', בפוסט מודרניזם,
במרקסיזם – תודעה כוזבת,
אצל פוקו – מאבקי כח...) זה
הרבה בעייתי, בגלל אותו
עניין – כדי לתפוס צריך תופס.
סיבתיות
למה זה חשוב?
דקרט מוכיח את קיום האל ע"י
סיבתיות.
שפינוזה – הגדרת העצם היא
סיבת עצמו.
זה מושג מרכזי!
יום – חלק ג, פרק
ב "על האומדנות והמשהו"
כשמשווים בין שני מושאים
שנוכחים בו"ז – זאת
תפיסה, אבל כשמשווים בין
שני מושאים שלא נוכחים בו זמנית זאת שכילה.
אנחנו לא תופסים מושגים באופן
רציף, אבל מניחים רציפות
של קיום מושאי התפיסה שלנו.
מאיפה אנחנו מסיקים על ההכרחיות
של סיבתיות? מה גורם לנו
לביטחון שא' יוביל בהכרח
לב'?
יחסים בין מושגים והקשר שלהם
לסיבתיות -
- סמיכות (זה ליד זה) – הכרחי אך לא מספיק
- קדימה (זה לאחר זה) – כנ"ל
- קשר הכרחי (כל פעם שמופיע א' מופיע ב') - בעיית האינדוקציה. אנחנו לא רואים את ההכרח, אלא יכולים רק לומר שכל פעם שראינו שמופיע א' גם ראינו שמופיע ב'. [בסיבתיות ההכרחיות חשובה, כי אנחנו רוצים שתהיה לזה צורה של חוק].
במציאות
אנחנו רואים סמיכות וקדימה,
אבל אנחנו לא רואים סיבתיות.
אף פעם אין
לנו רושם של זה בגלל זה.
מאיפה מגיע ה'בגלל'?
יום האמפיריציסט מראה שאין
לו שום לגיטימציה מטאפיזית (לאמדובר
על לגיטימציה פרגמטית)
לדבר על סיבתיות.
פרק י"ד –
על המושג של קשר הכרחי
עמ' 222, לא
נעלם ממני:
המסקנה
הספקנית –
הסיבתיות היא איכות של הרוח,
ולא של הדברים.
יום מפרש את זה במונחים
פסיכולוגיים – זהו הרגל פסיכולוגי
(קונטינגנטי).
חיפוש חוקיות או סיבתיות בעולם
אלו אינסטינקטים של האדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה