פילוסופיה חדשה א' - תרגול 9 (שפינוזה, ספר ראשון)

תרגול 9 15.05.2012

שפינוזה

על התרגיל – התרגיל מפורט כדי שלא נתברבר.

על לייבניץ – לשאול האם ללייבניץ ולוק יש אותו מובן של טבוע מלידה / ידיעה. (אולי כן ואולי לא. נראה לי שלא). לשם הוא מכוון.

ספר ראשון

הגדרות

1. דקרט – אלוהים - מהותו כוללת את קיומו (בניגוד לדברים אחרים).

אצל שפינוזה יש שאלה אם הוא מניח את קיום האל או מוכיח אותו. שפינוזה אומר שאלוהים הוא סיבת עצמו. (אפשר לומר שהוא אומר שאם יש משהו שהוא סיבת עצמו אז אלוהים קיים. או שאם אלוהים קיים אז הוא קיים בהכרח).

המושג סיבת עצמו, למה הכוונה? שפינוזה אף פעם לא הגדיר סיבה, פורמלית, בכתביו (הוא הגדיר כל מיני סוגי סיבות). זאת למרות שהוא משתמש במונח הזה המון. מתוך מאמר על תיקון השכל, שפינוזה מגדיר מעגל: “על מנת שהגדרה תישמר מושלמת... אביא כדוגמא איזה דבר מופשט... העיגול... אם נגדירו כצורה בה כל הקוים נמשכים מן המרכז אל ההיקף שווים (הוא אומר שזה תכונה ולא הגדרה)...” לכן יש להקפיד בהגדרה על סיבה ברורה – למשל – מעגל הוא צורה המצטיירת על ידי מחוגה.

כלומר, סיבה אצל שפינוזה – זה לא מה שאנחנו חושבים, סיבה מכנית, אלא הטעם, ההסבר, ההבנה של הדבר. לכן גם ללוגיקה יש סיבה. יש הבדל בין הכרח / סיבה – להבין את ההכרח הלוגי זה לא להבין את הסיבה. סיבה היא מעבר ללוגיקה, זה להבין מנקודת המבט של הנצח.

2. סופי בסוגו – גוף יכול להגביל גוף, מחשבה יכולה להגביל מחשבה (למשל – מחשבה על טוש ומחשבה על אוניית קיטור משוכללת – מחשבה על טוש היא פשוטה יותר) אבל הם לא יכולים להגביל אחד את השני.
3. עצם – יש לו היבט אונטולוגי והיבט אפיסטמולוגי. מה שיוצא זה שכדי לחשוב על שולחן צריך להניח את אלוהים.
4. יש שאלה האם תואר אצל ספינוזה הוא סובייקטיבי (איך שהשכל תופס על אודות העצם) או אובייקטיבי (מה שמכונן את העצם). תואר התפשטות – להסביר נוירונלית מה זה כאב, אהבה. לעומת זאת, אפשר להסביר במונחים מנטליים. אצל שפינוזה אלו שני תיאורים של אותו דבר. יש הקבלה בין תיאור פיזיקלי ומנטלי. (אין רדוקציה של אחד לשני).
5. אופן – מטאפורה: אם השולחן הזה הוא עצם, אז מה יהיה אופן של שולחן? (בהנחה שהשולחן הוא עצם, כוליות) – אופן זה רגל, המדף... כמובן ששפינוזה לא מתייחס לשולחן, אלא העצם אצלו זה הכוליות. אהוד ברק משמש בשלושה תפקידים – בעל פלולה, יושב ראש מפלגה ושר הביטחון. שר הביטחון יכול להכריז על מצב חרום, יושב ראש מפלגה לא. אז הנה שני משפטים נכונים: אהוד ברק רשאי להכריז על מצב חרום, אהוד ברק לא רשאי להכריז על מצב חרום. אין סתירה! כך אפשר להתייחס לשולחן באשר הוא עצם, ולשולחן באשר הוא איקס, ואז אפשר לדבר על אופנים. אפשר לייחס פרדיקטים שונים כתלות באיך שמתייחסים לזה. העובדה שיש לאלוהים אופנים לא פוגמת בכך שיש בעצם רק דבר אחד. כמו אהוד ברק – אפשר לייחס לו פרדיקטים שונים בתפקידים שונים, אבל זה אותו אהוד ברק.
6. מה ההבדל בין אינסופי בסוגו ואינסופי מוחלט – מחשבה היא אינסופית בסוגה – יש לה תארים אינסופיים של מחשבה, אבל אין בה תארים של התפשטות (?), אלוהים הוא אינסופי מוחלט (ורק הוא).
7. בדרך כלל חופש מנוגד להכרח, כאן אצל שפינוזה חופש מוגדר על ידי הכרח. הדבר החופשי היחידי לפי זה הוא העצם, אלוהים – למה הוא חופשי? כי הוא פועל מתוך הכרח טבעו בלבד. ההפך מחופש הוא כפוי. כפוי = כפיה חיצונית, הכרח = חיוב לפעול לפי הטבע הפנימי. (למה אלוהים לא כפוי (מבחוץ)? כי אין לו חוץ!).
8. נצח – למשל אם נותנים לי סם מיוחד ואני חי לנצח. האם אני נצחי? לא! כי התמדה בזמן זה משהו אחר. הרעיון הוא לא אינסוף זמן, אלא הגדרה קטגורית אחרת – לתכונות המשולש ביחס למשולש אין זמן בו הם היו וזמן שלא, הן נצחיות.

אקסיומות -

1. רק אלוהים נמצא בתוך עצמו, כל השאר נמצא בו.
2. -
3. -
4. לפי הנספח, שמכירים את הסיבה האמיתית נעלם ההסבר התלמידי.
5. (ההצעה שלו לדייטים).
6. נדבר על זה.
7. מה שאפשר לחשוב עליו כלא קיים (למשל – מישהו בכיתה), כלומר הקיום אינו אינהרנטי למושג.

למבחן – צריך לדעת בגדול את העיקרים של המטאפיזיקה, לא צריך לזכור הוכחות גיאומטריות למשפטים ספציפיים. מה שלמדנו בפירוט (למשל, הוכחה לקיום אלוהים של דקארט) צריך לדעת בפירוט.

שפינוזה מדבר על שני עצמים – זה היפותטית, בסוף הוא אומר שיש רק עצם אחד.

עמוד 82 - “מכאן נוכל להגיע" -

משפט 10 בעיון – הפרשנות האובייקטיבית (יש ויכוח בינה לבין הסובייקטיבית) באה יותר לידי ביטוי.

משפט 11 – לא ניכנס להוכחה לקיום האל. אלוהים קיים בהכרח. יש לו אינסוף תארים. זה שהוא קיים לא אומר שהאופנים ממשיים (אהוד ברק).

עמוד 85, פסקה שניה -

יש בטקסט הזה לפחות חמש הוכחות לקיום האל. אי אפשר לדעת מה זה 'קיים', אפילו כדימוי, בלי להניח מראש את אלוהים.

משפט 15 – אלוהים הוא היחיד שמושג מתוך עצמו וקיים מתוך עצמו. אנחנו, על האופנים – לא.

הצעה – לקרוא את העיון למשפט 15 (בעמוד 90). יש בעיה תיאולגית ששפינוזה מתמודד איתה. הוא אומר שאלוהים הוא הכל, אבל אלוהים הוא לא מתפשט – הוא לא אובייקטי בטבע. אז איך זה יכול להיות?

משפט 17 והלאה (דברים שאין במודל) – חשוב!

חופשי – מחוץ לשרשרת הסיבתית. לא מענישים נמר שטרף צבי, כי זה אינסטינקט. אדם שרצח, (ולא הוכח שאינו חופשי) – כן.

עיון – לפי שפינוזה אלוהים לא היה יכול לברוא מתמטיקה אחרת (לפי דקארט כן) (?). לפי שפינוזה אין לאלוהים רצון (לפי דקארט כן – אם היה רוצה היה בורא כך, ואם היה רוצה אחרת היה בורא אחרת).

מושג העוצמה של אלוהים של האנשים ששפינוזה מתנגד אליהם – אלוהים שהכל יכולת שלו פירושה שתמיד יש לו פוטנציאל לברוא את כל מה שהוא רוצה. זהו אלוהים שלא ברא את כל מה שהוא יכול, אחרת כבר לא היה כל יכול. הוא לא מימש את כל הפוטנציאל שלו. הפוטנציאל הלא ממושש הוא העוצמה. (אלוהים כילד מוגבל – יש לו פוטנציאל!) יש אינסוף עולמות אפשריים, ומתוכם הוא ברא רק אחד, אומרים אותם אנשים (לפי שפינוזה יש רק עולם אפשרי אחד). שפינוזה מכוון בעצם לדקארט – לאדישות של אלוהים שהיא החופש שלו שעליה דיבר דקארט. “אלוהים הוא מושלם כי תמיד יש לו פרחים בקנה".

לפי שפינוזה אלוהים הוא כל כולו בפועל, הוא לא פוטנציאל. לפי שפינוזה אם אלוהים הוא בכח הוא לא מושלם. לפי שפינוזה אין לאלוהים עוד אפשרויות. שלווה סטואית – אין עוד אפשרויות! לעלות לדרגת ההכרה השלישית היא להעיף את האופציה לעוד אפשרויות. כולל אצל אלוהים. (זה גוזר מתמטיקה אחרת, לוגיקה אחרת... גם אין זמן בסופו של דבר).

שפינוזה אומר שכלבים בשמים לא נובחים. אם אנחנו רוצים לייחס את האטריבוטים 'שכל' ו'רצון' לאלוהים יש לזה משמעות אחרת לגמרי – שיתוף השם. תאונה לשונית! ציר בפרלמנט אינו ציר בדלת.

מהו שכל?

בני אדם – יש דבר ואז יודעים אותו. מאוחר לדבר.

אלוהים – אי אפשר לתאר אותו כמישהו שצובר ניסיון. השכל שלו אינו מאוחר לדברים שהוא יודע.

שכל אלוהי נבדל משכלנו גם מבחינת המהות וגם מבחינת הקיום. מדובר בדברים שונים לגמרי.

רצון (עמוד 111)-

בני אדם -

אלוהים -

אין הבדל בין השכל של האלוהים לרצון של אלוהים, זה אותו דבר.

אובייקטיבי / צורני (אצל דקרט – פורמלי) -

אובייטיבי [היצגי] – העץ כפי שהוא בתודעה שלי (בדיוק מה שאנחנו בדרך כלל קוראים לו סובייקטיבי).

צורני-פורמאלי [בפועל]- באמת קיים שם עץ

סיבה טרנזיטיבית – חיצונית. (לא סיבה במובן הפורמלי).

איממנטי/ טרנזיטיבי, עוד משהו, טובע / טבוע – הכל בא לבטא את אותו רעיון.

נקודה למחשבה לגבי זהות -

“אלוהים או הטבע" -

• אלילות - אלילות הוא אובייקט בעולם
• אפשר לצייר כל מיני יחסים בין אלוהים והעולם, בדיאגרמות ון.
• אצל שפינוזה – המעגלים חופפים. יש זהות בין אלוהים והטבע – אף אחד מהם לא חורג מהשני.