יום שלישי, 8 במאי 2012

פילוסופיה חדשה א - תרגול 7


תרגול 7 - 08.05.2012
שפינוזה (הוגים spinoza)

בעייתי. לא יודעים מתי הוא מחבא ומתי לא. מכונה היהודי החילוני הראשון. זה משונה, כי המילה אלוהים חוזרת אצלו הרבה. בא לידי ביטוי יותר במאמר תיאולוגי פוליטי.
נקרא את המאמר על תיקון השכל ואת שני הספרים הראשונים של האתיקה.
בעיה שהיתה לנו עם דקארט: אי התאמה
סדר ההכרה – קוגיטו ואז האל.
סדר הדברים – האל ואז הקוגיטו.

הספר הראשון של שפינוזה נקרא "על האלוהים" – הוא מתחיל מהאלוהים ולא מהסובייקט.
אם אלוהים הוא הראשון צריך להתחיל מסדר הדברים – זה גוזר שורה של תפיסות שונות מדקארט. האני ייגזר מאלוהים. אצל שפינוזה יש התאמה בין סדר הדברים וסדר ההכרה – ובשניהם האל קודם לאני.

כנ"ל לגבי בעיות כמו גוף ונפש – אצל דקארט יש שני עצמים נבראים - חושב ומתפשט, ואת אלוהים. יש שאלה של התלות של העצמים הנבראים באלוהים (כי עצמים בהגדרה הם בלתי תלויים). אצל שפינוזה הכל תארים – יש רק עצם אחד שהוא אלוהים.
מה הקשר בין הגוף והנפש?
דקארט – קשר סיבתי. (רציתי להרים את היד והרמתי את היד: מנטלי גורם לפיזיקלי. אירוע פיזי שגורם לאירוע נפשי – אני רואה את אהובתי לשעבר עולה על כרכרה עם אהוב ליבה. זה עושה אותי עצוב!)
מטיריאליסט – מנטלי הוא גם פיזיקלי.
שפינוזה – מעיף את הדואליות של דקארט. גוף ונפש זה אותו דבר. מה זה אומר?
אם אלוהים הוא עצם, אז האופנים קיימים? אם הם קיימים, מה היחס בינהם לבין העצם?

שפינוזה – עמדה פנתיאיסטית: אלוהים הוא הכל. אלוהים אינו חיצוני לטבע – ברא, יצר. פסוק זהות. שפינוזה כותב "אלוהים או הטבע". מה זאת אומרת? תואר ההתפשטות – האם אלוהים הוא גם האבן? בד"כ לא מייחסים התפשטות לאלוהים, הוא לא מצוי במרחב.
מה עם פסוקי זהות? הטוב הוא הרע?

נתחיל עם הנספח של שפינוזה, ספר א' עמוד 115:
אריסטו – 4 סיבות: ... תכליתית ופועלת. אין סתירה בין 4 הסיבות. למשל – הסברים בביולוגיה – איך מסבירים בד"כ? תכליתית – למשל: נחתכתי, כדוריות הדם האדומות מגיעות כדי לסגור את הפצע. ... התנועה של הטוש שעמית זורק היא מאולצת, כי הוא שייך למטה. אצל אריסטו סיבה תכליתית מסבירה את הטבע כולו (יש שמתארים את ההיסטוריה של המדע כהשתחררות מהסברים תכליתיים. גם בכימיה היו הסברים תכליתיים. בבילוגיה זה נשאר).
שפינוזה אומר שצריך להעיף סיבות תכליתיות, לא רק מפיזיקה וכימיה אלא גם מביולוגיה ומתיאולוגיה. הרציונליות תהיה מתמטית – גיאומטרית.
שאלה פסיכולוגית – למה בני אדם מקבלים סיבות תכליתיות? כי הם בורים! הם לא יודעים מה הסיבה. שפינוזה היה מכנה את כל הסיבות המיתולוגיות (למה האדמה רועדת? כי האל כועס!) תכליתיות. כל דבר שנובע מכוונה של מישהו. אנשים מייחסים כוונות לטבע. כשמגלים את הסיבה אנשים מחליפים סיבות תכליתיות בסיבות מכניסטיות. שפינוזה מודע לכך שיש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, אבל הוא טוען שכעיקרון יש הסבר מכניסטי להכל, כולל לדברים שאנחנו עדיין חושבים שיש להם סיבות תכליתיות. גם אנחנו, אומר שפינוזה, נקבעים ע"י סיבות מכניסטיות למרות שיש לנו תחושה של חופש (אם היינו שואלים אבן למה היא נופלת היא היתה אומרת שהיא בוחרת לעשות זאת). שפינוזה רוצה להתייחס לבני אדם כמו שמתייחסים לקוים וצורות. לדעתו אפשר להסביר רגשות מכניסטית (הוא מוכיח, בדרכו הגיאומטרית, למה הוא צריך לכעוס אם הוא תופס את אשתו בוגדת בו). הדת משמרת את הדעה הקדומה של הסיבתיות התכליתית. כל הדת היא פיקציה, היא בנויה על דעה קדומה. יש לה חשיבות פוליטית שמכשיר של שליטה על ההמון (שפינוזה מאד פחד מההמון). הדת היא שימור הבורות – לכן אין פלא שבתחילת העת החדשה יש התנגשות בין הדת והמדע.
שימור בורות – נניח שאני רואה שאסונות באים על צדיקים ורשעים באותה מידה – מהו מפלטו של הבור? הוא אומר שנסתרות דרכי האל. האלטרנטיבה – המתמטיקה, שמציבה נורמה אחרת של אמת, דגם אחר של רציונליות (במקום סיבות תכליתיות). אי אפשר לשאול לשם מה משפט פיתגורס? אם העובדה שסכום זויות במשולש 180 מעלות זה טוב או רע? יש עיסוק רק בתיאור מה שיש. שפינוזה לוקח את הנורמה הזאת, המתמטית, ומסביר באמצעותה הכל – אנשים, אלוהים...

אותו נספח, ב':
עמוד 119:
מתאר אנשים שמתעקשים להחזיק בסיבה תכליתית כשהם מסבירים אירוע מקרי (טראגי, למשל). הם יטענו שזה רצונו של אלוהים. אפשר לשאול 'למה' על אינסוף פרטים של האירוע. “רצונו של אלוהים הוא מקלט הבורות". באיזה מובן?
  • פרגמטי – הדת תמיד עוצרת באיזה הסבר במקום להמשיך לחקור. יש את הפרדוקס באתיקה – אם נשאלה למה (מעשה מסויים) טוב, ונמשיך לשאול למה, נגדיע בסוף ל'ככה'! זה הפרדוקס של מור.
אומנות מכנית (בהקשר של גוף האדם) – הכוונה להסברים חסרי תכלית. [טיעונים קלאסיים של החזרה בתשובה (בכל הדתות – מטיפים נוצריים, מוסלמים, ואמנון יצחק במגרש שלנו :) ) "טיעון מתוך התכלית"– על הדברים המורכבים, הסדר שמניח מסדר – הטיעון הכי חלש מתוך שלוש סוגים להוכחת אלוהים, כי הוא נשען על ניסיון].

סעיף ג' (אנחנו עוסקים כאן בשורות התחתונות, בספר הוא הסביר את זה, נראה אחר כך):
כל המושגים כמו טוב ורע שאנשים חושבים שהם ממש תארים של הדברים.
שפינוזה עושה רדוקציה של טוב – למה ש'טוב לי' וכן הלאה. אלו בכלל לא תכונות של הדברים! מנקודת המבט של האל, של הנצח – זה לא קיים! (גם האל לא טוב ולא רע).
למשל – יש צונאמי.
בור ששונא יפנים: זה טוב! אלוהים אוהב אותנו!
יפני: זה רע! אלוהים כועס!
מדען: קרו כל מיני תהליכים. זה מה שקרה! האירוע עצמו חל מאטריבוטים של טוב ורע. זה קשור לתיאור שלנו של זה, אבל לא לסיבות ולדברים עצמם. הסיבה האמיתית לצונאמי היא סיבה! היא לא טובה ולא רעה.
אפשר לפרש כל דבר איך שרוצים – יש מי שיאמר שהשואה היא הוכחה לכך שהיהודים הם העם הנבחר כי הם האויב האולטימטיבי של התגלמות השטן עלי אדמות.

מה ששפינוזה אומר מסביר ספקנות כי יש הבדלים בין בני האדם – מה שטוב לאחד רע לאחר. במתמטיקה זה משהו אחר – יש נכון ויש לא נכון. יש ערך לומר "לפי דעתי משפט פיתגורס נכון", אין ערך לומר "לפי דעתי זה מתוק". אצל שפינוזה אין הבדל בין טוב ורע, מתוק ומר, יפה ולא יפה (יכולה להיות התאמה מקרית בין הרבה אנשים) – הכל עניין של איך אנחנו שופטים את הדברים (הדבר היחיד שאינו כזה הוא המתמטיקה).

--> שפינוזה משתמש בלשון של בריאה – אבל הוא לא חושב שהיתה בריאה.

מאמר על תיקון השכל -
מטרת דקארט – וודאות (בסיס חדש למדע, לבסס אמיתות תיאולוגיות).
מטרת שפינוזה – גאולה! זה הפרוייקט שלו. מחפש את "הטוב העליון”.
שפינוזה מונה את שלושת סוגי האושר הקלאסיים (עושר, כבוד, תענוגות בשרים) ומסביר למה הם מטרה בעייתית. הם דורשים מאבק ומרדף תמיד, מביאים בסוף לצרות. הם תלויים כל הזמן בנסיבות שאינן תלויות בנו (ומערערות את שלוות הרוח שהיא חשובה לפי שפינוזה (והמעריץ הגדול שלו בישראל – בן גוריון) (?) ).

סעיף 12 – טוב ורע משמשים באופן יחסי.
ובכל זאת – טוב עליון הוא מזוהה עם ההכרה של הסדר האמיתי של הדברים (ולא הסדר כמו שהוא ביחס אלי). טוב עליון, שיכול להביא אושר הוא לדעת באמת איך הדברים פועלים. זה מה שבאמת מרגיע. (הוא מסכים שלהמון זה לא ממש רלוונטי. במובן הזה הפילוסופיה שלו היא פילוסופיה אליטיסטית).



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה