פילוסופיה של המדע - תרגול 6 - הבעיה החדשה של האינדוקציה

תרגול 6 22.05.2012

בעיית האינדוקציה החדשה / גודמן

אינדוקציה --> אישוש --> הפרכה --> תת היקבעות

חשוב שנבין את הפרדוקס של הירול, להבין את ההקשר לאישוש, ולהבין את היחס בין הבעיה הישנה והבעיה החדשה.

יום – פתרון נטורליסטי. לא מניח אחידות בטבע. אנחנו עושים חיזויים על בסיס דברים שהתרגלנו אליהם. אנחנו יכולים רק לחזות על בסיס מה שיהיה את החיזוי הטוב ביותר שלנו, ולא לקבוע קביעות אוניברסליות. החיזויים נעשים על בסיס מה שהורגלנו.

פילוסופים לא היו מרוצים מהפתרון כי הם אומרים שהוא מתאר מה עושים, ולא מסביר למה עושים את זה.

לא צריך לשפוט את האינדוקציה לאור הדדוקציה, כי גם הדדוקציה היא תוצר של תהליך היסטורי, אבולוציה, בדיוק כמו האינדוקציה. תהליך מעגלי – מתקן. במקרה של דדוקציה התקבעו חוקים מזמן, ואלו חוקי הדדוקציה. בנושא האינדוקטיבי אין קריטריון כזה.

גודמן מתנצל בפני יום, כי אי אפשר להפריד בין התיאור לבין ההצדקה. חוסר ההבחנה שלו בין הקשר השימוש וההצדקה היה נכון.

(יש שקופיות מפורטות)

פוזולוגיים – יש כללים וצריך לחשוף אותם. גישה אפריורית, יסודנית. למשל דקרט – יש יסוד עליו נשען כל הידע ויש לגלות אותו.

גודמן הוא נטורליסט, פרגמטיסט – הכללים הם תוצאה של שימוש. אין צורך להניח הנחות יסוד מטאפיזיות.

בסופו של דבר היכולת שלנו להבחין בין הכללות מקריות ואמיתיות תלויה בפרדיקטים בהם משתמשים. יש פרדיקטים (תכונות בעזרתם מתארים אובייקטים בעולם). היכולת להסיק מתצפית תלויה בפרדיקט. טענות שמכילות פרדיקטים שניתנים להשלכה ניתנות לאישוש, ולהפך. הוא מציג את הדוגמא של ירול: יש ירוק וירול. ירוק = ירוק לפני t, כחול אחרת. הוא מראה שלמרות שחושבים שירול אינו פרדיקט קביל, אין שום דרך להצדיק את זה. איזמרגדים ירוקים מאששים את ההיפותזה שכולם ירוקים ושכולם ירולים. מקבלים שאותה תצפית מאששת שתי היפותזות סותרות. אם נבחר טוב את הפרדיקטים נוכל לאשש כל דבר שנרצה.

“כל האיזמרגדים ירולים" ואז איזמרגדים ירוקים יאששו את ההיפותזה שכל הורדים כחולים.

אנחנו מחפשים קריטריון לאישוש (או שפצור של התיאוריה) שתגע להבחין בין ירוק לירול. ההגדרה של אישוש רחבה מדי, ואינה מוציאה את המקרה של ירול שהוא בעייתי.

גודמן מציג ניסיונות להתנגדות ועונה להן.

התשובה של פילוסופי של המדע לבעיה החדשה היא שיש פרדיקטים שהם "סוגים טבעיים". הצגת הבעיה החדשה עוררה שיח פילוסופי עשיא בשאלה של מה נחשב סוג טבעי, שאותו אפשר להכניס להיפותזות שמאששים.

זאת התמודדות באמצעות הוספת הנחה (על סוגים טבעיים).

גודמן היה נומינליסט. אחד מהפרוייקטים שלו היה להיפטר מכל מושג הקבוצה (עליה ראסל העמידו (ניסו להעמיד?) את כל המתמטיקה.

צריך להבין את הרקע של גודמן, את הגישה הנטורליסטית – פרמטית שלו, את האופן בו הוא מגיב לבעי הישנה של האינדוקציה, את האישוש בהקשר של המפל – מה מקביל אליו ומה הוא מוסיף, להבין את הבעיה של הירול ואיך זה ממחיש את הבעיה החדשה – הבעיה של הפרדיקציה, אופי הפרדיקטים שאנחנו יכולים להכניס בתוך ההיפותזות שלנו.

הבעיה החדשה היא במסגרת של אישוש ומתייחסת לפרדיקטים אותם אנחנו מכניסים להיפותזות שלנו.