יום שלישי, 1 במאי 2012

פילוסופיה של המדע - תרגול 4


תרגול 4 – 01.05.2012

המאמר של מקסוול

ריאליזם של ישים תיאורטיים

יישים תיאורטיים – יש תיאוריות מדעיות שמנסות להסביר את העולם. בחלקן מופיעים ישים. במובן הזה אילו הם יישים תיאורטיים. אבל זו הגדרה מאד רזה – כי כששואלים אם יישים תיאורטיים קיימים או לא אנחנו מזהים יישים תיאורטיים עם יישים שאי אפשר לצפות בהם. זאת אחת ההנחות של הגישות האינסטמנטליסטיות (-אנטי ריאליסטיות).

פוזיטיבסטים לוגיים היו אנטי ריאליסטיים לגבי יישים תיאורטיים (אינסטורמנטליסטים). הם מחלקים את השפה למשפטים בעלי משמעות (-ניתן לעשות רדוקציה לשפת תצפית), ומשפטים חסרי משמעות (-כל משפט שאינו בעל משמעות או ניתן לגזירה מ...). לפיכך, משפט שיש בו יש תיאורטי – שלא ניתן לגזור משום תצפיות הוא משפט חסר משמעות.
ההבחנה הזאת חשובה (גם אם לא מסכימים עם הפוזיטיביסטים הלוגיים) כי היא קשורה להבחנה בין תיאוריה ותצפית. הרבה מהעיסוק בפילוסופיה של המדע מנסה להבין את הקשר בין תצפית ותיאוריה.

השאלה לגבי ישים תיאורטיים היא השאלה האונטולוגית.
אונטולוגיה – שאלות לגבי יישים בעולם.
יש מושג ויש יש. כששואלים על המעמד האונטולוגי של מושג שואלים האם הוא מצביע על יש שקיים באופן בלתי תלוי במושג או בהכרה. (לגבי כסא, למשל, אנחנו מניחים אינטואטיבית שכן. יש מושגים בהם זה מורכב יותר – מספרים טבעיים, האם דון קישוט קיים? האם טוב ורע קיימים?).
יש הנחה שהיא מורשת פוזיטיביסטית (?) שהתנאי לקיום הוא ניתנות לצפיה. זה התנאי איתו עובד מקסוול במאמר (ומלווה הרבה דיונים בשאלת הריאליזם במדע). לפי ההיגיון הזה, פיות לא קיימות, כסאות כן. טוב ורע יתקיימו אם ניתן לעשות להם רדוקציה לאופן שניתן לצפיה (פוזיטיביסטים – טוב שה 'כיף לי', רע זה 'איכסה'). יש פוזיטיביסטים שיאמרו שההיגיון של הניתנות לצפיה היא ניסוח של האינטואיציות שלנו לגבי העולם.
אם ניתנות לצפיה היא נייר לקמוס לקיום, אז ישים תיאורטיים הם בעיה – כי אנחנו לא יכולים לראות אותם ובכל זאת מניחים את קיומם. וזה חילול הקודם מבחינת הפוזיטיביסט – הם כל כך השקיעו במדע, ועכשיו תראו מה קרה! מדע מכניס טענות חסרות משמעות (הבן האהוב שציפינו שיהיה מהנדס הלך ללמוד פילוסופיה).

האינסטרומנטליסטים לא דוחים את השימוש בישים תיאורטיים, הם מכירים בו, ומצד שני – חושבים שישים תיאורטיים לא מצביעים על שום דבר בעולם. יש להם חשיבות, תפקיד בעשיה המדעית, אך לא משמעות. מהו התפקיד? הם כלי שעוזר לנו בהסבר וחיזוי של תופעות. אבל הישים עצמם לא קיימים והטענה חסרת משמעות.
זה נראה מוזר, כי מתייחסים לתיאוריה בתור קופסא שחורה. מכניסים לקופסת התיאוריה השחורה תצפיות וגוזרים ממנה תצפיות. נשאלה השאלה איך זה יכול להיות, אם הישים התיאורטיים לא קיימים! צריך איזו נקודת ממשק בין התיאוריה לתצפית!
יש אינסטרונמנטליסטים שיאמרו שכל יש תיאורטי אפשר לעשות לו אלימינציה, רדוקציה למונחים תצפיתייתם (רמסי וקרייג).
יש שיאמרו שיש ישים תיאורטיים, הם לא קיימים באמת, אי אפשר לתרגם אותם ליישים תצפיתיים אך אפשר בכל זאת לגזור מהם תצפיות. אפשר לראות דוגמא אצל ג'ונס: יש קרובס, שהם ישים תיאורטיים, ואפשר לנסות לצמצם את המגע איתם בכל מיני דרכים (ואלו הם ישים תצפיתיים שאפשר לבדוק, ולדעת אם התיאוריה עובדת או לא).

איבדתי את זה. להשלים!

הקשר גילוי, הקשר צידוק, אישוש תיאוריה.
הקשר הצידוק, מבחינת האינסטרומנטליט, הוא העבודה של המדען. בהקשר הגילוי, זה לא משנה איך המדען הגיע להשערות שלו. (תקפו את זה – גם באופן בו אנחנו בוחרים את ההשערות שלו יש היגיון. למשל, פסטר הסיק על המיקרובים מהיכרותו עם כינים, כלומר אפשר לבקר את חוסר ההתייחסות להקשר הגילוי, זהו תהליך מאד מעניין, שיש בו גם משהו הגיוני – מדברים על תהליך של אבדוקציה [כהיסק שלישי, אחרי אינדוקציה ודדוקציה]).

שקופיות עם קטעים ממקסוול.
פתיחה – מקסוול רוצה להתמודד עם הגישה האינסטרומנטליסטים (יש אבחנה בין תיאורטי וניתן לצפיה), מקסוול טוען שאי אפשר להגן על הטענה הזאת. זאת הטענה המרכזית.
מקסוול מציג שורה של גישות אינסטורמנטליסטיות ומתמודד איתן אחת אחת.

ושוב איבדתי את זה. להשלים.

למבחן צריך לדעת את הטענה המרכזית של מקסוול (כתבתי בהתחלה) וכמה מהנימוקים הרבים שלו. לא צריך להבין הכל.


נקודה חשובה – אפילו אם נמצא 'קופסא שחורה' שאפשר להכניס לתוכה .. ולקבל חיזויים על המציאות. נקבל את הטענה שהתיאוריה היא רק מכשיר, אני עדין לא מצליח להבין למה הכלי הזה עובד. האינסטרומנטליסט יאמר שההסבר מאפשר את החיזוי. אבל למה ההסבר מסביר? את זה האינסטרומנטליסט לא מצליח להסביר. למה תיאוריות כל כך מוצלחות? טענה מאד חזקה. התיאוריה היא לא הכלי, התצפית היא הכלי. התיאוריות הן המשגת העולם, הקופסא השחורה עבורינו (הריאליסטים) הן התצפיות – אנחנו לא יודעים מה יש בעולם. האינסטרומנטליסטים רואים הכל הפוך – עבורם התצפיות חשובות מאד והתיאוריה הרבה פחות. למעשה, זה לגמרי ההפך. תפקיד התצפיות לאשש את ההיפותזה, את התיאוריה.

הקינג ונייגל במצגת, לא חייבים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה