שיעור
10 (?)
28.05.2012
התפתחות
קוגניטיבית על פי פיאז'ה
אבידן לא נמצא, בלה מלמדת.
אנחנו
לומדים בגישת הlife span – לפי
סדר כרונולוגי מלידה ועד מוות. מותן
תחושה של המשכיות אבל מקשה בלמידת תיאוריות
רוחביות.
- התפתחות קונסטרוקטיבית – נדרשת אקטיביות של הילד כדי שתהיה התפתחות קוגניטיבית
- התפתחות שלבית (להבדיל מהתפתחות רציפה), התפתחות שנעשית בקפיצות. תוך רגע אחד נוספת יכולת חדשה. אינטלגנציה נמדדת באופן רציף, לעומת זאת.
- תהליך בו יש איזון, האיזון מופר ואז מגיעים לאיזון מחדש.
- אסימילציה ואקומודציה – הדרכים להשגת האיזון מחדש. מערכת חכמה ואדפטיבית – אין צורך לפתוח קטגוריה חדשה עבור כל אובייקט. הדרך הפשוטה ביותר לא להפר שיווי משקל. אקומודציה- יצירת סכמה חדשה או התאמת הסכמה.
ההתפתחות
לפי שלבים:
1 שלב
סנסורי מוטורי 0-2
1-4 חודשים:
יש רק רפלקסים, שלהם
ערך הישרדותי (קיימים כבר
אצל פגים). אלו פעולות לא
רצוניות שאינן מסמכות על הקורטקס.
בהמשך הן נעלמות – הליכה בוגרת
מופעלת על ידי מנגנון רצוני ולא על ידי
רפלקס הליכה.
תגובות
מעגליות ראשוניות- משהו
מסב לתינוק עונג, והתינוק
מנסה לשחזר את הפעולה. מדובר
בפעולות שמתרחשות על הגוף של התינוק –
למשל, מציצת אצבע.
4-8 חודשים:
תגובות מעגליות שניוניות
– על חפצים חיצוניים. יכולת
להשפיע על העולם.
תגובות
מעגליות ראשוניות ושניוניות מקבילות
להתניה קלאסית (ראשוניות
– קשור לתגובה של הגוף) ואופרנטית
(שניוניות – קשור לפעולה).
8-11 חודשים:
קביעות אובייקט – ילדים
מבינים שדברים יכולים להתקיים בעולם גם
כשהם לא רואים אותם.
12-18 חודשים:
תגובות מעגליות שלישוניות
– הילד באופן אקטיבי חוקר את העולם (קודם
זה היה מקרי).
18-24 חודשים:
חשיבה סימבולית – יכולת
לייצג – במילים, למשל.
הוא לא רק מרגיש רעב אלא יכול
להרגיש שבא לו במבה, יכול
לדמיין את הבמבה ואפילו לומר במבה.
השלב
הפרה – אופרציונלי 2-7:
אחת
החולשות של התיאוריה – השלב הזה מורכב
בעיקר מדברים שהילד לא יכול לעשות.
אופרציונלי
– פעולה לוגית.
- שפה מתפתחת, שימוש במילים
- מרכוז – הילד מסוגל לחשוב רק על אספקט אחד של המציאות בכל פעם (למשל, בניסוי השימור של המים – הילד לא מסוגל לחשוב גם על גובה וגם על רוחב במקביל). גבר עם שיער ארוך יכול להיתפס כאישה, כי הוא לא יכול לחושב גם על שיער ארוך (ששיך לבנות, כפי שלימדו אותו בגן) וגם על גבר.
- אין היפוך מנטלי (למשל, בניסוי עם המים הוא לא מסוגל לדמיין את המזיגה ההפוכה)
- אין שימור (כתוצאה משני הקודמים)
- חשיבה אגוצנטרית – ילדים חושבים שהעולם מתנהל בתוך הראש שלהם. למשל, הם חושבים שכולם יודעים מה הם חושבים. כשהם מבינים שזה לא כך יש התפתחות של T.O.M. מודגם במבחן "סאלי ואן".
- הסקה טרום סיבתית. אני תמיד ישן בצהריים, לא ישנתי – לא צהריים.
- חשיבה אנימיסטית – ייחוס תכונות אנושיות לחפצים דוממים.
שלב
האופרציות הקונקרטיות 7-12
בשלב
זה הילד מסוגל לעשות פעולות לוגיות אך
מאד קונקרטיות.
- חשובה לוגית
- שימור
- פיזור (ההפך ממרכוז)
- סיווג הירארכי (לפי אות ראשונה ואז אות שניה, לפי צבעים ואז גודל).
- יכולת ליצור סדרות
- הסקה טרנזטיבית – אם א גדול מב, וב גדול מג, אז א גדול מג.
מה
אין?
בשלב
זה האופרציות הן קונקרטיות – על מה שמולו.
אין חשיבה מופשטת. קשה
לחשב משוואות, כי זה דורש
יכולת הפשטה, החזקה ברמה
הלא קונקרטית.
שלב
האופרציות הפורמליות 12+
- חשיבה אבסטרקטית
- חשיבה מדעית – היכולת לחשוב על רעיונות חדשים
- ניסוי המטוטלת – נתן לילדים מטוטלת ושאל אותם מה ישפיע על המנעד שלה. בשלב האופרציות הפורמליות ילדים ניגשו לשאלה באופן שיטתי, ולפני זה החשיבה היתה יותר אקראית. כך הראה פיאז'ה התפתחות של חשיבה מדעית.
על
פיאז'ה יש הרבה ביקורת,
כמו על כל פורץ דרך.
יש
כמה דברים שהוא אמר שלא מתקבלים על הדעת.
דברי המבקרים:
- החשיבה של ילדים מתפתחת באופן רציף ולא בקפיצות, שלבים
- תינוקות וילדים קטנים הם בעלי יכולות הרבה יותר גבוהות ממה שפיאז'ה מתאר (שימור, אופרציות קונקרטיות לפני גיל 7). הטענה היא שבמבחנים שלו היו הוראות מסובכות והילדים לא הבינו מה הוא רוצה.
- אפקט פלין (מתחום האינטלגנציה - אינטלגנציה עולה עם השנים). יכול להיות שזאת אחת הסיבות לביקורת על פיאז'ה. יכול להיות שהילדים של היום חכמים יותר מהילדים של פיאז'ה.
- פיאז'ה לא נתן מספיק תשומת למרכיבים חברתיים של התפתחות קוגניטיבית.
- האם החשיבה הלוגית הגבוהה היא שלב החשיבה הגבוה יותר? אולי יש שלבים נוספים, אחרי גיל 12?
טמפרמנט
– הבדלים בין אישיים יציבים בסגנון
תגובה לסביבה. תכונה מקדימה
לאישיות. אישיות נרכשת
לאורך שנים עם הרבה השפעות סביבתיות.
כאן מדובר בפרה-דספוזיציה,
שהיא מולדת לחלוטין.
אלכסנדר
תומאס וסטלה צ'ס
-
מחקר
אורך בניו יורק. נמשך עשרות
שנים. הם מגדירים 9
תכונות של טמפרמנט, על
פיהם מוגדרים 4 פרופילים,
סוגי טמפרמנט.
- רמות הפעילות – יש ילדים שנעים יותר ונחים פחות
- מצב רוח – שמחים – עצבנים. ללא קשר לאם, להתקשרות.
- מקצבים ביולוגיים / סדירות – אכילה ושינה בשעות קבועות.
- נטיה להימנע או להתקרב לגירויים חדשים – איך הילד מגיב כשהוא רואה משהו חדש? חוקר? נרתע?
- עוצמת התגובתיות – ביישנות / התלהבות, יללה / בכי וצווחות?
- סף תגובה – מאיזה עוצמה של רעש רקע הילד יופרע
- הסתגלות להתנסויות חדשות
- מוסחות- עד כמה הילד מרוכז / מוסח
- התמדה / עקביות
סוגי
המזג של תומאס וצ'ס -
- תינוקות נוחים 40%
- תינוקות קשים 10%
- תינוקות ש"מתחממים לאט" 15% (נראים קשים אבל אחרי תקופת הסתגלות הם נוחים)
- 35% חסרי קטגוריה.
אי
אפשר לדבר על התקשרות מבלי לדבר על
הטמפרמנט. זה המתח בין
סביבה ותורשה. השאלה היא
מי אחראי על הקשר של הילד עם העולם.
בעוד התיאורטיקנים של ההתקשרות
מטילים את כל האחריות על ההורים,
תיאורטיקנים של הטמפרמנט
יאמרו שיש מאפיינים מולדים שהם לא באחריות
ההורה. יש מי שיאמר שתיאוריית
ההתקשרות עושה עוול למטפלות בהטלת כל
האחריות עליה, ולכן חשוב
לקחת בחשבון מאפיינים מולדים.
ההתקשרות
נקבעת על פי טיב ההתאמה בין ההורה
והילד, ולא רק לפי ההורה
(התקשרות) או
הילד (טמפרמנט).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה