התפתחותית - שיעור 4 - התפתחות עוברית ולידה

שיעור 4 – 26/03/2012

התחלות ביולוגיות – התפתחות עוברית ולידה

גנטיקה התנהגותית – רב המחקרים מבוססים על מחקרי תאומים ואימוץ.

יש אינטראקציות בין תורשה לסביבה, ב-3 דרכים:

1. אינטראקציה פסיבית – הורים ביולוגיים מספקים סביבה מטפחת. למשל: מישהי ממש חכמה. הורים שלה חכמים. זה גורם גנטי. אבל נוסף לזה, ההורים סחבו אותה למוזיאונים שלחו לחוגי מדע וקנו לה מלא ספרים. הילדה היתה פסיבית, וההורים סיפקו לה סביבה מעשירה.
2. אינטראקציה מעוררת – הגנוטיפ מעודד היווצרות תכונות פיזיקליות וסביבתיות. תיאוריה: ילדים קטנים, יפים (זה גורם יותר גנטי מהשאר), מטופחים, נקיים, רחוצים ולבושים יפה, כאשר יגדלו תהיה להם אישיות טובה יותר – חברותיים וכו'. זה בגלל אינטראקציה מעוררת – הסביבה תתייחס יפה יותר לילדים ריחניים ונעימים וזה יוביל ליותר הערכה עצמית, חברותיות וכו'. זאת כתוצאה משרשרת תגובות שהגנוטיפ של הילד עוררה בסביבה.
3. אינטראקציה אקטיבית – ילד עם גנים לחוכמה. ברגע שהוא נולד הוא יצר לעצמו הזדמונויות ללמוד, סביבה מעשירה – הוא ישב בספריה בהפסקות, וחקר בעלי חיים שהוא מצא בחצר בזמן שכל השאר שיחקו כדורגל.

טרטוגנים

מדובר בתקופת ההריון. חומרים כימיים או נסיבות חיים של האם עלולים להשפיע על התפתחות העובר.

הנושא הזה התגלה בתחילת שנות ה60 כאשר רופאים נתנו לנשים הרות תרופה בשם תלידואיד, והן ילדו תינוקות עם פגמים נוראיים – ללא רגל וכד'. גילו שהתרופה ההיא היא המקור לפגמים, והבינו שחומרים אליהם אישה הרה נחשפת עלולים להשפיע על העובר.

מקרה נוסף – אי ביפן בו נשים הולידו תינוקות עם CP (מחלה עצבית) ופיגור שכלי, והתברר שהיה מפעל שזיהם את הנחלים באזור, והדגים באזור שהאימהות אכלו בתקופת ההריון גרמו לליקויים.

הנה כמה השפעות שנמצאו -

• תסמונת אלכוהול עוברית
• טבק
• אלכוהול – יש התחלה של מחקרים שמראים שנשים ששותות הרבה קפה בזמן ההריון, הילדים יצאו יותר היפר-אקטיביים.
• גיל האם – ככל שהאישה מבוגרת יותר ההסתברות לתסמונת דאון עולה: 18-35 – 1/800, ועד ל50+ 1/10.
• סטרס של האם – ADHD, עצבנות, הפרעות באכילה ובשינה – בשנה הראשונה של החיים.
  איך בודקים את זה מבחינה מחקרית? קשה לכמת לחץ, אבל טרגדיה היא גורם לחץ משמעותי שקל למדוד. למשל, מצאו שנשים שגרו בניו יורק והיו בהריון במהלך 11/9 היה להן סיכוי גבוה יותר להפיל. מחקר נוסף: תינוקות שנולדו לנשים שגרו בירושלים והיו בחודש השני במהלך מלחמת ששת הימים, הסיכוי שלהם לסיכזופרניה גבוה יותר. מחקר נוסף: רמת הארסיביות בגיל שנה מקושרת להפרעות מצב רוח של האם בסמן ההריון.
• צריכת חומרים בתקופות שונות של ההריון משפיעה (פוגמת) על התפתחות העובר בדרכים שונות.

יש כמה שיטות לידה – לידה טבעית, למאז', ניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי – בארה"ב כמעט 30% מהלידות הן בניתוח קיסרי. למה כל כך הרבה? יש כמה תיאוריות:

• יותר רווחי לרופא.
• נשים בוחרות לעשות ניתוח קיסרי, מכל מיני סיבות.

זמן התאוששות מהלידה ארוך יותר – שישה שבועות לעומת יום-יומיים.

מבחן אפגר -

חמישה דברים שבודקים וציון של מעל 6 נחשב תקין.

משקל לידה נמוך -

משקל לידה נמוך מ2.5 קילו, או לידה מוקדמת – 3 שבועות ומעלה לפני הזמן.

השפעות ארוכות טווח – למשל קוגנטיביות, השפעות על מבנה הפנים שניכרות גם שנים אחרי הלידה, קשיי למידה וADHD.

אפשר לשפר את המצב ע"י עיסויים ושיטת קנגרו (מגע). במחקר על שיטת העיסויים עם מעקב לאורך 10 שנים מצאו עליה במשקל כפונקציה של כמות העיסויים, ועליה בציונים שהתבטאה שנים אחר כך.

אחוז הנשים בארה"ב הסובלות מדיכאון לאחר לידה ומדכדוך לאחר לידה -

דכדוך – 70%, כמה ימים לאחר לידה ועד שבועיים.

דיכאון – 10%, כמה ימים לאחר הלידה ולמשך כמה חודשים.

פסיכוזה לאחר לידה – 1% (מתוך הדיכאוניות?), הדיכאון אחרי לידה מחריף והופך לפסיכוזה. (סרטון על אישה בשם Andrea Yates שכמה חודשים לאחר לידת ילדה החמישי היא הרגה את כל ילדיה. נשפטה למאסר עולם, והיה ערעור בגלל שהיא הוגדרה כלוקה בפסיכוזה שלאחר לידה).

הסתגלות האב:

• גם עליו יש השפעות
• לפעמים מרגישים שהתינוק החליף אותם מבחינת קבלת חיבה מהאם
• אבות צריכים לדאוג לתינוק באופן פעיל
• חשוב שלבני הזוג יהיה זמן איכות יחד

פרזנטציות -

• מה אומרים המחקרים על הנושא? בערך 5 מחקרים
• תיאור מקרה (למשל – לשאול אמא איך היא הרגישה לגבי ההריון שלה, ומה היא חושבת שהיתה ההשפעה על הילד). זה לא מחקרי אלא נותן זוית אנושית על הנושא.
• מומחה – לא מחקרי, אלא קליני – שעובד עם אנשים. למשל, לדבר עם גינקולוג ולשאול אותו מה הוא חושב על הנושא. כדי לבדוק את הקשר בין החקר לעבודה לשטח (שלעיתים קרובות לא חזק מספיק)
• תקשורת – לחפש בגוגל, ב'לאישה' – זה יראה לנו מה האנשים ברחוב יודעים על הנושא. לפעמים זה מתאים למחקר ולאנשי המקצוע בשטח, לפעמים לא.
• סיכום – האם כולם מסכימים? האם יש גישות שונות?

בפרזנטציה כל שקופית היא על נושא אחד. יש 10 דקות לכל הפרזנטציה.

• הקדמה
• מחקרים
• תיאור מקרה
• וכו'

כדאי שכל אחד בקבוצה ידבר. אפשר שכל אחד ידבר על זווית אחרת. את העבודה עצמה צריך להגיש רק בסוף הסמסטר, ללא קשר לתזמון הפרזנטציה.

גיל הינקות

התפתחות פיזית -

מה קורה במח של ילדים?

• מיילניזציה – במהלך ההתפתחות מתרחשת מייליניזציה. בטרשת נפוצה יש בעיה עם המיילניזציה – עטיפת התא נסדקת, ויש קושי להניע את האיברים כי המסרים העצביים נעים לאט מדי.
• השינויים המוחיים הגדולים ביותר מתרחשים בשנתיים הראשונות. נוצרים קשרים רבים מאד במח. לכן להרבה דברים שקורים בשנתיים הראשונות יש השפעה מקיפה על כל החיים.
• סביבה מועשרת

ראיה – 20/800 – את מה שאדם נורמלי רואה ממרחק של 800 תינוקי רואה מ20 (מלא יחידות אורך לפי רצונך).

זה אומר שילדים בעת לידתם הם כמעט עוורים. אבל אל דאגה – זה מתפתח. (20/20, מה שבלשוננו קרוי 6/6).

ראיית עומק – ראיה תלת מימדית – חשוב להתמצאות ותנועה במרחב (לעלות מדרגות). מתי זה מתפתח? איך מגלים את זה? Visual cliff – שולחן שבהמשכו יש זכוכית, ונותנים לתינוק לזחול על השולחן, ובודקים אם הוא ממשיך על הזכוכית או נעצר. כך גילו שראיית העומק מתפתחת מספר שבועות אחרי שהם לומדים לזחול (ולא בגיל מסויים).

שמיעה – מחקרים מראים שעוברים שומעים כבר ברחם.

איך עלו על זה?

ניסוי ידוע בשם cat in the hat – לוקחים נשים הרות, ומקריאים להן החל מהחודש השישי את הספר שוב ושוב ושוב. לספרים של ד"ר סוס יש סגנון ייחודי ומוזר. כשהילד נולד מחברים אותו למוצץ ממוחשב שרושם את פעילות המציצה של התינוק. מקריאים לתינוקי כל מיני ספרים. הוא מוצץ. כל פעם שמקריאים את חתול תעלול הוא מפסיק למצוץ. זה מעיד על ההיכרות המוקדמת של התינוק עם הספר, אות לכך שהוא שמע בתקופת העוברות שלו.

אפקט דומה נמצא עם קול האם.

אפקט דומה יש עם מוסיקה – נותנים לאם ההרה לשמוע את השיר שוב ושוב, במטרה לגרום לעובר לפתח התניה עם השיר, התניה לרוגע של הרחם. כשהוא נולד מוצאים שהשיר ההוא מרגיע יותר משירים אחרים.

ריח – מתפתח במהלך השבוע הראשון – מפותח לחלוטין ביום החמישי או השישי אחרי הלידה.

איך גילו? הספיגו את ריח הזיעה של האם, ושמו את המטלית המזיעה ליד ראשו של התינוק. בימים הראשונים הוא לא זז בתגובה, אך ביום החמישי או השישי הוא מזיז את הראש לכיוון המטלית. לעומת זאת, לריח של אם אחרת התינוק לא מגיב.

טעם – מתפתח טרם לידה.

איך גילו את זה? הזריקו סוכרזית לחלל הרחם של האם במהלך אולטראסאונד, ומצאו שהתינוק מניע את שפתיו יותר בתגובה.

תפיסה אמודלית – כלומר, הקישור בין החושים השונים. (למשל, אם תנועות הפה הן של דיבור אבל אנחנו שומעים יללה, זה יראה לנו לא בסדר). איך מצאו את זה? מושיבים תינוק לפני שתי טלוויזיות. רואים בכל טלוויזיה אמא אחרת – אחת מספרת סיפור והשניה צועקת. התינוק הוא עם אוזניות, ושומע את אחת הנשים. בודקים אם הילד מתמקד יותר בפנים שאת הקול המתאים להן הוא שומע. כשזה קורה, אות הוא לכך שהתפתחה תפיסה אמודלית. זה קורה בערת בגיל חמישה חודשים.

התפתחות קוגניטיבית

ז'אן פיאזה

דיברנו עליו בהקשר של האסימלציה והאקומודציה.

פיאז'ה דיבר על ארבעה (?) שלבים של התפתחות קוגניטית -

1. שלב סנסורי מוטורי – לומדים דרך חושים (נוגעים, טועמים) ודרך תזוזה.
2. קביעות אובייקט – בהתחלה "אם זה לא שם זה לא קיים", כעבור 6-8 חודשים הם מבינים שיש לאובייקטים קביעות, ולכן אם הם לא רואים אותם הם צריכים לחפש אותם. אפשר לראות את זה אם משחקים איתם עם משחק, ואז מכסים אותו. אם הם מבינים את קביעות האובייקט הם מסירים את המטפחת, אם לא – הם יתעסקו במשהו אחר. זאת הסיבה שילדים חושבים שכשהם לא רואים מישהו הוא לא שם (פיקבו! :) ).
3. הפרדה בין עצמי לעולם – שמים לתינוק משחת שיניים על האף, ומעמידים אותו מול מראה. לקראת סוף השנה השניה רואים שהם מזהים את עצמם במראה, ומבחינים בכך כי הם מנסים לנקות את משחת השיניים מהאף שלהם.