התפתחותית - שיעור 3

שיעור 3 – 19/03/2012

המשך המבוא -

תיאוריות קוגנטיביות -

פיאז'ה – 1896-1980: אבי התורות הקוגניטיביות. התמקד בתהליכי למידה של ילדים. התיאוריה של פרויד מנסה להסביר הכל (והוא היחיד). פיאז'ה שאל שאלה ממוקדת יותר.

• תיאוריה קוגניטייבת התפתחותית
• תהליך מנטלי מודע
• constructivist – ילד לומד מתוך עשיה. חלק מהתהליך בא מתוך הילד, וחלק מהעולם.
• אסימולציה / אקומודציה – מושגים מוכרים ביותר בפסיכולוגיה התפתחותית. לדעת פיאז'ה יש תהליך למידה אחד לכל סוגי הלמידה – איך לכתוב, איך להשתמש במעלית, מהי אהבה. כל הלמידה נעשית באמצעות שני תהליכים – אסימולציה ואקומודציה.

איך קורת למידה?

נשתמש בדוגמא. יוני נולד. שכלו ריק. הוא רואה כדור, כל יום, במהלך שבוע. הוא לא יודע מה זה! בסוף הוא יוצר סכימה – כלומר פותח "מגירה" בראש וכותב עליה כדור. בשבוע הבא הוא מגלה שכל פעם שהוא מעניק לכדור דחיפה קלה הכדור מתגלה. בסוף השבוע הוא פותח סכימה חדשה "כדורים מתגלגלים" (הוא לא מחבר את זה לסכמה הקודמת? מישהי שאלה בכיתה. זו שאלה מורכבת – יש רשת אסוציאציות – מדובר בסכמה חדשה שייכת לרשת של כדורים). בשבוע הבא הוא לומד שכדורים נופלים וכו'. כל תכונה חדשה שנלמדת על הכדור גורמת לפתיחת תא נוסף. להבא, כשיראה כדור נופל הוא ידע במה מדובר (אחרי האקומודציה).

מבחינה קוגניטיבית – מה שקורה במח של ילד שרואה כדור לראשונה דומה למה שהיה קורה לנו אילו היינו פוגשים חייזר לראשונה (לא רגשית, אלא רק קוגניטיבית).

דימוי נוסף – אדם שממיון דואר לפי ארצות. ארה"ב יש תא אחד. כשהוא נתקל במכתב עליו כתוב קנדה הוא לא יודע מה לעשות איתו. כשהכיתוב "קנדה" חוזר ונשנה הוא פותח תא חדש עבור מדינה זו. לפתיחת התא החדש קוראים אקומודציה (אירוח?). להכנסת מכתב לקטגוריה / תא קיים קוראים אסימולציה – assimulation (=התבוללות).

אוקיי, עכשיו יש מכתב לunited arab emorites. העובד מחפש תא, ואין! אבל אז הוא מוצא את התא שקוראים לו united states of america, ומחליט שמדובר באותו דבר (united). זה דומה שבפעם הראשונה שילד הולך לגן חיות הוא יקרא לכל החיות ילד. זו אסימולציה (שגויה). אם הילד הולך כל יום לגן חיות (ההורים רכשו מנוי :) ) אז אחרי זמן מסויים הוא יבין שלא מודבר בכלב, ויפתח תא חדש במח בשם היפופוטם. עכשיו הוא יכול לעשות אסימולציה נכונה.

כלומר – אקומודציה=יצירת סכמה, אסימולציה=שיוך לסכמה קיימת.

לפיאז'ה יש ארבעה שלבי התפתחות קוגניטיבית.

ויגוטסקי – הגישה קוגניטיבית הסוציו-תרבותית

• ילדים מבנים את עולם הידע שלהם באופן פעיל (כמו פיאז'ה)
• אינטראקציות חברתיות מבנות את ההתפתחות הקוגניטיבית
• ידע נוצר דרך אינטראקציות עם אנשים אחרים ועם אובייקטים בתרבות.
• כלים תרבותיים - הכלי הקוגניטיבי החשוב ביותר שמקבלים מהתרבות הוא שפה (אנחנו יכולים לדבר אל עצמינו וזה יעזור לנו לחשוב טוב יותר, להבין טוב לבד). לכן לפי ויגוטסקי ללמוד בשקט זה לא נכון – דיבור עוזר ללמידה.
• The zone of proximal development – ילדים שעובדים לבד, ללא עזרת החברה, הם יתפתחו עד נקודה מסויימת, נמוכה יותר מזו שהוא יגיע אליה עם עזרת החברה. הטווח בין הנקודות הנ"ל הוא הzone of... תפקיד ההורים והמורים הוא לעזור לילד לממש את הפוטנציאל שלו – לקדם אותם מעבר למה שהם יכולים לבד בתוך הטווח שבו הם יכולים להרחיב את יכולות הילד.
• Scaffolding – פיגום – העזרה של החברה ללמידת הילד נקראת פיגום.

אנחנו מגיעים לקבוצה השלישית של התיאוריות – תיאוריות התנהגותיות. זו קבוצת התיאוריות שהכי פחות נוגעת לפסיכולוגיה התפתחותית.

• פבלוב – התניה קלאסית. הוא דיבר על ההתניה כתהליך פיזיולגי (זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, 1904).
• ג'ון ב. ווטסון – חיבר את הנושא של התניה קלאסית לפסיכולוגיה. “אלברט הקטן". התניה בין ארנב לבין רעש גדול ומפחיד, שגרם לו להתחיל לפחד מהשפן. רב הפוביות נוצרות מהתניה קלאסית (יש פוביות בעלות מקור אבולוציוני – רעש וחושך). סיפור על בחורה עם פוביה לקטשופ, שמקורה בטראומה בה היו מעורבים דם וקטשופ.
• סקינר – התניה אופרנטית: חיזוק חיובי (כל פעם שחוגרים יוצאת יד מהמושב ונותנת לי עוגת שוקולד), חיזוק שלילי (חוגרים כדי להפסיק את הצפצוף המעצבן באוטו), עונש חיובי, עונש שלילי (חיזוק – מגביר התנהגות, עונש – מחליש התנהגות, חיובי – לתת, שלילי – לקחת).

קבוצה רביעית של תיאוריות – תיאוריה אטולוגית:

קונרד לורנץ -

• השפעה חזקה של ביולוגיה
• קשר הדוק לאבולוציה
• החתמה: דוגמא– התקשרות. יש תקופה קריטית להתפתחות התקשרות. אם אין דמות הורית אוהבת באותו זמן, התקופה הקריטית תעבור ויהיו בעיות בהתקשרות שתתבטא בזוגיות במהלך כל החיים.
• פסיכולוגיה אבולוציונית.
• (דוגמא?) הבדלים מגדריים: בוס – emotional fidelity – בגידה רגשית (אשתך בוכה לשכן שהיה לה יום רע). דיוויד בוס לקח גברים ונשים ושאל אותם עד כמה בגידה רגשית תפריע להם, מ1-10. לנשים זה הפריע ברבה יותר מלגברים. לעומת זאת, בגידה פיזית הפריע הרבה יותר לגברים. האפקט הזה נמצא ב22 מקומות שונים בעולם. דיוויד בוס מסביר, שמבחינה אבולוציונית בגידה פיזית מפריעה יותר לגברים כי משמעות הדבר עבור גברים הוא שאינו יודע מי הם ילדיו, וייתכן והוא תומך בילדים שאינם שלו. לעומת זאת, אבולוציונית נשים צריכות יותר תמיכה (בחברה פטריארכלית) ולכן קיום קשרים רגשיים עם אישה אחרת הוא בעייתי יותר עבור נשים. “גברים ממאדים, נשים מנגה" – ספר שעוסק בהבדלים מגדריים.
  מחקר נוסף של דיוויד בוס – לקח שתי סטודנטים חתיכים לתואר שני, וביקש מכל אחד מהם לגשת לסטודנטים מהמין השני ולהציע להם לחזור איתם למעונות ולקיים יחסי מין. 0% מהנשים ו75% מהגברים הסכימו (היו עוד שאלות, כמו – לשתות קפה יחד, לדבר – לזה בחורות נענו יותר). ההסבר של דיוויד בוס – המגמה של גברים היא להפיץ את הזרע שלהם כמה שיותר, לעומת נשים – שזקוקות לתמיכה.
  איך זה קשור לתהליכים התפתחותיים? כי אנחנו נדבר על הבדלים בין ילדים וילדות.

קבוצה חמישית של תיאוריות – תיאוריה אקולוגית:

אורי ברופנברנר – 1917-2005:

• מודל אקולוגי
• מערכות סביבתיות משפיעות על התפתחות במהלך החיים. לא רק היחסים שלי עם האנשים בעולם המיידי משפיעים עלי, אלא גם היחס בין אנשים לידי משפיע עלי – למשל – היחס בין ההורים אחד לשני משפיע על הילד (גם כשההורים אומרים "אנחנו לא רבים ליד הילדים"). למשל, גירושים משפיעים על הילדים למשך כל החיים. לא רק אנשים בעולם המיידי – גם היחס של אבא שלי עם בוס שלו משפיע עלי, וגם השכונה בה אני גר, המדינה, שיטת הממשל... ברונפנברגד מתייחס לכל העולמות שמשפיעים על הילד. יש שיטות טיפוליות שמושפעות מהתיאוריות של ברונפרגר – לפי שיטה זאת צריך להביא את כל הסביבה לקליניקה – טיפול משפחתי, למשל.

על העבודה –

יש בסילבוס.

ראיון עם מומחה – לאו דוקא פסיכולוג, מישהו מומחה לנושא.

סיכום – אחידות ושוני בין הזוייות השונות.

איזה נושאים לא לעשות? אוטיזם, ריטלין – הם לא מספיק התפתחותיים.

כל קבוצה צריכה לבחור מנהיג. תפקידו לכתוב את מספר הקבוצה, את הנושא ואת שמות חברי הקבוצה וכתובות האימייל שלהם.