תרגול
2
27/03/2012
מסגרת
השיעור:
1. מטרות
המדע
2. פוזיטיביזם
לוגי – שק חבטות אהוב. אנחנו
נעשה איתם צדק.
על
התרגילים -
אין
צורך לכתוב תשובות ארוכות – לענות לגוף
השאלה, השאלות לא מסובכות
מדי.
מה
ההבדל בין קסם למדע לפי ג'ארווי
ואגסי / לפי
פרייזר
–
קסם
אוניברסלי
דומה:
מדע וקסם שניהם מיניחים
אוניברסליות, שניהם
קוסמולוגיות.
שונה:
קסם: שקרית,
מדע: אמיתי,
כי מדע מבוסס על מתודה נכונה,
מתקן את עצמו וכו', בניגוד
לקסם – אוניברסליזם מאגי.
גם
קסם וגם דת לא רציונליים, ההבדל
הוא בקריטריון האוניברסליזם. דת
לא מאפשרת חיזוי, בניגוד
לקסם ומדע.
ג'ארוי
ואגסי -
עושים
אבחנה בין רציונליות אינסטרומנטלית
(רציונליות במובן חלש,
מתייחסת לפעולה) וביקרותית
(מתייחסת לההאמנה).
הקסם עומד רק במובן החלש,
המדע – גם בחזק.
דומה
– רציונליות אינסטורמנטלית
שונה
– רציונליות ביקורתית. מדע
– עובר, קסם – לא.
שתי
השאלות האלה היו יותר חשובות בניקוד.
צריך
להוכיח שקראנו והבנו!
שאלה
3
פולמוס
עם ביטי – ביטי אומר שקסם מלא פונקציה
סימבולית, ג' וא'
לא מסכימים, הם
אומרים שהוא לא קונסיסטנטי, ושקסם
כן משמש למשהו. ביטי משתמש
בחוסר רציונליות כהסבר, והם
אומרים שאי רציונליות לא מסבירה כלום.
השאלה היא למה?
רציונליות
מניחה הסבר, הצדקה,
משהו חיצוני שמסביר את הדבר.
אם לא נותנים את המשהו החיצוני
הזה, לא מנמקים, לא
תומכים, אז זה אי רציונליות,
וזה לא מסביר שום דבר.
החלופה לרציונליות היא
שרירותיות. “למה א'?
ככה א'!” רציונליות
מניחה הסבר, ולכן אי
רציונליות מניחה חוסר הסבר.
שליק
השאלה
הקשה ביותר היתה להסביר מדוע לפי שייפין
החתירה אל האמת לא מסייעת לנו כלל.
התשובה
– שייפין הוא היסטוריון...
השאלה
חשובה כדי לתת מסד לקורס. אפשר
להניח שהמטרה של מדע היא להגיע אל האמת,
ואז מגיע העיסוק באישוש והפרכה
– השאלות האפיסטמולוגיות – מתודה,
קריטריון – איך מגיעים אל
האמת. זאת סכמה של רציונליות
ביקורתית – מטרת המדע לספק לנו האמנות,
הוא מספק מתודה או קריטריונים
ואנחנו צריכים לדון בהם – מהם הקריטריונים
בעזרתם מוחנים את ההאמנות ומגיעים לידע.
אבל בקורס אנחנו בוחנים רמה
אחת מתחת. החתירה אל האמת
לא עוזרת לנו, כי כולם חתרו
אל האמת, אבל המושג אמת
הוא מעורפל מדי. שייפין
מסתכל על התקופה מנקודת מבט היסטורית,
בה ל'אמת'
אין הרבה משמעות. למשל,
פילוסופית הטבע לפני המהפכה
המדעית (שייפין רואה בזה
יותר רצף ממהפכה) – פילוסופי
הטבע חשבו שהם מגלים את האמת, אך
למעשה היתה שיטה וכחנית קיצונית בה אך
אחד לא השתכנע – השיטה הסכולסטית – היה
את המאסטר, היתה אמונה
מוכתבת והיה צריך להגן עליה, והביאו
טיעונים נגד ובעד – אלו היו דיונים עקרים
(“כמה מלאכים יכולים לרקוד
על סוכה אחת") זה הוציא
שם רע לכל הסכולסטיקה.
לכן
חתירה אל האמת לא מסבירה את מה שקרה.
הוא
מסביר כל מיני גורמים היסטוריים שהשפיעו
על המהפכה המדעית (רפורמציה,
בורגנות... ). מה
שחשוב הוא שכדי להסביר את הפעולות של
אנשים לא מספיק להסתכל על האמת כמטרה
מכוננת, אלא על מטרות
ברזולוציה יותר גבוהה – ויותר מכך – על
הפעולות. מה עשו. ואז,
במסגרת רציונליות אינסטורמנטלית
ההיסטריון יכול לטוות יחד את כל חוטי
התקופה ולהסביר למה בני התקופה פעלו כפי
שפעלו ברציונליות אינסטורמנטלית.
איך
שליק מתחבר לזה?
שליק,
כמו שייפין, אומר
שיש הרבה מחלוקת בפילוסופיה, וקשה
להגיד שהיא חותרת אל האמת. הוא
מסתכל היסטורית ורואה שכל אחד מוצא אמת
אחרת.
מבחינת
רציונליות אינסטרומנטלית, איפה
שליק עומד?
שליק
מחלק בין מדע ופילוסופיה, והתפקידים
שלהם:
הפילוסופיה
תפקידה הוא לברר משמעות, (שלב
ראשון, לפני בירור המדע.
אויבת המדע היא המטאפיזיקה
לפי שליק. הפילוסופיה לפי
הפוזיטיבטים הלוגיים תפקידה ניפוי משפטים
מטאפיזיים חסרי משמעות. [הם
לא אמרו שזה לא אמיתי, אלא
שזה חסר משמעות], ואז את
המשפטים שיש להם משמעות אפשר להעביר למדע)
המדע
תפקדיו לחפש אמת, לאמת
vertification (-זו הפרדיגמה
הראשונית שמזוהה עם הפוזיטיביסים הלוגיים).
הפוזיטיביזם
הלוגיים:
דברים
שכבר אמרנו קודם במאמר מוסגר
הפוזיטיביסטים
הלוגיים עיצבו את המדע כפי שהוא היה נלמד
עד לא מזמן במסגרת קורסים של פילו' של
המדע (וכפי שנלמד גם אנו
רב הקורס). זו מסגרת של
רציונליות אינסטורמנטלית ולא של רציונליות
ביקורתית. קל להוצאי את
הפוזיטיביסטים הלוגיים כנאיביים מאד,
אבל למעשה, בניגוד
לעמדה המקובלת, הם לא נשארו
בעמדותיהם אלא ביקרו את עצמם. הם
שינו את דעתם פעם אחר פעם. מתוך
פרדיגמה של אימות עברו לפרדיגמה של אישוש,
הלא לביקורת של פופר – המסגרת
של המדע הוא הפרכה, ואז תת
היקבעות ואז קוהן.
עד
כאן
פוזיטיביזם
לוגי – מורכב מפוזיטיביזם ולוגיקה:
תזה
אמפריציסטית – הידע צריך להיות מבוסס
על החושים, על מה שנעמד
(מכאן השם) לפנינו,
מתוך הניסיון.
הפוזיטיביסטים
האמינו בלוגיקה, האמינו
שהיא מייצגת אמיתות נצחיות שאי אפשר לערער
עליהן. נתנו ללוגיקה תפקיד
מרכזי בבירור משמעות, הסקת
מסקנות מתוך הידע שלמדנו מתוך החושים.
(אפשר לומר שהאמונה בלוגיקה
היא מטאפיזיקה, ואכן טענו
כך והתשובה היתה שאלו קונבנציה).
זאת
היתה עמדה שלא שרדה.
נחזור
לשליק -
מגדיר
את היחס בין פילוסופיה למדע – בירור
משמעות ואימות.
מה
היחס של שליק לרציונליות אינסטורמנטלית?
הוא
מדבר על אמצעים ומטרות להשגתן. אומר
שהמטרה של פילוסופיה היא שגויה- חתירה
לאמת, לא הצליחו להגיע
לשם. האם מכאן אפשר להעריך
את עמדת שליק ביחס לרציונליות אינסטרומנטלית?
לכאורה
נראה שהוא אומר שעד עכשיו הפילוסופיה
כשלה במונחים של רציונליות אינסטרומנטלית.
בכל זאת, יש
הבדל בין שייפין – שלא מתעניין באמת,
לשליק- שהאמת
מאד חשובה לו (ואת מציאתה
הוא מטיל על המתודה המדעית). שליק
חושב שהמתודה המדעית מובילה אותנו אל
האמת.
שוב
– השאלה היא האם שליק נשאר בתחום הרציונליות
האינסטרומנטלית או שהוא גם עוסק במסגרת
של רציונליות ביקרותית?
שחר
חושב (כנראה שכן) ששליק
נמצא במקום קצת אחר משייפין. מה
שחשוב לשליק, מה שמטריד
אותו היא האמת.
חזרה
לפוזיטיביזם הלוגי
המניפסט
של החוג הוינאי -
רצו
לתת קונטרה למגמות אידיאליסטיות – דחיית
המטאפיזיקה.
הפילוסופיה
של המדע החלה בניסיון להגן על המד
מהמטאפיזיקה.
הם
ראו את עצמם כתנועה שיש לה חשיבות חברתית
והשלכות חברתיות. הם היו
נאיביים וחשבו שהמדע יגאל את האנושות.
יעד
-
מדע
מאוחד – מדע אמור לתאר את העולם,
וזה אותו עולם – הביולוגים
והפיזיקאים מתארים אותו דבר. יש
לעשות ניתוח מושגים ולמצוא שפה שתאחד את
המדעים. חשיבה רדוקטיבית.
(מנגנון הגנה אפשר לנסח במונחים
של אטומים). את זה עושים
באמצעות מערכת המושגים המוחלטת.
(יש
סיכום בשקופית).
מומלץ
לקרוא, בעיקר את חלק 2.
עזר לי מאוד. תודה!
השבמחק