יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

מחשבת החינוך - שיעור 3 - מושג האידיאולוגיה בחינוך


התמהיל שבני אדם בוחרים בו בפעולה החינוכית הוא תמהיל אידיאולוגי.
הטיעון המרכזי של השיעור – כל מה שקורה בחינוך הוא אידיאולוגיה.

הבסיס לשיעור הוא המאמר של לם.
בשיעור שעבר דיברנו על צמדי ניגודים – קונפליקטים בחינוך: למשל, טבע-תרבות, דיכוי-שחרור, פנים-חוץ.

כל מה שעושים במערכת החינוכית הוא מובנה אידיאולוגיה. מורים, בהיותם תחתית הפירמידה של החשיבה הפדגוגית, לא תמיד מודעים לזה. ההנחה: מורה שמודע לטבע האידיאולוגי של החינוך יבצע את תפקידו טוב יותר.

אסוציאציות למושג אידיאולוגיה;

דוגמאות לאידיאולוגיות – (איזמים) סוציאליזם, מרקסיזם, ליברליזם, ציונות.
קיימת אבחנה בין אידיאולוגיה וערך.
תחילת תקופת האידיאולוגיות – מאה 19 (אפילו 18), עם המהפכות החילונית, צרפתית, תעשייתית. האידיאולוגיות האלה צומחות מערעור על הדת כפרדיגמה שמעניקה לאדם האירופאי בן המאות הקודמות את כל התשובות לשאלות כגון – כיצד ראוי לחיות, מיהו האדם וכו'. אלה לא שאלות פוליטיות, אלא אקסיסטנציאליסטיות. אפשר לומר שלפני האידיאולוגיות הנצרות באירופה היתה אידיאולוגיה אחת גדולה – או תחליף לה. כאשר היא מתחילה להתערער מתחילות להיווצר תשובות אלטרנטיביות לאותן שאלות שנשאלו תמיד, וזה באמצעות האידיאולוגיות.
אידיאולוגיה צומחת כמענה לצורך, ובמצב בו יש אלטרנטיבות (רק כאשר צריך לבחור בין שני בתי ספר הבחירה באחד תהיה אידיאולוגית. לעומת זאת, אם כולם הולכים לבית הספר השכונתי...).

אידיאולוגיה היא פרוגרמה שמכוננת תפיסת עולם שמאפשרת מרחב של הבנה, פשר ומשמעות. מעבר לכך היא גם מכוונת לקראת פעולה.
(המחשבה הידיאולוגית עורכת את התודעה לקראת פעולה, לקראת שינוי המציאות, וזה, אולי, בניגוד לפילוסופים).
כדי לחדד את ההגדרה נשאל: האם רובין הוד הוא פושע או אידיאולוג?
תשובה – אידיאולוג, כי יש ערך, רעיון שמתווך את המעשה. זאת לעומת פושע שמתווך אינסטינקט. אידיאולוגיה פירושה להכפיף את המציאות לרעיון.
חידוד נוסף – שודד שודד בנק כדי להרוויח יותר כסף. ברגע שהוא יתווך את זה ברעיון – למשל: אני חושב שכך הדרך הראויה לחלק רכוש בין הבריות, הוא הופך לאידיאולוג.
לכל אידיאולוגיה יש תזה שהיא כופה על המציאות – משקפיים דרכם היא רואה את העולם (אבל שוכחים שמרכיבים משקפיים!). למשל – מחיקת ספרי היסטוריה בידי אידיאולוגיות טוטליטאריות. הבעיה היא שמוחקים את פיסות העולם שלא מתאימות לאידיאולוגיה. זה מה שמפסידים כשמכפיפים את המציאות לרעיון.

עכשיו בועז מנסה לשכנע אותנו שאידיאולוגיה היא קונסטרוקט חשוב (למרות הדיבור הפוסט מודרני על מות האידאולוגיה).
במרחב נטול אידיאולוגיות הזכות של היחיד לחולל שינוי והשפיע על מהרחב מיטשטש יחד איתו (למשל – כאשר כל המפלגות דומות אחת לשניה, אין ליחיד אמירה).
מרקוזה – האדם החד מימדי: מדבר על מצב בו אנשים עוצמים את העיניים ולא מסוגלים לדמיין מצב שאינו קיים, משום שהוא כלוא במערכת שנראית לו טבעית. במערכת כזאת הבחירה מצטמצמת.
בימי הביניים היתה אידיאולוגיה אחת שמרב שהיא היתה חזקה היא נעשתה שקופה.
במרחב בו אין אידיאולוגיות ורעיונות לא מחוללים שינוי, החיים ממשיכים להתנהלף ומה שמניע את המציאות הוא אינטרסים, כסף, שררה, שכולם ביטויים של כח. אידיאולוגיה יכולה לנתב את התנהלות המציאות לנתיבים אחרים. וזה מה שקורה גם בכיתה.

לם מדבר על המבנה של הפרדיגמה האידיאולוגית:
  1. הדיאגנוזה – מה יש
  2. הקולקטיב – עבור מי מנוסחת האידיאולוגיה
  3. האסטרטגיה – כיצד עוברים מהמצוי לרצוי.
  4. אסכטולוגיה (=אחרית הימים) המרכיב האוטופי, הרצוי.
כל אידיאולוגיה חייבת להכיל את כל ארבעת הרכיבים, אחרת היא איננה אידיאולוגיה. (עוברים על אידיאולוגיות ורואים את כל המרכיבים).

המרכיבים השונים מקיימים בינהם יחסים דיאלקטיים. לא מדובר בפרדיגמה פוזיטיבית, סטאטית. דוגמא ליחסים דיאלקטיים-פנימיים – היחס בין מרכיב האוטופיה למרכיב האסטרטגיה, כפי שמגולפ במשפט "המטרה מקדשת את האמצעים". ככל שהאוטופיה נתפסת יותר באמת מוחלטת כך אמצעים קיצוניים יותר יחשבו כשרים. “על מנת לטגן חביתה מפוארת כל כך אין גבול למספר הביצים שראוי לשבור" :).
בועז מקשר בין קץ עידן האידיאולוגיה למגפת הפרוזק.

לם קובע שכל ההכרעות בחינוך הן הכרעות אידיאולוגיות, כי הן זרועות בהנחות אפיסטימולגיות ואונטולוגיות (טבע המציאות וטבע האדם, טבע התרבות, חשיבותה של החברה, מהו החינוך) של המחנך. כל דבר שקורה בחינוך הוא ביטוי למתחים האידיאולוגיים האלה. למשל – חוק חינוך חובה אינו רק פרקטיקה מסובכת, אלא גם אידיאולוגיה. כמו כן, גם הכרעות מתודיות ודידקטיות משקפות הנחות יסוד אידיאולוגיות. (הפרדת חינוך דתי, בחירת תכני לימוד- למשל – ספרי היסטוריה, טיפוח חלשים/מחוננים...)

דוגמא לתגובות שונות של אבות להתפרעות של ילדם. הנקודה- וויכוח אידיאולוגי הוא בזבוז זמן, כי יש הנחות יסוד שונות, וההכרעה היא לא רציונלית.

3 עמדות יסוד אידיאילוגיות חינוכיות לפי לם (את הרביעית בועז מוסיף):
  1. סוציאליזציה
  2. אקולטורציה
  3. אינזיבידואציה
  4. התיאוריה הביקורתית (שונה מהותית מהאחרות הכי היא נגטיבית בעוד האחרות הן פוזיטיביות – עוסקות בהתאמה של הילד לדבר).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה